מרס
יום א׳, 1 במרס
מי שמת זוכה מחטאו (רומ׳ ו׳:7).
במקרא מסופר על אנשים צדיקים שהפכו לרשעים. שלמה המלך הינו דוגמה לכך. הוא זכה להדרכה רוחנית מן המעלה הראשונה ויהוה הרעיף עליו שפע ברכות. אך בשלב מסוים בחייו הוא החל לעבוד אלי כזב. חטאיו עוררו את מורת רוחו של יהוה והובילו להשלכות הרסניות שנמשכו מאות שנים. המקרא מציין ש”שלמה שכב עם אבותיו” ונקבר לצד עובדי אלוהים נאמנים כמו דוד המלך (מל״א י״א:5–9, 43; מל״ב כ״ג:13). אבל האם אופן קבורתו מהווה ערובה לכך שהוא יוקם לתחייה? המקרא אינו עונה על כך. תחיית המתים היא מתנה מאלוהינו האוהב. הוא אינו מעניק אותה לכל אחד, אלא רק לאנשים שהוא רוצה לפתוח בפניהם את ההזדמנות לשרת אותו לנצח (איוב י״ד:13, 14; יוח׳ ו׳:44). האם שלמה יזכה למתנה הזו? התשובה ידועה אך ורק ליהוה, אולם אנו בטוחים שהוא יעשה את הדבר הנכון. מ24.05 3 §9
יום ב׳, 2 במרס
אתארח באוהלך לעולמים (תהל׳ ס״א:4).
כשהקדשנו את חיינו ליהוה, למעשה נכנסנו אל אוהלו. אנו נהנים משפע מזון רוחני ומחברתם של האורחים האחרים הנמצאים שם. אוהלו הסמלי של יהוה אינו מוגבל למקום מסוים. היכן שנמצאים עובדיו של יהוה, שם נמצא גם אוהלו (ההת׳ כ״א:3). מה לגבי משרתי יהוה שאינם בין החיים? האם הם עדיין נחשבים לאורחים באוהל יהוה? כן. מה מוביל אותנו למסקנה זו? העובדה שהם חיים בזיכרונו של יהוה. ישוע הסביר: ”על כך שהמתים קמים, אפילו משה העיד בסיפור הסנה כאשר קרא ליהוה ’אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב’. אין הוא אלוהי המתים כי אם אלוהי החיים, שכן הם כולם חיים בעיניו” (לוקס כ׳:37, 38). מ24.06 3 §6–7
יום ג׳, 3 במרס
יהוה עוזי ומגיני (תהל׳ כ״ח:7).
צדוק הגיע לחברון חמוש וערוך למלחמה (דה״א י״ב:38). הוא היה מוכן לצאת בעקבות דוד אל הקרב ולהגן על ישראל מפני אויביה. צדוק ככל הנראה לא היה לוחם מנוסה, אך אומץ ליבו פיצה על חוסר ניסיונו בשדה הקרב. כיצד פיתח צדוק הכוהן אומץ לב? הוא היה מוקף בגיבורי חיל חזקים ואמיצים, ואין ספק שהוא למד רבות מדוגמתם. למשל, דוד ’הוביל את ישראל במערכותיו’ בגבורה, וכתוצאה מכך זכה לתמיכתו המלאה של כל העם (דה״א י״א:1, 2). דוד סמך על כוחו של יהוה בכל פעם שהתייצב מול אויביו (תהל׳ קל״ח:3). דוגמאות נוספות שעוררו השראה בצדוק היו יהוידע ובנו בניהו, שהיה לוחם מיומן, וכן 22 שרי הצבא אשר דבקו בדוד (דה״א י״א:22–25; י״ב:26–28). מ24.07 3 §5–6
יום ד׳, 4 במרס
אלוהים מנסה בטובו להוביל אותך לחרטה (רומ׳ ב׳:4).
שאול מטרסוס רדף באכזריות את תלמידיו היקרים של המשיח. רובם ודאי ראו בו מקרה אבוד ולא שיערו לעצמם שהוא אי פעם ישנה את דרכו. אולם השקפתו של ישוע התעלתה בהרבה על ראייתם הצרה של בני אדם לא מושלמים. הוא ואביו הבחינו בתכונותיו הטובות של שאול. ישוע אמר עליו: ’איש זה הוא כלי נבחר עבורי’ (מה״ש ט׳:15). ישוע אפילו חולל נס כדי להוביל אותו לחרטה (מה״ש ז׳:58 עד ח׳:3; ט׳:1–9, 17–20). לאחר שהפך למשיחי ונודע בתור השליח פאולוס, הוא הרבה להביע את הערכתו לחסד והרחמים שזכה להם (טימ״א א׳:12–15). בשלב מסוים פאולוס שמע על מקרה מזעזע של אי־מוסריות מינית בקהילה בקורינתוס. האופן שבו הוא פעל במצב זה מלמד אותנו רבות על הדרך האוהבת שבה יהוה מטיל עלינו מוסר. הוא גם מבליט עד כמה חשוב לנהוג ברחמים. מ24.08 13 §15–16
יום ה׳, 5 במרס
לשם כך נגלה בן אלוהים, לבטל את פועלי השטן (יוח״א ג׳:8).
