יוני

כבר כיום אנו מפיקים תועלת מקורבן הכופר.‏ לדוגמה,‏ יהוה סולח לנו על חטאינו על בסיס קורבן זה.‏ יהוה לא מחויב לסלוח לנו,‏ אך הוא רוצה לעשות זאת (‏תהל׳ ק״ג:‏3,‏ 10–13‏)‏.‏ חלק אולי מרגישים שלא מגיע להם לקבל את סלחנותו של יהוה.‏ למעשה,‏ אף אחד מאיתנו אינו ראוי לכך.‏ פאולוס הבין שהוא ’‏איננו ראוי להיקרא שליח’‏.‏ עם זאת,‏ הוא הוסיף:‏ ”‏אבל בחסד אלוהים הריני מה שאני”‏ (‏קור״א ט״ו:‏9,‏ 10‏)‏.‏ כשאנו מתחרטים על חטאינו יהוה סולח לנו,‏ לא משום שהרווחנו זאת,‏ אלא משום שהוא אוהב אותנו.‏ אם אתה נתקף תחושות חוסר ערך,‏ זכור שיהוה לא סיפק את קורבן הכופר לאנשים מושלמים,‏ אלא לחוטאים המגלים חרטה (‏לוקס ה׳:‏32;‏ טימ״א א׳:‏15‏)‏.‏ מ25.‏01 27 §3–4

איננו יכולים לשלוט במה שאחרים אומרים או עושים,‏ אבל אנחנו כן יכולים לשלוט בתגובה שלנו.‏ לעיתים קרובות התגובה הטובה ביותר היא לסלוח.‏ מדוע?‏ משום שיהוה,‏ האל שאנחנו כה אוהבים,‏ מצפה מאיתנו לנהוג כך.‏ אם נמשיך לכעוס,‏ אנו עלולים לקבל החלטות לא נבונות ואפילו לפגוע בבריאות שלנו (‏מש׳ י״ד:‏17,‏ 29,‏ 30‏)‏.‏ כשאנו מרפים מהתרעומת,‏ איננו מאפשרים לתחושת מרירות להתפתח בליבנו ולהזיק לנו.‏ אנו גם מעניקים לעצמנו מתנה — אנחנו פותחים דף חדש וחוזרים ליהנות שוב מהחיים.‏ כיצד תוכל להתגבר על הפגיעה הרגשית?‏ דרך אחת היא לתת לעצמך זמן להתאושש.‏ אדם שנפצע באורח קשה זקוק לזמן כדי להחלים לאחר קבלת טיפול רפואי.‏ באותו אופן,‏ גם אנו אולי נזדקק לזמן כדי להתרפא מבחינה רגשית לפני שנהיה מסוגלים לסלוח לאדם מכל הלב (‏קהלת ג׳:‏3;‏ פט״א א׳:‏22‏)‏.‏ התפלל ובקש מיהוה שיעזור לך להיות סלחן.‏ מ25.‏02 16–17 §8–11

עיקרי אמונתנו הבסיסיים כוללים נושאים כגון חזרה בתשובה,‏ אמונה באלוהים,‏ טבילה ותחיית המתים (‏עב׳ ו׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ אלו הם למעשה היסודות שעליהם מתבססת האמונה המשיחית.‏ זו הסיבה שכאשר השליח פטרוס בישר להמון בחג השבועות,‏ הוא הדגיש את הנושאים האלה (‏מה״ש ב׳:‏32–35,‏ 38‏)‏.‏ מכאן שגם עלינו לקבל את עיקרי האמונה הללו כדי להפוך לתלמידי המשיח.‏ לדוגמה,‏ פאולוס ציין שמי שאינם מאמינים בתחיית המתים למעשה פוסלים את כל האמונה המשיחית (‏קור״א ט״ו:‏12–14‏)‏.‏ עם זאת,‏ אל לנו להסתפק רק בעיקרי האמונה הבסיסיים שלמדנו.‏ בניגוד לעיקרי האמונה הבסיסיים,‏ המזון הרוחני המוצק כולל לא רק את חוקי יהוה,‏ אלא גם את עקרונותיו העוזרים לנו להבין את חשיבתו.‏ כדי להפיק תועלת מהמזון הרוחני,‏ עלינו ללמוד את דבר־אלוהים ולהרהר בו,‏ ולאחר מכן ליישם את מה שלמדנו.‏ ככל שנתמיד לעשות זאת,‏ נלמד כיצד לקבל החלטות הרצויות בעיני יהוה.‏ מ24.‏04 4–5 §12–13

