ינואר

אחד הרגעים המשמחים ביותר עבור בעל ואישה הוא הרגע שבו הם הופכים להורים.‏ הם מוקסמים מתינוקם הרך,‏ אך הם לא היו רוצים שהוא יישאר תינוק לנצח.‏ למעשה,‏ אם הוא לא יגדל,‏ תהיה להם סיבה מוצדקת לדאגה.‏ באופן דומה,‏ יהוה שמח לראות אותנו נוקטים את צעדינו הראשונים בתור תלמידיו של המשיח,‏ אבל הוא לא רוצה שנישאר ילדים מבחינה רוחנית (‏קור״א ג׳:‏1‏)‏.‏ ההיפך,‏ הוא חפץ שנגדל ונהפוך למשיחיים ”‏מבוגרים”‏.‏ המילה היוונית המקורית שתורגמה כ”‏מבוגרים”‏ משמעה גם ”‏שלמים”‏,‏ ”‏בוגרים”‏ ו”‏מושלמים”‏ (‏קור״א ב׳:‏6‏)‏.‏ כפי שתינוק גדל והופך בסופו של דבר למבוגר,‏ גם אנחנו שואפים לצמוח מבחינה רוחנית ולהפוך למשיחיים בוגרים.‏ ולאחר שנגיע לשלב הזה,‏ לא נרצה שהתקדמותנו תיעצר (‏טימ״א ד׳:‏15‏)‏.‏ מ24.‏04 2 §1,‏ 3

כיצד יהוה מצטייר בעיניך?‏ אולי אתה מחשיב אותו לאביך,‏ אלוהיך וידידך.‏ יש לו תארים נוספים שאולי עולים במחשבותיך.‏ אבל האם אתה רואה בו גם כמארח?‏ דוד המלך השווה את הידידות בין יהוה לעובדיו הנאמנים ליחסים השוררים בין מארח לאורחיו.‏ הוא שאל:‏ ”‏יהוה,‏ מי יתארח באוהלך?‏ מי ישכון בהר קודשך?‏”‏ (‏תהל׳ ט״ו:‏1‏)‏ ניתן ללמוד מהמילים האלה שאנחנו יכולים להיות אורחיו של יהוה ולהיחשב לידידיו.‏ לפני שהחל יהוה במלאכת הבריאה,‏ הוא היה לבדו.‏ אך בשלב מסוים הוא ברא את בנו בכורו והזמין אותו לאוהלו הסמלי.‏ יהוה שאב הנאה רבה מתפקידו החדש בתור מארח.‏ המקרא מציין שבנו,‏ האורח הראשון שהתארח אצלו,‏ היה אהוב עליו במיוחד ו’‏שמח לפניו בכל עת’‏ (‏מש׳ ח׳:‏30‏)‏.‏ מ24.‏06 2 §1–3

דמיין לעצמך את האירוע הבא:‏ קהל של יותר מ־000,‏340 איש התאסף כדי להמליך את דוד על כל ישראל.‏ במשך שלושה ימים הדהדו בהרי חברון שירי ההלל והשיחות הנרגשות של הנאספים (‏דה״א י״ב:‏39‏)‏.‏ בתוך הקהל הגדול הזה עמד בחור בשם צדוק.‏ הוא אומנם נבלע בין כל הנוכחים,‏ אך יהוה דאג שנדע שהוא היה שם (‏דה״א י״ב:‏22,‏ 26–28‏)‏.‏ צדוק היה כוהן ששירת שכם אחד עם הכוהן הגדול אביתר.‏ הוא גם היה ”‏רואה”‏,‏ כלומר ניתנה לו היכולת להבחין מהו רצונו של יהוה והוא ניחן בתבונה יוצאת דופן (‏שמ״ב ט״ו:‏27‏)‏.‏ הוא היה אדם אמיץ.‏ כיום,‏ במהלך אחרית הימים,‏ השטן מגביר את התקפותיו על משרתי אלוהים (‏פט״א ה׳:‏8‏)‏.‏ עלינו לגלות אומץ בשעה שאנו מחכים שיהוה ישים סוף לשטן ולעולמו המרושע (‏תהל׳ ל״א:‏24‏)‏.‏ כך למעשה נחקה את אומץ ליבו של צדוק.‏ מ24.‏07 2 §1–3

יהוה הועיד לזוג הראשון שברא חיים מאושרים.‏ הוא העניק להם מקום יפהפה לחיות בו,‏ את מתנת הנישואין וגם משימה מרגשת ומספקת:‏ למלא את כדור הארץ בצאצאיהם ולהפוך את העולם כולו לגן עדן.‏ הוא נתן להם רק צו פשוט אחד והזהיר אותם שאם יפרו אותו וימרדו בו בזדון,‏ חטאם יוביל למוות.‏ אולם אנו יודעים איך התפתחו האירועים.‏ בשלב מסוים נכנס לתמונה יצור רוחני,‏ אשר לא הייתה לו אהבה לאלוהים או אהבה כלפיהם,‏ ופיתה אותם לחטוא.‏ אדם וחוה נכנעו להשפעתו הרעה משום שלא בטחו באביהם האוהב.‏ כך הם הפכו לחוטאים,‏ וכמו שידוע לנו,‏ אזהרתו של יהוה התממשה.‏ מאותו יום ואילך היה עליהם לשאת בהשלכות:‏ הם החלו להזדקן ובסופו של דבר מתו (‏בר׳ א׳:‏28,‏ 29;‏ ב׳:‏8,‏ 9,‏ 16–18;‏ ג׳:‏1–6,‏ 17–19,‏ 24‏)‏.‏ מ24.‏08 3 §3