במרוצת אלפי השנים הבהיר יהוה בהדרגה כיצד אנשים חוטאים יכולים להתקרב אליו. הבל, בנם השני של אדם וחוה, היה הראשון שהאמין ביהוה לאחר המרד בגן עדן. מתוך אהבתו ליהוה ומתוך רצונו לשמח אותו ולרקום עימו קשר קרוב, הוא הקריב לו קורבן. מכיוון שהיה רועה צאן, הוא לקח מבכורות צאנו, שחט אותם והעלה אותם לעולה. כיצד הגיב יהוה? המקרא מציין: ”יהוה שעה אל הבל ואל מנחתו” (בר׳ ד׳:4). בחלוף הזמן הביע יהוה את שביעות רצונו גם מקורבנותיהם של אנשים אחרים שאהבו אותו ובטחו בו, אנשים כדוגמת נוח (בר׳ ח׳:20, 21). נכונותו של יהוה לקבל את קורבנותיהם הוכיחה שאנשים חוטאים יכולים לזכות למעמד רצוי בעיניו וליהנות מיחסים קרובים איתו. מ08.24 3 §5–6
יום ו׳, 6 במרס
כמעט סטו רגליי; כמעט החליקו צעדיי (תהל׳ ע״ג:2).
חוסר צדק עלול לפגוע בנו עמוקות ולהעיק עלינו (קהלת ז׳:7). גם משרתי יהוה נאמנים מהעבר, כמו איוב וחבקוק, הרגישו כך (איוב ו׳:2, 3; חב׳ א׳:1–3). כמובן, אלו רגשות טבעיים, אך עלינו להיזהר שלא להגיב בצורה מוטעית ולהחריף את המצב. כשאנו רואים שעושי הרע מצליחים לחמוק מעונש, אולי נשאל את עצמנו אם בכלל משתלם לעשות את הדבר הנכון. כך הרגיש מחבר מזמור ע״ג. הוא שם לב שהרשעים משגשגים על חשבון הצדיקים ואמר: ”הינה אלה הרשעים, אשר חייהם תמיד קלים” (תהל׳ ע״ג:12). המחשבות האלה הכבידו עליו וכמעט השכיחו מליבו את היתרונות שבשירות יהוה. הוא כתב: ”כאשר ניסיתי להבין זאת, הטריד אותי הדבר” (תהל׳ ע״ג:14, 16). מ24.11 3 §5–7
שבת, 7 במרס
תנו ליהוה את הראוי לו, משפחות העמים, תנו ליהוה את הראוי לו בשל כבודו ועוזו (תהל׳ צ״ו:7).
אנו מהללים את יהוה מפני שאנו רוחשים לו כבוד עמוק. יש לנו סיבות רבות לכבד אותו. יהוה הוא האל הכול יכול וכוחו בלתי מוגבל (תהל׳ צ״ו:4–7). חוכמתו הנעלה נגלית בבירור בכל הדברים שברא. הוא מקור חיינו והוא גם מעניק לנו את כל הנחוץ לקיום חיינו (ההת׳ ד׳:11). הוא נאמן (ההת׳ ט״ו:4). הוא מצליח בכל מעשיו ותמיד מקיים את הבטחותיו (יהו׳ כ״ג:14). אין פלא שהנביא ירמיהו אמר את המילים הבאות באשר ליהוה: ”בכל חכמי האומות ובכל ממלכותיהן אין אחר כמוך” (יר׳ י׳:6, 7). כמובן, יש לנו כל סיבה לחוש כבוד כלפי אבינו השמימי יהוה. אך אנו לא רק רוחשים לו כבוד, אלא גם אוהבים אותו בכל ליבנו. מ25.01 3 §5–6
יום א׳, 8 במרס
בערו את האיש הרע מקרבכם (קור״א ה׳:13).
מתנגדיו של אלוהים מנסים להציג צדדים חיוביים של הארגון באור שלילי. למשל, אנו יודעים שיהוה מצפה מכל משרתיו להישאר טהורים מבחינה פיזית, מוסרית ורוחנית, והוא דורש שכל מי שמבצעים מעשים טמאים ולא מתחרטים על כך יורחקו מהקהילה (קור״א ה׳:11, 12; ו׳:9, 10). אנו מצייתים לצו הזה, אך אויבינו מנסים להשתמש בכך נגדנו ולצייר אותנו כאנשים קשי לב, שיפוטיים ולא סובלניים. זהה את מקור ההתקפות. מי שעומד מאחורי השקרים הנאמרים על הארגון הוא השטן, ”אבי השקר” (יוח׳ ח׳:44; בר׳ ג׳:1–5). זה לא מפתיע אותנו שהוא משתמש בתומכיו כדי לקדם שקרים באשר לארגון יהוה. מ24.04 10 §13–14
יום ב׳, 9 במרס
הם אכן יתגשמו (יח׳ ל״ג:33).
