פברואר

אחים המגלים תכונות רוחניות הם נכס עבור הקהילה.‏ אדם סביר מקדם שלום.‏ הוא מקשיב לאחרים ופתוח לדעותיהם.‏ בישיבת זקנים,‏ האם תהיה מוכן לתמוך בדעת הרוב כל עוד אין הפרה של עקרונות מקראיים?‏ אל תעמוד על כך שהכול יתבצע בדרך שלך.‏ הכר בכך שיש ערך רב לדעות שונות מפי יועצים רבים (‏בר׳ י״ג:‏8,‏ 9;‏ מש׳ ט״ו:‏22‏)‏.‏ במקום לנהוג באנשים בנוקשות,‏ נהג בעדינות ובטקט.‏ בתור אדם שוחר שלום,‏ נקוט יוזמה כדי לשמור על יחסים טובים עם הזולת,‏ אפילו במצבים טעונים (‏יעקב ג׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏ מילותיך האדיבות יכולות לרכך את תגובתם של אחרים,‏ כולל של המתנגדים (‏שופ׳ ח׳:‏1–3;‏ מש׳ כ״ה:‏15;‏ מתי ה׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏ מ24.‏11 23 §13

למרות שהמשיח מת ”‏אחת ולתמיד”‏,‏ הוא עדיין עושה הקרבות למעננו (‏רומ׳ ו׳:‏10‏)‏.‏ באיזה אופן?‏ הוא ממשיך להקדיש זמן ומאמצים כדי שנוכל להפיק תועלת מקורבנו.‏ חשוב,‏ למשל,‏ על מה שהוא עושה כעת.‏ הוא משמש כמלך,‏ כוהן גדול וראש הקהילה (‏קור״א ט״ו:‏25;‏ אפ׳ ה׳:‏23;‏ עב׳ ב׳:‏17‏)‏.‏ הוא אחראי לקבץ את המשוחים וההמון הרב — משימה שהוא ישלים לפני תום הצרה הגדולה (‏מתי כ״ה:‏32‏)‏.‏ הוא גם דואג שלמשרתיו הנאמנים יהיה שפע מזון רוחני במהלך אחרית הימים (‏מתי כ״ד:‏45‏)‏.‏ ולאורך אלף שנות שלטונו הוא ימשיך לפעול למעננו.‏ יהוה באמת נתן את בנו עבורנו.‏ מ25.‏01 24 §12

סלחנותו של אבינו השמימי תמידית ומוחלטת,‏ והיא מאפשרת לנו ליהנות מיחסים טובים איתו.‏ יחד עם זאת,‏ עלינו לזכור שאיננו זוכים במחילתו של יהוה באופן אוטומטי,‏ ואיננו יכולים לדרוש זאת ממנו.‏ סלחנותו של יהוה היא מתנה שהוא מעניק לבני אדם חוטאים ברוב חסדו ואהבתו.‏ כולנו אסירי תודה ליהוה אלוהים,‏ אשר עימו ”‏הסליחה האמיתית”‏!‏ (‏תהל׳ ק״ל:‏4;‏ רומ׳ ד׳:‏8‏)‏ אך כדי לזכות במחילתו יש תנאי חשוב שעלינו לעמוד בו.‏ ישוע הסביר:‏ ”‏אם לא תסלחו לבני אדם על חטאיהם,‏ גם אביכם לא יסלח לכם על חטאיכם”‏ (‏מתי ו׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ לפיכך הכרחי שנחקה את סלחנותו של יהוה.‏ מ25.‏02 13 §18–19

חשוב על תושבי סדום ועמורה.‏ אומנם לוט הצדיק חי בקרבם,‏ אך האם הוא האיץ בכל אחד ואחד מהם לשנות את דרכיו?‏ איננו יודעים.‏ אין ספק שהם היו רשעים,‏ אך האם הם הכירו דרך אחרת?‏ אולי אתה נזכר במקרה שבו המוני אנשים ”‏מנער ועד זקן”‏ התקהלו סביב ביתו של לוט ודרשו לשכב עם אורחיו (‏בר׳ י״ט:‏4;‏ פט״ב ב׳:‏7‏)‏.‏ אולם האם ניתן לקבוע חד־משמעית שאלוהינו הרחום חרץ על כל אחד מהם אבדון עולם ללא תקווה לתחייה?‏ ודאי זכור לך שיהוה אמר לאברהם שאין אפילו עשרה צדיקים בסדום (‏בר׳ י״ח:‏32‏)‏.‏ תושבי העיר אכן היו אנשים מרושעים שנענשו בצדק על מעשיהם,‏ אבל האם ניתן לומר ללא צל של ספק שאף אחד מהם לא יוקם בתחייתם של ”‏הלא־צדיקים”‏?‏ איננו יכולים לקבוע מסמרות בדבר.‏ מ24.‏05 2 §3;‏ 3 §8

