יולי

חלק ממשרתי יהוה מתמודדים עם מגבלות הנובעות מגיל מתקדם,‏ בריאות לקויה או נכות.‏ הסיבות האלו גורמות להם לפקפק בערכם בעיני יהוה.‏ הם אולי מרגישים שהוא כבר לא יכול להשתמש בהם.‏ מחבר מזמור ע״א נאבק בדאגות דומות.‏ הוא אמר בתפילה:‏ ”‏ככלות כוחי אל תעזבני”‏ (‏תהל׳ ע״א:‏9,‏ 18‏)‏.‏ למרות זאת,‏ הוא היה בטוח שאם ימשיך לשרת את יהוה בנאמנות,‏ יהוה ידריך אותו ויתמוך בו.‏ כפי שמחבר המזמור נוכח לדעת,‏ יהוה שבע רצון ממי שמשרתים אותו כמיטב יכולתם חרף מגבלותיהם (‏תהל׳ ל״ז:‏23–25‏)‏.‏ אחים ואחיות קשישים,‏ ראו את מצבכם מנקודת מבטו של יהוה.‏ למרות מגבלותיכם הפיזיות,‏ יהוה יכול לעזור לכם להמשיך לפרוח מבחינה רוחנית (‏תהל׳ צ״ב:‏12–15‏)‏.‏ במקום להתמקד במה שאינכם מסוגלים לעשות,‏ התמקדו במה שיש ביכולתכם לתרום.‏ מ24.‏10 28 §14–16

משיחיים שטרם הגיעו אל הבגרות בדרך כלל מתקשים לקבל החלטות הדורשות מהם להסתמך על עקרונות ולא על חוקים.‏ אם לא קיים חוק מקראי בנושא,‏ חלקם אולי יחשבו שהם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם,‏ ואילו אחרים יחפשו כללים ספציפיים בנושאים שאין לגביהם חוק מפורש.‏ למשל,‏ ככל הנראה המשיחיים בקהילה בקורינתוס ביקשו מהשליח פאולוס שיקבע להם חוק לגבי אכילת מאכלים שהוקרבו לאלילים.‏ אך במקום לומר להם כיצד לפעול,‏ הוא הבליט את תפקידו של המצפון בהחלטה זו וציין שלכל אחד יש ’‏הזכות לבחור’‏.‏ הוא הזכיר עקרונות שיעזרו לכל אחד להגיע להחלטה אישית שתשאיר אותו עם מצפון נקי ולא תכשיל אחרים (‏קור״א ח׳:‏7–9‏)‏.‏ פאולוס עזר למשיחיים בקורינתוס להתקדם אל הבגרות הרוחנית ולהשתמש בכושר החשיבה שלהם,‏ במקום להישען על אחרים או לחפש חוקים.‏ מ24.‏04 5 §14

בימי יונה הנביא,‏ לאנשי נינווה הייתה הזדמנות להתחרט.‏ כמו כן,‏ זכור שישוע ציין ש’‏התקומה למשפט’‏ תכלול את ”‏מי שעשו מעשים נתעבים”‏ (‏יוח׳ ה׳:‏29‏)‏.‏ לאור זאת,‏ אנו יכולים להסיק שיש תקווה גם לתושבי סדום ועמורה.‏ חלקם אולי יזכו לקום לתחייה,‏ ותיפול בחלקנו הזכות ללמד אותם על יהוה אלוהים וישוע המשיח.‏ יהוה הוא ’‏חוקר לב ובוחן כליות’‏,‏ ובכל הנוגע לתחיית המתים שתתרחש בעתיד הוא ’‏ייתן לכל איש כדרכיו’‏.‏ יהוה ישפוט אנשים בחומרה רק כשאין ברירה אחרת,‏ אך הוא תמיד יחפש בסיס לנהוג ברחמים.‏ לכן איננו יכולים לקבוע שאדם לא יקום לתחייה,‏ אלא אם כן יש לכך סיבה מקראית מובהקת.‏ מ24.‏05 5–6 §15–16

המסר שהפקיד יהוה בידי משרתיו לאורך הדורות נסך בהם את הכוח למלא משימות קשות בהצלחה.‏ לדוגמה,‏ הנביא ירמיהו היסס לקבל על עצמו את המשימה להכריז על משפטי יהוה.‏ הוא אמר:‏ ”‏אינני יודע לדבר,‏ כי נער אנוכי”‏ (‏יר׳ א׳:‏6‏)‏.‏ כיצד התגבר ירמיהו על חוסר הביטחון שלו?‏ הוא שאב כוח מדבר־אלוהים ואמר שהמסר שיהוה נתן לו היה ”‏כאש בוערת אצורה בעצמותיי,‏ ונלאיתי מלהכילה בתוכי”‏ (‏יר׳ כ׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏ אף שירמיהו בישר בשטח קשה,‏ המסר שהיה עליו להכריז חיזק אותו ודרבן אותו להמשיך בפעילותו.‏ גם משרתי יהוה בימינו שואבים כוח מדברו.‏ השליח פאולוס אמר שידע מדויק יניע את האחים ’‏להתהלך כיאות לפני יהוה ולעשות פרי בכל מעשה טוב’‏ (‏קול׳ א׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ מ24.‏04 14–15 §2–4

