אפריל

כדי שנוכל לזכות בברכה הנובעת מבשרו ודמו של ישוע,‏ עלינו להוכיח את אמונתנו בקורבן הכופר (‏אפ׳ א׳:‏7‏)‏.‏ אומנם ’‏הכבשים האחרים’‏ שעליהם דיבר ישוע ביוחנן י׳:‏16 אינם צריכים ליטול מהלחם והיין בסעודת האדון המתקיימת מדי שנה,‏ אך הם עדיין מפיקים תועלת מבשרו ודמו בזכות אמונתם בכוחו המכפר של קורבנו (‏יוח׳ ו׳:‏53‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ מי שנוטלים מהסמלים מראים בזאת שהם נכללים בברית החדשה ושהם עתידים לרשת את המלכות השמימית.‏ אולם אין זה משנה אם אנו נמנים עם המשוחים או עם הכבשים האחרים,‏ עלינו לגלות אמונה על מנת לזכות בחיי עולם.‏ מ24.‏12 12 §14;‏ 13 §16

במהלך סעודת האדון העביר ישוע את הלחם נטול השאור בין שליחיו,‏ אמר להם לאכול ממנו והסביר שהוא מסמל את גופו.‏ לאחר מכן הוא העביר ביניהם את היין ואמר שהוא מסמל את ”‏דם הברית”‏ (‏מר׳ י״ד:‏22–25;‏ לוקס כ״ב:‏20;‏ קור״א י״א:‏24‏)‏.‏ הברית החדשה נכרתה עם ”‏בית ישראל”‏ הרוחני,‏ אשר יהיה ב”‏מלכות אלוהים”‏ (‏עב׳ ח׳:‏6,‏ 10;‏ ט׳:‏15‏)‏.‏ במהלך סעודת האדון התמקד ישוע ב’‏עדר הקטן’‏.‏ השליחים הנאמנים שהיו לצידו באותו ערב היו הגרעין של קבוצה קטנה זו.‏ הגמול המצפה להם הוא להיות לצידו של ישוע בשמיים.‏ מ24.‏12 11 §9–10

ישוע נבגד,‏ נעצר,‏ ספג עלבונות,‏ הושמץ,‏ הורשע ואף עונה.‏ החיילים הובילו אותו אל מקום הוצאתו להורג ומסמרו אותו אל עמוד ההוקעה.‏ בשעה שהוא עמד בנאמנות בכל הייסורים האלה,‏ היה מישהו שהתייסר אף יותר — יהוה אלוהים.‏ הוא בחר שלא להשתמש בכוחו האינסופי כדי להתערב למען בנו.‏ מדוע?‏ בשל אהבתו.‏ קורבנו של ישוע מהווה הוכחה לעומק אהבתו כלפיך.‏ יהוה היה מוכן להקריב את ההקרבה הגדולה מכול ולשאת את הכאב הקשה ביותר שניתן להעלות על הדעת על מנת להושיע אותך מהחטא ומהמוות (‏יוח״א ד׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ כן,‏ הוא רוצה לעזור לכל אחד להיאבק בחטא — ולגבור עליו!‏ מ24.‏08 6 §13–14

אם נקדיש מחשבה למחיר שקורבן הכופר גבה מיהוה,‏ נבין יותר לעומק עד כמה הוא אוהב אותנו.‏ השטן טוען שאיש לא יישאר נאמן לאלוהים לנוכח קשיים ומבחנים.‏ כדי להפריך את טענתו,‏ יהוה הרשה שישוע יסבול לפני מותו (‏איוב ב׳:‏1–5‏)‏.‏ הוא התבונן בבנו בשעה שמתנגדיו הדתיים לעגו לו והחיילים הרומים הלקו אותו באכזריות ומסמרו אותו לעמוד הוקעה.‏ אחרי כן,‏ יהוה ראה כיצד בנו היקר מת בייסורים (‏מתי כ״ז:‏28–31,‏ 39‏)‏.‏ ליהוה היה הכוח להתערב בכל רגע נתון (‏מתי כ״ז:‏42,‏ 43‏)‏.‏ אך אילו יהוה היה מתערב,‏ ישוע לא היה משלם את הכופר והיינו נותרים חסרי תקווה.‏ מתוך אהבתו כלפינו הרשה יהוה לבנו להתייסר עד נשימתו האחרונה.‏ מ25.‏01 22 §7