יהוה הזכיר ליונה שאנשי נינווה ”‏אינם מבחינים בין טוב לרע”‏ (‏יונה א׳:‏1,‏ 2;‏ ג׳:‏10;‏ ד׳:‏9–11‏)‏.‏ בחלוף מאות שנים,‏ ישוע השתמש בדוגמה הזו כדי ללמד על הצדק והרחמים של יהוה.‏ לאיזה ”‏משפט”‏ יקומו תושבי נינווה?‏ ישוע ציין שבעתיד תתרחש ’‏תקומה למשפט’‏ (‏יוח׳ ה׳:‏29‏)‏.‏ במהלך אלף שנות שלטונו יקומו לתחייה ”‏הצדיקים”‏ ו”‏הלא־צדיקים”‏ (‏מה״ש כ״ד:‏15‏)‏.‏ באותה תקופה יבחנו יהוה וישוע את התנהגותם של ”‏הלא־צדיקים”‏ ויראו כיצד הם מגיבים להדרכתם.‏ לדוגמה,‏ אם אחד מתושבי נינווה יסרב לשרת את יהוה,‏ הוא יישפט לכף חובה (‏יש׳ ס״ה:‏20‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ כל מי שיבחרו לשרת את יהוה בנאמנות יישפטו לכף זכות ותינתן להם ההזדמנות לחיות לנצח (‏דנ׳ י״ב:‏2‏)‏.‏ מ24.‏05 5 §13–14

ישוע היווה דוגמה חיה ומושלמת לרחמיו של אביו (‏יוח׳ י״ד:‏9‏)‏.‏ במילים ובמעשים הוא הראה שאביו רב־החמלה והרחמן אוהב את בני האדם ורוצה לעזור לכל אחד מהם לנצח במאבקו נגד החטא.‏ ישוע עורר בחוטאים את הרצון לשנות את דרכם וללכת אחריו (‏לוקס ה׳:‏27,‏ 28‏)‏.‏ עם זאת,‏ ישוע הבין בבירור מה מצפה לו.‏ לא אחת הוא אמר לתלמידיו שמישהו יבגוד בו,‏ ושהוא יוצא להורג על עמוד הוקעה (‏מתי י״ז:‏22;‏ כ׳:‏18,‏ 19‏)‏.‏ הוא ידע שקורבנו יסיר את חטא העולם.‏ ישוע גם אמר שאחרי שיקריב את חייו,‏ הוא ’‏ימשוך אליו אנשים מכל הסוגים’‏ (‏יוח׳ י״ב:‏32‏)‏.‏ בזכות כך אנשים חוטאים יוכלו להיות רצויים בעיני יהוה אם יקבלו את ישוע כאדונם וילכו בעקבותיו.‏ לבסוף הם אף יזכו ’‏להשתחרר מן החטא’‏ (‏רומ׳ ו׳:‏14,‏ 18,‏ 22;‏ יוח׳ ח׳:‏32‏)‏.‏ לכן ישוע הסכים לעמוד באומץ מול המוות הנוראי שציפה לו (‏יוח׳ י׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏ מ24.‏08 5 §11–12

היזכר כיצד הרגשת כששמעת לראשונה את האמת שבדבר־אלוהים.‏ גילית שאביך השמימי אוהב אותך ושהוא רוצה שתהיה חלק ממשפחת עובדיו.‏ למדת גם שהוא ישים קץ לכאב ולסבל ויקים לתחייה את יקיריך בעולם החדש.‏ אלו הן רק כמה דוגמאות מיני רבות לאמיתות היקרות שנחשפת אליהן (‏מר׳ י׳:‏29,‏ 30;‏ יוח׳ ה׳:‏28,‏ 29;‏ רומ׳ ח׳:‏38,‏ 39;‏ ההת׳ כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏ מה שלמדת ריגש אותך עד מאוד (‏לוקס כ״ד:‏32‏)‏.‏ ניצתה בך אהבה לאמת הנפלאה שבדבר־אלוהים ולא יכולת לשמור אותה לעצמך (‏השווה ירמיהו כ׳:‏9‏)‏.‏ כשהאהבה לאמת מכה שורשים בליבנו,‏ ניעור בנו הרצון לחלוק אותה עם אחרים (‏לוקס ו׳:‏45‏)‏.‏ אנו מזדהים עם תלמידיו של ישוע במאה הראשונה שאמרו:‏ ”‏איננו יכולים להפסיק לדבר על מה שראינו ושמענו”‏ (‏מה״ש ד׳:‏20‏)‏.‏ אהבתנו לאמת בוערת בעוצמה בליבנו ומניעה אותנו לשתף אותה עם רבים ככל האפשר.‏ מ24.‏05 15 §5;‏ 16 §7

בתור עדי־יהוה,‏ אנו משתתפים בפעילות הבישור מפני שאנו אוהבים את אבינו השמימי ורוצים לעזור לאחרים להכיר אותו.‏ אבל יש המתקשים למצוא הנאה בפעילות זו.‏ מדוע?‏ חלקם מאוד ביישנים או חסרי ביטחון.‏ יש המרגישים לא בנוח להגיע לבתים של אחרים ללא הזמנה.‏ רבים חוששים מדחייה,‏ או שחינכו אותם להימנע מעימותים.‏ האם תחושות דומות גורעות משמחתך בשירות?‏ אם כן,‏ אל תיתן לזה לייאש אותך.‏ אם לפעמים אתה נתקף חוסר ביטחון,‏ זה עשוי להעיד על כך שאתה עניו ושאינך מעוניין למשוך תשומת לב מיותרת לעצמך או להיקלע לוויכוחים.‏ כמובן,‏ אף אחד לא אוהב להרגיש דחוי,‏ במיוחד כשהוא מנסה לעשות משהו טוב למען אחרים.‏ אבינו השמימי מודע לקשיים שלך ורוצה לעזור לך להתגבר עליהם (‏יש׳ מ״א:‏13‏)‏.‏ מ24.‏04 14 §1–2