צדוק שמר אמונים ליהוה למרות החלטתו של הכוהן הגדול אביתר לתמוך באדוניה,‏ בנו של דוד,‏ אשר ניסה להשתלט על כס המלכות.‏ לדוד היה ביטחון בלתי מעורער בצדוק.‏ לכן כשנחשפה מזימתו של אדוניה,‏ דוד ביקש מצדוק,‏ נתן ובניה להמליך את שלמה (‏מל״א א׳:‏32–34‏)‏.‏ אין ספק שקרבתו של צדוק לעובדי יהוה נאמנים אחרים שתמכו בדוד,‏ כדוגמת נתן הנביא,‏ העניקה לו עידוד וחיזוק.‏ כאשר עלה שלמה על כס המלכות,‏ הוא מינה את צדוק לכוהן הגדול במקום אביתר (‏מל״א ב׳:‏35‏)‏.‏ כיצד תוכל לחקות את דוגמתו של צדוק אם אדם קרוב אליך בחר לעזוב את האמת?‏ הראה ליהוה שאתה נחוש להישאר נאמן לו (‏יהו׳ כ״ד:‏15‏)‏.‏ הוא ייסוך בך את הכוח והאומץ הדרושים לך.‏ הישען עליו בתפילותיך והישאר קרוב לאחיך לאמונה.‏ יהוה מוקיר את נאמנותך והוא יגמול לך על כך (‏שמ״ב כ״ב:‏26‏)‏.‏ מ24.‏07 6 §16–17

בתהלים ט״ו:‏2 ידיד יהוה מתואר בתור אדם ”‏המתהלך בתום [‏או ללא דופי]‏,‏ העושה את הישר”‏.‏ המילים ”‏מתהלך”‏ ו”‏עושה”‏ מצביעות על פעולות תמידיות ומתמשכות.‏ אבל האם אנו באמת מסוגלים להימצא ללא דופי לפני יהוה?‏ כן.‏ אומנם אף אדם אינו מושלם,‏ אך יהוה יראה בנו אנשים נטולי דופי אם נשתדל לציית לו כמיטב יכולתנו.‏ כשהקדשנו לו את חיינו ונטבלנו,‏ רק התחלנו את המסע לצידו.‏ זכור שבתקופת המקרא עצם העובדה שאדם השתייך לעם ישראל לא הקנתה לו את הזכות להיות אורח באוהלו של יהוה.‏ חלק מבני העם קראו אליו,‏ אך ”‏לא באמת ולא בצדקה”‏ (‏יש׳ מ״ח:‏1‏)‏.‏ אדם שבאמת רצה להיות אורח באוהלו של יהוה היה צריך ללמוד את דרישותיו ולקיים אותן.‏ באופן דומה,‏ כדי להיות רצויים בעיני אלוהים כיום,‏ עלינו לעשות יותר מאשר להיטבל ולהשתייך לקהילה המשיחית.‏ אנו נדרשים להמשיך ’‏לעשות את הישר’‏.‏ מ24.‏06 9 §4;‏ 10 §6

באילו דרכים מביע יהוה את נדיבותו כלפינו?‏ תן דעתך לכמה דוגמאות.‏ יהוה מספק לנו את צרכינו החומריים.‏ אולי לא תמיד ניהנה ממותרות,‏ אבל תודות ליהוה יש לנו את כל צורכי מחייתנו.‏ למשל,‏ הוא דואג לנו למזון,‏ בגדים וקורת גג (‏תהל׳ ד׳:‏8;‏ מתי ו׳:‏31–33;‏ טימ״א ו׳:‏6–8‏)‏.‏ אבל יהוה לא ממלא את צרכינו משום שהוא חייב.‏ חשוב על דברי ישוע המצויים במתי ו׳:‏25,‏ 26‏.‏ כשדיבר על עופות השמיים הוא אמר:‏ ”‏הם אינם זורעים או קוצרים או אוספים אל אסמים”‏.‏ אך שים לב מה הוא הוסיף לאחר מכן:‏ ”‏אביכם שבשמיים מכלכל אותם”‏.‏ ואז הוא שאל:‏ ”‏האינכם יקרים מהם?‏”‏ מה הנקודה?‏ אם יהוה דואג לבעלי החיים,‏ נוכל להיות בטוחים שהוא ידאג גם לנו.‏ כמו אב המכלכל את משפחתו,‏ כך יהוה מספק לעובדיו את מה שנחוץ להם מתוך אהבתו כלפיהם (‏תהל׳ קמ״ה:‏16;‏ מתי ו׳:‏32‏)‏.‏ מ24.‏09 26–27 §4–6

משרת־עוזר הוא אח טבול המתמנה על־ידי רוח הקודש כדי לעזור לזקני הקהילה בהיבטים שונים הנוגעים לתפקוד השוטף של הקהילה.‏ המשרתים־העוזרים הם מעל לכול אנשים רוחניים.‏ הם אוהבים את יהוה,‏ חיים בהתאם לעקרונותיו ורוחשים אהבה עמוקה לאחים והאחיות בקהילה (‏מתי כ״ב:‏37–39‏)‏.‏ כיצד אחים טבולים יכולים להתקדם אל עבר זכות השירות הזו?‏ המקרא מפרט את הדרישות הניצבות בפני המשרתים־העוזרים (‏טימ״א ג׳:‏8–10,‏ 12‏)‏.‏ תוכל לחתור אל הזכות הזו אם תלמד את הדרישות המקראיות ותתאמץ לעמוד בהן.‏ אך לפני הכול,‏ עליך לבחון לעומק מה מניע אותך לשאוף לתפקיד הזה.‏ מ24.‏11 14–15 §4–5