בשל שינויים במצב הכלכלי,‏ חלק התפתו לקבל הצעת עבודה שהצריכה מהם לעזוב את משפחתם,‏ אך החלטה זו התבררה לרוב כלא נבונה.‏ לפני שתיענה להצעת עבודה מסוימת חשוב לא רק על היתרונות הכלכליים,‏ אלא גם על ההשלכות הרוחניות (‏לוקס י״ד:‏28‏)‏.‏ שאל את עצמך:‏ ’‏כיצד המרחק ישפיע על נישואיי?‏ כיצד המעבר ישפיע על נוכחותי באסיפות ועל כמות הזמן שאני מקדיש לאחיי ולשירות?‏’‏ אם יש לך ילדים,‏ חשוב שתשאל את עצמך האם תצליח לגדל אותם ”‏במוסר יהוה ובתוכחתו”‏ אם תהיה רחוק מהם (‏אפ׳ ו׳:‏4‏)‏.‏ קבל החלטות בהתאם לחשיבתו של אלוהים ולא של קרובי משפחה או חברים שלא מכבדים את עקרונות המקרא.‏ מ25.‏03 29 §12

משיחי לא בוגר עלול ללכת שולל אחר ”‏תחבולות של בני אדם”‏ ו”‏מזימות מתעות”‏ כמו תיאוריות קונספירציה ודבריהם של כופרים.‏ כמו כן,‏ הוא נוטה לקנא,‏ לעורר ויכוחים ולהיעלב.‏ בנוסף,‏ הוא מתקשה לעמוד בפיתויים (‏קור״א ג׳:‏3‏)‏.‏ המקרא משווה את תהליך ההתבגרות הרוחנית לגדילה פיזית (‏אפ׳ ד׳:‏15‏)‏.‏ לילדים אין כושר הבחנה מפותח,‏ והם זקוקים להשגחה.‏ לשם המחשה:‏ אימא אולי תבקש מבתה הקטנה להחזיק את ידה בזמן שהן חוצות את הכביש.‏ עם הזמן ייתכן שהיא תרשה לה לחצות את הכביש לבדה,‏ אבל עדיין תזכיר לה להסתכל לשני הצדדים לפני שהיא חוצה.‏ לאחר שהילדה מתבגרת,‏ היא כבר יודעת כיצד להימנע מהסכנות האלה בעצמה.‏ בדומה לכך,‏ משיחי בוגר לומד כיצד לבחון את עקרונות המקרא כדי להבין מה יהוה חושב על הנושא,‏ ופועל בהתאם לעקרונות אלה.‏ מ24.‏04 3 §5–6

במשך זמן מה אורחיו היחידים של יהוה היו מהתחום הרוחני,‏ ששם גם הוא שוכן.‏ לאחר בריאת האדם הוא הרחיב את אוהלו והזמין לתוכו אנשים נאמנים כמו חנוך,‏ נוח,‏ אברהם ואיוב.‏ אותם אנשי אמונה מתוארים כידידיו וכמי ש’‏התהלכו עם האלוהים’‏ (‏בר׳ ה׳:‏24;‏ ו׳:‏9;‏ איוב כ״ט:‏4;‏ יש׳ מ״א:‏8‏)‏.‏ במשך הדורות המשיך יהוה להזמין את ידידיו להתארח באוהלו (‏יח׳ ל״ז:‏26 ,‏27‏)‏.‏ למשל,‏ נבואת יחזקאל מגלה שיהוה רוצה לרקום יחסים קרובים עם עובדיו הנאמנים.‏ הוא מבטיח לכרות איתם ”‏ברית שלום”‏.‏ הנבואה מצביעה על תקופה שבה בעלי התקווה השמימית יהיו מאוחדים עם בעלי התקווה הארצית באוהלו הסמלי כ”‏עדר אחד”‏ (‏יוח׳ י׳:‏16‏)‏.‏ מילים אלו מתגשמות כעת!‏ מ24.‏06 2 §2,‏ 4;‏ 3 §5