כשאתה קורא במקרא,‏ במקום לנסות לערוך את כל השינויים בבת אחת,‏ הצב לעצמך כמות סבירה של מטרות.‏ תוכל לערוך רשימה של נקודות לשיפור ולבחור אחת או שתיים שתרצה להתחיל מהן.‏ את השאר תוכל להשאיר למועד מאוחר יותר.‏ היכן עליך להתחיל?‏ אולי תחליט לעבוד תחילה על המטרה הקלה ביותר להשגה,‏ או שתבחר להתמקד בתחום שדורש הכי הרבה שיפור.‏ לאחר שתציב לעצמך מטרה ברורה,‏ ערוך מחקר בפרסומינו.‏ כמו כן,‏ התפלל לגבי המטרה שלך ובקש מיהוה שייתן לך ”‏הן את הרצון והן את הכוח לפעול”‏ (‏פיל׳ ב׳:‏13‏)‏.‏ לאחר מכן,‏ פעל בהתאם למה שלמדת.‏ ככל שתתקדם בתחום אחד,‏ כך תהיה לך יותר מוטיבציה להשתפר בתחום אחר.‏ למעשה,‏ כל שינוי שאתה עורך בחייך או באישיותך יקל עליך להתקדם בהיבטים נוספים.‏ מ24.‏09 6 §13–14

אולי המחשבה שחלק מחטאיך בעבר פגעו באחרים מטרידה אותך מאוד.‏ מה תוכל לעשות?‏ השתדל כמיטב יכולתך לתקן את הנזק שנעשה והתנצל בכנות.‏ בקש מיהוה שיעזור למי שפגעת בהם.‏ אין ספק שהוא יכול לעזור גם לך וגם למי שנפגעו ממעשיך להחזיק מעמד ולזכות שוב לשלוות נפש.‏ למד מטעויותיך והיה נחוש לאפשר ליהוה להשתמש בך בכל דרך שבה יבחר.‏ חשוב על דוגמתו של יונה הנביא.‏ יהוה ציווה עליו ללכת לנינווה,‏ אך במקום זאת,‏ הוא ברח בדיוק לכיוון ההפוך.‏ יהוה הוכיח אותו,‏ ויונה הפיק את הלקחים משגיאותיו (‏יונה א׳:‏1–4,‏ 15–17;‏ ב׳:‏7–10‏)‏.‏ אולם יהוה לא ויתר עליו והעניק לו הזדמנות נוספת ללכת לנינווה.‏ והפעם,‏ יונה ציית ללא היסוס.‏ הוא לא אפשר לתחושת אשמה על טעותו למנוע ממנו לבצע את המשימה שיהוה הפקיד בידיו (‏יונה ג׳:‏1–3‏)‏.‏ מ24.‏10 8–9 §10–11

יהוה לא רק מבטל את חובותינו,‏ או חטאינו,‏ אלא גם מוחה אותם.‏ כדי להמחיש ביטול חוב,‏ נוכל לדמיין אדם המסמן איקס על הסכום הדרוש.‏ עם זאת,‏ עדיין ניתן לראות את המספרים מתחת לאיקס.‏ בניגוד לכך,‏ הפועל ”‏למחות”‏ מתאר פעולה שונה לחלוטין.‏ על מנת להבין דימוי זה,‏ עלינו לזכור שבימי קדם השתמשו בדיו המורכב מתערובת של פחם,‏ גומי ומים.‏ ניתן היה למחוק את הדיו בעזרת ספוג רטוב.‏ לפיכך כשהחוב נמחה הוא למעשה נעלם לגמרי,‏ וכבר לא נותר ממנו שום שריד הנראה לעין.‏ רישום החוב אינו קיים עוד.‏ עד כמה זה מחמם את ליבנו לדעת שיהוה לא רק מבטל את חטאינו,‏ אלא גם מוחה אותם באופן מוחלט (‏תהל׳ נ״א:‏9‏)‏.‏ מ25.‏02 10 §11

כאשר אחרים מייחסים לנו מניעים שליליים או נוהגים בנו בצורה לא הוגנת,‏ אנו בטוחים שיהוה יודע את האמת.‏ הבנה זו עוזרת לנו להחזיק מעמד מפני שאנו בטוחים שבסופו של דבר יהוה יתקן את המצב.‏ כשאנו משאירים את העניינים בידיו של יהוה,‏ אנו מונעים מרגשות כעס וטינה לחלחל לליבנו.‏ רגשות כאלו עלולים לגרום לנו להגזים בתגובתנו,‏ לגזול את שמחתנו ולפגוע ביחסינו עם יהוה.‏ כמובן,‏ לעולם לא נצליח לחקות את דוגמתו של ישוע באופן מושלם.‏ לעיתים אולי נאמר או נעשה משהו שנתחרט עליו (‏יעקב ג׳:‏2‏)‏.‏ העוולות שחווינו עלולות להותיר אותנו מצולקים רגשית או פיזית.‏ אם זה נכון לגביך,‏ היה בטוח שיהוה מודע למה שאתה עובר.‏ כמו כן,‏ ישוע,‏ שגם סבל שלא בצדק,‏ יכול להזדהות עם רגשותיך (‏עב׳ ד׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏ בנוסף לכך,‏ יהוה סיפק לנו עצות מעשיות להתמודדות עם חוסר צדק.‏ מ24.‏11 6 §12–13

