מאי
יום ה׳, 1 במאי
רעב גדול עומד לבוא (מה״ש י״א:28).
הרעב הגדול שהיכה את ”כל העולם המיושב” פגע גם במשיחיים מהמאה הראשונה. אין ספק שראשי המשפחות חששו שהם לא יוכלו לפרנס את בני ביתם. ומה לגבי צעירים שתכננו להרחיב את שירותם? האם הם הרגישו שהם צריכים לדחות את התוכניות האלה למועד מאוחר יותר? לא משנה מה היו הנסיבות שלהם, המשיחיים הסתגלו למצב. הם המשיכו לבשר בכל דרך שיכלו, וחלקו בשמחה את מה שהיה להם עם אחיהם ביהודה (מה״ש י״א:29, 30). מי שקיבלו את הסיוע ראו במו עיניהם את תמיכת יהוה (מתי ו׳:31–33). הם אולי הרגישו קרובים יותר לאחים שעזרו להם. ומי שתרמו תרומות או עזרו בדרכים אחרות למלאכת הסיוע ודאי חוו את האושר שנובע מנתינה (מה״ש כ׳:35). מ23.04 16 §12, 13
יום ו׳, 2 במאי
יודעים אנו שנקבל את מה שאנו מבקשים, מפני שביקשנו זאת ממנו (יוח״א ה׳:15).
לעיתים יהוה מניע אנשים שלא משרתים אותו לעזור למשרתיו כמענה לתפילותיהם. לדוגמה, הוא הניע את המלך ארתחששתא להיענות לבקשתו של נחמיה לשוב לירושלים ולעזור לבנות אותה מחדש (נחמ׳ ב׳:3–6). גם כיום יהוה מניע אפילו אנשים שלא משרתים אותו לבוא לעזרתנו בשעת הצורך. בדרך כלל התפילות שלנו לא נענות בדרכים יוצאות דופן. אבל התשובות שאנחנו מקבלים הן בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי להישאר נאמנים לאבינו השמימי. לכן עלינו לשים לב איך יהוה עונה לתפילותינו. מפעם לפעם עצור וחשוב איך יהוה עונה לתפילותיך (תהל׳ ס״ו:19, 20). אמונה אמיתית מניעה אותנו לא רק להתפלל ליהוה, אלא גם להיות מוכנים לקבל את התשובה שלו לתפילותינו בכל דרך שבה הוא משיב להן (עב׳ י״א:6). מ23.05 12 §13, 15; 13 §16
שבת, 3 במאי
לעשות רצונך, אלוהיי, חפצתי (תהל׳ מ׳:8).
כשהקדשנו את חיינו ליהוה הבטחנו לשרת אותו ולעשות את רצונו, ועלינו לקיים את הנדר הזה. אך לא מדובר במעמסה מכבידה. אחרי הכול, יהוה ברא אותנו כדי לעשות את רצונו (ההת׳ ד׳:11). הוא טבע בנו צורך רוחני ויצר אותנו בצלמו. לכן אנחנו יכולים לקרוב אליו וליהנות מעשיית רצונו. כמו כן, כשאנחנו עושים את רצון אלוהים והולכים אחרי בנו, אנחנו ’מוצאים מרגוע לנפשותינו’ (מתי י״א:28–30). לכן, חזק את אהבתך ליהוה בכך שתהרהר בכל הדברים הטובים שהוא כבר עשה למענך ובברכות שהוא עוד ירעיף עליך בעתיד. ככל שאהבתך לאלוהים תגדל, כך יהיה לך קל יותר לציית לו (יוח״א ה׳:3). ישוע הצליח לעשות את רצון אלוהים כי הוא ביקש בתפילה את עזרתו של יהוה והמשיך להתמקד בגמול (עב׳ ה׳:7; י״ב:2). בדומה לישוע, בקש מיהוה כוח והצב את תקוות חיי הנצח תמיד לנגד עיניך. מ23.08 27, 28 §4, 5
יום א׳, 4 במאי
שמא אתה מזלזל בעושר טובו, הבלגתו ואורך רוחו מפני שאינך יודע שאלוהים מנסה בטובו להוביל אותך לחרטה? (רומ׳ ב׳:4).
כולנו מעריכים אנשים סבלנים. אנחנו מכבדים אנשים שיכולים לחכות למשהו בלי להיות מתוסכלים. אנחנו מעריכים אנשים שמגלים כלפינו סבלנות כשאנחנו עושים טעויות. ואנחנו שמחים שמי שלימדו אותנו את המקרא היו סבלנים כלפינו כשהתקשינו להבין עיקרון מקראי מסוים, לקבל אותו או ליישם אותו. מעל לכול, אנחנו אסירי תודה שיהוה אלוהים סבלן איתנו. למרות שאנחנו שמחים שאחרים מגלים סבלנות, לא תמיד קל לנו להיות סבלנים. אולי קשה לנו להישאר רגועים כשאנחנו נמצאים בפקק, במיוחד אם אנחנו מאחרים. אולי אנחנו כועסים כשמעצבנים אותנו. ויכול להיות שלפעמים קשה לנו להמשיך לחכות לעולם החדש שהבטיח יהוה. מ23.08 20 §1, 2
יום ב׳, 5 במאי
הוא שלח את כל יתר אנשי ישראל בחזרה לבתיהם, והשאיר איתו רק את שלוש מאות האנשים (שופ׳ ז׳:8).