יש אנשים שקראו את המקרא כולו כמה וכמה פעמים.‏ אך האם הם באמת מאמינים בו?‏ האם הם נשמעים להדרכתו ומאפשרים למסר שבו לעצב את מסלול חייהם?‏ למרבה הצער,‏ ברוב המקרים התשובה היא לא.‏ אך עד כמה שונה מצבם של משרתי יהוה!‏ אנחנו עושים כל מאמץ כדי שהוא ’‏יפעל בנו’‏ בכל תחומי חיינו.‏ ועדיין,‏ זוהי לא תמיד משימה פשוטה לקרוא וליישם את דבר־אלוהים.‏ אולי אנו מתקשים למצוא את הזמן הדרוש לכך או נוטים לקרוא ברפרוף מבלי לספוג את המסר.‏ ייתכן שאנו נתקפים רפיון ידיים לנוכח כל השינויים שעלינו לחולל.‏ ללא תלות באתגר הניצב מולך,‏ היה בטוח שבעזרת יהוה תצליח לגבור על כל קושי.‏ אם כן,‏ נרצה תמיד להיות מקיימי דברו.‏ אין ספק שככל שנקרא במקרא וניישם את הכתוב בו,‏ כך יגבר אושרנו (‏יעקב א׳:‏25‏)‏.‏ מ24.‏09 7 §15–16

יהוה מספק לנו נחמה דרך רוח הקודש לנוכח מצבים טראומטיים או אובדן.‏ אם אתה מתמודד עם כאב קשה מנשוא,‏ שפוך את ליבך בפני יהוה בתפילה.‏ תוכל לדבר עם אביך השמימי בכל עת ולהאריך במילים כמה שרק תרצה (‏תהל׳ פ״ו:‏3;‏ פ״ח:‏1‏)‏.‏ אל תחדל לבקש ממנו את רוח קודשו.‏ הוא לעולם לא יתעלם מבקשותיך.‏ האם מצב קשה שעברת שאב ממך את כל כוחותיך?‏ במקרה כזה,‏ רוח הקודש יכולה להעניק לך את הכוח להמשיך לשרת את יהוה בנאמנות (‏אפ׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ מה עליך לעשות לאחר שביקשת מיהוה את רוח הקודש?‏ מלא את חייך בפעילויות שיאפשרו לרוח אלוהים לפעול בך,‏ כמו נוכחות באסיפות והשתתפות בשירות.‏ קרא מדי יום בדברו של יהוה והרהר בכתוב (‏פיל׳ ד׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏ בקריאתך,‏ הקדש מחשבה לאנשים שהתמודדו עם מבחנים וראה כיצד יהוה עזר להם להחזיק מעמד.‏ מ24.‏10 9 §12–14

כפי שיהוה וישוע אוהבים את בני האדם,‏ גם בליבנו יש אהבה עמוקה לזולת (‏מש׳ ח׳:‏31‏)‏.‏ כשאנו רואים אנשים ”‏מחוסרי תקווה וללא אלוהים”‏ מתעוררת בנו חמלה עזה כלפיהם (‏אפ׳ ב׳:‏12‏)‏.‏ אותם אנשים טובעים בבעיות החיים,‏ ולנו יש את גלגל ההצלה — הבשורה הטובה על מלכות אלוהים.‏ אהבתנו וחמלתנו כלפיהם מניעות אותנו להתאמץ ככל יכולתנו על מנת לבשר להם את הבשורה הטובה.‏ המסר היקר הזה יכול לנסוך בליבם תקווה,‏ להעניק להם את החיים הטובים ביותר כעת ולפתוח בפניהם את האפשרות לזכות ”‏בחיים האמיתיים”‏ — בחיי נצח בעולם החדש שיכונן אלוהים (‏טימ״א ו׳:‏19‏)‏.‏ אהבתנו לרעינו מניעה אותנו להזהיר אותם מפני הסוף הקרב של העולם הזה (‏יח׳ ל״ג:‏7 ,‏8‏)‏.‏ מתוך רחמים כלפיהם אנו רוצים לספר להם על הצרה הגדולה,‏ שבמהלכה יבואו דתות הכזב אל קיצן,‏ ולאחר מכן יגיע סופו של הסדר העולמי המרושע הזה במלחמת הר מגידון (‏ההת׳ ט״ז:‏14,‏ 16;‏ י״ז:‏16,‏ 17;‏ י״ט:‏11,‏ 19,‏ 20‏)‏.‏ מ24.‏05 16 §8–9