גם לאחר שתפרוץ הצרה הגדולה ו”בבל הגדולה” תושמד, ייתכן שיהיו אנשים שייזכרו שעוד עשרות שנים קודם לכן עדי־יהוה התריעו מפני המאורעות הללו. האם ההתפתחויות האלה יציתו בליבם אמונה ביהוה? (ההת׳ י״ז:5) דבר דומה התרחש בעת יציאת מצרים. המקרא מציין ש”ערב רב” הצטרף לבני ישראל. ייתכן שהתפתחה בליבם אמונה לאחר שהם חזו בעשר המכות שמפניהן הזהיר משה (שמ׳ י״ב:38). אם יהיו אנשים שיבחרו לשרת את יהוה לאחר השמדת בבל הגדולה, האם נתמרמר על כך שהם הצטרפו אלינו רק ברגע האחרון? ודאי שלא! נרצה לשקף את אישיותו של אבינו השמימי, ”אל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת” (שמ׳ ל״ד:6). מ24.05 11 §12–13
יום ג׳, 10 במרס
החזק תמיד במתכונת המילים הבריאות (טימ״ב א׳:13).
מה עלול לקרות אם נסטה מ”מתכונת המילים הבריאות”? שים לב לדוגמה הבאה: בין חלק מהמשיחיים במאה הראשונה התפשטה השמועה שיום יהוה הגיע. שמועה זו ככל הנראה התבססה על איגרת שכביכול נשלחה מטעם השליח פאולוס. חלק מהמשיחיים בתסלוניקי האמינו לשמועה ואף הפיצו אותה מבלי לבדוק את העובדות. אולם אילו זכרו את מה שפאולוס לימד אותם כשעדיין היה איתם, הם לא היו נופלים בפח (תסל״ב ב׳:1–5). פאולוס האיץ באחיו לא להאמין לכל מה שהם שומעים. כדי לחזק את ביטחונם בדבריו, הוא חתם את איגרתו השנייה אל התסלוניקים במילים: ”אני, פאולוס, דורש בשלומכם בכתב ידי. זה הסימן בכל איגרותיי; כך אני כותב” (תסל״ב ג׳:17). מ24.07 11–12 §13–14
יום ד׳, 11 במרס
אתם זקוקים לכוח עמידה (עב׳ י׳:36).
המשיחיים העברים ניצבו מול מבחני אמונה הולכים וגוברים ככל שהמצב ביהודה החמיר. אף שחלקם התמודדו בעבר עם רדיפות עזות, רבים אימצו את הדת המשיחית בתקופה של שלום יחסי. השליח פאולוס ציין שלמרות שהם גברו על ניסיונות קשים, הסבל שהם חוו לא התקרב לסבל שחווה ישוע עד מוות (עב׳ י״ב:4). ככל שהדת המשיחית הלכה ונפוצה, כך המתנגדים היהודים הפכו ליותר אלימים ופנאטים. רק כמה שנים לפני כן יותר מ־40 יהודים ”נשבעו שבועת קללה שלא יאכלו ולא ישתו עד שיהרגו את פאולוס” (מה״ש כ״ב:22; כ״ג:12–14). חרף המצב המתוח שנבע משנאה דתית, המשיחיים עדיין היו צריכים להתאסף יחד כדי לעבוד את יהוה, לבשר את הבשורה הטובה ולשמור על אמונה איתנה. מ24.09 11 §15
יום ה׳, 12 במרס
[ישוע] אמר לאימו: ”אישה, הנה בנך” (יוח׳ י״ט:26).
השליח יוחנן היה התלמיד האהוב על ישוע (מתי י׳:2). יוחנן התלווה אליו לאורך כל שירותו. הוא היה עד לניסים שחולל ועמד לצידו בזמנים קשים. הוא גם נכח בהוצאתו להורג, וישוע התגלה אליו לאחר תחייתו. כמו כן, יוחנן ראה כיצד קבוצת המאמינים הקטנה הלכה וגדלה במהלך המאה הראשונה עד שהדת המשיחית הופצה בעולם כולו והבשורה הטובה ”הוכרזה בכל הבריאה מתחת לשמיים” (קול׳ א׳:23). לקראת סוף ימיו הייתה ליוחנן הזכות לכתוב ספרים שנכללו מאוחר יותר בדבר־אלוהים. הוא העלה על הכתב את ה”התגלות מאת ישוע המשיח”, אוסף חזונות מעוררי יראה (ההת׳ א׳:1). בנוסף לכך, הוא כתב ספר בשורה הנושא את שמו, וכן גם שלוש איגרות. האיגרת השלישית הופנתה אל משיחי נאמן בשם גיוס, אשר יוחנן ראה בו כילדו הרוחני האהוב (יוח״ג 1). דבריו של אותו שליח קשיש ונאמן מהווים מקור עידוד עבור תלמידיו של ישוע עד ימינו. מ24.11 11–12 §15–16
יום ו׳, 13 במרס
אתם הבעלים... תנו להן כבוד (פט״א ג׳:7).