בתור משרתי יהוה אנו תומכים במלכותו בלב שלם.‏ אבל לעיתים קרובות דרוש אומץ כדי לעשות זאת (‏מתי ו׳:‏33‏)‏.‏ לדוגמה,‏ אנו זקוקים לאומץ לב כדי לחיות על־פי אמות המידה של יהוה ולבשר את הבשורה הטובה על המלכות בעולם מרושע זה.‏ עלינו גם לגלות עוז רוח כדי להישאר ניטרליים מבחינה פוליטית,‏ ככל שהעולם נהיה מפולג יותר (‏יוח׳ י״ח:‏36‏)‏.‏ רבים ממשרתי יהוה ספגו הפסדים כספיים,‏ חוו התעללות פיזית או נאסרו בשל סירובם להשתתף בפעילויות פוליטיות או צבאיות.‏ נוכל לשאוב כוח ואומץ מדוגמתם של מי שתמכו בעוז בשלטונו של יהוה.‏ מלכנו,‏ ישוע המשיח,‏ עמד איתן אל מול הלחצים להתערב בעניינים הפוליטיים בעולמו של השטן (‏מתי ד׳:‏8–11;‏ יוח׳ ו׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ הוא תמיד נשען על יהוה שיעניק לו את הכוח הדרוש.‏ מ24.‏07 2 §4;‏ 3 §7

יהוה דאג לתעד למעננו את המקרה הטרגי הזה,‏ אשר עוזר לנו להבין מדוע הוא מתעב את החטא.‏ החטא מפריד בינינו לבין אבינו השמימי ומוביל למוות (‏יש׳ נ״ט:‏2‏)‏.‏ וזו הסיבה שהשטן,‏ המלאך המורד שגרם למצב העגום הזה,‏ עושה כל שביכולתו כדי לפתות את בני האדם לחטוא.‏ ייתכן שהוא חשב שנחל ניצחון גדול בגן עדן,‏ אך הוא לא הבין עד כמה עמוקה אהבתו של יהוה.‏ אלוהים לא שינה את המטרה שייעד לצאצאיהם של אדם וחוה.‏ מתוך אהבתו למשפחה האנושית,‏ הוא מייד העניק תקווה לכל בני האדם (‏רומ׳ ח׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏ יהוה ידע שחלקם יאהבו אותו ויישענו עליו במאבקם בחטא.‏ בתור אביהם ובוראם,‏ הוא יסלול בפניהם את הדרך להשתחרר מהחטא ולהתקרב אליו.‏ מ24.‏08 3 §3–4

רוב משרתי יהוה מנהלים אורח חיים מאוד עמוס.‏ אנחנו צריכים לעבוד כדי לפרנס את עצמנו ואת בני משפחתנו (‏טימ״א ה׳:‏8‏)‏.‏ יתר על כן,‏ רבים מאיתנו מטפלים בקרוב משפחה חולה או קשיש.‏ כמו כן,‏ על כולנו לשמור על בריאותנו,‏ וגם זה מצריך השקעת זמן.‏ בנוסף לכל זאת,‏ מוטלים עלינו גם תפקידים במסגרת הקהילה,‏ והחשוב שבהם הוא להכריז בהתלהבות את הבשורה הטובה.‏ קריאת המקרא היא אחד מ”‏הדברים החשובים יותר”‏ שעלינו לתת להם עדיפות בתור משיחיים.‏ כשדיבר על האדם המאושר,‏ מחבר מזמור א׳‏ ציין שהוא ”‏מוצא הנאה בתורת יהוה,‏ ובתורתו הוגה יומם ולילה”‏ (‏תהל׳ א׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ מכאן אנו מסיקים שעלינו להקצות זמן לקריאת דבר־אלוהים.‏ מהו הזמן הטוב ביותר לקרוא במקרא?‏ התשובה לכך שונה מאדם לאדם.‏ אך במילים פשוטות,‏ זהו המועד שבו תוכל לעשות זאת באופן קבוע.‏ מ24.‏09 3 §5–6

האם משיחי בוגר זקוק לעזרתם של אחרים?‏ כן,‏ גם אנשים בוגרים צריכים לבקש לפעמים עזרה.‏ עם זאת,‏ הם לא מצפים שאחרים יגידו להם מה לעשות או יחליטו בשבילם,‏ כפי שנוהגים אנשים שטרם הגיעו אל הבגרות.‏ אדם בוגר לומד מניסיונם ועצותיהם של אחרים,‏ אך תמיד זוכר שיהוה מצפה ממנו ’‏לשאת את הנטל שלו’‏.‏ כשם שאנשים נבדלים במראה החיצוני שלהם,‏ כך גם משיחיים בוגרים נבדלים זה מזה במידה שבה הם מגלים תכונות רוחניות כמו חוכמה,‏ אומץ,‏ נדיבות והזדהות.‏ בנוסף לכך,‏ שני אנשים בוגרים עשויים לקבל החלטות שונות במצבים דומים.‏ אף שהחלטותיהם אינן זהות,‏ הן עדיין עולות בקנה אחד עם עקרונות המקרא.‏ לכן הם לא שופטים איש את רעהו,‏ אלא מתמקדים בשמירה על האחדות (‏רומ׳ י״ד:‏10;‏ קור״א א׳:‏10‏)‏.‏ מ24.‏04 4 §7–8