לאיזה זעם התכוון פאולוס כשהוא יעץ לאחיו ”‏תנו מקום לזעם”‏?‏ לפי ההקשר,‏ מדובר בזעמו של יהוה.‏ אנו נותנים מקום לזעמו של יהוה כשאנו מאפשרים לו להביא צדק בזמן ובדרך שקבע.‏ לאחר שאח בשם ג׳ון ספג יחס לא הוגן,‏ הוא אמר:‏ ”‏הייתי צריך להילחם בדחף לתקן את הבעיה בדרך שלי.‏ אך העצה ברומים י״ב:‏19 עזרה לי להוחיל ליהוה”‏.‏ אם נחכה שיהוה יתקן את המצב,‏ תצמח לנו מכך תועלת רבה.‏ הדבר יכול לחסוך מאיתנו את התסכול והלחץ שנחוש אם ננסה לפתור את הבעיה בכוחות עצמנו.‏ יהוה מושיט לנו יד לעזרה וכביכול אומר:‏ ’‏תשאיר את הבעיה הזאת לי.‏ אני אטפל בה’‏.‏ אם נסמוך על הבטחת יהוה,‏ שאמר ”‏אני אשלם”‏,‏ נוכל להרפות מהבעיה בביטחון מלא שהוא יטפל בה בדרך הטובה ביותר.‏ מ24.‏11 6 §14–15

עלינו להציב את הדברים החומריים במקום הנכון בסולם העדיפויות שלנו.‏ השליח פאולוס הבליט זאת באיגרת שכתב לאחיו המשיחיים.‏ הוא הזכיר את תולדות בני ישראל,‏ לרבות המאורעות שהתרחשו בקרבת הר סיני,‏ והזהיר את המשיחיים לא ’‏להתאוות לרעות,‏ כשם שהתאוו’‏ בני ישראל (‏קור״א י׳:‏6,‏ 7,‏ 11‏)‏.‏ בשל תאוותם המופרזת למזון,‏ המתנות שהעניק להם יהוה באורח נס הפכו עבורם מברכה לקללה (‏במ׳ י״א:‏4–6,‏ 31–34‏)‏.‏ כמו כן,‏ המקרה של עגל הזהב ממחיש שמה שעניין את בני ישראל היה לאכול,‏ לשתות וליהנות (‏שמ׳ ל״ב:‏4–6‏)‏.‏ פאולוס השתמש בדוגמתם כאזהרה עבור המשיחיים אשר חיו בסמוך לקיצה של המערכת היהודית ב־70 לספירה.‏ בדומה אליהם,‏ אנו חיים באחרית ימיו של הסדר העולמי הזה,‏ ולכן הכרחי שנתייחס לעצותיו של פאולוס במלוא הרצינות.‏ מ24.‏12 6 §13

יהוה מכונה ”‏האל המאושר”‏,‏ והוא חפץ שגם אנו נהיה מאושרים (‏טימ״א א׳:‏11‏)‏.‏ הוא העניק לנו מתנות רבות כדי שנוכל ליהנות מהחיים (‏יעקב א׳:‏17‏)‏.‏ אחת מהן היא מתנת הנישואין.‏ כאשר גבר ואישה מתחתנים,‏ הם נודרים לאהוב,‏ לכבד ולהוקיר זה את זה.‏ ככל שהם יחזקו את הקשר ביניהם,‏ שמחתם תלך ותגבר.‏ למרבה הצער,‏ זוגות נשואים רבים בעולם כיום שכחו את הנדר שנדרו ביום חתונתם,‏ וכתוצאה מכך,‏ הם אינם מאושרים.‏ כיצד יהוה מצפה מהבעלים לנהוג בנשותיהם?‏ בעל הרוחש כבוד לאשתו ינהג בה באדיבות ובאהבה (‏פט״א ג׳:‏7‏)‏.‏ מ25.‏01 8 §1–2;‏ 9 §4–5

אין ספק שאיגרתו של השליח פאולוס אל העברים עזרה למשיחיים במאה הראשונה להתכונן לקראת הצרה שעמדה לפקוד אותם.‏ הוא האיץ באחיו לחתור לידע והבנה עמוקה יותר של כתבי־הקודש.‏ כך הם יוכלו לזהות ולדחות תורות ורעיונות העלולים לערער את ביטחונם.‏ בנוסף,‏ הוא עודד אותם לחזק את אמונתם כדי שיוכלו לציית בביטחון להנחיותיו של ישוע ושל מי שמנהיגים את הקהילה.‏ כמו כן,‏ הוא עזר למשיחיים לפתח כוח עמידה בכך שהסביר להם שעליהם לאמץ את ההשקפה הנכונה על המבחנים ולראות בהם הזדמנות לקבל את ההכשרה שאביהם האוהב יהוה מעניק להם.‏ אם גם אנו נישמע לעצות החשובות האלה,‏ נוכל להחזיק מעמד ולהישאר נאמנים עד הקץ (‏עב׳ ג׳:‏14‏)‏.‏ מ24.‏09 13 §17,‏ 19