יהוה ביקש מגדעון להקטין את הצבא שלו ביותר מ־99 אחוז. יכול להיות שהוא חשב: ’האם השינוי הזה באמת הכרחי? האם זה יעבוד?’ אבל גדעון ציית. זקני קהילה מחקים את דוגמתו כשהם מיישמים את השינויים שהארגון מבקש מהם לעשות (עב׳ י״ג:17). גדעון ציית ליהוה למרות הפחדים שלו והסיכונים (שופ׳ ט׳:17). אחרי שיהוה חיזק אותו, גדעון היה משוכנע לחלוטין שהוא יתמוך בו ויעזור לו להגן על עמו. זקני קהילה שגרים באזורים שבהם הפעילות שלנו נמצאת תחת איסור מחקים את גדעון. הם מקיימים את האסיפות ועומדים בראש פעילות הבישור באומץ למרות איומים של מאסר, חקירות, אובדן עבודה או אלימות. במהלך הצרה הגדולה זקני הקהילה יצטרכו אומץ כדי לציית להנחיות שהם יקבלו, לא משנה כמה מסוכן זה יהיה. מ23.06 5, 6 §12, 13
יום ג׳, 6 במאי
את מכבדיי אכבד (שמ״א ב׳:30).
יהוה דאג שמעשיו הטובים של הכוהן הגדול יהוידע יתועדו להדרכתנו (רומ׳ ט״ו:4). וכאשר יהוידע מת ניתן לו כבוד יוצא דופן וקברו אותו ”בעיר דוד עם המלכים, כי עשה דברים טובים בישראל למען האלוהים וביתו” (דה״ב כ״ד:15, 16). המקרה של יהוידע יכול לעזור לכל אחד מאיתנו לפתח יראה כלפי אלוהים. המשגיחים יוכלו לחקות את יהוידע אם הם יהיו תמיד ערניים ויגנו בנאמנות על עדר אלוהים (מה״ש כ׳:28). המבוגרים יכולים ללמוד מיהוידע שכאשר הם יראים את יהוה ונשארים נאמנים לו הוא יכול להשתמש בהם כדי להגשים את מטרתו. הצעירים יכולים לשים לב איך יהוה התייחס ליהוידע ולחקות את דוגמתו — להתייחס למבוגרים הנאמנים בכבוד, במיוחד לאלו שמשרתים את יהוה בנאמנות כבר שנים רבות (מש׳ ט״ז:31). אנחנו רוצים לתמוך בנאמנות במי שמנהיגים אותנו ולציית להם (עב׳ י״ג:17). מ23.06 17 §14, 15
יום ד׳, 7 במאי
שפתי הצדיק מזינות רבים (מש׳ י׳:21).
בזמן האסיפה עלינו לגלות שיקול דעת כשאנו מחליטים באיזו תדירות להצביע במהלך האסיפות. אם נצביע לעיתים קרובות מדי, יכול להיות שנגרום למדריך להרגיש שהוא צריך לתת לנו לענות שוב ושוב, אפילו שלאחרים עדיין לא הייתה הזדמנות להשתתף. זה עלול לייאש אחרים ולגרום להם להפסיק להצביע (קהלת ג׳:7). כאשר הרבה מבשרים מצביעים במהלך השיעור, יכול להיות שלא יבחרו בנו לענות כפי שהיינו רוצים. ולפעמים המדריך אולי לא יצליח לתת לנו לענות בכלל. זה יכול להיות מאכזב, אבל אנחנו לא צריכים לקחת את זה ללב (קהלת ז׳:9). אם אתה לא מצליח לענות בתדירות שהיית רוצה, תוכל להקשיב לתשובות של אחרים ולשבח אותם עליהן אחרי האסיפה. האחים והאחיות יכולים להתעודד מהשבחים שתיתן להם באותה מידה שהם היו מתעודדים מהתשובות שתכננת לענות. מ23.04 23, 24 §14–16
יום ה׳, 8 במאי
ליבי איתן, אלוהים (תהל׳ נ״ז:7).
למד את דבר־אלוהים והרהר בו. בדיוק כמו שעץ יכול לעמוד איתן אם יש לו שורשים עמוקים, נוכל להישאר יציבים אם האמונה שלנו תהיה מושרשת היטב בדבר־אלוהים. ככל שהעץ גדל כך הוא שולח את שורשיו לעומק ולרוחב. כאשר אנחנו לומדים ומהרהרים אנחנו מחזקים את אמונתנו ואת ביטחוננו שדרכיו של אלוהים הן הטובות ביותר (קול׳ ב׳:6, 7). חשוב איך הנחיותיו, הדרכותיו והגנתו של יהוה עזרו למשרתיו בעבר. לדוגמה, יחזקאל היה ממוקד מאוד במלאך שערך מדידות מדויקות למקדש בחזון שהוא ראה. החזון הזה חיזק את יחזקאל והוא כולל לקחים מעשיים על הדרך שבה נוכל לצדד באמות המידה שקבע יהוה באשר לעבודתו הטהורה (יח׳ מ׳:1–4; מ״ג:10–12). כאשר אנחנו מקדישים זמן כדי ללמוד את הדברים העמוקים שבדבר־אלוהים ולהרהר בהם זה מועיל גם לנו. כך יהיה לנו לב איתן שבוטח ביהוה (תהל׳ קי״ב:7). מ23.07 18 §15, 16
יום ו׳, 9 במאי
נצור... כושר חשיבה (מש׳ ג׳:21).