יהוה ובנו היקר רוצים שנהיה מאושרים.‏ בתהלים קי״ט:‏2 נאמר:‏ ”‏אשרי שומרי תזכורותיו,‏ המבקשים אותו בכל ליבם”‏.‏ ישוע נתן משנה תוקף לעובדה זו ואמר:‏ ”‏אשרי השומעים את דבר אלוהים ושומרים אותו!‏”‏ (‏לוקס י״א:‏28‏)‏ בתור משרתי יהוה אנו אכן אנשים מאושרים משום שאנו קוראים בקביעות את דבר־אלוהים ומשתדלים ליישם אותו (‏יעקב א׳:‏22–25‏)‏.‏ זהו מרכיב חיוני ביחסינו עם יהוה (‏קהלת י״ב:‏13‏)‏.‏ בזכות יישום העקרונות שבדבר־אלוהים,‏ חיי המשפחה שלנו משתפרים ואנו רוקמים קשרי חברות איתנים עם אחינו לאמונה.‏ בנוסף,‏ אנו חוסכים מעצמנו בעיות רבות הנובעות מחוסר ציות להדרכותיו של יהוה.‏ כולנו מסכימים עם דברי דוד המלך שאמר על תורתו,‏ הוראותיו ומשפטיו של יהוה:‏ ”‏בשמירתם יש גמול רב”‏ (‏תהל׳ י״ט:‏7–11‏)‏.‏ מ24.‏09 2 §1–3

מה יהוה רואה כשהוא מביט במשרתיו עלי אדמות?‏ הוא מבחין גם ברגעי השמחה וגם ברגעי הצער בחייהם (‏תהל׳ ל״ז:‏18‏)‏.‏ תאר לעצמך עד כמה הוא מרוצה מאיתנו כשהוא רואה שאנו משרתים אותו בנאמנות וממשיכים לתת לו את מיטבנו על אף קשיים רגשיים.‏ בנוסף,‏ יהוה חפץ לתמוך בנו ולנחם אותנו.‏ בתהלים קמ״ז:‏3 נאמר שיהוה ”‏חובש את פצעיהם”‏ של שבורי הלב.‏ הפסוק מתאר את הדאגה העמוקה שחש יהוה כלפי מי שסובלים מכאבים רגשיים.‏ אך מה עלינו לעשות כדי להפיק את המרב מדאגתו?‏ חשוב על הדוגמה הבאה:‏ רופא מיומן יכול לעזור לאדם פצוע להירפא.‏ אך כדי שאותו אדם יתרפא,‏ הוא חייב למלא בקפדנות אחר כל הוראותיו של הרופא.‏ יהוה מספק בדברו הכתוב עצות אוהבות עבור מי שסובלים מפצעים רגשיים.‏ מ24.‏10 6 §1–2

בעבר הסברנו בפרסומינו שלאנשים שיהוה שפט כרשעים אין תקווה לקום לתחייה.‏ תן דעתך לכמה מקרים שבהם יהוה הביא משפט על עושי הרע בימי המקרא:‏ האנשים שנספו במבול,‏ אשר מספרם אינו ידוע,‏ שבע האומות בארץ המובטחת שיהוה ציווה להקדיש להשמדה,‏ או 000,‏185 החיילים האשורים שהושמדו בן לילה בידי מלאך יהוה (‏דב׳ ז׳:‏1–3;‏ יש׳ ל״ז:‏36,‏ 37‏)‏.‏ בכל אחד מהמקרים הללו המקרא אינו חושף בפנינו מספיק מידע כדי שנוכל להסיק אם יהוה גזר על כל אותם אנשים השמדה נצחית ללא תקווה לקום לתחייה.‏ איננו יודעים אם יהוה חרץ דין מוות על כל אדם באופן אינדיבידואלי,‏ והמקרא גם אינו מוסר אם לכל אחד מהם הייתה הזדמנות ללמוד על יהוה ולהתחרט על מעשיו לפני בוא המשפט.‏ מ24.‏05 3 §5–7

ישוע סיפר משל על אלמנה אשר ביקשה ללא הרף משופט שיפסוק בעניינה.‏ אין ספק שרבים מתלמידיו של ישוע יכלו להזדהות עם המשל,‏ מפני שפשוטי העם באותם ימים לא אחת נפלו קורבן לחוסר צדק (‏לוקס י״ח:‏1–5‏)‏.‏ אך משל זה משמעותי גם עבורנו מכיוון שכולנו נתקלים במצבים כאלה מדי פעם.‏ דעות קדומות,‏ אפליה ודיכוי נפוצים כיום בעולם,‏ ולכן איננו מופתעים שגם לנו נעשה לעיתים עוול (‏קהלת ה׳:‏8‏)‏.‏ עם זאת,‏ איננו מצפים לחוות חוסר צדק מצד אחינו ואחיותינו.‏ אך זה עדיין עלול לקרות.‏ נוכל ללמוד רבות מהדרך שבה הגיב ישוע ליחס לא הוגן שקיבל מצד מתנגדים.‏ כמובן,‏ אחינו כלל לא דומים למתנגדי האמת;‏ הם פשוט לא מושלמים.‏ אולם אם אנו מסוגלים להגיב בסבלנות למתנגדינו שנוהגים בנו בחוסר צדק,‏ על אחת כמה וכמה חשוב שננהג בסבלנות עם אחינו לאמונה!‏ מ24.‏11 2 §1–2