התאריך הוא ט״ז בניסן שנת 33 לספירה.‏ תלמידיו של ישוע מוכי צער ומשותקים מפחד.‏ שניים מהם יוצאים מירושלים ומתקדמים אל עבר עמאוס.‏ בשלב מסוים ניגש אליהם אדם זר וצועד עימם.‏ התלמידים מספרים לו בייאוש על מה שקרה לישוע.‏ השיחה שמתפתחת עם אותו אדם עתידה לשנות את חייהם.‏ הוא מסביר להם ”‏החל ממשה ומכל הנביאים”‏ מדוע המשיח נועד לסבול ולמות.‏ כאשר שלושת הגברים מגיעים לעמאוס,‏ הזר חושף בפניהם את זהותו.‏ זהו ישוע שקם לתחייה!‏ (‏לוקס כ״ד:‏13–35‏)‏ ישוע נגלה אל תלמידיו כמה וכמה פעמים במרוצת 40 ימיו האחרונים עלי אדמות.‏ במהלך תקופה זו הפכו התלמידים מאנשים מפוחדים ומלאי יגון למבשרי מלכות ומורים שמחים,‏ אמיצים ושופעי ביטחון.‏ מ24.‏10 12 §1–3

הגדילה הפיזית מתרחשת באופן טבעי.‏ אך לא כך הדבר לגבי גדילה רוחנית.‏ לדוגמה,‏ האחים והאחיות בקורינתוס נענו בחיוב לבשורה הטובה,‏ נטבלו,‏ קיבלו את רוח הקודש וזכו להדרכה אישית מהשליח פאולוס (‏מה״ש י״ח:‏8–11‏)‏.‏ למרות זאת,‏ אחרי כמה שנים רבים מהם דרכו במקום ולא הגיעו לבגרות רוחנית (‏קור״א ג׳:‏2‏)‏.‏ על מנת להגיע לבגרות רוחנית עלינו קודם כול לפתח את הרצון להתקדם.‏ יש המעדיפים להישאר כתינוקות מבחינה רוחנית ולא להשקיע את המאמצים הנדרשים כדי להתקדם (‏מש׳ א׳:‏22‏)‏.‏ איננו רוצים להידמות לאנשים שהתבגרו מבחינה פיזית,‏ אך עדיין נשענים על הוריהם בקבלת החלטות.‏ להיפך,‏ אנחנו רוצים לקחת אחריות מלאה על חיינו ועל ההתקדמות הרוחנית שלנו.‏ אם טרם הגעת לבגרות רוחנית,‏ התפלל ליהוה שיעניק לך ”‏הן את הרצון והן את הכוח לפעול”‏ (‏פיל׳ ב׳:‏13‏)‏.‏ מ24.‏04 4 §9–10

המקרא חושף בפנינו כיצד יהוה מרגיש כשהוא צריך לשפוט את בני האדם (‏יח׳ ל״ג:‏11‏)‏.‏ יהוה אינו ממהר לחרוץ השמדה נצחית.‏ הוא אל מלא רחמים המגלה את התכונה הזו בכל הזדמנות אפשרית.‏ מה ידוע לנו על מי שלא יזכו לקום לתחייה?‏ המקרא מזכיר רק כמה מקרים בודדים.‏ ישוע ציין שיהודה איש קריות לא יוקם לתחייה (‏מר׳ י״ד:‏21;‏ יוח׳ י״ז:‏12‏)‏.‏ יהודה פעל בזדון ובכוונה תחילה נגד יהוה אלוהים ובנו.‏ (‏ראה מרקוס ג׳:‏29 והערות לימוד.‏)‏ ישוע גם אמר שמנהיגי הדת שהתנגדו לו לא יקומו בתחיית המתים (‏מתי כ״ג:‏33‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ השליח פאולוס הסביר שכופרים שאינם מגלים חרטה לא יזכו לקום לתחייה (‏עב׳ ו׳:‏4–8;‏ י׳:‏29‏)‏.‏ מ24.‏05 4 §10–11

כל עוד נישאר קרובים ליהוה,‏ השטן לא יוכל לגרום לנו נזק תמידי (‏יוח״א ג׳:‏8‏)‏.‏ יהוה ימשיך להגן עלינו גם בעולם החדש.‏ הוא לא רק ישמור עלינו מפני סכנות רוחניות,‏ אלא ימגר אפילו את המוות עצמו (‏ההת׳ כ״א:‏4‏)‏.‏ זהו בהחלט כבוד עצום להתארח באוהלו של יהוה וליהנות מקשר אישי והדוק איתו (‏יח׳ ל״ז:‏27‏)‏.‏ אילו ציפיות יש ליהוה מאיתנו בתור אורחיו?‏ כשמישהו מזמין אותך לביתו,‏ ודאי תרצה לדעת כיצד הוא מצפה ממך להתנהג.‏ במקביל לכך,‏ חשוב לנו לדעת אילו דרישות מציב יהוה למי שמתארחים באוהלו,‏ ומתוך אהבתנו כלפיו נשמח לעשות כל מאמץ כדי ’‏להשביע את רצונו בכל דבר’‏ (‏קול׳ א׳:‏10‏)‏.‏ לכן אנו תמיד יראים אותו בשל מעמדו המרומם.‏ יראת הכבוד שאנו רוחשים לו עוצרת בעדנו מלעשות דבר מה שיעורר את מורת רוחו.‏ שאיפתנו היא להמשיך ”‏להצניע לכת”‏ עם אלוהינו (‏מיכה ו׳:‏8‏)‏.‏ מ24.‏06 4 §8–9