מה תוכל לעשות אם יש לך ספקות לגבי הערך העצמי שלך?‏ תוכל לקרוא פסוקים המראים שיהוה מעריך אותך ולהרהר בהם.‏ אל תשפוט את עצמך בחומרה אם לא הצלחת להשיג מטרה שהצבת לעצמך או אם אינך מסוגל לעשות את מה שאחרים עושים.‏ זכור שליהוה יש ציפיות סבירות מאיתנו (‏תהל׳ ק״ג:‏13,‏ 14‏)‏.‏ אם חווית התעללות,‏ אל תאשים את עצמך במה שהאדם הפוגע עשה.‏ זאת לא אשמתך!‏ זכור שיהוה ישפוט את עושי הרע ולא את מי שנפלו קורבן לידיהם (‏פט״א ג׳:‏12‏)‏.‏ כמו כן,‏ זכור שיהוה יכול להשתמש בך כדי לעזור לאחרים.‏ הוא העניק לך את הזכות להיות אחד משותפיו לעבודה בשירות המשיחי (‏קור״א ג׳:‏9‏)‏.‏ בעקבות החוויות שעברת בחיים,‏ אתה מסוגל לגלות הזדהות כלפי אחרים ולהבין את רגשותיהם.‏ אתה יכול לפעול רבות למענם.‏ מ24.‏10 7–8 §6–7

יהוה מייחס חשיבות רבה לאופן שבו נוהגים בנו.‏ נאמר עליו שהוא ”‏אוהב צדק”‏ (‏תהל׳ ל״ז:‏28‏)‏.‏ כמו כן,‏ ישוע הבטיח לנו שיהוה ”‏ידאג שייעשה.‏.‏.‏ צדק במהירות”‏ ובזמן הנכון.‏ ובקרוב הוא ימגר את חוסר הצדק ויתקן את הנזק שנגרם לנו בשל כך (‏תהל׳ ע״ב:‏1,‏ 2‏)‏.‏ בשעה שאנו מחכים לעולם מלא צדקה,‏ יהוה עוזר לנו להתמודד עם העוולות שנעשות לנו כיום (‏פט״ב ג׳:‏13‏)‏.‏ הוא מלמד אותנו מאילו תגובות עלינו להימנע כאשר נוהגים בנו בצורה לא הוגנת.‏ באמצעות בנו הוא סיפק לנו דוגמה מושלמת הממחישה מהי הדרך הנבונה להגיב לחוסר צדק.‏ בנוסף,‏ הוא נותן לנו עצות מעשיות שעוזרות לנו להחזיק מעמד בהצלחה במצבים כאלה.‏ מ24.‏11 2–3 §3–4

בקשתו של ישוע להאכיל את ההמון היוותה בעיה משום שהיו שם כ־000,‏5 גברים,‏ ואם כוללים את הנשים והילדים,‏ היה מדובר כנראה ב־000,‏15 איש שהיו זקוקים למזון (‏מתי י״ד:‏21‏)‏.‏ לאחר מכן אנדרי אמר:‏ ”‏יש פה ילד ולו חמש כיכרות לחם שעורים ושני דגים קטנים.‏ אבל איך אלה יספיקו לכל כך הרבה אנשים?‏”‏ (‏יוח׳ ו׳:‏9‏)‏ לחם שעורים נחשב למזון העניים,‏ והדגים הקטנים היו ככל הנראה מלוחים ומיובשים.‏ אין ספק שכמות המזון הדלה שהייתה לילד לא יכלה להספיק לכל כך הרבה אנשים — או שאולי כן?‏ ישוע רצה לגלות נדיבות כלפי ההמון והנחה את כולם לשבת בקבוצות על הדשא (‏מר׳ ו׳:‏39,‏ 40;‏ יוחנן ו׳:‏11–13‏)‏.‏ לאחר מכן,‏ הוא הודה לאביו השמימי על הלחם והדגים.‏ כך הוא הראה שיהוה הוא מקור המזון.‏ דוגמתו של ישוע מהווה תזכורת טובה עבורנו להודות ליהוה בתפילה לפני שאנו אוכלים.‏ אחרי כן חילק ישוע את האוכל וכולם אכלו ושבעו.‏ מ24.‏12 2–3 §3–4

