אוקטובר

לעיתים קרובות אנו מקבלים הנחיות תיאוקרטיות שמטרתן להדריך אותנו בשירות יהוה.‏ הן מגיעות מטעם זקני הקהילה המקומיים,‏ משגיח הנפה,‏ משרד הסניף או הגוף המנהל.‏ אך מה אם לעיתים אנו מתקשים להבין את הסיבה העומדת מאחורי הנחיה שקיבלנו?‏ ייתכן שנתמקד רק בדברים השליליים שיקרו אם נישמע להנחיה הזו.‏ אולי אפילו נתחיל להתמקד במגרעות של האחים שמסרו לנו את ההנחיה.‏ כשאנחנו מתהלכים על־פי אמונה,‏ אנו למעשה מגלים ביטחון בכך שיהוה נמצא בשליטה ושהוא מודע לנסיבותינו,‏ ולכן ממהרים לציית ועושים זאת בגישה חיובית (‏עב׳ י״ג:‏17‏)‏.‏ אנו מבינים שצייתנותנו תורמת לאחדות הקהילה (‏אפ׳ ד׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ ואנו בוטחים ביהוה ויודעים שלמרות שהאחים הממונים אינם מושלמים,‏ יהוה יברך אותנו אם נציית להם (‏שמ״א ט״ו:‏22‏)‏.‏ בבוא העת הוא יתקן את מה שבאמת דרוש תיקון.‏ מ25.‏03 24 §13–14

אנו חיים בזמנים מרגשים!‏ בכל יום נבואות המקרא מתגשמות לנגד עינינו.‏ לדוגמה,‏ ”‏מלך הצפון”‏ נאבק ב”‏מלך הדרום”‏ על השליטה בעולם (‏דנ׳ י״א:‏40‏)‏.‏ הבשורה הטובה על המלכות מופצת בקנה מידה רחב מאי פעם,‏ ומיליוני אנשים נענים בחיוב למסר (‏יש׳ ס׳:‏22;‏ מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ כמו כן,‏ אנו זוכים לשפע מזון רוחני ”‏בעיתו”‏ (‏מתי כ״ד:‏45–47‏)‏.‏ יהוה מחדד את הבנתנו באשר למאורעות העיקריים העומדים לפנינו (‏מש׳ ד׳:‏18‏)‏.‏ אנו בטוחים שכשתפרוץ הצרה הגדולה,‏ יהיה לנו כל המידע הדרוש כדי להישאר נאמנים ואף לשגשג רוחנית בתקופה קשה זו.‏ אבל עלינו להכיר בכך שישנם דברים שאיננו יודעים על העתיד הקרוב.‏ מ24.‏05 8 §1–2

מחבר המזמור הזכיר באופן ספציפי את נושא ההשמצה.‏ מהי השמצה?‏ על־פי־רוב,‏ השמצה מתייחסת להערות שקריות הפוגעות בשמו הטוב של האדם.‏ תהלים ט״ו:‏3 מזכיר לנו שאורחיו של יהוה אינם עושים רע איש לרעהו ואינם מכפישים את חבריהם (‏תהל׳ ט״ו:‏1‏)‏.‏ לאור זאת,‏ ממה עלינו להיזהר?‏ אנו עלולים להכפיש מישהו בלי כוונה אם נפיץ מידע שלילי לגביו.‏ חשוב על המקרים הבאים:‏ אחות פורשת מהשירות המורחב,‏ זוג מפסיק לשרת בבית־אל,‏ אח חדל לשרת כזקן קהילה או כמשרת־עוזר.‏ האם ראוי שנעלה השערות בנוגע לסיבות העומדות מאחורי השינויים האלה ונפיץ את דעותינו?‏ קרוב לוודאי שישנן סיבות שאיננו מודעים אליהן.‏ כפי שמציין המזמור,‏ אדם המתארח באוהלו של יהוה ”‏אינו עושה רע לרעהו ואינו מכפיש את ידידיו”‏.‏ מ24.‏06 11–12 §11–13