יהוה ביקש מאברהם להקריב את בנו היקר יצחק.‏ אין ספק שבעיני אברהם,‏ היה זה הדבר הקשה ביותר שהוא אי פעם התבקש לעשות.‏ למרות זאת,‏ הוא גילה נכונות לציית.‏ אך ברגע האחרון אלוהים עצר אותו.‏ אולם המקרה הזה מלמד אותנו לקח חשוב:‏ יהוה אוהב את האנושות עד כדי כך שהוא היה מוכן להקריב את בנו אהובו למעננו (‏בר׳ כ״ב:‏1–18‏)‏.‏ מאות שנים לאחר מכן,‏ במסגרת התורה שניתנה לעם ישראל,‏ בני העם נדרשו להקריב קורבנות רבים לכפרת חטאיהם (‏וי׳ ד׳:‏27–29;‏ י״ז:‏11‏)‏.‏ קורבנות אלה הצביעו על קורבן נעלה יותר אשר יוכל להושיע את האנושות מן החטא.‏ עם הזמן התברר שהזרע המובטח יהיה בנו המיוחד של אלוהים.‏ ביד נביאיו הסביר יהוה שהזרע המובטח יסבול וימות כדי להושיע את האנושות — כולל אותך — מן החטא והמוות!‏ (‏יש׳ נ״ג:‏1–12‏)‏.‏ מ24.‏08 4 §7–8

כשאתה קורא במקרא,‏ חפש דרכים לפעול על־פי מה שקראת.‏ שאל את עצמך:‏ ’‏כיצד אני יכול ליישם את המידע עכשיו או בעתיד הקרוב?‏’‏ לשם המחשה,‏ נניח שהגעת בקריאת המקרא שלך לתסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏17,‏ 18‏.‏ לאחר שקראת את שני הפסוקים האלה,‏ עצור וחשוב באיזו תדירות אתה מתפלל ועד כמה עמוקות תפילותיך.‏ בנוסף,‏ תוכל להיזכר בברכות שזכית להן,‏ ובעקבות כך אולי תחליט להודות ליהוה על שלושה דברים ספציפיים.‏ בדרך זו,‏ בכמה דקות בודדות של חשיבה מעמיקה,‏ השתפרת ביישום ההדרכה שבדבר־אלוהים.‏ תאר לעצמך כמה תועלת תפיק אם תחזור על אותו תהליך בכל יום עם קטע אחר מהמקרא!‏ כך תמשיך לצמוח מבחינה רוחנית.‏ מ24.‏09 4–5 §9–10

יהוה ברא אותנו עם יכולת מיוחדת.‏ אומנם אנו שמחים לקבל,‏ אך אנו מפיקים אושר רב יותר מהנתינה.‏ העובדה שיש בכוחנו לעזור לאחינו לאמונה מסבה לנו אושר,‏ וכשהם מכירים תודה על מעשינו שמחתנו מתעצמת.‏ עם זאת,‏ בין אם האדם מביע את הערכתו ובין אם לא,‏ אנו יכולים להיות בטוחים שעשינו את הדבר הנכון.‏ לעולם אל תשכח שכאשר אתה נותן לזולת,‏ ”‏יהוה יכול לתת לך הרבה יותר”‏ (‏דה״ב כ״ה:‏9‏)‏.‏ אי־אפשר להתעלות על נדיבותו של יהוה,‏ ואין שמחה גדולה יותר מאשר לזכות לגמול מיהוה עצמו.‏ לכן אנו נחושים להמשיך לחקות את נדיבותו של אבינו השמימי.‏ מ24.‏09 30–31 §20–21

יהוה הוא אל רחמן ומלא חמלה (‏תהל׳ ק״ג:‏13;‏ יש׳ מ״ט:‏15‏)‏.‏ הוא אכפתי,‏ וכאשר אנו פגועים הוא מזדהה עם רגשותינו (‏זכ׳ ב׳:‏8‏)‏.‏ הוא עוזר לנו להתקרב אליו ולהיות ידידיו (‏תהל׳ כ״ה:‏14;‏ מה״ש י״ז:‏27‏)‏.‏ הוא גם אל עניו ה”‏מתכופף להביט בשמיים ובארץ,‏ מקים מן העפר את הדל”‏ (‏תהל׳ קי״ג:‏6,‏ 7‏)‏.‏ אין ספק שאלוהינו האדיר ראוי לכל הכבוד וההלל.‏ אנו מהללים את יהוה מפני שאנו רוצים לעזור לאחרים להכיר אותו.‏ רבים לא יודעים את האמת לגבי יהוה.‏ מדוע?‏ מכיוון שהשטן עיוור את שכלם והפיץ שקרים נוראיים באשר ליהוה (‏קור״ב ד׳:‏4‏)‏.‏ השטן גרם לאנשים להאמין שיהוה הוא אל נקמן,‏ שלא אכפת לו מאיתנו ושהוא הגורם לסבל שקיים היום בעולם.‏ אך אנו יודעים את האמת לגבי יהוה אלוהינו.‏ יש לנו הזכות לטהר את שמו ובכך להסב לו כבוד (‏יש׳ מ״ג:‏10‏)‏.‏ מ25.‏01 3 §6–7