במקרא יש שפע דוגמאות של משרתי יהוה צעירים שהציבו דוגמה טובה לחיקוי. הם אהבו את אלוהים ומילאו בהצלחה את תפקידי האחריות שהיו להם בשירות יהוה. גם במשפחתך ובקהילה שבה אתה משרת יש אחים בוגרים הראויים לחיקוי (עב׳ י״ג:7). תוכל ללמוד גם מדוגמתו המושלמת של ישוע המשיח (פט״א ב׳:21). כשאתה בוחן את דוגמתם, שים לב לתכונות שלהם (עב׳ י״ב:1, 2). לאחר מכן חשוב איך תוכל לחקות אותם. אדם בעל כושר חשיבה בוחן לעומק את האפשרויות שניצבות בפניו לפני שהוא פועל. התאמץ לפתח כושר חשיבה ולשמור עליו. בחן את עקרונות המקרא וחשוב כיצד הם מועילים לך, ואז קבל החלטות שישמחו את יהוה על בסיס העקרונות שלמדת (תהל׳ קי״ט:9). זהו צעד חשוב מאוד שיעזור לך להגיע לבגרות רוחנית (מש׳ ב׳:11, 12; עב׳ ה׳:14). מ23.12 24, 25 §4, 5
שבת, 10 במאי
היו תמיד מוכנים לדבר להגנתכם לפני כל אדם הדורש מכם הסבר על תקוותכם. אך עשו זאת בענווה ובכבוד עמוק (פט״א ג׳:15).
הורים יכולים ללמד את ילדיהם איך להגיב ברכות כששואלים אותם לגבי האמונה שלהם (יעקב ג׳:13). יש הורים שמקדישים חלק מהתוכנית הרוחנית המשפחתית לתרגולים. הם בוחרים נושאים שיכולים לעלות בבית־הספר, דנים בהם ומדגימים איך אפשר להשיב על השאלות. הם מלמדים את ילדיהם לדבר בצורה רגועה ונעימה. תרגולים יכולים לעזור למשיחיים להציג טיעונים מבוססים ולשכנע את עצמם שיש להם בסיס טוב לאמונה שלהם. באתר jw.org ניתן למצוא את סדרת המאמרים ”צעירים שואלים” ודפי עבודה לבני נוער. המטרה שלהם היא לעזור לצעירים לחזק את אמונתם ולהכין תשובות במילים שלהם. אם נלמד את הסדרה הזאת כמשפחה זה יכול לעזור לכל אחד מאיתנו להגן על האמונה שלו בצורה רגועה ונעימה. מ23.09 17 §10; 18 §15, 16
יום א׳, 11 במאי
אל ירפו ידינו בעשיית הטוב, כי בבוא העת נקצור אם לא נִלאה (גל׳ ו׳:9).
האם קרה לך שהצבת לעצמך מטרה רוחנית אבל התקשית להשיג אותה? אם כן, אתה לא היחיד. פיליפ רצה לשפר את איכות ותכיפות תפילותיו, אבל היה לו קשה למצוא זמן להתפלל. המטרה של אריקה הייתה להגיע בזמן למפגשי השירות, אבל היא לא הצליחה לעשות את זה ואיחרה כמעט לכל המפגשים. אם יש לך מטרה שעדיין לא הצלחת להשיג, אל תחשוב שאתה כישלון. אפילו מטרה פשוטה דורשת זמן ומאמצים. עצם זה שאתה עדיין רוצה להשיג את מטרתך מראה שאתה מוקיר את יחסיך עם יהוה ושאתה רוצה לתת לו את מיטבך. יהוה מעריך את המאמצים שלך. כמובן, הוא לא מצפה ממך יותר ממה שאתה מסוגל לעשות (תהל׳ ק״ג:14; מיכה ו׳:8). כך שהמטרה שלך צריכה להיות סבירה ומתאימה לנסיבותיך. מ23.05 26 §1, 2
יום ב׳, 12 במאי
אם אלוהים עימנו, מי יעמוד נגדנו? (רומ׳ ח׳:31).