כשישוע היה עלי אדמות הוא הסב כבוד לאביו בכך שסיפר לאחרים שיהוה הוא זה שהעניק לו את הכוח לחולל ניסים (‏מר׳ ה׳:‏18–20‏)‏.‏ הוא גם פיאר את יהוה בדרך שבה דיבר עליו ובדרך שבה הוא התייחס לאחרים.‏ באחד המקרים לימד ישוע בבית הכנסת.‏ בין השומעים נכחה אישה שהייתה אחוזת שד 18 שנה.‏ בעקבות כך היא הייתה כפופה ולא יכלה להזדקף.‏ איזה מצב מייאש!‏ מתוך חמלה ניגש ישוע אל האישה ואמר לה ברוך:‏ ”‏אישה,‏ שוחררת מחולשתך”‏.‏ הוא הניח את ידו עליה ומייד האישה הזדקפה ו”‏החלה להלל את אלוהים”‏ (‏לוקס י״ג:‏10–13‏)‏.‏ לאותה אישה היו סיבות טובות להלל את יהוה,‏ והדבר נכון גם לגבינו.‏ מ25.‏01 3 §3–4

האם אנו יכולים להשיג בחזרה את כל מה שאיבדו אדם וחוה?‏ כן,‏ אך לא בכוחות עצמנו (‏תהל׳ מ״ט:‏7–9‏)‏.‏ ללא עזרת יהוה,‏ לא הייתה לנו התקווה לקום לתחייה או לחיות לנצח.‏ למעשה,‏ מותנו לא היה שונה מזה של בעלי החיים (‏קהלת ג׳:‏19;‏ פט״ב ב׳:‏12‏)‏.‏ יהוה אבינו האוהב העניק לנו מתנה אשר מכסה על חוב החטא התורשתי שירשנו מאדם הראשון.‏ ישוע הסביר זאת במילים הבאות:‏ ”‏כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו,‏ למען לא יאבד כל המגלה אמונה בו,‏ אלא ינחל חיי עולם”‏ (‏יוח׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ בנוסף,‏ אותה מתנה מאפשרת לנו לפתח קשר קרוב עם יהוה.‏ אנו מפיקים תועלת רבה מהמתנה הנפלאה שהעניק לנו יהוה כדי לכסות על חטאינו,‏ או חובותינו.‏ מ25.‏02 3 §3–6

מה הניע את שאול להיטבל?‏ כשהאדון ישוע דיבר אליו מן השמיים,‏ שאול איבד את ראייתו (‏מה״ש ט׳:‏3–9‏)‏.‏ במשך שלושה ימים הוא צם ואין ספק שהוא לא הפסיק לחשוב על החוויה שקרתה לו.‏ שאול השתכנע שישוע הוא המשיח,‏ ושתלמידיו מקיימים את דת האמת.‏ ישנם כמה לקחים שנוכל ללמוד מדוגמתו של שאול.‏ הוא לא נתן לגאווה או לפחד מפני בני אדם למנוע בעדו מלהיטבל.‏ הוא הפך למשיחי למרות שידע שהוא צפוי להירדף (‏מה״ש ט׳:‏15,‏ 16;‏ כ׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ לאחר טבילתו הוא המשיך להישען על יהוה שיעזור לו להחזיק מעמד מול קשיים שונים (‏קור״ב ד׳:‏7–10‏)‏.‏ לאחר שתיטבל כאחד מעדי־יהוה יכול להיות שתחווה קשיים ומבחני אמונה,‏ אבל העזרה לא תאחר לבוא.‏ אתה יכול להיות בטוח שיהוה וישוע תמיד יעמדו לצידך ויתמכו בך (‏פיל׳ ד׳:‏13‏)‏.‏ מ25.‏03 4 §8–9

קריאת המקרא היא מטרה ראויה לשבח.‏ אך דרוש יותר כדי להפיק את המרב מקריאת דבר־אלוהים.‏ חשוב על הדוגמה הבאה:‏ הגשם חיוני לחיים,‏ אבל אם ירד יותר מדי גשם בפרק זמן קצר,‏ הוא עלול להציף את הקרקע.‏ מה שנחוץ לקרקע במצב כזה הוא לא כמויות נוספות של גשמים,‏ אלא זמן.‏ האדמה זקוקה לזמן כדי לספוג את מי הגשמים ולאפשר לצמחייה לגדול.‏ באופן דומה,‏ עלינו להימנע מקריאה חפוזה שתקשה עלינו להבין,‏ לזכור וליישם את מה שקראנו (‏יעקב א׳:‏24‏)‏.‏ האם מצאת את עצמך קורא את המקרא ברפרוף?‏ מה עליך לעשות במצב כזה?‏ האט את הקצב.‏ עשה מאמץ להרהר במה שאתה קורא.‏ אולי תחליט להאריך את משך הלימוד שלך כדי לכלול בתוכו זמן להרהורים.‏ מ24.‏09 4 §7–9