במאה הראשונה לספירה תומכיו של השטן הפיצו שקרים רבים לגבי בנו המושלם של אלוהים,‏ אשר חולל ניסים מופלאים.‏ למשל,‏ מנהיגי הדת אמרו שישוע גירש שדים ”‏בעזרת שר השדים”‏ (‏מר׳ ג׳:‏22‏)‏.‏ כשישוע הועמד לדין,‏ מנהיגי הדת האשימו אותו בחילול שם אלוהים ושכנעו את ההמונים לדרוש שהוא יוצא להורג (‏מתי כ״ז:‏20‏)‏.‏ בתקופה מאוחרת יותר,‏ כשתלמידיו בישרו את הבשורה הטובה,‏ מתנגדיהם ”‏הסיתו את הגויים ועוררו בליבם שנאה”‏ על מנת שירדפו אותם (‏מה״ש י״ד:‏2,‏ 19‏)‏.‏ בהוצאת המצפה מ־1 בדצמבר 1998 נאמר באשר למעשי השליחים י״ד:‏2‏:‏ ”‏המתנגדים היהודים לא הסתפקו בדחיית הבשורה,‏ אלא גם פתחו במסע השמצות וניסו להפיץ דעות קדומות על המשיחיים בקרב הנוכרים”‏.‏ גם בימינו השטן ממשיך ’‏להתעות את כל העולם המיושב’‏.‏ מ24.‏04 11 §15–16

עתידו הנצחי של האדם אינו תלוי במועד מותו.‏ יהוה שופט בצורה מושלמת,‏ וכל החלטותיו הוגנות וצודקות (‏תהל׳ ל״ג:‏4 ,‏5‏)‏.‏ נוכל להיות בטוחים ש”‏שופט כל הארץ”‏ יעשה תמיד את הדבר הנכון.‏ כמו כן,‏ הגיוני להסיק שעתידו הנצחי של הפרט אינו תלוי באזור מגוריו.‏ לא יעלה על הדעת שיהוה יתייג באופן גורף מיליוני אנשים כ”‏עיזים”‏ רק משום שהם חיים במדינות שבשורת המלכות לא הגיעה אליהן (‏מתי כ״ה:‏46‏)‏.‏ לשופט כל הארץ אכפת מאותם אנשים אף יותר מכפי שלנו אכפת מהם.‏ איננו יודעים איך יכוון יהוה את מהלך האירועים בצרה הגדולה.‏ יכול להיות שלחלקם יתאפשר ללמוד עליו,‏ לפתח אמונה בו ולנקוט עמדה לצידו בשעה שהוא יקדש את שמו לעיני כל האומות (‏יח׳ ל״ח:‏16‏)‏.‏ מ24.‏05 12 §14–15

משרתי יהוה אוהבים לעזור איש לרעהו (‏קור״ב ח׳:‏4‏)‏.‏ אך לעיתים הדבר מצריך מהם אומץ לב.‏ לדוגמה,‏ כשפורצת מלחמה,‏ זקני הקהילה המקומיים דואגים לספק לאחיהם עידוד,‏ תמיכה ועזרה רוחנית וחומרית.‏ מתוך אהבתם לכבשיו של יהוה,‏ הם מוכנים לסכן את ביטחונם האישי כדי לספק לאחים את כל הנחוץ להם.‏ במצבים כאלה חשוב יותר מתמיד שנישאר מאוחדים.‏ לכן שתף פעולה עם הסניף המקומי וישם את הדרכתו (‏עב׳ י״ג:‏17‏)‏.‏ על זקני הקהילה לעבור דרך קבע על הסידורים המקומיים להיערכות למצבי חירום,‏ ולהיות מעודכנים בהנחיות הארגון בנוגע להתנהלות בשעת אסון (‏קור״א י״ד:‏33,‏ 40‏)‏.‏ היה אמיץ אך פעל בזהירות (‏מש׳ כ״ב:‏3‏)‏.‏ גלה שיקול דעת ואל תיקח סיכונים מיותרים.‏ בטח ביהוה — הוא יכול לעזור לך להגיש את הסיוע הנחוץ בצורה הבטוחה ביותר.‏ מ24.‏07 4 §8;‏ 5 §11