בעל שאוהב את אשתו מעריך ומוקיר אותה. הוא רואה בה מתנה יקרת ערך מיהוה (מש׳ י״ח:22; ל״א:10). לכן הוא נוהג בה באדיבות ובכבוד, אפילו בהיבטים האינטימיים והפרטיים של הנישואין. הוא לא ילחץ עליה לבצע מעשים מיניים משפילים שיגרמו לה להרגיש לא בנוח או שיפגעו במצפונה. כמו כן, גם הבעל יתאמץ לשמור על מצפון נקי בפני יהוה (מה״ש כ״ד:16). בעלים, אתם יכולים להיות בטוחים שיהוה רואה ומעריך את מאמציכם לכבד את נשיכם בכל היבטי החיים. היו נחושים להימנע מכל התנהגות בלתי מכבדת, וגלו אדיבות, התחשבות וחיבה כלפיהן. כך תוכלו להראות להן שאתם אוהבים ומוקירים אותן. אם תכבדו את נשותיכם, אתם תגנו על היחסים החשובים מכול — הידידות שלכם עם יהוה (תהל׳ כ״ה:14). מ25.01 13 §17–18
שבת, 14 במרס
[הוא] נתן את עצמו למעננו כדי לשחרר אותנו... ולטהר לו עם שיהיה קניינו המיוחד, עם קנאי למעשים טובים (טיט׳ ב׳:14).
דבר בולט המבדיל את משרתי יהוה ממשיחיים מדומים הוא קנאותם לפעילות הבישור. מה יכול לעזור לנו לשמור על קנאותנו בפעילות הבישור ואף להגביר אותה? הגישה שישוע גילה בשירות היא דוגמה עבורנו. קנאותו מעולם לא דעכה. למעשה היא רק הלכה וגברה ככל שהזמן חלף. הכורם במשל ניסה לטפח את עץ התאנה במשך שלוש שנים אך הוא לא הניב פרי. באותו אופן, ישוע בישר ליהודים במשך שלוש שנים אך רובם לא קיבלו את המסר שלו. בדומה לכורם שלא ויתר על עץ התאנה, ישוע לא ויתר על האנשים ואף לא האט את פעילותו (לוקס י״ג:6–9). אם נחשוב על מה שישוע לימד ונחקה את מה שעשה, נוכל לשמור על קנאותנו בשירות כיום. מ25.03 14–15 §1–4
יום א׳, 15 במרס
הפיקח פועל בידע (מש׳ י״ג:16).
מה עליך לעשות אם יש אחות המוצאת חן בעיניך? האם כדאי שמייד תבטא את רגשותיך כלפיה? המקרא מציין שאדם פיקח פועל על סמך ידע. לכן יהיה זה חכם לבחון מרחוק לזמן מה את בת הזוג הפוטנציאלית לפני שתחשוף בפניה את רגשותיך. כיצד תוכל לבחון מרחוק מישהי שמוצאת חן בעיניך בצורה דיסקרטית? אסיפות ומפגשים חברתיים יכולים להיות הזדמנויות מצוינות לגלות פרטים לגבי האישיות, הרוחניות וההתנהגות שלה. נסה לשים לב מי החברים שלה ועל אילו נושאים היא אוהבת לדבר (לוקס ו׳:45). האם מטרותיה תואמות לשלך? תוכל גם לדבר עם זקני הקהילה שלה ועם אחים ואחיות בוגרים שמכירים אותה היטב (מש׳ כ׳:18). שאל אותם איזה שם יש לה בקהילה, ואילו תכונות מאפיינות אותה (רות ב׳:11). בשעה שתשקול אם לצאת עם אותה אחות, הימנע מלגרום לה לאי־נוחות. כבד את רגשותיה, את פרטיותה ואת המרחב האישי שלה. מ24.05 22 §7–8
יום ב׳, 16 במרס
לבסוף התוודיתי בפניך על חטאי (תהל׳ ל״ב:5).
זקני הקהילה לא ממהרים להסיק שהאח שחטא לא יתחרט. אומנם יהיו שיגלו חרטה אמיתית כבר בפגישה הראשונה עם הוועדה, אבל אחרים יזדקקו ליותר זמן. לכן זקני הקהילה יוכלו לקבוע להיפגש יותר מפעם אחת עם האח שחטא. יכול להיות שלאחר הפגישה הראשונה, המשיחי שסטה מהדרך יתחיל לחשוב ברצינות על מה שנאמר לו. אולי הוא יפנה בענווה לאלוהים בתפילה (תהל׳ ל״ח:18). ייתכן שבפגישה הבאה תהיה לו גישה שונה מזו שהייתה לו בפגישה הראשונה. זקני הקהילה פועלים ברוך ובחמלה כשהם מנסים לעזור לחוטא לבוא לידי חרטה. הם מתפללים ליהוה שיברך את מאמציהם ומקווים שהחוטא יתעשת ויחזור בתשובה (טימ״ב ב׳:25, 26). מ24.08 22 §12–13
יום ג׳, 17 במרס
”אינני חפץ במותו של איש”, מכריז אדני יהוה. ”לכן שובו וחיו” (יח׳ י״ח:32).