גם אנשים אמיצים מתמודדים עם פחדים, אבל הם לא נותנים לפחד למנוע מבעדם לעשות את הדבר הנכון. דניאל היה אדם אמיץ. הוא למד את כתביהם של נביאי אלוהים, וביניהם נבואות ירמיהו. המחקר הזה עזר לו מאוחר יותר להבין שהשבי הארוך של היהודים בבבל עומד להסתיים (דנ׳ ט׳:2). הביטחון של דניאל ביהוה ללא ספק התחזק כשהוא ראה נבואות מקראיות מתגשמות. ואכן, מי שיש להם ביטחון חזק באלוהים יכולים להיות אמיצים מאוד. (השווה רומים ח׳:32, 37–39.) דבר חשוב נוסף שדניאל עשה היה להתפלל לאביו השמימי בקביעות (דנ׳ ו׳:10). הוא התוודה על חטאיו בפני יהוה ושיתף אותו ברגשותיו. דניאל גם ביקש את עזרתו (דנ׳ ט׳:4, 5, 19). הוא היה אדם כמונו. הוא לא נולד עם אומץ, אלא פיתח את התכונה הזאת באמצעות לימוד ותפילות ובזכות ביטחונו ביהוה. מ23.08 3 §4; 4 §7
יום ג׳, 13 במאי
יאיר נא אורכם לפני בני אדם, כדי שיראו את מעשיכם הטובים ויכבדו את אביכם שבשמיים (מתי ה׳:16).
כשאנחנו נשמעים לסמכויות הנעלות, זה מועיל גם לנו וגם לאחרים. למשל, אנחנו חוסכים מעצמנו את העונשים המוטלים על מי שמפירים את החוק (רומ׳ י״ג:1, 4). והצייתנות של כל אחד מאיתנו כפרט יכולה להשפיע על יחסן של הרשויות לעדי־יהוה ככלל. לדוגמה, לפני עשרות שנים נכנסו חיילים לאולם מלכות בניגריה במהלך האסיפה וחיפשו פורעי חוק שהפגינו נגד תשלום מיסים. אבל הקצין האחראי הורה לחיילים לעזוב ואמר: ”עדי־יהוה תמיד משלמים מיסים”. בכל פעם שאתה מציית לחוק, אתה תורם למוניטין של עם יהוה — מוניטין שיכול להגן על אחיך לאמונה ביום מן הימים. מ23.10 9 §13
יום ד׳, 14 במאי
אתם זקוקים לכוח עמידה, כדי שלאחר שתעשו את רצון אלוהים תזכו במה שהובטח (עב׳ י׳:36).
חלק ממשרתי יהוה מחכים לקץ הסדר העולמי הזה כבר זמן רב. מנקודת מבט אנושית נראה שהתגשמות הבטחת יהוה מתעכבת. יהוה התייחס לזה כשהוא הבטיח לנביא חבקוק: ”עוד החזון למועדו, וממהר הוא אל קיצו, ולא יכזב. אם יתמהמה, חכה לו! כי בוא יבוא; לא יאחר!” (חב׳ ב׳:3) האם ההבטחה הזאת הועילה רק לחבקוק, או שלמילותיו של אלוהים יש משמעות גם עבורנו כיום? בהשראת רוח הקודש השליח פאולוס אמר שהמילים האלה נוגעות גם למשיחיים שמצפים לעולם החדש (עב׳ י׳:37). אנחנו יכולים להיות בטוחים שגם אם נראה שהישועה המובטחת שלנו מתמהמהת, היא ’בוא תבוא; לא תאחר!’ מ23.04 30, 31 §16
יום ה׳, 15 במאי
כל בני ישראל החלו להתלונן על משה (במ׳ י״ד:2).
בני ישראל התעלמו מההוכחות הברורות לכך שיהוה השתמש במשה כנציג מטעמו (במ׳ י״ד:10, 11). הם ערערו שוב ושוב על זכותו לשמש כמנהיג. כתוצאה מכך, רובו המוחלט של הדור ההוא לא נכנס לארץ המובטחת (במ׳ י״ד:30). לעומת זאת, היו כמה בעם ישראל שבחרו להישמע להדרכת יהוה. לדוגמה, יהוה אמר על כלב בן יפונה: ”[הוא] הוסיף ללכת אחריי בלב שלם” (במ׳ י״ד:24). אלוהים גמל לו על נאמנותו, ואף נתן לו את הזכות לבחור את נחלתו בארץ כנען (יהו׳ י״ד:12–14). בנוסף לכלב, כל הדור שזכה להיכנס לארץ המובטחת ציית להדרכת יהוה. כשיהושע בן נון ירש את מקומו של משה בתור מנהיג העם, נאמר שבני ישראל ”רחשו לו כבוד עמוק כל ימי חייו” (יהו׳ ד׳:14). בעקבות כך, יהוה בירך אותם והכניס אותם אל הארץ המובטחת (יהו׳ כ״א:43, 44). מ24.02 21 §6, 7
יום ו׳, 16 במאי
האוהב את אלוהים יאהב גם את אחִיו (יוח״א ד׳:21).