דוד המלך הכיר את יהוה ונשען עליו לאורך כל חייו.‏ בתקופת מנוסתו מפני אויביו,‏ וביניהם שאול המלך,‏ הוא התפלל לעזרתו של יהוה.‏ לאחר שיהוה ענה לתפילתו והציל אותו,‏ דוד הכריז:‏ ”‏יהוה חי!‏”‏ (‏תהל׳ י״ח:‏46‏)‏ הוא לא רק הכיר בעובדה שקיים אלוהים כשאמר את המילים האלה.‏ ספר עיון אחד מציין שדוד ביטא את ביטחונו ביהוה ”‏כאל חי וקיים הפועל תמיד למען משרתיו”‏.‏ דוד ידע זאת מניסיונו האישי,‏ וזה עזר לו לחזק את נחישותו להמשיך לעבוד את יהוה ולהלל אותו (‏תהל׳ י״ח:‏28,‏ 29,‏ 49‏)‏.‏ אם נהיה משוכנעים שיהוה הוא ”‏אלוהים חיים”‏,‏ נצליח לשרת אותו במלוא הקנאות.‏ הדבר גם ייסוך בנו את הכוח לעבור כל מבחן אמונה,‏ ייתן לנו מוטיבציה להשקיע את המיטב בשירותו ויסייע לנו לשמור על יחסינו ההדוקים עם יהוה.‏ מ24.‏06 20–21 §3–4

מה אנו לומדים מעצתו של השליח פאולוס אל האחים בתסלוניקי?‏ כשאנו נחשפים לשמועה מרעישה או למידע שאינו עולה בקנה אחד עם מה שלמדנו מהמקרא,‏ עלינו להפעיל שיקול דעת.‏ בברית המועצות לשעבר שלחו אויבינו מכתב מזויף בשם המשרדים הראשיים לחלק מאחינו.‏ המכתב עודד אותם להקים קבוצה נפרדת שתפעל באופן עצמאי מהארגון.‏ למרות שהמכתב נראה רשמי,‏ האחים הנאמנים לא נפלו במלכודת.‏ הם הבינו שהמסר שמכיל המכתב אינו תואם את מה שלמדו.‏ מתנגדי האמת כיום משתמשים לעיתים בטכנולוגיה מודרנית כדי לעורר בלבול ולזרוע פילוגים בינינו.‏ במקום ש’‏נאבד בנקל את שיקול דעתנו’‏,‏ עלינו להגן על עצמנו ולבחון אם מה ששמענו או קראנו תואם את האמיתות הידועות לנו (‏תסל״ב ב׳:‏2;‏ יוח״א ד׳:‏1‏)‏.‏ מ24.‏07 12 §14–15

ההחלטה החשובה ביותר שאדם יכול לקבל היא להקדיש את עצמו ליהוה ולהצטרף למשפחת עובדיו.‏ יהוה חפץ שכולם יעשו זאת.‏ הוא רוצה שהם ייהנו מידידות קרובה איתו ויחיו לנצח (‏דב׳ ל׳:‏19,‏ 20;‏ גל׳ ו׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ אבל יהוה אינו מכריח אף אחד לשרת אותו.‏ הוא מאפשר לכל אדם לקבל החלטה אישית בנושא.‏ אך מה יקרה אם משיחי טבול יפר את חוקי יהוה ויבצע חטא חמור?‏ אם הוא לא יתחרט,‏ יהיה צורך להרחיק אותו מהקהילה (‏קור״א ה׳:‏13‏)‏.‏ אבל גם במקרה כזה,‏ יהוה חפץ מעומק ליבו שהאדם החוטא ישוב אליו.‏ למעשה,‏ אחת הסיבות העיקריות לכך שהוא סיפק את קורבן הכופר היא כדי לאפשר סליחת חטאים לכל חוטא שמתחרט.‏ אלוהינו האוהב פונה בחום לחוטאים ומפציר בהם לחזור בתשובה (‏זכ׳ א׳:‏3;‏ רומ׳ ב׳:‏4;‏ יעקב ד׳:‏8‏)‏.‏ מ24.‏08 14 §1–2

בתקופה שבה השליח יוחנן כתב את איגרתו השלישית,‏ היו שהפיצו תורות כזב וגרמו לפילוגים.‏ אך עדיין נותרו אחים שהמשיכו ”‏להתהלך בָּאמת”‏.‏ הם צייתו ליהוה ו’‏התהלכו על־פי מצוותיו’‏ (‏יוח״ב 4,‏ 6‏)‏.‏ משיחיים נאמנים אלו הסבו שמחה לא רק ליוחנן,‏ אלא אף חשוב מכך — ליהוה עצמו (‏מש׳ כ״ז:‏11‏)‏.‏ מה הלקח עבורנו?‏ נאמנות מובילה לשמחה (‏יוח״א ה׳:‏3‏)‏.‏ לדוגמה,‏ הידיעה שיהוה מרוצה מאיתנו ממלאת אותנו אושר.‏ אנו מסיבים לו נחת כשאנו דוחים פיתויים וממשיכים להתהלך בָּאמת.‏ גם המלאכים בשמיים שמחים לראות זאת (‏לוקס ט״ו:‏10‏)‏.‏ בנוסף,‏ נאמנותם של אחרים תורמת לאושרנו (‏תסל״ב א׳:‏4‏)‏.‏ כשהסדר העולמי הזה יחלוף,‏ אנו נרגיש תחושת סיפוק מהידיעה ששמרנו על נאמנותנו ליהוה בעולם הנשלט על־ידי השטן.‏ מ24.‏11 12 §17–18