יהוה אינו חפץ במותו של איש. הוא רוצה שהחוטאים יתפייסו איתו (קור״ב ה׳:20). זו הסיבה שלאורך ההיסטוריה יהוה האיץ שוב ושוב בעמו הממרה, וכן גם ביחידים שסרו מדרך הישר, להתחרט על מעשיהם ולשוב אליו. לזקני הקהילה יש הזכות להיות שותפיו של יהוה למלאכה זו, ולכן הם עושים כל מאמץ כדי להוביל את החוטאים לחרטה (רומ׳ ב׳:4; קור״א ג׳:9). תאר לעצמך את השמחה הגדולה שיש בשמיים כשחוטא חוזר בתשובה! אבינו השמימי, יהוה, חש שמחה זו בכל פעם שאחד מכבשיו האובדים חוזר אל חיק הקהילה. ככל שנהרהר בחמלתו, רחמיו וחסדו של יהוה, אהבתנו אליו רק תלך ותתעצם! (לוקס א׳:78). מ24.08 31 §16–17
יום ד׳, 18 במרס
ישוע ידע שהם עומדים לבוא ולתפוס אותו כדי להמליכו, ועל כן הלך שוב אל ההר לבדו (יוח׳ ו׳:15).
אם ישוע היה מאפשר להמון להמליך אותו הוא היה נאלץ להתערב בעניינים הפוליטיים של היהודים, אשר היו תחת השלטון הרומי. הוא פעל בהחלטיות ’והלך אל ההר לבדו’. הוא לא נכנע ללחצים מצד הסובבים אותו להתערב בפוליטיקה של אותם ימים. איזה לקח חשוב עבורנו! כמובן, איש לא יבקש מאיתנו לספק מזון או לרפא חולים באורח נס, ואף אחד לא ינסה להמליך אותנו או למנות אותנו לשליטים. אולם ייתכן שאחרים ילחצו עלינו להביע את תמיכתנו במועמד פוליטי שלדעתם יכול לשפר את המצב, או להצביע לו בבחירות. אך עמדתו של ישוע בנושא הייתה ברורה: הוא סירב להיגרר לעניינים פוליטיים. בשלב מאוחר יותר הוא הסביר: ”מלכותי אינה חלק מן העולם הזה” (יוח׳ י״ז:14; י״ח:36). בתור משיחיים עלינו להתאמץ לשקף את צורת חשיבתו ודרך פעולתו של ישוע. תמיכתנו הבלעדית נתונה למלכות אלוהים. אנו מעידים עליה ומתפללים לבואה (מתי ו׳:10). מ24.12 4 §5–6
יום ה׳, 19 במרס
המקבל את מצוותיי ושומר אותן, הוא האוהב אותי. והאוהב אותי אבי יאהב אותו, ואני אוֹהַב אותו ואתגלה בפניו (יוח׳ י״ד:21).
בשעה שאתה לומד, חפש דרכים ליישם את החומר. לדוגמה, תוכל לחקות את צדקתו של יהוה אם תקפיד להתייחס לאחרים ללא משוא פנים. תוכל לחקות את אהבתו של ישוע לאביו ולזולת אם תהיה מוכן לשאת קשיים למען שם יהוה ולתת מעצמך בשביל אחיך לאמונה. כמו כן, תוכל לחקות את ישוע אם תמשיך להכריז את הבשורה כדי לתת לאנשים נוספים את ההזדמנות ליהנות ממתנתו היקרה של יהוה. ככל שנעמיק את הבנתנו בנושא קורבן הכופר ונגביר את הערכתנו כלפיו, כך אהבתנו ליהוה ולבנו תלך ותתחזק. בתגובה, גם אהבתם כלפינו תגבר (יעקב ד׳:8). לכן נרצה לנצל את האמצעים שיהוה מעמיד לרשותנו כדי ללמוד עוד ועוד על קורבן הכופר. מ25.01 25 §16–17
יום ו׳, 20 במרס
השלכת מאחורי גווך את כל חטאיי (יש׳ ל״ח:17).