בדיוק כמו שבדיקת דופק עוזרת לרופא להעריך את מצב הלב, כך גם אהבתנו לאחינו מוכיחה עד כמה אנו אוהבים את אלוהים. אם אהבתנו כלפיהם נחלשת, זה סימן שגם אהבתנו לאלוהים נחלשת. לעומת זאת, כשאהבתנו לאחים מתבטאת בכל היבטי חיינו, זה סימן ברור לכך שיש לנו אהבה חזקה לאלוהים. אולם אם אהבתנו לאחינו ואחיותינו דועכת, צריכה להידלק לנו נורת אזהרה, מפני שזה מעיד על כך שהרוחניות שלנו נמצאת בסכנה. המילים שאמר השליח יוחנן מבהירות את הנקודה: ”מי שאינו אוהב את אחיו שאותו הוא רואה אינו יכול לאהוב את אלוהים שאותו אין הוא רואה” (יוח״א ד׳:20). מה הלקח עבורנו? יהוה יהיה מרוצה מאיתנו רק אם ’נאהב איש את רעהו’ (יוח״א ד׳:7–9, 11). מ23.11 8 §3; 9 §5, 6
שבת, 17 במאי
אביך ואימך ישמחו (מש׳ כ״ג:25).
כשהמלך יואש היה צעיר הוא קיבל החלטה נבונה. הוא היה יתום מאב ונשמע להדרכה של הכוהן הגדול הנאמן יהוידע. הכוהן התייחס ליואש כאילו היה בנו והדריך אותו. כתוצאה מכך, יואש החליט בחוכמה לקדם את עבודת אלוהים הטהורה ולשרת את יהוה. הוא אפילו הורה לשפץ את בית יהוה (דה״ב כ״ד:1, 2, 4, 13, 14). אם ההורים שלך מלמדים אותך לאהוב את יהוה ולחיות על־פי אמות המידה שלו, הם נותנים לך מתנה נפלאה (מש׳ ב׳:1, 10–12). ההורים יכולים להדריך אותך בדרכים רבות. כשאתה מיישם את העצות שההורים נותנים לך על בסיס המקרא אתה משמח אותם. חשוב מכך, אתה משמח את אלוהים ורוקם איתו קשר הדוק (מש׳ כ״ב:6; כ״ג:15, 24). אין ספק שזו סיבה טובה לחקות את דוגמתו של יואש הצעיר. מ23.09 8, 9 §3–5
יום א׳, 18 במאי
אקשיב לכם (יר׳ כ״ט:12).
יהוה מבטיח להקשיב לתפילותינו. הוא כל כך אוהב את משרתיו הנאמנים שהוא לעולם לא יתעלם מתפילותיהם (תהל׳ י׳:17; ל״ז:28). אבל זה לא אומר שהוא ייענה לכל בקשותינו. ישנם דברים שיהוה ייתן לנו רק בעולם החדש. יהוה שוקל את בקשותינו בהתאם למטרתו (יש׳ נ״ה:8, 9). חלק ממטרתו של יהוה היא למלא את כדור הארץ באנשים שנכנעים לשלטונו מרצונם החופשי. אבל השטן טוען שעדיף לבני האדם לשלוט על עצמם (בר׳ ג׳:1–5). לכן יהוה אפשר להם לעשות זאת כדי להפריך את טענת השטן. כיום אנחנו עדים לכל הבעיות שנוצרו עקב שלטון האדם (קהלת ח׳:9). ידוע לנו שיהוה לא יפתור עכשיו את בעיות האנושות. מ23.11 21 §4, 5
יום ב׳, 19 במאי
עשיתיך אב לאומות רבות (רומ׳ ד׳:17).
יהוה הבטיח לאברהם שבאמצעותו יתברכו אומות רבות. אך כשאברהם הגיע לגיל 100 ושרה לגיל 90, הבן המובטח טרם נולד. מנקודת מבט אנושית הכול נראה אבוד. מצב זה העמיד למבחן את אמונתו של אברהם. אך הכתוב אומר: ”הייתה לו אמונה על בסיס תקווה שיהיה אב לאומות רבות” (רומ׳ ד׳:18, 19). ואכן תקוותו התממשה ונולד לו בן, יצחק, אותו הבן אשר הוא ושרה ייחלו לו שנים כה רבות! (רומ׳ ד׳:20–22) דוגמתו של אברהם מלמדת אותנו שגם אנחנו יכולים להיחשב לצדיקים בעיני יהוה ולהיקרא ידידיו. פאולוס הסביר: ”הכתוב ’נחשבה לו’ לא נכתב למענו בלבד, אלא גם למעננו, אנו אשר עתידה היא להיחשב לנו, שכן מאמינים אנו בזה אשר הקים את ישוע אדוננו מן המתים” (רומ׳ ד׳:23, 24). בדומה לאברהם, גם אנחנו צריכים להאמין ביהוה, להוכיח בפועל את אמונתנו ולשמור על תקווה איתנה. מ23.12 7 §16, 17
יום ג׳, 20 במאי
ראית את סבלי; אתה מודע למצוקתי הקשה (תהל׳ ל״א:7).