אם יש אחות מסוימת שאתה מעוניין בה,‏ כמה זמן עליך לבחון אותה מרחוק לפני שתאמר לה שאתה רוצה להכיר אותה?‏ אם תיגש אליה מוקדם מדי,‏ אתה עלול להצטייר בעיניה כאדם פזיז (‏מש׳ כ״ט:‏20‏)‏.‏ מצד שני,‏ אם תחכה זמן רב מדי,‏ אתה עלול להיתפס כאדם לא החלטי,‏ במיוחד אם היא שמה לב שאתה מתעניין בה (‏קהלת י״א:‏4‏)‏.‏ זכור,‏ כשאתה מציע לאחות לצאת איתך,‏ אינך חייב להיות בטוח שתתחתן איתה.‏ אך עליך להיות משוכנע שאתה בשל לנישואין ושהיא עשויה להיות האדם המתאים בשבילך.‏ אך מה אם קיבלת את הרושם שאחות מסוימת מתעניינת בך?‏ אם אינך מרגיש כמוה,‏ אל תשאיר מקום לספק בנושא.‏ לא יהיה זה מתחשב מצידך אם התנהגותך כלפיה תרמוז לה שיש סיכוי לקשר ביניכם,‏ כשבפועל אין לך רגשות כלפיה (‏אפ׳ ד׳:‏25‏)‏.‏ מ24.‏05 22–23 §9–10

רק המשוחים הנאמנים יזכו להיכנס אל מלכותו השמימית של ישוע.‏ המשוחים שלא ישמרו על ערנות רוחנית לא ייאספו עם ”‏בחיריו”‏ של ישוע (‏מתי כ״ד:‏31‏)‏.‏ למעשה,‏ כל משרתי אלוהים,‏ ללא תלות בתקוותם,‏ צריכים להישמע לאזהרתו של ישוע להמשיך לעמוד על המשמר ולהישאר נאמנים.‏ על סמך היכרותנו העמוקה עם יהוה,‏ אנו בטוחים שכל החלטותיו צודקות.‏ איננו מודאגים אם הוא בוחר למשוח אנשים נוספים בשנים האחרונות.‏ אנו זוכרים מה אמר ישוע במשל הכרם על הפועלים שהגיעו לעבוד בשעה האחת עשרה (‏מתי כ׳:‏1–16‏)‏.‏ מי שהצטרפו לעבודה לקראת סוף היום קיבלו את אותו שכר כמו הפועלים שהתחילו לעבוד מוקדם יותר.‏ באופן דומה,‏ לא משנה מתי יהוה מושח את המשוחים,‏ הם יזכו בגמולם השמימי אם יישארו נאמנים.‏ מ24.‏09 24 §15–17

ישוע הציב את הדוגמה המושלמת להתמודדות עם אי־צדק.‏ הוא קיבל יחס לא הוגן הן ממשפחתו והן מהסובבים אותו.‏ קרוביו הלא מאמינים אמרו שהוא יצא מדעתו,‏ מנהיגי הדת טענו שהוא מחולל ניסים בעזרת השדים,‏ וחיילים רומים לעגו לו,‏ התעללו בו ולבסוף הוציאו אותו להורג (‏מר׳ ג׳:‏21,‏ 22;‏ י״ד:‏55;‏ ט״ו:‏16–20,‏ 35–37‏)‏.‏ אך ישוע עמד בכל העוולות האלה,‏ וגם בעוולות אחרות,‏ מבלי לחפש נקמה.‏ מה נוכל ללמוד מדוגמתו?‏ (‏פט״א ב׳:‏21–23‏)‏ המופת המושלם שהשאיר לנו ישוע מלמד אותנו איך לנהוג כאשר אנו נתקלים באי־צדק.‏ הוא ידע מתי העת לדבר ומתי העת לשמור על שתיקה (‏מתי כ״ו:‏62–64‏)‏.‏ הוא לא ניסה להפריך כל האשמה שקרית שהושמעה נגדו (‏מתי י״א:‏19‏)‏.‏ ובמקרים שהוא כן בחר להגיב,‏ הוא מעולם לא השפיל את רודפיו או איים עליהם.‏ מ24.‏11 4–5 §9–10