ניתן לתרגם את המילים שבפסוק היומי כך: ”הסרת מנגד עיניך את כל חטאיי”. מילים ציוריות אלה מתארות את יהוה כמי שמשליך מחוץ לשדה ראייתו את חטאיו של האדם המתחרט. ניתן לתרגם זאת גם באופן הבא: ”גרמת לכך ש[חטאיי] כאילו לא היו ולא נבראו”. המקרא מבליט עוד יותר את הנקודה הזו על־ידי תיאור נוסף המופיע במיכה ז׳:18, 19. פסוקים אלה מציינים שיהוה משליך את חטאינו אל המצולות. בימי קדם לא ניתן היה להעלות בחזרה דבר מה ששקע במעמקי הים. מהתיאורים הציוריים האלה אנו לומדים שכאשר יהוה סולח לנו, הוא מסיר מעלינו את עול חטאינו. בהקשר לכך אמר דוד: ”אשרי מי שנמחלו פשעיהם וכוסו חטאיהם” (רומ׳ ד׳:7). זוהי סלחנות אמיתית! מ25.02 9 §7–8
שבת, 21 במרס
שישו וגילו עדי עד בדברים אשר אני בורא (יש׳ ס״ה:18).
ישנו גן עדן עלי אדמות השוקק חיים ופעילות. שוכנים בו מיליוני אנשים הנהנים משלום אמיתי. הם נחושים שלא לתת לדבר להרחיק אותם משם, ורוצים שכמה שיותר אנשים יצטרפו אליהם אל אותו מקום נפלא. באיזה מקום מדובר? גן העדן הרוחני! יהוה יצר סביבה שלווה בעולם אכזרי, עוין ורווי שנאה הנשלט על־ידי השטן. איזה הישג מופלא! (יוח״א ה׳:19; ההת׳ י״ב:12) אלוהינו האוהב רואה את ההשפעה המסוכנת של העולם, ולכן הוא יצר מקום מבטחים המאפשר לנו לצמוח מבחינה רוחנית. יהוה תיאר בדברו את גן העדן הרוחני כ’מחסה ומסתור’ וכ”גן מושקה” (יש׳ ד׳:6; נ״ח:11). בעזרת יהוה כל מי ששוכנים בו מצליחים לשגשג ולפרוח במהלך תקופה קשה זו של אחרית הימים (יש׳ נ״ד:14; טימ״ב ג׳:1). מ24.04 20 §1–2
יום א׳, 22 במרס
הציגו את בקשותיכם לאלוהים (פיל׳ ד׳:6).
אם אתה מחפש בת זוג לנישואין, אין ספק שהתפללת על כך ליהוה. אומנם יהוה אינו מבטיח למצוא לך שותפה לנישואין, אבל היה בטוח שהוא שם לב לצרכיך ולרגשותיך ותומך בך בשעה שאתה מחפש בת זוג. לכן אל תפסיק לשפוך בפניו את ליבך ולספר לו על שאיפותיך (תהל׳ ס״ב:8). התפלל שיהוה יעניק לך סבלנות ושמחה (יעקב א׳:5). גם אם טרם מצאת בת זוג מתאימה, יהוה מבטיח לדאוג לצרכיך הפיזיים והרגשיים (תהל׳ נ״ה:22). אך היזהר שלא לתת לחיפוש אחר בת זוג להפוך לעיקר חייך (פיל׳ א׳:10). אושר אמיתי אינו תלוי במצב המשפחתי שלך, אלא ביחסיך עם יהוה (מתי ה׳:3). כשאתה רווק פתוחות בפניך יותר הזדמנויות להרחיב את שירותך (קור״א ז׳:32, 33). לכן נצל את זמנך בצורה הטובה ביותר. מ24.05 21 §4; 22 §6
יום ב׳, 23 במרס
אל תדאגו רק לענייניכם האישיים, אלא גם לענייני הזולת (פיל׳ ב׳:4).
כמה זמן אמורים להימשך החיזורים? החלטות פזיזות מובילות להשלכות מרות (מש׳ כ״א:5). לפיכך תקופת החיזורים צריכה להיות ארוכה מספיק כדי להכיר היטב את האדם השני. אך אל לבני הזוג למשוך את הזמן שלא לצורך. המקרא מציין: ”ציפייה המתמהמהת לבוא גורמת ללב לחלות” (מש׳ י״ג:12). כיצד אחרים יכולים לתמוך בזוג שמתחיל לצאת? ניתן להזמין אותם לארוחה, לשיעור משפחתי או לבילוי כלשהו (רומ׳ י״ב:13). האם הם זקוקים למלווה, עזרה בנסיעות או מקום שבו יוכלו לדבר בפרטיות? (גל׳ ו׳:10) אם התבקשת לשמש כמלווה, החשב זאת לזכות. הקפד שלא להשאיר את הזוג לבדם, אך תן להם את המרחב והפרטיות הנחוצים להם כדי לשוחח. מ24.05 30 §13–14
יום ג׳, 24 במרס
נתתי לה זמן לחזור בתשובה (ההת׳ ב׳:21).