כאשר זקני הקהילה מקבלים הנחיות,‏ עליהם לקרוא אותן ביסודיות וליישם אותן על הצד הטוב ביותר.‏ הנחיות אלה מסייעות להם לא רק להדריך את האסיפות או לייצג את האחים בתפילה,‏ אלא גם לדאוג לכבשיו של המשיח.‏ כאשר הזקנים נשמעים להנחיות הללו,‏ כל חברי הקהילה מרגישים מוגנים ואהובים.‏ עלינו תמיד להיות מוכנים ליישם את ההנחיות שאנו מקבלים מזקני הקהילה.‏ כך נקל עליהם למלא את תפקידם.‏ המקרא קורא לנו להישמע למי שמנהיגים אותנו ולהיכנע להם (‏עב׳ י״ג:‏7,‏ 17‏)‏.‏ זה יכול להיות מאתגר לפעמים מפני שאחים אלה אינם מושלמים.‏ אם נתמקד בתכונותיהם השליליות במקום במעלותיהם,‏ אנחנו בעצם עלולים לשחק לידי אויבינו.‏ באיזו דרך?‏ מתנגדינו רוצים לערער את ביטחוננו בארגון יהוה.‏ מ24.‏04 10 §11–12

מה באשר למי שיאבדו את חייהם במהלך הצרה הגדולה?‏ האם כולם יידונו למוות נצחי ללא תקווה לקום לתחייה?‏ המקרא מציין בבירור שכל מי שיתנגדו בזדון ליהוה ימצאו את מותם בהר מגידון.‏ יהיה זה משפט ישיר מטעם יהוה וצבאו,‏ ואותם אנשים לא יזכו לקום לתחייה (‏תסל״ב א׳:‏6–10‏)‏.‏ אבל מה לגבי מי שימותו מסיבות טבעיות,‏ מתאונות או בידי אנשים אחרים?‏ (‏קהלת ט׳:‏11;‏ זכ׳ י״ד:‏13‏)‏ האם חלקם יימנו עם ”‏הלא־צדיקים”‏ שיקומו לתחייה בעולם החדש?‏ (‏מה״ש כ״ד:‏15‏)‏ איננו יודעים את התשובה לכך.‏ אולם ישנם כמה פרטים חשובים שאנו כן יודעים בנוגע למאורעות הצפונים בחיק העתיד.‏ לדוגמה,‏ ידוע לנו שבמהלך הר מגידון אנשים יישפטו לפי היחס שהם העניקו לאחי המשיח (‏מתי כ״ה:‏40‏)‏.‏ ואלו שתמכו במשיח ובמשוחים יישפטו ככבשים (‏ההת׳ י״ב:‏17‏)‏.‏ מ24.‏05 10–11 §9–11

המקרא מתאר את התקופה שאנו חיים בה כ”‏עיתות משבר קשות להתמודדות”‏ (‏טימ״ב ג׳:‏1‏)‏.‏ מלבד כל הבעיות הפוקדות את האנושות בימים אלה,‏ משרתי יהוה מתמודדים גם עם התנגדות ורדיפות.‏ מה עוזר לנו לשרת את יהוה למרות כל הקשיים?‏ אחד הדברים העיקריים הוא הניסיון האישי שצברנו עם יהוה,‏ אשר תמיד הוכיח את עצמו כ”‏אלוהים חיים”‏ (‏יר׳ י׳:‏10;‏ טימ״ב א׳:‏12‏)‏.‏ יהוה הוא ישות ממשית.‏ הוא תומך בנו בזמנים קשים ומחפש הזדמנויות לחזק אותנו (‏דה״ב ט״ז:‏9;‏ תהל׳ כ״ג:‏4‏)‏.‏ אם נזכור שהוא האל החי והאמיתי,‏ נוכל להתמודד בהצלחה עם כל מבחן שייקרה בדרכנו.‏ מ24.‏06 20 §1–2