לפי המקרא,‏ כופר הוא המחיר שיש לשלם כדי להשיג כפרת חטאים ופיוס.‏ מנקודת מבטו של יהוה,‏ בעזרת הכופר ניתן להשיב את מה שאבד.‏ כיצד?‏ זכור שאדם וחוה איבדו את חייהם המושלמים ואת התוחלת לחיות לנצח.‏ לכן הכופר היה צריך להיות שווה ערך למה שהם איבדו (‏טימ״א ב׳:‏6‏)‏.‏ אם כך,‏ התעורר צורך באדם בוגר שיעמוד בתנאים הבאים:‏ (‏1)‏ הוא יהיה מושלם,‏ (‏2)‏ תהיה לו האפשרות לחיות לנצח עלי אדמות ו־(‏3)‏ הוא יהיה מוכן להקריב את חייו עבור האנושות.‏ מדוע ישוע יכול היה לשמש כקורבן הכופר?‏ (‏1)‏ הוא היה מושלם ו”‏לא עשה כל חטא”‏ (‏פט״א ב׳:‏22‏)‏.‏ (‏2)‏ משום כך הייתה לו האפשרות לחיות לנצח עלי אדמות.‏ (‏3)‏ הוא היה מוכן למות ולמסור את חייו למעננו (‏עב׳ י׳:‏9‏)‏.‏ מ25.‏02 4 §11–12

היה בטוח שיהוה אוהב אותך ורוצה שתהיה חלק ממשפחתו,‏ ואין זה משנה עם אילו מכשולים אתה מתמודד בדרך לטבילה.‏ ישוע אמר לכמה מתלמידיו במאה הראשונה:‏ ”‏אם תהיה לכם אמונה כגודלו של גרגיר חרדל,‏ תאמרו להר הזה,‏ ’‏זוז מפה לשם’‏,‏ והוא יזוז,‏ ודבר לא ייבצר מכם”‏ (‏מתי י״ז:‏20‏)‏.‏ מי ששמעו את דבריו של ישוע היו איתו כמה שנים בלבד,‏ לכן הם עדיין היו צריכים לגדול באמונה.‏ אבל ישוע נסך בהם את הביטחון שאם תהיה להם מספיק אמונה,‏ יהוה יעזור להם להתגבר על מכשולים דמויי הרים.‏ ויהוה יעזור גם לך לעשות את אותו הדבר.‏ אם הבנת אילו מכשולים מונעים ממך להיטבל,‏ פעל מייד כדי להתגבר עליהם.‏ הקדש את חייך ליהוה והיטבל.‏ זו ההחלטה הטובה ביותר שאי פעם תקבל!‏ מ25.‏03 7 §18–20

נצליח להתגבר על כל מכשול אם נזכור שהאל החי מוכן לעזור לנו.‏ נוכל לחזק את אמונתנו בעובדה זו אם נבחן את מה שעשה יהוה עבור משרתיו בעבר (‏יש׳ ל״ז:‏17,‏ 33–37‏)‏.‏ כמו כן,‏ האתר jw.org מכיל סיפורים אישיים הממחישים כיצד יהוה תומך באחינו ואחיותינו כיום.‏ בנוסף,‏ הרהר בפעמים שבהן יהוה פעל למענך באופן אישי.‏ אך מה אם לא חווית חוויות יוצאות דופן?‏ אין כל סיבה לדאגה.‏ הרי יהוה תמיד היה מעורב בחייך.‏ הוא משך אותך אליו ורקם איתך קשר אישי (‏יוח׳ ו׳:‏44‏)‏.‏ תוכל לבקש ממנו שיעזור לך להיזכר בפעמים שבהן הוא ענה לתפילותיך,‏ תמך בך בדיוק בזמן הנכון וחיזק אותך במצבים קשים.‏ ככל שתהרהר במקרים האלה,‏ כך תהיה משוכנע יותר שיהוה ימשיך לפעול למענך.‏ מ24.‏06 21 §8

אומנם אנו נחושים לא לתת לדבר להרחיקנו מיהוה,‏ אך בתור אנשים לא מושלמים,‏ איננו חסינים בפני פיתויים (‏רומ׳ ז׳:‏21–23‏)‏.‏ ללא כל אזהרה מוקדמת אנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו דרך הרע תקסום לנו מאוד.‏ לכן,‏ כדי להישאר נאמנים ליהוה ולבנו,‏ עלינו להישמע לעצתו של ישוע להישאר ערניים ולהתנגד לפיתוי לחטוא.‏ כולנו מתמודדים עם פיתויים אבל לכל אחד יש נקודת תורפה שונה,‏ כגון הרגלים טמאים,‏ משיכה למעשים הנחשבים לחטא חמור בעיני יהוה או הנטייה לאמץ את החשיבה שמקדם העולם.‏ למשל,‏ אדם מסוים נלחם בפיתויים הנוגעים לאי־מוסריות מינית.‏ מישהו אחר נאבק בנטייה עזה לבצע מעשים טמאים כמו אוננות או צפייה בפורנוגרפיה,‏ ואדם נוסף מתקשה להתגבר על פחד מפני בני אדם,‏ ביקורתיות,‏ מזג חם או חולשה אחרת.‏ מ24.‏07 14 §3;‏ 15 §5