הלחם היה מזון בסיסי בתקופת המקרא (‏בר׳ י״ד:‏18;‏ לוקס ד׳:‏4‏)‏.‏ למעשה,‏ הוא היה כה נפוץ שהמקרא לעיתים משתמש במונח ”‏לחם”‏ כמילה נרדפת למזון באופן כללי (‏יח׳ ה׳:‏16‏,‏ הערת שוליים;‏ מתי ו׳:‏11‏)‏.‏ הלחם גם היה מוטיב מרכזי בשניים מניסיו הידועים של ישוע (‏מתי ט״ז:‏9,‏ 10‏)‏.‏ אחד מהם מתואר ביוחנן פרק ו׳‏‏.‏ לאחר ששליחיו של ישוע חזרו ממסע ההטפה,‏ הוא לקח אותם לצד השני של הכינרת בסירה כדי שיוכלו לנוח (‏מר׳ ו׳:‏7,‏ 30–32;‏ לוקס ט׳:‏10‏)‏.‏ הם הלכו למקום שומם באזור בית צידא,‏ אך מהר מאוד אלפי אנשים הגיעו לשם והתאספו סביבם.‏ ישוע לא התעלם מהם,‏ אלא הקדיש זמן כדי ללמד אותם באדיבות על מלכות אלוהים ולרפא את החולים.‏ אך לאחר רדת הערב תהו התלמידים כיצד יוכלו ההמונים להשיג אוכל.‏ לחלקם ככל הנראה היה מעט מזון,‏ אך רובם יצטרכו לחפש משהו לאכול בכפרים הסמוכים (‏מתי י״ד:‏15‏)‏.‏ מ24.‏12 2 §1–2

הורינו הראשונים,‏ אדם וחוה,‏ נבראו מושלמים וחיו בגן עדן יפהפה (‏בר׳ א׳:‏27;‏ ב׳:‏7–9‏)‏.‏ ניתנה להם ההזדמנות ליהנות מחיים עשירים ומספקים שלא נועדו להסתיים לעולם.‏ אבל לפתע הכול השתנה:‏ הם איבדו את הזכות לחיות לנצח בגן עדן.‏ ואיזו ירושה הם הנחילו לילדיהם?‏ המקרא מציין ש”‏על־ידי אדם אחד נכנס החטא אל העולם ועקב החטא בא המוות,‏ וכך התפשט המוות אל כל בני האדם משום שכולם חטאו”‏ (‏רומ׳ ה׳:‏12‏)‏.‏ אדם הראשון הוריש לנו את החטא המוביל למוות.‏ החטא התורשתי הוא מעין חוב ענק שאף אחד מאיתנו לא מסוגל לשלם (‏תהל׳ מ״ט:‏8‏)‏.‏ ישוע השווה את החטאים לחובות (‏מתי ו׳:‏12;‏ לוקס י״א:‏4‏)‏.‏ כשאנו חוטאים אנחנו למעשה נכנסים לחוב מול יהוה,‏ ונדרש מאיתנו לפרוע אותו.‏ כל עוד החוב לא נפרע,‏ הוא יתבטל רק במותנו (‏רומ׳ ו׳:‏7‏)‏.‏ מ25.‏02 2–3 §2–3

אנו רואים זאת לכבוד גדול לשתף אחרים בבשורה הטובה על מלכות אלוהים.‏ זכות זו לא פתוחה בפני כל אחד.‏ לדוגמה,‏ ישוע לא נתן לשדים להעיד עליו כשהיה על כדור הארץ (‏לוקס ד׳:‏41‏)‏.‏ בימינו,‏ לפני שאדם רשאי להתחיל לבשר יחד עם חברי הקהילה,‏ עליו להיות כשיר לכך.‏ כביטוי להערכתנו כלפי הזכות הזו,‏ אנו מתאמצים לבשר בכל הזדמנות.‏ בדומה לישוע,‏ מטרתנו היא לזרוע ולהשקות את זרעי המלכות שנזרעו בליבם של האנשים (‏מתי י״ג:‏3,‏ 23;‏ קור״א ג׳:‏6‏)‏.‏ כיום ארגון יהוה מחקה את דוגמת ישוע ומשקיע את מירב המאמצים כדי להכריז על שמו של אלוהים.‏ אחת הדרכים העיקריות שבהן הארגון עושה זאת היא באמצעות תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש.‏ תרגום זה השיב את שם אלוהים למקומות שבהם הופיע בטקסט המקורי,‏ והוא זמין כעת בשלמותו או בחלקו ביותר מ־270 שפות.‏ מ24.‏04 9 §8–9