תאר לעצמך שאתה נותן מתנה מיוחדת לאדם קרוב.‏ מתנה זו גם יפה וגם שימושית.‏ אך אם אותו אדם ישים את המתנה במחסן וישכח ממנה,‏ אין ספק שתחוש אכזבה רבה.‏ מצד שני,‏ ודאי תשמח אם הוא ישתמש במתנה שלך ויביע את הערכתו.‏ בדומה לכך,‏ יהוה מסר את בנו למעננו.‏ חשוב עד כמה יהוה שמח כשהוא רואה אותנו מגלים הערכה למתנתו היקרה ולאהבתו,‏ אשר הניעה אותו לספק לנו את קורבן הכופר!‏ (‏יוח׳ ג׳:‏16;‏ רומ׳ ה׳:‏7,‏ 8‏)‏ אך בחלוף הזמן,‏ אנו עלולים להתייחס למתנת קורבן הכופר כדבר מובן מאליו.‏ זה יהיה כמו לשים מתנה שאלוהים העניק לנו במחסן.‏ אומנם אנו שמחים שהוא נתן לנו אותה,‏ אך איננו מקדישים לה מחשבה רבה.‏ כדי למנוע מצב כזה,‏ אנו צריכים לחדש באופן קבוע את הערכתנו למה שאלוהים והמשיח עשו למעננו.‏ מ25.‏01 26 §1–2

אח הכשיר לשרת בתור זקן קהילה הוא לא חדש באמונה.‏ למרות שאינך חייב להיות טבול שנים רבות,‏ אתה זקוק לזמן כדי להפוך למשיחי בוגר.‏ לפני שתתמנה לזקן קהילה,‏ עליך להוכיח שגם אתה,‏ בדומה לישוע,‏ מגלה ענווה ומוכן לחכות למועד שבו יהוה יבחר לתת לך תפקיד מסוים (‏מתי כ׳:‏23;‏ פיל׳ ב׳:‏5–8‏)‏.‏ תוכל להוכיח שאתה ”‏נאמן”‏ בכך שתדבק ביהוה ובעקרונותיו הצודקים ותישמע להנחיות שהוא מספק דרך ארגונו.‏ כתבי־הקודש מציינים שעל המשגיח להיות כשיר ללמד.‏ אך האם זה אומר שהוא צריך להיות נואם יוצא דופן?‏ לא.‏ רבים מזקני הקהילה אומנם לא מצטיינים בהגשת נאומים,‏ אך הם מלמדים ביעילות בשירות ובביקורי רעייה.‏ מ24.‏11 23 §14–15

כשאתה נתקל בפסוק שאתה מתקשה להבין,‏ חקור אותו לעומק.‏ במהלך היום הרהר במה שלמדת וחשוב מה זה מלמד אותך על יהוה,‏ על בנו ועל אהבתם כלפיך (‏תהל׳ קי״ט:‏97‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ אל תאמר נואש אם אינך מוצא משהו חדש או מרגש בכל פעם שאתה קורא או עורך מחקר.‏ לשם השוואה,‏ חשוב על אדם המחפש זהב.‏ אולי יחלפו שעות או אף ימים לפני שימצא גוש קטן של זהב.‏ אך הוא ימשיך במאמציו מפני שלכל פיסת זהב יש ערך רב בעיניו.‏ אולם האוצרות שאנו מוצאים בקריאת המקרא יקרים הרבה יותר מכך (‏מש׳ ח׳:‏10‏)‏.‏ לכן גלה סבלנות ודבק בתוכנית הקריאה שקבעת לעצמך (‏תהל׳ א׳:‏2‏)‏.‏ מ25.‏01 24–25 §14–15

יהוה מצפה מאיתנו שנגלה נכונות לסלוח למי שפוגעים בנו (‏תהל׳ פ״ו:‏5;‏ לוקס י״ז:‏4;‏ אפ׳ ד׳:‏32‏)‏.‏ ייתכן שנפגענו עמוקות בשל דבריו או מעשיו של אדם אחר,‏ במיוחד אם מדובר בחבר קרוב או בבן משפחה (‏תהל׳ נ״ה:‏12–14‏)‏.‏ לפעמים הכאב כל כך עז שניתן להשוות אותו לדקירות חרב (‏מש׳ י״ב:‏18‏)‏.‏ אולי ננסה להדחיק את תחושותינו או להתעלם מהן.‏ אולם הדבר יהיה דומה לאדם שנדקר בסכין אך משאיר אותה בתוך הפצע.‏ באופן דומה,‏ איננו יכולים לצפות שהפצע הרגשי שלנו יחלים אם פשוט נתעלם ממנו.‏ כאשר פוגעים בנו,‏ התגובה הראשונית היא בדרך כלל כעס.‏ המקרא אומנם מכיר בכך שזוהי תגובה טבעית,‏ אך הוא מזהיר אותנו שלא להניח לרגש הזה להשתלט עלינו (‏תהל׳ ד׳:‏4;‏ אפ׳ ד׳:‏26‏)‏.‏ מדוע?‏ מפני שכעס לרוב לא מניב תוצאות טובות (‏יעקב א׳:‏20‏)‏.‏ עלינו לזכור שכעס הוא תגובה,‏ אך כעס ממושך הוא בחירה.‏ מ25.‏02 15 §4–6