כשאתה מתמודד עם בעיות ומרגיש מפוחד, זכור שיהוה לא רק מודע למצבך, אלא הוא מודע לרגשותיך. לדוגמה, כשבני ישראל סבלו בתקופת עבדותם במצרים, יהוה אמר: ”אני יודע היטב את מכאוביהם” (שמ׳ ג׳:7). אולי אתה תוהה איך יהוה תומך בך כשאתה חווה ניסיונות וקשיים. אם כן, בקש ממנו לראות כיצד הוא עוזר לך (מל״ב ו׳:15–17). לאחר מכן נסה להיזכר במקרים ספציפיים שבהם הרגשת את תמיכתו: האם שמעת באסיפה תשובה או נאום שחיזקו אותך? האם התעודדת מפרסום, סרטון או שיר מקורי? האם מישהו חלק איתך פסוק או נקודה יפה שרוממו את רוחך? לפעמים אנחנו מתייחסים לאגודת האחים ולמזון הרוחני כדבר מובן מאליו, אך למעשה אלו מתנות נפלאות מיהוה (יש׳ ס״ה:13; מר׳ י׳:29, 30). הן מוכיחות שאכפת לו ממך ושאתה יכול לסמוך עליו (יש׳ מ״ט:14–16). מ24.01 4, 5 §9, 10
יום ד׳, 21 במאי
תן לעבדיך להמשיך לומר את דברך במלוא אומץ הלב (מה״ש ד׳:29).
לפני שישוע שב לשמיים הוא הזכיר לתלמידיו שהמשימה שלהם היא להעיד ”בירושלים, בכל יהודה ושומרון ועד קצה העולם” (מה״ש א׳:8; לוקס כ״ד:46–48). זמן קצר אחר כך מנהיגי הדת היהודים עצרו את השליחים פטרוס ויוחנן והביאו אותם לפני הסנהדרין. הם דרשו שהאנשים הנאמנים האלה יפסיקו לבשר, ואפילו איימו עליהם (מה״ש ד׳:18, 21). אך פטרוס ויוחנן אמרו: ”אם ראוי בעיני אלוהים להקשיב לכם ולא לאלוהים, שפטו בעצמכם. אשר לנו, איננו יכולים להפסיק לדבר על מה שראינו ושמענו” (מה״ש ד׳:19, 20). כשפטרוס ויוחנן שוחררו, התלמידים נשאו את קולם בתפילה ליהוה שהתמקדה בעשיית רצונו, והוא ענה לתפילתם הכנה (מה״ש ד׳:31). מ23.05 5 §11, 12
יום ה׳, 22 במאי
זה בני אהובי (מתי י״ז:5).
יהוה וישוע רקמו יחסים עמוקים והדוקים לאורך אינספור עידנים. הקשר שנוצר ביניהם הוא העתיק והקדום ביותר ביקום כולו. כשישוע היה עלי אדמות, יהוה ביטא את אהבתו כלפיו, כמו שכתוב בפסוק היומי. יהוה יכול היה פשוט לומר: ”הוא רצוי בעיני”. אבל הוא רצה שנדע עד כמה הוא אוהב את ישוע, ולכן הוא קרא לו ”בני אהובי”. יהוה היה גאה בישוע ובמה שהוא עתיד היה לעשות (אפ׳ א׳:7). לישוע לא היה כל ספק לגבי אהבתו של אביו כלפיו. אהבת יהוה הייתה ממשית בעיניו, ולא פעם הוא ביטא את ביטחונו המלא בכך שיהוה אוהב אותו (יוח׳ ג׳:35; י׳:17; י״ז:24). מ24.01 28 §8
יום ו׳, 23 במאי
יש לבחור בשם טוב מאשר בעושר רב (מש׳ כ״ב:1).
דמיין את התרחיש הבא: אדם שאתה אוהב מספר עליך שקר נוראי. אתה יודע שזה לא נכון, אבל חלק מאמינים לו. והבעיה לא נגמרת כאן. הם מפיצים את אותו השקר ורבים נוספים מתחילים להאמין בו. איך היית מרגיש? כמובן, היית נפגע מהמצב. הדוגמה הזו עוזרת לנו להבין איך הרגיש יהוה כשהכפישו את שמו. אחד מבניו הרוחניים השמיץ אותו באוזני חוה, האישה הראשונה, והיא האמינה לו. שקריו גרמו לזוג הראשון למרוד ביהוה, וכתוצאה מכך כולנו ירשנו את החטא והמוות (בר׳ ג׳:1–6; רומ׳ ה׳:12). למעשה, שקרים אלה הובילו לכל הבעיות שאנחנו רואים היום בעולם, כמו המוות, הסבל והמלחמות. האם יהוה נפגע מההשמצה הזו וכואב לו לראות את ההשלכות שנלוו אליה? אין ספק שכן. אבל הוא לא מתמרמר או שומר טינה, אלא הוא נשאר ”האל המאושר” (טימ״א א׳:11). מ24.02 8 §1, 2
שבת, 24 במאי
איך אעשה את הרעה הגדולה הזאת ואחטא לאלוהים? (בר׳ ל״ט:9).