יש לנו סיבות טובות לסמוך על ארגון יהוה.‏ לדוגמה,‏ כשהאחים העומדים בראש הפעילות מגיעים למסקנה שיש צורך לתקן את הבנתנו בנוגע לעיקר אמונה כלשהו או את האופן שבו אנו מכריזים את הבשורה,‏ הם לא מהססים לערוך את השינויים הנחוצים.‏ הם פועלים כך מפני שחשוב להם יותר מכול להשביע את רצון יהוה.‏ הם משקיעים את מירב המאמצים כדי לבסס את החלטותיהם על מקור ההדרכה שכל משרתי אלוהים צריכים לדבוק בו,‏ המקרא.‏ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏החזק תמיד במתכונת המילים הבריאות”‏ (‏טימ״ב א׳:‏13‏)‏.‏ ”‏מתכונת המילים הבריאות”‏ מתייחסת לעיקרי האמונה המשיחיים המצויים במקרא (‏יוח׳ י״ז:‏17‏)‏.‏ זהו הבסיס לאמונתנו.‏ ארגון יהוה תמיד לימד אותנו לדבוק באמיתות הבסיסיות האלו.‏ כל עוד נקפיד לעשות זאת,‏ יהוה יברך אותנו.‏ מ24.‏07 11 §12–13

אחרי שהשליח פטרוס עצמו התחרט וזכה למחילה,‏ הוא יכול היה ללמד אחרים על חרטה וסלחנות.‏ זמן מה לאחר חג השבועות,‏ הוא עמד בפני קהל של יהודים והסביר להם שהם הרגו את המשיח.‏ אך הוא פנה אליהם באהבה והאיץ בהם:‏ ”‏התחרטו ושובו מדרככם כדי שיימחו חטאיכם,‏ למען יבואו עליכם עיתות רענון מאת יהוה עצמו”‏ (‏מה״ש ג׳:‏14,‏ 15,‏ 17,‏ 19‏)‏.‏ בזאת הראה פטרוס שהחרטה יכולה להניע את החוטאים לשנות את דרך חשיבתם והתנהגותם ולבחור בדרך חדשה הרצויה בעיני אלוהים.‏ הוא גם ציין שיהוה מוכן למחות את חטאיהם,‏ כך שלא יישאר להם שום זכר.‏ כמה מעודד לדעת שגם אם חטאנו,‏ אפילו חטאים חמורים,‏ עדיין יש לנו תקווה!‏ מ24.‏08 12 §14

נוכל להימנע ממלכודת החומרנות אם נהיה בטוחים מעל לכל ספק שקץ הסדר העולמי ממשמש ובא.‏ המקרא אומר שאנשים ’‏ישליכו את כספם בחוצות’‏ משום שיבינו ש”‏כספם וזהבם לא יוכלו להצילם ביום זעמו של יהוה”‏ (‏יח׳ ז׳:‏19‏)‏.‏ במקום להתמקד בצבירת כסף,‏ עלינו לקבל החלטות שיעזרו לנו לשמור על חיים פשוטים אך מאוזנים.‏ לשם כך,‏ נדרש מאיתנו להתנגד לפיתוי להיכנס לחובות מיותרים או לדאוג יתר על המידה לגבי דברים חומריים.‏ בנוסף,‏ נימנע מלהיקשר לרכוש שכבר יש לנו (‏מתי ו׳:‏19,‏ 24‏)‏.‏ בעודנו ממתינים לסוף הסדר העולמי הזה,‏ אמונתנו עלולה להיבחן בתחומים הנוגעים להשקפתנו על נכסים חומריים.‏ מ24.‏09 11 §13–14

יש חולשות שככל הנראה נצליח להתגבר עליהן לגמרי,‏ אך חולשות אחרות יצריכו מאיתנו מאבק בלתי פוסק.‏ חשוב לדוגמה על השליח פטרוס.‏ הוא נכנע לפחד מבני אדם והתכחש שלוש פעמים לישוע (‏מתי כ״ו:‏69–75‏)‏.‏ בחלוף זמן מה,‏ כשהוא נשא עדות אמיצה בפני הסנהדרין,‏ נראה היה שהוא הצליח לגבור על פחדיו (‏מה״ש ה׳:‏27–29‏)‏.‏ אולם כעבור כמה שנים פחדיו צצו מחדש.‏ המקרא מספר שהוא חדל לאכול עם משיחיים מרקע נוכרי ”‏כי פחד מן הנימולים”‏ (‏גל׳ ב׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏ ייתכן שהוא מעולם לא הצליח לעקור מתוכו את החולשה הזו.‏ יכול להיות שנמצא את עצמנו במצב דומה.‏ אך נוכל לנצח במאבקנו נגד חולשות שאינן מרפות אם ניישם את עצתו של ישוע ’‏לעמוד על המשמר’‏ (‏מתי כ״ו:‏41‏)‏.‏ גם בתקופות שאתה מרגיש חזק,‏ המשך להימנע ממצבים מפתים ודבוק בתוכנית הפעולה שהובילה אותך להצלחה (‏פט״ב ג׳:‏14‏)‏.‏ מ24.‏07 18–19 §17–19