כדי לחזק את יראתנו כלפי יהוה,‏ עלינו לחשוב כיצד נוכל להשביע את רצונו בכל החלטה שאנו מקבלים.‏ בזמן שאתה קורא סיפורים מקראיים,‏ שאל את עצמך:‏ ’‏אם הייתי במצב הזה,‏ איזו החלטה הייתי מקבל?‏’‏ לדוגמה,‏ דמיין את עצמך מקשיב לדיווח השלילי של עשרת המרגלים אחרי שנשלחו לרגל בארץ המובטחת.‏ האם היית מאמין לדבריהם ונכנע לפחד,‏ או האם אהבתך ליהוה והרצון לשמח אותו היו נוסכים בך אומץ?‏ בני ישראל לא זיהו את האמת שמסרו יהושע וכָּלב.‏ כתוצאה מכך,‏ כל אותו הדור איבד את הזכות להיכנס לארץ המובטחת (‏במ׳ י״ד:‏10,‏ 22,‏ 23‏)‏.‏ מ24.‏07 10 §7

גומר,‏ אשתו של הושע הנביא עזבה אותו לטובת גברים אחרים.‏ אך האם מצבה היה אבוד?‏ יהוה,‏ בוחן הלבבות,‏ אמר להושע:‏ ”‏לך שוב,‏ אהב אישה אשר אהובה היא על אחר ומנאפת,‏ כפי שאוהב יהוה את בני ישראל בעודם פונים אל אלוהים אחרים”‏ (‏הוש׳ ג׳:‏1;‏ מש׳ ט״ז:‏2‏)‏.‏ שים לב שבאותו שלב אשתו של הושע עדיין ביצעה חטאים חמורים.‏ בכל זאת יהוה ביקש מהושע לגשת אליה,‏ לנהוג בה בסלחנות ולהתפייס איתה.‏ באותו אופן,‏ יהוה לא ויתר על עמו קשה העורף.‏ אפילו כשהם ביצעו חטאים מתועבים,‏ הוא עדיין אהב אותם והמשיך לנסות לעזור להם להתמלא חרטה ולשנות את דרכיהם.‏ המקרה הזה מלמד אותנו שיהוה,‏ ”‏בוחן הלבבות”‏,‏ מושיט את ידו לעזרה גם ליחידים אשר עדיין מבצעים חטאים חמורים בניסיון להוביל אותם לחרטה.‏ מ24.‏08 10 §7

המשיחיים הקדומים מרקע יהודי התמודדו עם קושי אדיר.‏ בעבר,‏ היהודים היו עמו הנבחר של יהוה,‏ ירושלים הייתה המושב הארצי של מלכות אלוהים ובית המקדש היה מרכז עבודת אלוהים האמיתית.‏ כל היהודים הנאמנים שמרו את מצוות התורה בהתאם להדרכתם של מנהיגי הדת.‏ אותן מצוות הנחו אותם בנושאים כמו תזונה,‏ ברית מילה ומגעיהם עם נוכרים.‏ אולם לאחר מות ישוע,‏ יהוה כבר לא קיבל את הקורבנות שהקריבו היהודים.‏ לא היה זה שינוי פשוט עבור המשיחיים ממוצא יהודי שהיו רגילים לקיים את התורה (‏עב׳ י׳:‏1,‏ 4,‏ 10‏)‏.‏ אפילו משיחיים בוגרים,‏ כדוגמת השליח פטרוס,‏ התקשו להסתגל לחלק מהשינויים האלה (‏מה״ש י׳:‏9–14;‏ גל׳ ב׳:‏11–14‏)‏.‏ כמו כן,‏ בשל אמונתם החדשה,‏ המשיחיים הפכו למטרה לרדיפות מצד מנהיגי הדת היהודים.‏ מ24.‏09 9 §4