איך תוכל לעמוד איתן באמונתך בדומה ליוסף? עליך להחליט עכשיו מה תעשה כשתעמוד בפני פיתוי. למד לדחות על הסף כל דבר שיהוה שונא וסרב אפילו לחשוב על כך (תהל׳ צ״ז:10; קי״ט:165). אם תעשה זאת, נחישותך לא תתערער ברגע של פיתוי. האם אתה בטוח שמצאת את האמת ושאתה רוצה לשרת את יהוה בכל ליבך, אבל בכל זאת משהו עוצר אותך מלהקדיש את חייך ליהוה ולהיטבל? אם זה מצבך, הדוגמה של דוד המלך יכולה לעזור לך. הוא התחנן ליהוה: ”בחן אותי היטב, אלוהים, ודע את לבבי. בדוק אותי, ודע את מחשבותיי המטרידות. ראה אם יש בי דרך מזיקה, והנחני בדרך הנצח” (תהל׳ קל״ט:23, 24). יהוה מברך את מי ש”מחפשים אותו בשקידה”, ומאמציך להגיע לשלב ההקדשה והטבילה מוכיחים שגם אתה אחד מהם (עב׳ י״א:6). מ24.03 6 §13–15
יום א׳, 25 במאי
אין הוא צריך להקריב קורבנות מדי יום (עב׳ ז׳:27).
תפקידו של הכוהן הגדול היה לייצג את העם לפני אלוהים. הכוהן הגדול הראשון בעם ישראל, אהרון, מונה ישירות על־ידי יהוה בחנוכת המשכן. אבל כפי שהסביר השליח פאולוס, ”הכרחי היה שרבים יתמנו לכוהנים בזה אחר זה, מפני שהמוות מנע מהם להמשיך בתפקידם” (עב׳ ז׳:23–26). כאנשים לא־מושלמים, הכוהנים הגדולים היו צריכים להקריב קורבנות גם עבור החטאים שלהם. זהו ניגוד חד בין הכוהנים הגדולים של עם ישראל לבין הכוהן הגדול הנעלה, ישוע המשיח. הכוהן הגדול שלנו ”משרת המבצע מלאכתו... באוהל האמיתי, אשר הקים יהוה ולא אדם” (עב׳ ח׳:1, 2). פאולוס הסביר ש”כיוון שהוא חי לנצח, אין לכהונתו יורשים”. הוא הוסיף שישוע ”נקי מטומאה, נבדל מחוטאים” ושבשונה מהכוהנים הגדולים בעם ישראל ”אין הוא צריך להקריב קורבנות מדי יום” על חטאיו. מ23.10 26 §8, 9
יום ב׳, 26 במאי
השמיים והארץ שהיו חלפו (ההת׳ כ״א:1).
”השמיים” מתייחסים לממשלות שנמצאות תחת השפעת השטן ושדיו (מתי ד׳:8, 9; יוח״א ה׳:19). המילה ”ארץ” במקרא מתייחסת לעיתים לחברה האנושית (בר׳ י״א:1; תהל׳ צ״ו:1). מכאן ש’הארץ שהייתה’ היא למעשה בני האדם שאינם עושים את רצון אלוהים. יהוה לא ינסה לתקן את ”השמיים” ו”הארץ” הנוכחיים, אלא הוא ישים להם קץ. לאחר מכן הוא יחליף אותם ב”שמיים חדשים וארץ חדשה” — כלומר, ממשלה חדשה אשר כל נתיניה ישרתו את יהוה בנאמנות. יהוה יביא את בני האדם לשלמות, וכדור הארץ כולו יהפוך שוב לגן עדן, כפי שניבא ישעיהו הנביא. בנוסף לכך, אנחנו נחווה שיקום ברמה האישית. יהוה ירפא את הפיסחים, העיוורים והחירשים ויקים את המתים לתחייה (יש׳ כ״ה:8; ל״ה:1–7). מ23.11 4 §9, 10
יום ג׳, 27 במאי
היו מוכנים (מתי כ״ד:44).
’הצרה הגדולה’ תפרוץ בפתאומיות (מתי כ״ד:21). אבל בשונה מאסונות רבים אחרים, לא כולם יהיו מופתעים כשהיא תפרוץ. לפני כ־000,2 שנה ישוע הזהיר את תלמידיו להיות מוכנים ליום הזה. אם נהיה מוכנים, יהיה לנו קל יותר לעבור את התקופה הקשה הזו ולעזור גם לאחרים לעבור אותה (לוקס כ״א:36). נזדקק לכוח עמידה כדי לציית ליהוה ולבטוח בו שהוא יגן עלינו. מה נעשה אם אחינו יאבדו חלק מרכושם או את כולו? (חב׳ ג׳:17, 18) נזדקק לחמלה שתניע אותנו לעזור להם. מה נעשה אם כתוצאה מהמתקפה של קואליציית האומות נצטרך לשהות בצפיפות עם אחינו ואחיותינו לזמן מה? (יח׳ ל״ח:10–12) נזדקק לאהבה חזקה כלפיהם שתעזור לנו לעבור את התקופה הקשה. מ23.07 2 §2, 3
יום ד׳, 28 במאי
שימו לב והקפידו שלא להתהלך ככסילים אלא כחכמים, ונצלו את זמנכם בצורה הטובה ביותר (אפ׳ ה׳:15, 16).