כמה אחים הנשואים באושר עשו להם להרגל להביע מדי יום את אהבתם לבת זוגם (‏יוח״א ג׳:‏18‏)‏.‏ הבעל יכול לבטא חיבה כלפי אשתו בדברים קטנים — למשל,‏ להחזיק את ידה או לתת לה חיבוק חם.‏ הוא אולי ישלח לה הודעה ויגיד לה שהוא מתגעגע אליה או ישאל אותה איך עובר היום.‏ מדי פעם הוא יכול להביע את אהבתו בכך שיכתוב לה ברכה מעומק הלב.‏ בדרכים הללו הבעל יכול להראות לאשתו שהוא מכבד אותה ולחזק את נישואיו.‏ בעל המכבד את אשתו יעודד אותה ויחזק את ביטחונה.‏ דרך אחת שהוא יוכל לעשות זאת היא לזכור להביע הערכה על כל הדברים שהיא עושה כדי לתמוך בו (‏קול׳ ג׳:‏15‏)‏.‏ כשבעל משבח בכנות את אשתו הוא מחמם את ליבה,‏ וכתוצאה מכך היא מרגישה בטוחה,‏ אהובה ויקרה.‏ מ25.‏01 11 §15;‏ 13 §16

תהלים ט״ו נחתם בהבטחה הבאה:‏ ”‏עושה אלה לא יימוט לעולם”‏.‏ מחבר המזמור למעשה חושף כאן מה ייעודם של חוקי אלוהים.‏ הם נועדו לתרום לאושרנו,‏ ואם נישמע להדרכת יהוה נזכה לברכתו ולהגנתו.‏ לאורחיו של יהוה מצפה עתיד מזהיר.‏ המשוחים יזכו לשכון ב’‏מעונות הרבים’‏ שהכין עבורם ישוע בשמיים (‏יוח׳ י״ד:‏2‏)‏.‏ בעלי התקווה הארצית מייחלים להתגשמות ההבטחה בההתגלות כ״א:‏3‏.‏ אנו מחשיבים זאת לכבוד גדול להיענות להזמנה הלבבית של יהוה להיות ידידיו ולהתארח באוהלו לעד!‏ (‏תהל׳ ט״ו:‏1–5‏)‏.‏ מ24.‏06 13 §19–20

המילה ”‏כבוד”‏ במקרא מתייחסת לכל מאפיין המעצים את גדולתו וחשיבותו של הפרט.‏ יהוה חולל מפגן מדהים ששיקף את כבודו זמן קצר לאחר שעם ישראל שוחרר מעבדות במצרים.‏ תאר לעצמך את המאורע:‏ מיליוני בני ישראל מתכנסים למרגלות הר סיני כדי להתייצב מול אלוהיהם.‏ ענן כבד מקיף את ההר.‏ לפתע מתרחשת רעידת אדמה,‏ שכנראה לוותה בפעילות געשית,‏ ומטלטלת את הקרקע מתחת לרגליהם.‏ באותו הזמן ברקים,‏ רעמים וקול שופר מחריש אוזניים ממלאים את האוויר (‏שמ׳ י״ט:‏16–18;‏ כ״ד:‏17;‏ תהל׳ ס״ח:‏8‏)‏.‏ דמיין לעצמך איזה רושם עמוק הותיר בבני ישראל המקרה הזה שבו יהוה הפגין בפניהם את כוחו וכבודו.‏ כיום אנו נותנים כבוד ליהוה בכך שאנו מספרים לאחרים על כוחו האדיר ותכונותיו הנפלאות.‏ נוכל גם להעניק לו כבוד בכך שניתן לו את הקרדיט על כל הדברים שאנחנו מצליחים לעשות בעזרת כוחו (‏יש׳ כ״ו:‏12‏)‏.‏ מ25.‏01 2–3 §2–3

בשלב מסוים במסעם של בני ישראל אל עבר הארץ המובטחת,‏ ערערו מספר אנשים בכירים על התפקיד שנתן יהוה למשה.‏ הם טענו:‏ ”‏כל העדה [‏ולא רק משה]‏ כולם קדושים,‏ ויהוה בקרבם”‏ (‏במ׳ ט״ז:‏1–3‏)‏.‏ זה נכון ש”‏כל העדה”‏ הייתה קדושה בעיני יהוה.‏ אולם הוא בחר במשה לשמש כמנהיג העם.‏ כשאותם מורדים מתחו ביקורת על משה,‏ הם למעשה מתחו ביקורת על יהוה עצמו.‏ הם לא התמקדו ברצונו של יהוה,‏ אלא בשאיפותיהם האישיות להשיג שליטה ומעמד בכיר.‏ בסופו של דבר,‏ אלוהים המית את מנהיגי המרד ואת האלפים שתמכו בהם (‏במ׳ ט״ז:‏30–35,‏ 41,‏ 49‏)‏.‏ מכאן אנו למדים שיהוה רואה בחומרה כל זלזול בסידורים הארגוניים שהוא קבע.‏ מ24.‏07 11 §11

אנו חיים בתקופה שבה רוב האנשים דוחים את אזהרת המקרא בנוגע לסוף הסדר העולמי הזה ואף מזלזלים בכך (‏פט״ב ג׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ למרות שיש הרבה דברים שאיננו יודעים,‏ אנו צריכים לפתח אמונה איתנה בכך שקץ הסדר העולמי יגיע במועד הנכון ושיהוה ידאג לנו.‏ עלינו לחזק את אמונתנו באפיק שיהוה משתמש בו כיום כדי להדריך אותנו — ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ (‏מתי כ״ד:‏45‏)‏.‏ כשתפרוץ הצרה הגדולה,‏ ודאי נקבל הנחיות ספציפיות שמטרתן להגן על חיינו.‏ עכשיו זה הזמן לחזק את ביטחוננו בהנחיות הניתנות לנו מטעם האחים הממונים בארגון יהוה.‏ איננו יכולים לצפות שנישמע להנחיותיהם בביטחון במהלך הצרה הגדולה אם אנו מתקשים לעשות זאת כיום.‏ מ24.‏09 11 §11–12