גילוי אמונה בישוע מהווה דרישה הכרחית עבור כל מי שרוצה לנחול ”‏חיי עולם”‏ (‏יוח׳ ג׳:‏16–18,‏ 36;‏ יוח׳ י״ז:‏3‏)‏.‏ יהודים רבים לא קיבלו את מה שהסביר להם ישוע על ”‏פועלו של אלוהים”‏.‏ הם שאלו אותו:‏ ”‏איזה אות אתה עושה,‏ כדי שנראה אותו ונאמין לך?‏”‏ (‏יוח׳ ו׳:‏30‏)‏ הם ציינו שבתקופת אבותיהם,‏ בימי משה,‏ יהוה נתן להם מָן המדומה ללחם (‏נחמ׳ ט׳:‏15;‏ תהל׳ ע״ח:‏24,‏ 25‏)‏.‏ ניכר היה שמאזיניו של ישוע עדיין היו מרוכזים בהשגת הלחם הגשמי.‏ הם גם לא ביקשו מישוע הסבר על מה שהוא אמר לאחר מכן לגבי ”‏הלחם האמיתי מן השמיים”‏,‏ שניתן להשוותו למן שסיפק יהוה כדי לכלכל את בני ישראל במדבר (‏יוח׳ ו׳:‏32‏)‏.‏ הם היו כל כך ממוקדים בצרכים הפיזיים שלהם שהם התעלמו מהאמיתות הרוחניות שישוע חשף בפניהם.‏ מ24.‏12 5–6 §10–11

בשיעורי מדעים בבית הספר,‏ ילדך ככל הנראה ילמד על החוקיות העומדת מאחורי התבניות השונות המופיעות בעולם הטבע.‏ למשל,‏ כל פתית שלג מתגבש בתבניות גיאומטריות הנקראות ”‏פרקטלים”‏.‏ ניתן למצוא פרקטלים בדברים נוספים בטבע.‏ אך מי עומד מאחורי אותם חוקים שיוצרים את התבניות היפהפיות האלה?‏ מי עומד מאחורי הסדר והתכנון הקפדני הניכר בבריאה?‏ ככל שילדך יהרהר בשאלות הללו,‏ הדבר יעזור לו לפתח אמונה חזקה יותר בעובדה שקיים אל שברא הכול.‏ תוכל לשאול אותו בשלב מסוים:‏ ”‏אם אלוהים ברא אותנו,‏ נכון שזה הגיוני להסיק שהוא גם נתן לנו חוקים מוסריים שנועדו לתרום לאושרנו?‏”‏ תוכל להדגיש בפני ילדך שההדרכה הנבונה הזו מצויה במקרא.‏ מ24.‏12 16 §8

בהשראת רוח הקודש ציין השליח פאולוס באיגרתו שיש להרחיק את החוטא חסר החרטה מהקהילה (‏קור״א ה׳:‏13‏)‏.‏ כיצד המשיחיים הנאמנים יצטרכו לנהוג בו?‏ פאולוס הורה להם ”‏להפסיק להתרועע”‏ איתו.‏ למה הכוונה?‏ הוא הסביר שאל להם ’‏אף לאכול עם איש כזה’‏ (‏קור״א ה׳:‏11‏)‏.‏ כשיושבים עם מישהו לארוחה,‏ מטבע הדברים גם מתפתחת איתו שיחה.‏ לכן אין ספק שפאולוס התכוון שחברי הקהילה צריכים להפסיק לבלות בחברת אותו אדם,‏ וזאת כדי להגן על הקהילה מפני השפעתו המשחיתה (‏קור״א ה׳:‏5–7‏)‏.‏ בנוסף לכך,‏ ניתוק הקשרים הקרובים עימו יכול היה לעזור לו להבין עד כמה רחוק הוא סטה מדרכיו של יהוה,‏ וכתוצאה מכך הוא עשוי היה לחוש בושה ולחזור בתשובה.‏ מ24.‏08 15 §4–5

עם ישראל נדרש לקיים מדי שנה את יום הכיפורים,‏ שבמסגרתו הכוהן הגדול היה מקריב קורבנות בעלי חיים למען העם כולו.‏ עם זאת,‏ מכיוון שבעלי החיים נחותים מבני האדם,‏ הם לא יכלו לכפר לגמרי על עוונותיהם.‏ אך כל עוד בני העם התמידו בהקרבת קורבנות והתחרטו על חטאיהם,‏ יהוה היה מוכן למחול להם (‏עב׳ י׳:‏1–4‏)‏.‏ הסידור הזה הזכיר להם את חומרת מצבם כאנשים חוטאים.‏ אך מטרתו של יהוה הייתה לספק אמצעי תמידי לסליחת חטאים.‏ הוא שלח את בנו אהובו להקריב את חייו ”‏אחת ולתמיד כדי לשאת חטאי רבים”‏ (‏עב׳ ט׳:‏28‏)‏.‏ ישוע נתן ”‏את חייו כופר בעד רבים”‏ (‏מתי כ׳:‏28‏)‏.‏ מ25.‏02 4 §9–10