הזקנים מנסים להבין מה הוביל לחטא. לדוגמה, האם המשיחי נחלש בהדרגה משום שהזניח את הרגלי הלימוד שלו או את השירות? האם הוא הפסיק להתפלל בקביעות, או שתפילותיו הפכו לשטחיות? האם הוא נתן לתאוות פסולות להנחות אותו? האם הוא קיבל החלטות לא נבונות בבחירת חברים או בידור? איזו השפעה הייתה להחלטות אלו על ליבו? האם הוא מבין כיצד החלטותיו ומעשיו השפיעו על אביו יהוה? כשהזקנים שואלים שאלות משמעותיות מבלי לחדור שלא לצורך לפרטיותו של האח, הם עוזרים לו להיפתח ולהרהר בהתנהגותו (מש׳ כ׳:5). בנוסף, הם גם יכולים להשתמש בדוגמאות כדי לעזור לו להבין את חומרת מעשיו. ייתכן שבמהלך הפגישה הראשונה יתחיל האח להרגיש צער אמיתי על מעשיו, ואולי אף יתחרט. מ24.08 22 §9–11
יום ד׳, 25 במרס
גם לערים אחרות עליי לבשר את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים, כי לשם כך נשלחתי (לוקס ד׳:43).
ישוע בישר בקנאות את ’הבשורה הטובה על המלכות’ כי הוא ידע שזהו רצונו של אלוהים. עבור ישוע, פעילות הבישור הייתה הדבר החשוב ביותר בחיים. אפילו לקראת סוף שירותו הוא עבר ”מעיר לעיר ומכפר לכפר” ולימד אחרים (לוקס י״ג:22). הוא גם הכשיר תלמידים נוספים להכריז איתו את הבשורה הטובה (לוקס י׳:1). גם כיום הכרזת הבשורה הטובה היא המשימה העיקרית שיהוה וישוע רוצים שנבצע (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20). נוכל לחזק את קנאותנו בשירות אם נראה את האנשים כפי שיהוה רואה אותם. הוא רוצה שרבים ככל האפשר ישמעו את הבשורה הטובה וייענו לה (טימ״א ב׳:3, 4). לשם כך, הוא מלמד אותנו להיות יעילים יותר בהכרזת מסר מציל חיים זה. גם אם אנשים לא נענים בחיוב למסר שלנו כעת, ייתכן שתהיה להם הזדמנות לעשות זאת לפני סוף הצרה הגדולה. מ25.03 15–16 §5–7
יום ה׳, 26 במרס
המברך אותו בברכת שלום שותף למעשיו הרעים (יוח״ב 11).
כל משיחי יוכל להחליט כיצד לפעול בהתאם למצפונו המודרך על־פי המקרא. ייתכן שחלק ירגישו בנוח לומר לו שלום או לברך אותו בקצרה אם הוא מגיע לאסיפה. אולם עלינו להימנע מלפתח עימו שיחות ארוכות או להתרועע איתו. חלק אולי יתהו: ’האם המקרא לא מציין שמי שמברך אדם כזה בברכת שלום שותף למעשיו הרעים?’ (יוחנן ב׳. 9–11) מההקשר של הפסוקים האלה אנו מבינים שהעיקרון הזה חל על כופרים ועל אחרים המקדמים מעשים פסולים באופן אקטיבי (ההת׳ ב׳:20). לכן אם אדם מסוים מקדם תורות כפירה או התנהגות פסולה, זקני הקהילה לא יתכננו להיפגש איתו. כמובן, עדיין יש תקווה שאותם אנשים ישנו את דרכיהם. אך כל עוד זה לא קרה, לא נאמר להם שלום ולא נזמין אותם לאסיפות. מ24.08 30 §14–15
יום ו׳, 27 במרס
עדיין היו חסרי הבנה בלבבם (מר׳ ו׳:52).
לאחר שישוע האכיל את ההמון, הוא ביקש משליחיו לחזור אל כפר נחום בסירה. בינתיים הוא עלה אל ההר כדי להתחמק מניסיונותיהם של ההמונים להמליכו (יוחנן ו׳:16–20). בזמן ששטו השליחים בכינרת, פרצה סערה שלוותה ברוחות עזות ובגלים גבוהים. לפתע הופיע ישוע לנגד עיניהם כשהוא הולך על המים והזמין את השליח פטרוס ללכת גם הוא על המים (מתי י״ד:22–31). כשישוע עלה על הסירה, הסערה שקטה. תלמידיו נדהמו ואמרו: ”באמת בן אלוהים אתה” (מתי י״ד:33). אך הם עדיין לא הבינו את הקשר בין הנס הזה לבין הנס שחולל ישוע עבור ההמון. מרקוס הוסיף את הפרט הבא לגבי השליחים: ”אחזה בהם תדהמה גדולה, כי לא עמדו על משמעות נס כיכרות הלחם” (מר׳ ו׳:50–52). הם לא הבינו שיהוה נתן לישוע כוח לחולל ניסים גדולים בהרבה מנס האכלת ההמונים. מ24.12 5 §7
שבת, 28 במרס
[אלוהים] חפץ שאנשים מכל הסוגים ייוושעו ויגיעו לידיעה מדויקת של האמת (טימ״א ב׳:4).