הורים משיחיים מבינים שאמונה באלוהים היא לא דבר מולד.‏ עם הזמן ייתכן שילדך יתעמת עם שאלות כגון:‏ ’‏איך אני יודע שאלוהים קיים?‏ והאם אני באמת יכול להאמין במה שהמקרא אומר?‏’‏ למעשה,‏ המקרא עצמו מעודד אותנו להשתמש ב”‏כושר החשיבה”‏ שלנו ו’‏לבחון כל דבר’‏ (‏רומ׳ י״ב:‏1;‏ תסל״א ה׳:‏21‏)‏.‏ אך כיצד תוכל לעזור לילדך להשתכנע באמונתו?‏ עודד אותו להיווכח בָּאמת בכוחות עצמו.‏ כשילדך שואל שאלות,‏ תוכל לנצל את ההזדמנות כדי להראות לו כיצד למצוא את התשובות לשאלותיו בעזרת כלי המחקר שלנו כמו המצפה — ספרייה אונליין או מדריך מחקר עבור עדי־יהוה.‏ במדריך המחקר הוא יוכל לפתוח בנושא ”‏מקרא‏”‏ תחת הכותרת ”‏נכתב בהשראת אלוהים”‏.‏ שם הוא ימצא הוכחות לכך שהמקרא הוא לא ספר שמקורו בבני אדם,‏ אלא ”‏דבר אלוהים”‏ (‏תסל״א ב׳:‏13‏)‏.‏ מ24.‏12 14–15 §4–5

כיצד יכולים זקני הקהילה לחקות את דוגמתו של ישוע?‏ עליהם להכשיר אחים בקהילה,‏ לרבות אחים צעירים,‏ למלא תפקידי אחריות גדולים יותר בעתיד.‏ כמובן,‏ אל לזקנים לצפות מהם לשלמות.‏ אך עליהם לתת עצות אוהבות לאותם אחים כדי לעזור להם לרכוש ניסיון ולהבין עד כמה חשוב לגלות ענווה,‏ נאמנות ונכונות לשרת אחרים (‏טימ״א ג׳:‏1;‏ פט״א ה׳:‏5‏)‏.‏ ישוע נתן לתלמידיו לא רק את המשימה לבשר,‏ אלא גם ללמד (‏מתי כ״ח:‏20‏)‏.‏ התלמידים אולי לא חשו כשירים למלא את המשימה הזו.‏ אבל ישוע ידע ללא צל של ספק שהם יצליחו לעמוד בה,‏ והוא אף אמר להם זאת.‏ הוא הביע את ביטחונו המלא בהם כשציין:‏ ”‏כשם שהאב שלח אותי,‏ גם אני שולח אתכם”‏ (‏יוח׳ כ׳:‏21‏)‏.‏ מ24.‏10 16 §15;‏ 17 §17

דוד נחשב לאחד מגדולי מלכי ישראל.‏ הוא היה מוזיקאי,‏ משורר,‏ לוחם ונביא.‏ אך הוא גם התמודד עם בעיות רבות בחייו.‏ במשך שנים הוא נאלץ להימלט ולהסתתר משאול המלך אחוז הקנאה.‏ גם בתור מלך,‏ הוא שוב נאלץ לנוס על נפשו מכיוון שבנו אבשלום ניסה להשתלט על כס מלכותו.‏ למרות קשיים רבים וכישלונות אישיים,‏ דוד נשאר נאמן לאלוהים עד סוף ימיו.‏ יהוה כינה אותו ”‏איש כלבבי”‏.‏ לכן אין ספק שנוכל ללמוד רבות מדבריו (‏מל״א ט״ו:‏5‏)‏.‏ דוד נתן עצות חשובות לשלמה,‏ בנו ויורשו.‏ שלמה היה אז בחור צעיר,‏ ויהוה בחר בו כדי לקדם את עבודתו ולבנות את בית המקדש לתפארת שמו (‏דה״א כ״ב:‏5‏)‏.‏ היו צפויים לשלמה קשיים רבים בדרך.‏ מה יאמר לו דוד?‏ דוד אמר לבנו שאם הוא ישמע בקול יהוה,‏ הוא יצליח בחיים (‏מל״א ב׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ מ24.‏11 10 §9–11