‏”‏אומנם הרוח חפצה,‏ אבל הבשר חלש”‏ (‏מתי כ״ו:‏41ב‏)‏.‏ דבריו של ישוע מראים שהוא מבין את מצבנו בתור אנשים לא מושלמים.‏ אולם טמונה בהם גם אזהרה:‏ עלינו להישמר מפני ביטחון עצמי מופרז.‏ מוקדם יותר באותו הלילה,‏ תלמידיו של ישוע הצהירו בנחישות שהם לעולם לא יעזבו אותו (‏מתי כ״ו:‏35‏)‏.‏ המניע שלהם היה טוב,‏ אך הם לא תיארו לעצמם עד כמה מהר הם עלולים להישבר תחת לחץ.‏ לכן ישוע הזהיר אותם ואמר את המילים המצויות בפסוק של היום.‏ למרבה הצער,‏ השליחים לא עמדו על המשמר.‏ בעת מעצרו של ישוע,‏ האם הם התייצבו לצידו או נכנעו לפיתוי לברוח?‏ המצב תפס אותם לא מוכנים,‏ והם פעלו בניגוד גמור למה שהבטיחו.‏ הם נטשו את ישוע (‏מתי כ״ו:‏56‏)‏.‏ מ24.‏07 14 §1–2

אדם וחוה לא איבדו רק את התוחלת לחיות לנצח,‏ אלא גם את יחסיהם היקרים עם אביהם יהוה.‏ בהתחלה הייתה להם הזכות להיות חלק ממשפחתו של אלוהים (‏לוקס ג׳:‏38‏)‏.‏ אך לאחר שהמרו את פיו,‏ הם הורחקו מחיק משפחתו,‏ וזאת בטרם הביאו ילדים לעולם (‏בר׳ ג׳:‏23,‏ 24;‏ ד׳:‏1‏)‏.‏ משום כך אנו,‏ בתור צאצאיהם,‏ צריכים להתפייס עם יהוה (‏רומ׳ ה׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ לדברי לקסיקון אחד,‏ כוונת הפועל היווני שתורגם כ”‏להתפייס”‏ היא ”‏להפוך אויב לידיד”‏.‏ כמה מרגש לדעת שיהוה הוא שנקט את היוזמה כדי שנוכל ליהנות מיחסים טובים איתו.‏ כיצד הוא פעל למעננו?‏ כפרת חטאים היא אמצעי מאת יהוה המאפשר לאנשים חוטאים ליהנות שוב מיחסים טובים איתו.‏ במקור פירוש המילה ”‏כפרה”‏ הוא תמורה או תחליף שווה ערך,‏ שבאמצעותם ניתן להשיב או להחליף דבר מה שנהרס או אבד.‏ מ25.‏02 3–4 §7–8

השליח פאולוס ציין:‏ ”‏די לו לאיש זה התוכחה שניתנה לו מאת הרוב”‏ (‏קור״ב ב׳:‏5–8‏)‏.‏ במילים אחרות,‏ המוסר מילא את ייעודו עבור האדם שקיים יחסים עם אשת אביו (‏קור״א ה׳:‏1‏)‏.‏ מה הייתה המטרה?‏ להניע אותו לחזור בתשובה (‏עב׳ י״ב:‏11‏)‏.‏ לכן פאולוס האיץ בחברי הקהילה ”‏לסלוח לו בחפץ לב ולנחמו”‏,‏ וכן גם ’‏להוכיח את אהבתם אליו’‏.‏ שים לב שפאולוס אמר להם לא רק לקבל את האדם המתחרט בחזרה,‏ אלא גם להראות לו בדבריהם,‏ גישתם ומעשיהם שהם באמת סלחו לו ושהם אוהבים אותו.‏ היה עליהם להבהיר לו עד כמה הם שמחים שהוא שב אל חיק הקהילה.‏ מ24.‏08 15 §4,‏ 6;‏ 16–17 §7–8

השליח פאולוס דיבר בשכנוע מלא על מה שדרוש כדי להחזיק מעמד.‏ הוא הזכיר למשיחיים שכדי לצלוח את המבחנים,‏ הם צריכים להישען על יהוה במקום על עצמם.‏ הוא יכול היה לומר באומץ:‏ ”‏יהוה עוזרי;‏ לא אירא”‏ (‏עב׳ י״ג:‏6‏)‏.‏ חלק מאחינו מתמודדים עם רדיפות ברגעים אלו ממש.‏ נוכל לתמוך בהם אם נתפלל עבורם ונעזור להם בדרכים מעשיות במידת האפשר.‏ המקרא מציין בבירור ש”‏כל הרוצים לחיות חיי מסירות לאלוהים כתלמידי המשיח ישוע יירדפו”‏ (‏טימ״ב ג׳:‏12‏)‏.‏ מסיבה זו,‏ כולנו צריכים להתכונן למה שמצפה לנו בעתיד.‏ עלינו לסמוך לחלוטין על יהוה ולהיות בטוחים שהוא יעזור לנו להתמודד עם כל קושי שייקרה בדרכנו,‏ ושבבוא העת הוא יביא הקלה לכל עובדיו הנאמנים (‏תסל״ב א׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ מ24.‏09 13 §17–18