ישוע היה האדם הנדיב ביותר שחי אי פעם.‏ כשהיה על כדור הארץ,‏ הוא חולל ניסים רבים כדי לעזור לזולת (‏לוקס ט׳:‏12–17‏)‏.‏ הוא העניק את המתנה הגדולה מכול כשמסר את חייו למעננו (‏יוח׳ ט״ו:‏13‏)‏.‏ גם לאחר תחייתו המשיך ישוע לגלות נדיבות.‏ כפי שהבטיח,‏ הוא ביקש מיהוה שישפוך את רוח קודשו עלינו כדי שהיא תלמד אותנו ותנחם אותנו (‏יוח׳ י״ד:‏16,‏ 17‏,‏ הערת שוליים;‏ ט״ז:‏13‏)‏.‏ דרך אסיפות הקהילה ישוע ממשיך לצייד אותנו בכל הדרוש כדי לעשות תלמידים בכל רחבי העולם (‏מתי כ״ח:‏18–20‏)‏.‏ השליח פאולוס כתב שלאחר עלייתו לשמיים,‏ הוא ”‏נתן מתנות בבני אדם”‏ (‏אפ׳ ד׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ פאולוס הסביר שישוע העניק את המתנות האלה כדי לבנות את הקהילה בדרכים שונות (‏אפ׳ א׳:‏22,‏ 23;‏ ד׳:‏11–13‏)‏.‏ כמובן,‏ אלה אנשים לא מושלמים שעושים טעויות (‏יעקב ג׳:‏2‏)‏.‏ אבל אדוננו ישוע המשיח משתמש בהם כדי לתמוך בנו,‏ והם אכן מתנותיו עבורנו.‏ מ24.‏10 18 §1–2

דוד אמר לבנו שהצלחתו תלויה בשמירת מצוותיו של יהוה אלוהים.‏ למרבה הצער,‏ בזקנתו פנה שלמה לעבודת אלילים.‏ בעקבות כך,‏ יהוה הסיר ממנו את ברכתו,‏ ושלמה איבד את החוכמה לנהל היטב את ממלכתו ולשפוט בצדק (‏מל״א י״א:‏9,‏ 10;‏ י״ב:‏4‏)‏.‏ מהו הלקח עבורנו?‏ הציות ליהוה מוביל להצלחה (‏תהל׳ א׳:‏1–3‏)‏.‏ כמובן,‏ יהוה לא מבטיח להעניק לנו עושר ותהילה,‏ כמו לשלמה.‏ אך אם נשמע בקול אלוהינו,‏ הוא ייתן לנו את החוכמה לקבל החלטות נכונות (‏מש׳ ב׳:‏6,‏ 7;‏ יעקב א׳:‏5‏)‏.‏ הוא גם סיפק לנו עקרונות מנחים בנושאים הקשורים לחיי היומיום,‏ כמו עבודה,‏ השכלה,‏ בידור וכסף.‏ עקרונות אלה מגינים עלינו מפני כל נזק ארוך טווח (‏מש׳ ב׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ בזכותם אנו יכולים לרקום קשרי חברות איתנים וליהנות מחיי משפחה מאושרים.‏ מ24.‏11 10 §11–12

להורים יש כל מיני הזדמנויות שבהן הם יכולים לפתח שיחות מעניינות עם ילדיהם באשר למקרא או לאמונה באלוהים.‏ למשל,‏ שיחות מעין אלה יכולות להתפתח בזמן ביקור במוזיאון.‏ תוכל להפנות את תשומת הלב של ילדך למאורעות היסטוריים או למיצגים שונים שיכולים לחזק את אמונתו בכך שהמקרא מדויק.‏ האם ילדך יודע ששמו הפרטי של אלוהים מופיע בתגליף אבן בן 000,‏3 שנה בשם מצבת מישע?‏ העתק של מצבת מישע מוצג בתערוכה ”‏המקרא ושם אלוהים”‏ במשרדים הראשיים של עדי־יהוה בוורוויק,‏ ניו יורק.‏ מצבה זו מוכיחה שמלך מואב,‏ מישע,‏ מרד בישראל.‏ הדבר עולה בקנה אחד עם הכתוב במקרא (‏מל״ב ג׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ כאשר ילדך יראה במו עיניו הוכחות לדיוקו ומהימנותו של המקרא,‏ הדבר יחזק את אמונתו.‏ מ24.‏12 14 §4;‏ 15 §6