בעל המתעלל מבחינה פיזית או מילולית באשתו חייב לנקוט צעדים על מנת לשקם את יחסיו עם יהוה ועם אשתו.‏ צעד ראשון:‏ עליו להכיר בכך שיש לו בעיה רצינית וששום דבר לא חומק מעיניו של יהוה (‏תהל׳ מ״ד:‏21;‏ קהלת י״ב:‏14;‏ עב׳ ד׳:‏13‏)‏.‏ צעד שני:‏ עליו להפסיק לפגוע באשתו ולשנות את התנהגותו (‏מש׳ כ״ח:‏13‏)‏.‏ צעד שלישי:‏ עליו לומר לאשתו וליהוה עד כמה הוא מצטער על מעשיו ולבקש את סליחתם (‏מה״ש ג׳:‏19‏)‏.‏ עליו גם להתחנן אל יהוה שיגביר את נחישותו להשתנות ולשלוט במחשבותיו,‏ דיבורו ומעשיו (‏תהל׳ נ״א:‏10–12;‏ קור״ב י׳:‏5;‏ פיל׳ ב׳:‏13‏)‏.‏ צעד רביעי:‏ עליו לפעול בהתאם לתפילותיו וללמוד לשנוא אלימות ודיבור פוגעני על כל צורותיהם (‏תהל׳ צ״ז:‏10‏)‏.‏ צעד חמישי:‏ עליו לפנות ללא דיחוי לרועים האוהבים של הקהילה על מנת לקבל עזרה (‏יעקב ה׳:‏14–16‏)‏.‏ צעד שישי:‏ עליו לערוך תוכנית שתעזור לו להימנע מהתנהגות זו בעתיד.‏ מ25.‏01 11 §14

האם אתה אוהב את יהוה,‏ האל אשר נתן לך כל מתנה טובה כולל את החיים עצמם?‏ האם היית רוצה להראות לו את אהבתך כלפיו בחזרה?‏ הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להקדיש את חייך אליו ולהיטבל במים כסמל להקדשתך.‏ אם תעשה כן תהפוך לחלק ממשפחתו.‏ כתוצאה מכך יהוה,‏ בתור אביך וידידך הקרוב,‏ ידריך אותך וידאג לך מפני שאתה שייך לו (‏תהל׳ ע״ג:‏24;‏ יש׳ מ״ג:‏1,‏ 2‏)‏.‏ ההקדשה והטבילה גם יפתחו בפניך את האפשרות לחיות לנצח (‏פט״א ג׳:‏21‏)‏.‏ האם משהו מונע ממך להיטבל?‏ אם כן,‏ אתה לא לבד!‏ מיליוני אנשים לאורך ההיסטוריה היו צריכים לשנות את התנהגותם ואת דרך חשיבתם כדי להיות כשירים לטבילה.‏ אבל כיום הם משרתים את יהוה בקנאות ובשמחה.‏ מ25.‏03 2 §1–2

במקומות רבים במקרא חטאים מושווים למשאות כבדים.‏ לדוגמה,‏ דוד המלך תיאר כך את חטאיו:‏ ”‏עוונותיי מרחפים מעל ראשי;‏ כמשא כבד,‏ הם כבדים לי מנשוא”‏ (‏תהל׳ ל״ח:‏4‏)‏.‏ אך יהוה מוכן למחול על חטאיהם של חוטאים המביעים חרטה (‏תהל׳ כ״ה:‏18;‏ ל״ב:‏5‏)‏.‏ בנוסח המקורי,‏ הפועל שתורגם כ”‏למחול”‏ הוא ”‏לשאת”‏.‏ מילה זו מציירת את יהוה כאדם חזק המסיר מעל כתפינו את הנטל הכבד של החטא ונושא אותו הרחק מאיתנו.‏ תיאור נוסף במקרא ממחיש עד כמה מוכן יהוה להרחיק מאיתנו את חטאינו.‏ בתהלים ק״ג:‏12 נאמר:‏ ”‏כרחוק הזריחה מן השקיעה,‏ הרחיק מאיתנו את פשעינו”‏.‏ מזרח הוא הנקודה הרחוקה ביותר מן המערב.‏ שני הכיוונים האלה לא ייפגשו לעולם.‏ במילים אחרות,‏ יהוה כביכול נושא את חטאינו אל הנקודה הרחוקה ביותר שאנו מסוגלים להעלות על דעתנו.‏ איזו דרך מרגשת לתאר את סלחנותו של יהוה!‏ מ25.‏02 9 §5–6

לאחר שישוע חזר לשמיים,‏ השליח פטרוס ריפא באורח נס אדם שהיה פיסח מלידה (‏מה״ש א׳:‏8,‏ 9;‏ ג׳:‏2,‏ 6–8‏)‏.‏ מטבע הדברים המאורע המדהים הזה משך אליו המון אנשים (‏מה״ש ג׳:‏11‏)‏.‏ האם פטרוס התענג על רגעי התהילה האלה,‏ בהתחשב בעובדה שהוא בא מתרבות שבה ייחסו חשיבות רבה לאנשים בעלי מעמד בולט?‏ לא.‏ פטרוס גילה ענווה ולא נתן להמון להסב לו את הכבוד,‏ אלא הפנה את כל ההלל ליהוה ולישוע,‏ ואמר:‏ ”‏באמצעות שמו [‏של ישוע]‏ ובשל אמונתנו בשמו התחזק איש זה שאתם רואים ומכירים”‏ (‏מה״ש ג׳:‏12–16‏)‏.‏ נוכל לחקות את דוגמתו של פטרוס ולהמשיך לטפח ענווה.‏ אנו פועלים למען אחרים מתוך אהבתנו ליהוה ולאנשים,‏ ולא מפני שאנחנו רוצים שיעריצו אותנו.‏ נוכל להוכיח שאנו באמת ענווים אם נשרת את יהוה ואת אחינו בשמחה בכל דרך שהיא,‏ גם כשאחרים לא מבחינים במאמצינו (‏מתי ו׳:‏1–4‏)‏.‏ מ25.‏03 10–11 §11–12