תאר לעצמך מה היה קורה אילו זקני הקהילה לא היו מוכנים לקבל בחזרה את החוטא שהתחרט.‏ כיצד הוא היה מרגיש אם חברי הקהילה לא היו מביעים אהבה כלפיו בשובו?‏ הוא עלול היה ’‏להתמוטט מרוב עצב’‏ ולהסיק שמצבו חסר תקנה ושאין כל טעם שהוא יתאמץ לשקם את יחסיו עם אלוהים.‏ זאת ועוד,‏ אם האחים והאחיות בקהילה היו מסרבים לסלוח לו,‏ הם גם היו מסכנים את היחסים שלהם עם יהוה.‏ מדוע ניתן לומר זאת?‏ מפני שגישה כזו אינה משקפת את סלחנותו של יהוה כלפי החוטאים המתחרטים,‏ אלא את הנוקשות וחוסר הרחמים המאפיינים את השטן.‏ כך הם היו הופכים לכלים בידיו ומובילים למפלתו הרוחנית של אותו אדם (‏קור״ב ב׳:‏10,‏ 11;‏ אפ׳ ד׳:‏27‏)‏.‏ מ24.‏08 16 §7;‏ 17 §10–11

ישוע המשיח העניק לקהילה ”‏מתנות בבני אדם”‏ המשרתים בדרך נוספת.‏ תחת הדרכתו,‏ הזקנים בירושלים שלחו את פאולוס,‏ בר־נבא ואחים אחרים כמשגיחים נודדים (‏מה״ש י״א:‏22‏)‏.‏ לאיזו מטרה?‏ לאותה המטרה שלשמה מתמנים משרתים־עוזרים וזקנים — כדי לחזק את הקהילות (‏מה״ש ט״ו:‏40,‏ 41‏)‏.‏ משגיחי הנפה נמצאים כל הזמן בדרכים.‏ חלקם מבקרים קהילות המרוחקות מאות קילומטרים זו מזו.‏ מדי שבוע הם מגישים מספר נאומים,‏ משתתפים בביקורי רעייה ומדריכים את אסיפת החלוצים,‏ ישיבת הזקנים ומפגשי השירות.‏ כמו כן,‏ עליהם להכין נאומים נוספים ולארגן כינוסים נפתיים ואזוריים.‏ הם גם מלמדים בבתי ספר לחלוצים,‏ מקיימים אסיפה מיוחדת עם כל החלוצים בנפה וממלאים תפקידים נוספים שמטיל עליהם משרד הסניף,‏ אשר לחלקם יש דחיפות גבוהה.‏ מ24.‏10 21 §12–13

הנביא ירמיהו ציטט את יהוה ואמר את המילים המצויות בפסוק היומי.‏ כשהתייחס למילים האלה,‏ השליח פאולוס השתמש בתיאור דומה ואמר:‏ ”‏את חטאיהם לא אזכור עוד”‏ (‏עב׳ ח׳:‏12‏)‏.‏ אך מה כוונת המילים האלה?‏ הפועל ”‏לזכור”‏ במקרא לא תמיד מסתכם בלהעלות דבר מה בזיכרון או לחשוב עליו.‏ לעיתים הוא גם כרוך בנקיטת פעולה.‏ לדוגמה,‏ הפושע שנתלה ליד ישוע ביקש ממנו:‏ ”‏זכור אותי כאשר תיכנס למלכותך”‏ (‏לוקס כ״ג:‏42,‏ 43‏)‏.‏ הפושע לא התכוון שישוע רק יחשוב עליו באותה העת.‏ תגובתו של ישוע הצביעה על כך שהוא ינקוט פעולה כדי להקים אותו לתחייה.‏ באופן דומה,‏ כשיהוה אומר שהוא לא יזכור את חטאינו,‏ הוא מתכוון שהוא לא יפעל נגדנו ולא יעניש אותנו בעתיד על חטא שהוא כבר סלח לנו עליו.‏ מ25.‏02 10–11 §14–15

כדי לרכוש הבנה אמיתית עלינו להכיר את תכונותיו של יהוה ואת מטרתו,‏ ולדעת מה הוא אוהב או שונא.‏ שאל את עצמך:‏ ’‏על בסיס מה שאני יודע על יהוה,‏ איזו החלטה תהיה רצויה בעיניו?‏’‏ (‏אפ׳ ה׳:‏17‏)‏ לעיתים כדי לרצות את יהוה,‏ אולי נצטרך לקבל החלטה שתאכזב אנשים קרובים אלינו.‏ למשל,‏ הורים בעלי כוונות טובות אולי יתעקשו שבתם תתחתן עם אדם מבוסס מבחינה כלכלית,‏ למרות שהוא לא ממוקד בדברים רוחניים.‏ הם אומנם רוצים שלבתם יהיה ביטחון כלכלי,‏ אך האם אותו אדם יעזור לה להתקדם מבחינה רוחנית?‏ מה יהוה חושב על הנושא?‏ את התשובה לכך אנו מוצאים במתי ו׳:‏33‏.‏ שם המשיחיים נקראים ’‏לחפש תחילה את המלכות’‏.‏ למרות שאנו רוחשים כבוד להורינו ולאנשים בחברה,‏ מטרתנו העיקרית היא לשמח את יהוה.‏ מ25.‏01 17 §9–10