ישוע סיפר משל הממחיש עד כמה טיפשי לצבור עוד ועוד כסף במקום לחתור להיות ”‏עשיר בעיני אלוהים”‏ (‏לוקס י״ב:‏16–21‏)‏.‏ איש אינו יודע מה ילד יום (‏מש׳ כ״ג:‏4,‏ 5;‏ יעקב ד׳:‏13–15‏)‏.‏ כמו כן,‏ ישוע אמר שכל מי שרוצים להיות תלמידיו צריכים להיות מוכנים ’‏לוותר’‏ על כל נכסיהם (‏לוקס י״ד:‏33‏)‏.‏ המשיחיים בני המאה הראשונה ביהודה היו מוכנים לשאת בשמחה כל אובדן חומרי (‏עב׳ י׳:‏34‏)‏.‏ גם בתקופתנו אחים רבים היו מוכנים לוותר על ביטחון כלכלי משום שסירבו לתמוך במפלגה פוליטית (‏ההת׳ י״ג:‏16,‏ 17‏)‏.‏ מה עזר להם לעשות זאת?‏ ביטחונם המוחלט בהבטחתו של יהוה:‏ ”‏לעולם לא אעזוב אותך ולעולם לא אנטוש אותך”‏ (‏עב׳ י״ג:‏5‏)‏.‏ אם כן,‏ אנו עושים כמיטב יכולתנו כדי להתכונן לקראת העתיד.‏ אך כאשר אנו נתקלים במצבים בלתי צפויים,‏ אנו סומכים על תמיכתו של יהוה.‏ מ25.‏03 29 §13–14

יהוה לא מצפה מאיתנו להתקדם אל הבגרות בכוחות עצמנו.‏ ישנם רועים ומורים בקהילה המשיחית המוכנים לעזור לנו להתבגר מבחינה רוחנית ולהגיע ”‏אל שיעור קומתו המלא של המשיח”‏ (‏אפ׳ ד׳:‏11–13‏)‏.‏ יהוה מעניק לנו את רוח הקודש,‏ העוזרת לנו לאמץ את ”‏הלך החשיבה של המשיח”‏ (‏קור״א ב׳:‏14–16‏)‏.‏ הוא גם סיפק לנו את ארבעת ספרי הבשורה החושפים בפנינו כיצד ישוע חשב,‏ דיבר והתנהג בתקופת חייו עלי אדמות.‏ ככל שנחקה את דרך חשיבתו והתנהגותו של ישוע,‏ כך נגדל מבחינה רוחנית.‏ אך על מנת לחתור אל הבגרות עלינו להתקדם ”‏מעבר לתורה הבסיסית על אודות המשיח”‏.‏ מ24.‏04 4 §11–12

אנו צריכים לקבל החלטות מדי יום.‏ חלקן יותר קלות ופשוטות,‏ כמו למשל מה לאכול לארוחת הבוקר או מתי ללכת לישון,‏ ואילו אחרות יותר קשות ויכולות להשפיע על הבריאות שלנו,‏ על שמחתנו,‏ על הקרובים אלינו ואפילו על עבודתנו את יהוה.‏ אנו רוצים לקבל החלטות שיועילו לנו ולמשפחתנו,‏ ומעל לכול החלטות שיעלו בקנה אחד עם רצון יהוה (‏רומ׳ י״ב:‏1,‏ 2‏)‏.‏ צעד חשוב לקבלת החלטות טובות הוא לברר את העובדות.‏ מדוע חיוני לעשות כן?‏ חשוב על אדם שמתייעץ עם הרופא שלו בנוגע לבעיה בריאותית חמורה.‏ האם הרופא ימליץ לו על שיטת טיפול מבלי לבדוק אותו ולשאול אותו שאלות?‏ מובן שלא.‏ באופן דומה,‏ תוכל לקבל החלטות טובות אם קודם כול תברר את כל העובדות הקשורות למצבך.‏ מ25.‏01 14 §1–3

כלפי מי מגלה יהוה את רחמיו?‏ כיצד הוא מראה ’‏שהוא לא חפץ שיושמד איש’‏?‏ (‏פט״ב ג׳:‏9‏)‏ שים לב כיצד הוכיח יהוה את רחמיו כלפי מי שביצעו חטאים חמורים.‏ לדוגמה,‏ דוד המלך היה אשם בכמה וכמה חטאים קשים,‏ לרבות ניאוף ורצח.‏ אבל הוא התחרט,‏ ויהוה סלח לו ברוב רחמיו (‏שמ״ב י״ב:‏1–12‏)‏.‏ כמו כן,‏ המלך מנשה ביצע מעשים נתעבים במשך רוב חייו,‏ אך אפילו במקרה הקיצוני הזה יהוה היה מוכן לרחם עליו ולסלוח לו על סמך חרטתו הכנה (‏דה״ב ל״ג:‏9–16‏)‏.‏ הדוגמאות האלה ממחישות לנו עד כמה יהוה חפץ לגלות רחמים כל עוד יש באפשרותו לעשות זאת.‏ הוא יקים לתחייה אנשים כדוגמת דוד ומנשה שהכירו בחומרת מעשיהם ושבו מדרכם הרעה.‏ מ24.‏05 4 §12