נוכל להגביר את התלהבותנו בשירות אם נתמקד באהבתנו ליהוה ולזולת (‏מתי כ״ב:‏37–39‏)‏.‏ חשוב עד כמה יהוה שמח לראות אותנו מבשרים וכמה מאושרים יהיו מי שיסכימו ללמוד את המקרא!‏ זכור גם איזו תקווה נפלאה מצפה לכל מי שייענו בחיוב למסר שלנו (‏יוח׳ ו׳:‏40‏)‏.‏ האם מסיבה כלשהי אתה מרותק לביתך?‏ אם כן,‏ המשך להתמקד במה שיש ביכולתך לעשות כביטוי לאהבתך כלפי יהוה והזולת.‏ לדוגמה,‏ בזמן מגפת הקורונה,‏ סמואל ודאניה נאלצו להסתגר בביתם.‏ אך לאורך כל התקופה הקשה הזו הם המשיכו לבשר בקביעות בטלפון,‏ לכתוב מכתבים ולנהל שיעורי מקרא דרך הזום.‏ אומנם נסיבותיהם הגבילו את פעילותם,‏ אך הם המשיכו להשתתף בשירות במידת האפשר והפיקו מכך שמחה רבה.‏ מ24.‏04 18 §15–16

למרות שהנישואין אינם תנאי הכרחי לאושר,‏ משיחיים רבים,‏ צעירים ומבוגרים כאחד,‏ משתוקקים להינשא.‏ אולם לפני שמשיחי נכנס למערכת יחסים,‏ עליו להיות מוכן לנישואין מבחינה כלכלית,‏ רוחנית ורגשית (‏קור״א ז׳:‏36‏)‏.‏ גם כדאי שתדע מה בדיוק אתה מחפש בבת זוג עוד לפני שתתחיל בשלב החיזורים.‏ אחרת,‏ אתה עלול להתחיל לצאת עם מישהי שלא מתאימה לך או להחמיץ אחות שהייתה יכולה להיות שותפה מצוינת לנישואין.‏ בת זוג פוטנציאלית צריכה להיות,‏ כמובן,‏ אחות טבולה (‏קור״א ז׳:‏39‏)‏.‏ אך לא כל אחות טבולה תהיה השותפה המתאימה עבורך.‏ עליך לשאול את עצמך:‏ ’‏מה המטרות שלי בחיים?‏ אילו תכונות חשוב לי שיהיו לבת הזוג שלי?‏ האם הציפיות שלי מציאותיות?‏’‏ מ24.‏05 20 §1,‏ 3

בתור זוג הנמצא בתקופת החיזורים,‏ כיצד תוכלו לפתור בעיות וחילוקי דעות שאולי יצוצו ביניכם מדי פעם?‏ האם זה יעיד על כך שאתם לא מתאימים?‏ לא בהכרח.‏ טבעי שיתעוררו ביניכם מחלוקות מדי פעם,‏ כי אין זוג שמסכים על הכול.‏ נישואין חזקים מורכבים משני אנשים שמסוגלים ליישב את בעיותיהם.‏ הדרך שבה אתם פותרים את בעיותיכם כיום,‏ יכולה להוות אינדיקציה למידת ההצלחה של חיי הנישואין שלכם בעתיד.‏ הקדישו מחשבה לשאלות הבאות:‏ ’‏האם אנחנו מצליחים לדבר על נושאים טעונים בצורה רגועה ומכובדת?‏ האם אנחנו יודעים להודות בטעויות שלנו ומתאמצים להשתפר?‏ האם אנחנו משתדלים לבוא לקראת האחר וממהרים להתנצל ולסלוח?‏’‏ (‏אפ׳ ד׳:‏31‏)‏ אך יש לציין שאם כיום הקשר ביניכם מתאפיין בוויכוחים ובעיות,‏ אין סיבה להניח שהמצב ישתפר לאחר הנישואין.‏ אם הגעתם למסקנה שאתם לא מתאימים,‏ ההחלטה להיפרד עשויה להיות ההחלטה הטובה ביותר לשניכם.‏ מ24.‏05 29 §12

נוכל להשפיע לטובה על האחים בקהילה אם נבסס את החלטותינו על עקרונות המקרא ולא נתפשר על דרישות יהוה.‏ ככל שנגדל באמונה ובידע מדויק,‏ נהיה יותר יציבים בָּאמת.‏ זה ימנע מאיתנו להיות הססנים והפכפכים,‏ ויעזור לנו לא ללכת שולל אחר אמונות כוזבות ודעות נפוצות בעולם (‏אפ׳ ד׳:‏14;‏ יעקב א׳:‏6–8‏)‏.‏ אם נהיה יציבים ומאוזנים,‏ נוכל גם לתמוך באחרים המתמודדים עם קשיים (‏תסל״א ג׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ זקני הקהילה נדרשים להיות אנשים מאוזנים,‏ מיושבים בדעתם,‏ מאורגנים וסבירים.‏ הם מהווים גורם מייצב בקהילה משום שהם ’‏מחזיקים היטב בדבר המהימן’‏ (‏טיט׳ א׳:‏9;‏ טימ״א ג׳:‏1–3‏)‏.‏ בזכות דוגמתם הטובה ומאמציהם לשרת כרועים בקהילה,‏ הם מעודדים את האחים לנכוח באסיפות,‏ לצאת לשירות ולערוך לימוד אישי באופן קבוע.‏ זקני הקהילה גם עוזרים לאחים והאחיות להתמקד ביהוה ובמטרתו כשהם חווים מהמורות בחיים.‏ מ24.‏06 31 §16–18