אנו זקוקים לעזרתו של יהוה כדי להמשיך לבשר בקנאות לנוכח התנגדות כיום (‏ההת׳ י״ב:‏17‏)‏.‏ מדוע אתה יכול להיות בטוח שיהוה יתמוך בך?‏ חשוב על תפילתו של ישוע המתועדת ביוחנן פרק י״ז‏.‏ הוא ביקש מיהוה שישמור על השליחים ויהוה נענה לבקשתו.‏ ספר מעשי השליחים מתאר כיצד יהוה עזר לשליחים לבשר בקנאות חרף רדיפות.‏ בתפילתו,‏ ישוע גם ביקש ממנו שישמור על מי שיאמינו בו על יסוד דברי השליחים,‏ וזה כולל גם אותך.‏ יהוה ממשיך לענות לתפילתו של ישוע,‏ והוא יעזור לך בדיוק כמו שהוא עזר לשליחים (‏יוח׳ י״ז:‏11,‏ 15,‏ 20‏)‏.‏ גם אם יהיה יותר ויותר קשה להכריז את הבשורה הטובה בקנאות ככל שהקץ מתקרב,‏ נוכל להיות בטוחים שנזכה לתמיכה שלה אנו זקוקים (‏לוקס כ״א:‏12–15‏)‏.‏ מ25.‏03 17–18 §13–14

הנבואה מציינת שמשרתי אלוהים ”‏יריעו בשמחה”‏ מרוב הכרת תודה.‏ האמיתות היקרות שלמדנו,‏ ההבטחות המנחמות שבדבר־אלוהים והתקווה האיתנה שיש לנו בזכות קורבן הכופר,‏ גורמות לנו ’‏לרון מטוב לב’‏.‏ כשאנחנו משוחחים על הנושאים האלו,‏ אנו מתמלאים באושר (‏תהל׳ ל״ד:‏8;‏ קל״ג:‏1–3‏)‏.‏ האהבה והאחדות השוררות בין משרתי יהוה הן שני מאפיינים בולטים של גן העדן הרוחני.‏ הקשר המיוחד שיש בינינו ממחיש לנו כבר עכשיו איך ייראו החיים בעולם החדש,‏ כשניהנה ממידה רבה אף יותר של אחדות ואהבה (‏קול׳ ג׳:‏14‏)‏.‏ לא ניתן למצוא אושר אמיתי וסיפוק בחיים מחוץ לגן העדן הרוחני.‏ ללא תלות בהשקפתו של העולם עלינו,‏ אנו יודעים שיש לנו שם טוב בעיני יהוה ובעיני כל משפחתו האוניברסאלית (‏יש׳ ס״ה:‏15‏)‏.‏ מ24.‏04 21 §7–8

כיצד נוכל כולנו לתמוך במשיחיים המעוניינים להתחתן?‏ דרך אחת היא לשים לב לאופן דיבורנו (‏אפ׳ ד׳:‏29‏)‏.‏ נוכל לשאול את עצמנו:‏ ’‏האם אני זורק הערות עוקצניות למי שרוצים להתחתן?‏ כשאני רואה אח ואחות מדברים,‏ האם אני ממהר להסיק שיש משהו ביניהם?‏’‏ (‏טימ״א ה׳:‏13‏)‏ בנוסף,‏ אל לנו לתת למשיחיים רווקים את התחושה שחסר להם משהו בחיים משום שהם לא נשואים.‏ עדיף פי כמה שנחפש הזדמנויות לשבח אחים ואחיות לא נשואים!‏ מה עליך לעשות אם אתה סבור שיש אח ואחות המתאימים זה לזה?‏ המקרא מלמד אותנו להתחשב תמיד ברגשות הזולת (‏רומ׳ ט״ו:‏2‏)‏.‏ רווקים רבים אינם רוצים שנכיר להם בני זוג פוטנציאליים,‏ ומחובתנו לכבד את רצונם (‏תסל״ב ג׳:‏11‏)‏.‏ אחרים ישמחו לקבל עזרה,‏ אך אל לנו להתערב כל עוד הם לא ביקשו זאת מאיתנו בצורה מפורשת (‏מש׳ ג׳:‏27‏)‏.‏ מ24.‏05 24–25 §14–15

אנו חיים בעולם שבו קשיים בלתי צפויים עלולים לשבש או אפילו לטלטל את חיינו.‏ לכן אנו אסירי תודה על כך שאנו יכולים להישען על יהוה!‏ בכל פעם שאנו חשים את תמיכתו,‏ מתחזק ביטחוננו בכך שהוא אל חי וקיים!‏ (‏תהל׳ י״ח:‏46‏)‏ לאחר שאמר דוד את המילים שבפסוק,‏ הוא כינה את יהוה ”‏צורי”‏.‏ מדוע הוא השווה את יהוה לדבר דומם?‏ המקרא משתמש במונח ”‏צור”‏ כדי לצייר בשכלנו כמה מתכונותיו של יהוה.‏ רבים ממשרתי יהוה השתמשו במונח זה כדי לתאר אותו כאל שאין שווה לו.‏ יהוה מכונה ”‏הצור”‏ לראשונה בדברים ל״ב:‏4‏.‏ בתקופה מאוחרת יותר אמרה חנה בתפילתה:‏ ”‏אין צור כאלוהינו”‏ (‏שמ״א ב׳:‏2‏)‏.‏ חבקוק כינה את יהוה ”‏צורי”‏ (‏חב׳ א׳:‏12‏)‏.‏ בנוסף,‏ מחבר מזמור ע״ג קרא ליהוה ”‏צור ליבי”‏ (‏תהל׳ ע״ג:‏26‏)‏.‏ מעניין לציין שאפילו יהוה תיאר את עצמו כצור (‏יש׳ מ״ד:‏8‏)‏.‏ מ24.‏06 26 §1,‏ 3