מה הניע את הקורינתים להיטבל?‏ (‏קור״ב י׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ דבר־אלוהים ורוח הקודש העוצמתית עזרו להם לערוך שינויים דרסטיים בחייהם (‏עב׳ ד׳:‏12‏)‏.‏ מי שנענו לבשורה הטובה על המשיח הצליחו להיפטר ממעשים והרגלים כמו שכרות,‏ גניבה והומוסקסואליות (‏קור״א ו׳:‏9–11‏)‏.‏ זכור שלחלק מהקורינתים היו הרגלים פסולים המושרשים עמוק בתוכם,‏ אך הם לא הסיקו שאין זה אפשרי עבורם להפוך למשיחיים.‏ הם ערכו מאמצים כבירים כדי לצעוד בדרך הצרה המובילה לחיי עולם (‏מתי ז׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ האם אתה מתקשה להתגבר על הרגל פסול המעכב את התקדמותך אל עבר הטבילה?‏ אם כן,‏ אל תפסיק להילחם!‏ התחנן ליהוה שייתן לך מרוח קודשו כדי שתמשיך לעמוד בפני הפיתוי לעשות את הרע.‏ מ25.‏03 6 §15–17

יהוה מבטיח להעניק לנו את החוכמה להבין אם בחירה מסוימת רצויה בעיניו או לא.‏ הוא מוכן להעניק מחוכמתו ”‏לכול בנדיבות וללא גערה”‏.‏ לאחר שהתפללת להכוונת יהוה,‏ היה ערני לתשובתו.‏ לשם השוואה,‏ נניח שהלכת לאיבוד במקום לא מוכר,‏ ואתה מבקש עזרה מאדם מקומי.‏ אין ספק שלא תמשיך בדרכך מבלי לתת לו הזדמנות לענות.‏ ההיפך,‏ אתה תקשיב היטב לכל הנחיותיו.‏ באופן דומה,‏ לאחר שתבקש חוכמה מיהוה,‏ נסה לחשוב אילו חוקים ועקרונות מהמקרא נוגעים למצבך.‏ בדרך זו תאפשר ליהוה להשיב לתפילתך.‏ למשל,‏ בשעה שתחליט אם לנכוח במפגש חברתי,‏ תוכל לשקול מה אומר המקרא לגבי מסיבות פרועות,‏ חברה רעה והצבת המלכות מעל העדפות אישיות (‏מתי ו׳:‏33;‏ רומ׳ י״ג:‏13;‏ קור״א ט״ו:‏33‏)‏.‏ מ25.‏01 16 §6–7

נבואתו של ישעיהו מציגה הבדל ברור בין מי ששוכנים בגן העדן הרוחני לבין מי שלא.‏ יהוה ממלא ביד רחבה את כל צורכיהם הרוחניים של משרתיו.‏ הוא מעניק לנו את רוח קודשו,‏ את דברו הכתוב ומזון רוחני רב כדי שנוכל ’‏לאכול,‏ לשתות ולשמוח’‏.‏ (‏השווה ההתגלות כ״ב:‏17‏.‏)‏ בניגוד גמור לכך,‏ מי שאינם שוכנים בגן העדן הרוחני ’‏רעבים,‏ צמאים וחשים בושה’‏.‏ אין להם דרך להשביע את הרעב הרוחני שלהם (‏עמ׳ ח׳:‏11‏)‏.‏ יהוה ממלא ברוחב לב את כל צורכי משרתיו,‏ לרבות צורכיהם הרוחניים (‏יואל ב׳:‏21–24‏)‏.‏ הוא עושה כן דרך דברו הכתוב,‏ פרסומים שמבוססים עליו,‏ אתר האינטרנט שלנו,‏ אסיפות הקהילה והכינוסים.‏ אנו יכולים ליהנות מדי יום מהמזון הרוחני שהוא מספק לנו,‏ וכתוצאה מכך אנו מחדשים את כוחותינו וזוכים לבריאות רוחנית טובה.‏ מ24.‏04 21 §5–6