זוגות נשואים יכולים ללמוד מדוגמתם של עקילס ופריסקילה, זוג שרבים מהמשיחיים הקדומים העריכו (רומ׳ ט״ז:3, 4). הם עבדו, בישרו ועזרו לאחרים יחד (מה״ש י״ח:2, 3, 24–26). למעשה, בכל פעם שהמקרא מזכיר את שמותיהם, הוא מזכיר אותם יחד. איך זוגות יכולים לחקות אותם? חשבו על המשימות הרבות שיש לכל אחד מכם. האם תוכלו לעשות חלק מהן ביחד במקום בנפרד? לדוגמה, עקילס ופריסקילה בישרו יחד. האם גם לכם יש תוכנית קבועה לשירות? עקילס ופריסקילה גם עבדו יחד. אולי אתם לא עובדים באותה עבודה, אבל האם תוכלו לעשות את עבודות הבית יחד? (קהלת ד׳:9) כשאתם עוזרים זה לזה לבצע משימה מסוימת, אתם מתפקדים כצוות ויש לכם הזדמנות לשוחח. מ23.05 22, 23 §10–12
יום ה׳, 29 במאי
כאשר אני פוחד, בך אני בוטח (תהל׳ נ״ו:3).
כולם מרגישים מפוחדים לפעמים. לדוגמה, בתקופה שהמלך שאול רדף אחרי דוד על מנת להרגו, הוא ברח לעיר הפלשתית גת. לאחר מכן, המלך אכיש גילה שדוד הוא הלוחם האמיץ שאותו היללו בשירה כמי שהכה רבבות פלשתים. בעקבות זאת דוד ”התמלא פחד מפני אכיש מלך גת” (שמ״א כ״א:10–12). מה עזר לדוד להתגבר על הפחד? בתהלים נ״ו דוד ביטא את רגשותיו בתקופה שהסתתר בעיר גת. המזמור הזה חושף בפנינו אילו קשיים הוא חווה ואיך הוא התגבר עליהם. כשהוא היה מפוחד, הוא בטח ביהוה (תהל׳ נ״ו:1–3, 11). היו לו סיבות טובות לעשות זאת. יהוה בירך אותו ועזר לו להגות תוכנית פעולה יוצאת דופן: הוא העמיד פני משוגע. כתוצאה מכך, במקום להרוג את דוד, המלך אכיש ראה בו מטרד יותר מאשר איום, ודוד הצליח להימלט על נפשו (שמ״א כ״א:13 עד כ״ב:1). מ24.01 2 §1–3
יום ו׳, 30 במאי
אלה אשר איתו — הקרואים, הנבחרים והנאמנים (ההת׳ י״ז:14).
על מי מדבר הפסוק היומי? אלו הם למעשה המשיחיים המשוחים שהוקמו לתחייה. כשהם יעלו לשמיים, אחת המשימות הראשונות שלהם תהיה להילחם. ברגע שכל המשוחים יהיו בשמיים, הם יילחמו לצד ישוע והמלאכים במלחמה האחרונה נגד אויבי אלוהים. חשוב על זה: חלק מהמשוחים החיים כיום על הארץ מבוגרים מאוד. אבל לאחר שיוקמו לתחייה בשמיים, הם יהיו יצורים אלמותיים רבי־עוצמה ויעמדו לצד ישוע המשיח, המלך הלוחם. לאחר מלחמת הר מגידון, הם יעזרו לו להוביל את האנושות לשלמות. אין ספק שבתקופה הזו הם יוכלו לתמוך באחיהם היקרים במידה רבה יותר מכפי שהם מסוגלים כיום בתור אנשים חלשים ולא מושלמים. מ24.02 6, 7 §15, 16
שבת, 31 במאי
המשיכו להתהלך על־פי הרוח וכך לא תשביעו כלל את תאוות הבשר (גל׳ ה׳:16).
ישנם תלמידי מקרא העומדים בכל הדרישות לטבילה, אך בכל זאת מהססים לנקוט את הצעד הזה. ייתכן שהם חוששים שבהמשך הדרך יעשו חטא חמור ויורחקו מהקהילה. אם גם אתה מרגיש כך, זכור שיהוה עומד לצידך והוא ייתן לך את כל הדרוש ’כדי שתתהלך כיאות לפניו ותשביע את רצונו בכל דבר’ (קול׳ א׳:10). הוא יכול לנסוך בך את הכוח למלא את רצונו. הוא כבר עשה זאת למען אינספור אנשים בעבר (קור״א י׳:13). יהוה מצייד את משרתיו בכל הנחוץ להם כדי להישאר נאמנים לו, וזו הסיבה שזהו מצב נדיר יחסית שמישהו מורחק מהקהילה המשיחית. מכיוון שאיננו מושלמים, בכולנו מתעורר מדי פעם הדחף לעשות מעשה פסול (יעקב א׳:14). אבל השאלה אם ניכנע לדחף או לא היא עניין של בחירה, והבחירה נמצאת בידיים שלך! למעשה, אתה היחיד שיכול להחליט כיצד לחיות את חייך. למרות שיש הטוענים שהאדם חלש ולא מסוגל לשלוט ביצר שלו, ההיפך הוא הנכון. מ24.03 5 §11, 12