לאורך כל שירותו עלי אדמות לימד ישוע על סלחנותו של יהוה.‏ חשוב על משל הבן האובד.‏ המשל עסק בבחור צעיר שבחר להתהלך לזמן מה בדרך החטא.‏ ”‏כאשר התעשת”‏ הוא חזר לביתו.‏ כיצד הגיב אביו?‏ ישוע ציין ש”‏עוד בהיותו רחוק ראה אותו אביו.‏.‏.‏ הוא רץ אליו,‏ חיבק אותו ונשק לו ברוך”‏.‏ הבן התכוון לגשת לאביו ולבקש ממנו להפוך לעבד בביתו.‏ אך האב כינה אותו ”‏בני זה”‏ והשיב אותו אל חיק המשפחה.‏ האב אמר שבנו ”‏אבד ונמצא”‏ (‏לוקס ט״ו:‏11–32‏)‏.‏ אין ספק שעוד לפני שנשלח ישוע לכדור הארץ,‏ הוא ראה את החמלה הרבה שגילה אביו יהוה כלפי חוטאים רבים מספור ששבו מדרכם הרעה.‏ המשל הזה מצייר בשכלנו תמונה מחממת לב של גודל רחמיו של אבינו השמימי יהוה.‏ מ24.‏08 11 §11–12

משיחי המיושב בדעתו מתאמץ לקבל החלטות המשקפות את דרך חשיבתו של יהוה.‏ הוא יודע שאין דבר חשוב יותר בחיים מאשר הקשר שלו עם יהוה.‏ יש לו השקפה מאוזנת על עצמו בידיעה שאין לו את כל התשובות,‏ והוא מתפלל ליהוה בענווה לעיתים קרובות ובכך מוכיח שהוא נשען עליו.‏ אנחנו צריכים להמשיך להתפלל גם אם אנו סבורים שיש לנו את היכולות הנדרשות לביצוע דברים מסוימים.‏ לכן במיוחד כשאנו ניצבים בפני החלטות חשובות אנו מבקשים את הדרכת יהוה,‏ בביטחון מלא שהוא יודע מה הדבר הטוב ביותר עבורנו.‏ עד כמה אנו אסירי תודה ליהוה על כך שברא אותנו עם היכולת לשקף את תכונותיו!‏ (‏בר׳ א׳:‏26‏)‏ כמובן,‏ אנחנו לא יכולים לחקות את יהוה באופן מושלם (‏יש׳ נ״ה:‏9‏)‏.‏ מ25.‏03 11 §13;‏ 13 §17–18

עלינו להימנע מלפקפק במניעים של אחרים.‏ כשאחרים לא מראים שהם מעריכים את מאמצינו,‏ כדאי שנשאל את עצמנו:‏ ’‏האם הם באמת כפויי טובה או שהם פשוט שכחו לומר תודה?‏’‏ ייתכן שישנן סיבות נוספות לכך שהם לא הגיבו בדרך שציפינו.‏ חלק אולי מעריכים מעומק ליבם את מה שעשינו למענם,‏ אך מתקשים להראות זאת.‏ יכול להיות שהם נבוכים לקבל עזרה,‏ במיוחד אם בעבר הם היו אלה שעזרו לאחרים.‏ יהיו אשר יהיו הסיבות,‏ אהבה משיחית תניע אותנו לראות את אחינו באור חיובי ולהמשיך לתת בשמחה (‏אפ׳ ד׳:‏2‏)‏.‏ חשוב לגלות סבלנות.‏ שלמה המלך אמר בנושא הנתינה:‏ ”‏שלח לחמך על פני המים,‏ כי ברוב הימים תמצאהו”‏ (‏קהלת י״א:‏1‏)‏.‏ ממילים אלו ניתן להבין שחלק יביעו הערכה על נדיבותנו בחלוף זמן רב.‏ מ24.‏09 30 §18–19

לפעמים ניתנת הודעה בקהילה על כך שאח מסוים קיבל תוכחה.‏ במקרה כזה נוכל להמשיך להתרועע איתו משום שאנו יודעים שהוא התחרט וחדל ממעשיו הפסולים.‏ הוא עדיין חלק מהקהילה,‏ והוא זקוק לעידוד מצד אחיו ואחיותיו לאמונה (‏עב׳ י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ אך המצב שונה לגבי אדם אשר הורחק מהקהילה.‏ עלינו ”‏להפסיק להתרועע”‏ איתו ”‏ואף לא לאכול עם איש כזה”‏ (‏קור״א ה׳:‏11‏)‏.‏ האם זה אומר שעלינו להתעלם ממנו?‏ לא בהכרח.‏ אומנם לא נתרועע איתו,‏ אך נוכל להשתמש במצפוננו המודרך על־פי המקרא כדי להחליט אם להזמין לאסיפה אדם שהורחק מהקהילה,‏ אולי קרוב משפחה או אדם שהיינו קרובים אליו בעבר.‏ מ24.‏08 30 §13–14