אם החלטת שאתה מעוניין לצאת עם מישהי,‏ תוכל ליזום איתה שיחה במקום פומבי או דרך הטלפון.‏ ספר לה בצורה ברורה מה הן כוונותיך כלפיה (‏קור״א י״ד:‏9‏)‏.‏ לאחר מכן תן לה את הזמן הדרוש לחשוב על כך (‏מש׳ ט״ו:‏28‏)‏.‏ אם היא לא מעוניינת בקשר,‏ כבד את רגשותיה.‏ אולם מה אם אחות פונה אליך ומתוודה בפניך על רגשותיה?‏ אין ספק שנדרש ממנה אומץ כדי לגשת אליך,‏ לכן נהג בה באדיבות ובכבוד.‏ אם אתה זקוק לקצת זמן לחשוב על הצעתה,‏ אל תהסס לומר לה זאת.‏ אך השתדל לתת לה תשובה בהקדם האפשרי (‏מש׳ י״ג:‏12‏)‏.‏ אם אינך מעוניין,‏ ציין זאת בבירור אך באדיבות.‏ לעומת זאת,‏ אם אתה כן מעוניין,‏ ספר לה על רגשותיך וציפיותיך.‏ ייתכן שיהיו לכם ציפיות שונות.‏ מ24.‏05 23–24 §12–13

כשדוד ככל הנראה עדיין היה נער,‏ הוא ביקר במחנה הצבאי של ישראל.‏ הוא הבחין בכך שהחיילים נתקפו אימה מפני הענק הפלשתי גוליית שבא לחרף ”‏את חזית ישראל”‏ (‏שמ״א י״ז:‏10,‏ 11‏)‏.‏ חרדתם של החיילים נבעה מכך שהם התמקדו בגודלו הפיזי ובחירופיו נגד מערכות ישראל (‏שמ״א י״ז:‏24,‏ 25‏)‏.‏ לעומתם,‏ דוד הסתכל על המצב מנקודת מבט שונה.‏ בעיניו גוליית לא השמיץ את מערכות ישראל,‏ אלא את ”‏מערכות אלוהים חיים”‏ (‏שמ״א י״ז:‏26‏)‏.‏ דוד ראה את יהוה לנגד עיניו.‏ הוא היה סמוך ובטוח שיהוה יעזור לו במצב הנוכחי,‏ בדיוק כפי שעזר לו כשהיה רועה צאן.‏ מתוך ביטחונו המוחלט ביהוה הוא אזר אומץ,‏ התייצב מול גוליית ונחל ניצחון מוחץ (‏שמ״א י״ז:‏45–51‏)‏.‏ מ24.‏06 21 §7

מדי פעם נוכל לחשוב איך החיים שלנו היו נראים אם לא היינו משרתים את יהוה.‏ אם נעשה כן,‏ נצליח להישאר נאמנים ונרגיש כמו מחבר המזמור,‏ שהכריז:‏ ”‏ואני,‏ טוב לי לקרוב לאלוהים”‏ (‏תהל׳ ע״ג:‏28‏)‏.‏ נוכל לצלוח כל קושי שייקרה בדרכנו בתקופה סוערת זו של אחרית הימים מפני שאנו ’‏עובדים את האל החי והאמיתי’‏ (‏תסל״א א׳:‏9‏)‏.‏ יהוה אלוהינו הוא ישות ממשית והוא תומך במשרתיו הנאמנים.‏ הוא הוכיח זאת גם בעבר וגם כיום.‏ בקרוב תתרחש הצרה הגדולה ביותר שהייתה אי פעם,‏ אך לא נצטרך להתמודד איתה לבד.‏ מי ייתן וכולנו ”‏נהיה מלאי ביטחון ונאמר:‏ ’‏יהוה עוזרי;‏ לא אירא’‏”‏ (‏עב׳ י״ג:‏5,‏ 6‏)‏.‏ מ24.‏06 25 §17–18

המקרא מזכיר יותר מ־40 מלכים ששלטו על ישראל.‏ המלכים הטובים עשו גם מעשים רעים.‏ אחד מהם היה דוד המלך.‏ יהוה אמר עליו:‏ ”‏עבדי דוד.‏.‏.‏ הלך אחריי בכל לבבו ועשה רק את הישר בעיניי”‏ (‏מל״א י״ד:‏8‏)‏.‏ למרות זאת,‏ דוד נאף עם בת שבע והביא לכך שבעלה ייהרג בשדה הקרב (‏שמ״ב י״א:‏4,‏ 14,‏ 15‏)‏.‏ מצד שני,‏ מלכים לא נאמנים רבים עשו גם מעשים טובים.‏ נחשוב על דוגמתו של המלך רחבעם.‏ המקרא מציין שהוא ”‏עשה את הרע”‏ בעיני יהוה (‏דה״ב י״ב:‏14‏)‏.‏ עם זאת,‏ רחבעם ציית למצוות אלוהים לאפשר לעשרת השבטים להתנתק מממלכתו,‏ וגם ביצר ערים רבות לתועלת עמו (‏מל״א י״ב:‏21–24;‏ דה״ב י״א:‏5–12‏)‏.‏ כיצד קבע יהוה אם מלך מסוים נאמן בעיניו?‏ הוא ככל הנראה הביא בחשבון את הטמון בליבו,‏ את עומק חרטתו על חטאיו ואת מידת דבקותו בעבודת אלוהים האמיתית.‏ מ24.‏07 20 §1–3