המלכים שהיו רצויים בעיני יהוה עבדו אותו בלב שלם.‏ המקרא אומר על יאשיהו:‏ ”‏לא היה לפניו מלך כמוהו אשר שב אל יהוה בכל לבבו”‏ (‏מל״ב כ״ג:‏25‏)‏.‏ אולם מה נאמר לגבי שלמה,‏ אשר עשה את הרע בשנות שלטונו המאוחרות?‏ ”‏לבבו לא היה שלם”‏ (‏מל״א י״א:‏4‏)‏.‏ דבר דומה נכתב על אביָם,‏ מלך לא נאמן נוסף:‏ ”‏לבבו לא היה שלם עם יהוה”‏ (‏מל״א ט״ו:‏3‏)‏.‏ המילה ”‏לב”‏ במקרא מתארת לעיתים קרובות את פנימיותו של האדם.‏ הדבר מקפל בתוכו את הרצונות,‏ המחשבות,‏ תכונות האופי,‏ הגישות,‏ היכולות,‏ המניעים והמטרות של הפרט.‏ מה הכוונה לשרת את יהוה בלב שלם?‏ אדם המשרת את יהוה בכל ליבו לא פועל רק מתוך כוחו של הרגל,‏ אלא הוא משרת מתוך אהבה ומסירות לאורך כל חייו.‏ מ24.‏07 21 §4–5

יהוה משתמש בדימוי נוסף כדי לתאר כיצד הוא מוחה את חטאינו.‏ הוא מבטיח:‏ ”‏אמחה את פשעיך כמו בעב ואת חטאיך כבענן עבה”‏ (‏יש׳ מ״ד:‏22‏)‏.‏ כשיהוה סולח לנו,‏ הוא כביכול מסתיר את חטאינו מאחורי ענן גדול כך שלא ניתן עוד להבחין בהם כלל.‏ מה משמעות הדבר עבורנו?‏ כשיהוה סולח על חטאינו,‏ אל לנו להרגיש אשמים ולחשוב שנמשיך לשאת את כתמי החטא לשארית חיינו.‏ באמצעות דמו של ישוע המשיח חובותינו בוטלו,‏ והתיעוד שלהם נמחק לחלוטין.‏ זוהי משמעותה של הסליחה האמיתית שמעניק לנו יהוה כשאנו מתחרטים.‏ רחמיו של יהוה גם מאפשרים לנו ליהנות שוב מיחסים קרובים עימו,‏ ובזכות כך אין לנו סיבה להיות מוצפים ברגשי אשמה.‏ מ25.‏02 10 §11–14

לאחים המשרתים בוועדת זקנים יש אחריות חשובה לפני יהוה — לשמור על טוהר הקהילה (‏קור״א ה׳:‏7‏)‏.‏ הם גם רוצים לעזור לחוטא להתחרט במידת האפשר,‏ ולכן הם שומרים על גישה חיובית ולא מאבדים תקווה.‏ כך הם מחקים את יהוה,‏ אשר ’‏עמוקה חיבתו ורחום הוא’‏ (‏יעקב ה׳:‏11‏)‏.‏ ראה כיצד השליח הקשיש יוחנן גילה גישה כזו:‏ ”‏ילדיי היקרים,‏ כותב אני לכם את הדברים האלה כדי שלא תעשו חטא.‏ ואם מישהו יעשה חטא,‏ יש לנו עוזר אצל האב:‏ ישוע המשיח,‏ הצדיק”‏ (‏יוח״א ב׳:‏1‏)‏.‏ למרבה הצער,‏ יהיו מקרים שבהם האדם החוטא יסרב להתחרט.‏ לכן לא תהיה ברירה אלא להרחיקו מן הקהילה.‏ מ24.‏08 25 §19–20

אולי אתה נוטה להשוות את עצמך לאחרים,‏ אך הכרחי להתנגד לנטייה הזו.‏ מדוע?‏ משום שיהוה לא עורך השוואות (‏גל׳ ו׳:‏4‏)‏.‏ למשל,‏ מרים נתנה לישוע שמן בושם יקר מאוד (‏יוח׳ י״ב:‏3–5‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ האלמנה הענייה תרמה למקדש שתי פרוטות בעלות ערך כספי זניח (‏לוקס כ״א:‏1–4‏)‏.‏ אך ישוע הכיר באמונה החזקה שעמדה מאחורי שתי המתנות האלה.‏ אביו,‏ יהוה,‏ מוקיר את כל מה שאתה עושה למענו מתוך אהבה ומסירות כלפיו,‏ לא משנה עד כמה תרומתך נראית לך שולית.‏ כולנו לעיתים נתקפים ספקות.‏ אך דברו המהימן של אלוהים,‏ המקרא,‏ יכול לעזור לנו לגבור עליהם.‏ החלף את החששות בתחושת ביטחון.‏ יהוה ללא ספק מתעניין בך באופן אישי,‏ מעריך את כל ההקרבות שערכת למענו ורואה לעצמו חובה לגמול לך עליהן.‏ בעיני אבינו השמימי,‏ כל משרתיו הנאמנים ראויים לאהבתו ולדאגתו.‏ מ24.‏10 24 §3;‏ 29 §17–18