אנחנו יכולים להיענות לאהבת יהוה בכך שננצל את עונת ערב הזיכרון הנוכחית כדי להביע את עומק הערכתנו ליהוה על קורבן הכופר. מעבר לכוונתנו לנכוח באירוע, נוכל גם להזמין אחרים. הסבר למי שאתה מזמין מה יתרחש בערב הזיכרון. תוכל להיעזר בסרטונים מדוע ישוע מת? או זכור את מותו של ישוע באתר jw.org. זקני הקהילה יעשו מאמצים כדי להזמין אחים לא פעילים. תאר לעצמך את השמחה בשמיים ובארץ אם כמה מכבשיו האובדים של יהוה יחזרו אל העדר (לוקס ט״ו:4–7). כשנגיע לאירוע, נוכל להציב לעצמנו למטרה לברך לא רק אחד את השני, אלא גם את החדשים או את מי שלא ראינו הרבה זמן. חשוב לנו שכולם ירגישו רצויים (רומ׳ י״ב:13). מ25.01 29 §15
יום א׳, 29 במרס
אלוהים... אהב אותנו ושלח את בנו להיות קורבן ריצוי על חטאינו (יוח״א ד׳:10).
קורבן הכופר אומנם מבהיר בפנינו שיהוה הוא אל של צדק, אך יותר מכול הוא חושף בפנינו את עומק אהבתו (יוח׳ ג׳:16;יוח״א ד׳:9, 10). קורבנו של ישוע לא רק מגלה לנו שיהוה רוצה שנחיה לנצח, אלא גם שנהיה חלק ממשפחתו. כשאדם הראשון חטא, יהוה הרחיק אותו ממשפחת עובדיו. כתוצאה מכך, כולנו נולדנו מחוץ למשפחתו של אלוהים. אך על בסיס קורבן הכופר, יהוה סלח לנו על חטאינו ובסופו של דבר הוא יקבל אל חיק משפחתו את כל בני האדם המגלים אמונה בו ושומעים בקולו. כבר היום אנו זוכים לידידות קרובה עם יהוה ועם אחינו ואחיותינו לאמונה. יהוה אכן מרעיף עלינו בשפע את אהבתו (רומ׳ ה׳:10, 11). מ25.01 21 §6
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: ט׳ בניסן) יוחנן י״ב:12–19; מרקוס י״א:1–11
יום ב׳, 30 במרס
בזאת גילה לנו אלוהים את אהבתו (יוח״א ד׳:9).
ודאי תסכים שקורבן הכופר הוא מתנה יקרה לאין ערוך (קור״ב ט׳:15). בזכות העובדה שישוע הקריב את חייו, אתה יכול לפתח יחסי ידידות קרובים עם יהוה אלוהים. בנוסף, נפתחה בפניך התקווה לחיות לנצח. בהחלט יש לנו סיבות רבות להכיר תודה ליהוה על כך שברוב אהבתו סיפק את קורבן הכופר (רומ׳ ה׳:8). על מנת שנמשיך להעריך את מתנת קורבן הכופר ואף פעם לא להתייחס אליה כאל דבר מובן מאליו, ישוע כונן את ערב הזיכרון השנתי למותו (לוקס כ״ב:19, 20). ערב הזיכרון השנה יתקיים ביום חמישי, 2 באפריל 2026. אין ספק שכולנו מתכננים לנכוח בו. במיוחד במהלך עונת ערב הזיכרון נרצה להקדיש זמן כדי להרהר במה שיהוה ובנו עשו למעננו. מ25.01 20 §1–2
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: י׳ בניסן) יוחנן י״ב:20–50
יום ג׳, 31 במרס
קחו את מוסרי במקום כסף, וידע במקום הזהב המשובח ביותר (מש׳ ח׳:10).
ככל שתקדיש יותר מחשבה למה שיהוה אלוהים וישוע המשיח עשו למעננו, כך תגלה פרטים נוספים לגבי אהבתם כלפינו. במהלך עונת ערב הזיכרון השנה תוכל אולי לקרוא לעומק את אחד מספרי הבשורה או כמה מהם. אל תנסה לעבור על יותר מדי חומר, אלא קרא בקצב שיאפשר לך למצוא סיבות נוספות לאהוב את יהוה וישוע. אם הכרת את האמת לפני שנים רבות, אולי אתה תוהה אם אפשר עוד לגלות דברים חדשים בנושאים ידועים כמו צדקתו של אלוהים, אהבתו וקורבן הכופר. לאמיתו של דבר, אין גבול למה שניתן ללמוד על הנושאים האלה וכן על נושאים אחרים. על כן, נצל עד תום את שפע המידע המצוי בפרסומינו. מ25.01 24–25 §13–15
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: י״א בניסן) לוקס כ״א:1–36