כיצד יש לפעול אם קטין טבול מתחת לגיל 18 ביצע חטא חמור?‏ מועצת הזקנים תמנה שני זקני קהילה שייפגשו עם הקטין יחד עם הוריו המשיחיים.‏ הזקנים יבררו אילו צעדים ההורים כבר נקטו כדי לעזור לילדם להגיע לידי חרטה.‏ אם יש לקטין גישה טובה והוא משתף פעולה עם מאמצי הוריו,‏ שני זקני הקהילה יכולים להחליט שאין צורך לנקוט צעדים נוספים.‏ אחרי הכול,‏ אלוהים הפקיד בידי ההורים את האחריות להטיל על ילדיהם מוסר באהבה (‏דב׳ ו׳:‏6,‏ 7;‏ מש׳ ו׳:‏20;‏ כ״ב:‏6;‏ אפ׳ ו׳:‏2–4‏)‏.‏ הזקנים ישוחחו מדי פעם עם ההורים כדי לוודא שהקטין מקבל את העזרה הנחוצה לו.‏ אבל מה אם הקטין הטבול ממשיך בהתנהגותו הפסולה ולא מגלה חרטה?‏ במקרה כזה,‏ ועדה של זקנים תיפגש איתו יחד עם הוריו המשיחיים.‏ מ24.‏08 24 §18

כולנו שמחים כשאנחנו מקבלים מתנות,‏ אך אנו זוכים להנאה רבה אף יותר כשאנו נותנים לזולת.‏ העובדה שיהוה ברא אותנו באופן הזה מאפשרת לנו להשפיע על מידת אושרנו.‏ נוכל להגביר את שמחתנו אם נחפש הזדמנויות לעזור לאחרים.‏ אין ספק שנבראנו בדרך נפלאה!‏ (‏תהל׳ קל״ט:‏14‏)‏ כתבי־הקודש מלמדים שהנתינה מסבה אושר.‏ לכן אין פלא שהמקרא מתאר את יהוה בתור ”‏האל המאושר”‏ (‏טימ״א א׳:‏11‏)‏.‏ הוא היה הראשון שנתן לאחרים,‏ ואף אחד אינו מתעלה על מתנותיו.‏ גם השליח פאולוס ציין זאת ואמר:‏ ”‏בזכותו אנו חיים ומתנועעים וקיימים”‏ (‏מה״ש י״ז:‏28‏)‏.‏ אין ספק ש”‏כל מתנה טובה וכל מתנה מושלמת”‏ באה מיהוה (‏יעקב א׳:‏17‏)‏.‏ כולנו ודאי היינו רוצים לחוות במידה רבה יותר את השמחה הנובעת מהנתינה.‏ וכדי שזה יקרה,‏ עלינו לחקות את נדיבותו של יהוה (‏אפ׳ ה׳:‏1‏)‏.‏ מ24.‏09 26 §1–4

ישנם משרתים־עוזרים המרגישים שהם לעולם לא יצליחו לעמוד בכל הדרישות שהמקרא מציב בפני זקני הקהילה.‏ אם גם אתה מרגיש כך,‏ זכור שיהוה וארגונו לא מצפים ממך לגלות את התכונות האלה בצורה מושלמת (‏פט״א ב׳:‏21‏)‏.‏ רוח קודשו העוצמתית של יהוה תעזור לך לעמוד בדרישות שדנו בהן (‏פיל׳ ב׳:‏13‏)‏.‏ האם יש תכונה מסוימת שתרצה לשפר?‏ התפלל על כך ליהוה,‏ ערוך מחקר בנושא ובקש מזקן קהילה מנוסה שייתן לך עצות לשיפור.‏ המשך להתקדם!‏ בקש מיהוה שיכשיר אותך ויעצב אותך כדי שתהפוך לכלי יעיל יותר עבורו ועבור הקהילה (‏יש׳ ס״ד:‏8‏)‏.‏ יהוה יברך ביד רחבה את מאמציך להיות כשיר לשרת כזקן קהילה.‏ מ24.‏11 24–25 §17–18

אל לנו לחשוב שאנו ראויים לרחמיו של אלוהים,‏ גם אם אנו משרתים אותו שנים רבות.‏ כמובן,‏ יהוה מעריך את כל מה שעשינו למענו.‏ אך הוא נתן את בנו כמתנת חינם ולא כשכר על שירותנו.‏ לכן אם נטען שמגיע לנו לזכות לרחמים או ליחס מיוחד מיהוה,‏ יהיה זה כמו לומר שהמשיח מת לשווא.‏ (‏השווה גלטים ב׳:‏21‏.‏)‏ השליח פאולוס ידע שהוא לא יכול להרוויח את חסד אלוהים.‏ אם כן,‏ למה הוא כל כך התאמץ בשירות יהוה?‏ לא היה זה כדי להוכיח שהוא ראוי לחסדו של יהוה,‏ אלא כדי להביע את הערכתו כלפיו (‏אפ׳ ג׳:‏7‏)‏.‏ בדומה לפאולוס,‏ אנו ממשיכים לשרת את יהוה בקנאות כביטוי להוקרתנו כלפי רחמיו,‏ ולא מתוך ניסיון להרוויח את חסדו.‏ מ25.‏01 27 §5–6