כשיהוה מפקיד משימה בידי משרתיו,‏ הוא מצפה מהם למלא אותה בצורה מאורגנת (‏קור״א י״ד:‏33‏)‏.‏ לדוגמה,‏ יהוה חפץ שהבשורה הטובה תופץ בכל רחבי העולם (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ הוא מינה את בנו לעמוד בראש הפעילות הזו.‏ מאז ועד היום ישוע מוודא שהיא תתבצע באופן מאורגן.‏ כאשר הוקמו קהילות במקומות שונים במאה הראשונה לספירה,‏ התמנו זקני קהילה על מנת לארגן את הפעילות ולספק הנחיות (‏מה״ש י״ד:‏23‏)‏.‏ בנוסף,‏ הזקנים והשליחים בירושלים שימשו כגוף מנהל,‏ ותפקידם היה לקבל החלטות ולהעביר אותן לקהילות כדי שהן ייושמו בפועל (‏מה״ש ט״ו:‏2;‏ ט״ז:‏4‏)‏.‏ בזכות ציותם של האחים להנחיות,‏ ”‏הוסיפו הקהילות להתחזק באמונה,‏ ומספר המאמינים גדל מיום ליום”‏ (‏מה״ש ט״ז:‏5‏)‏.‏ מ24.‏04 8 §1

בבוקרו של ט״ז בניסן הלכו מספר נשים נאמנות למקום קבורתו של ישוע (‏לוקס כ״ד:‏1,‏ 10‏)‏.‏ אחת מהן הייתה מרים המגדלית.‏ כשהגיעה אל הקבר וראתה שהוא ריק,‏ היא רצה לספר על כך לפטרוס ויוחנן.‏ כשהם שמעו זאת הם מיהרו לכיוון הקבר ומרים הלכה בעקבותיהם.‏ לאחר שראו במו עיניהם שהקבר ריק הם שבו לבתיהם.‏ אבל מרים נשארה שם ובכתה.‏ היא לא ידעה אז שישוע צופה במתרחש.‏ הוא ראה אותה בוכה,‏ וזה הניע אותו לבוא ולנחם אותה.‏ לכן הוא נגלה אליה ועשה דבר פשוט כדי לעודד אותה:‏ הוא דיבר איתה ונתן לה משימה חשובה — לבשר לאחיו על תחייתו (‏יוח׳ כ׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏ מ24.‏10 13 §7

משה שימש בתור נביא,‏ שופט,‏ מפקד צבא והיסטוריון.‏ הוא הוציא את עם ישראל מעבדות במצרים וזכה לראות במו עיניו ניסים רבים שחולל יהוה.‏ בנוסף,‏ יהוה השתמש בו כדי לכתוב את חמשת הספרים הראשונים במקרא,‏ את תהלים צ׳‏ ואולי את תהלים צ״א‏.‏ ככל הנראה,‏ משה גם כתב את ספר איוב.‏ זמן קצר לפני מותו בגיל 120,‏ כינס משה את כל העם כדי להזכיר להם את הדברים שהם ראו וחוו.‏ הם זכו לראות את האותות והניסים הרבים שחולל יהוה ואת משפטיו על מצרים (‏שמ׳ ז׳:‏4‏)‏.‏ הם עברו בים סוף לאחר שנחצה לשניים וחזו בהשמדת צבא פרעה (‏שמ׳ י״ד:‏29–31‏)‏.‏ בזמן נדודיהם במדבר הם חוו באופן אישי את תמיכתו והגנתו של יהוה (‏דב׳ ח׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ אבל עכשיו על סף הארץ המובטחת,‏ משה ניצל את ההזדמנות האחרונה שהייתה לו כדי לעודד את האומה.‏ מ24.‏11 8–9 §3–4

מה שאמר ישוע לשליחיו בסעודת האדון חל על קבוצה קטנה של מאמינים,‏ ואילו דבריו בכפר נחום הופנו למספר בלתי מוגבל של אנשים.‏ כשישוע היה בגליל ב־32 לספירה,‏ הוא דיבר לקבוצה גדולה של אנשים שרובם רצו שהוא יספק עבורם לחם.‏ אך הוא הסב את תשומת ליבם למשהו יקר בהרבה ממזון פיזי — אמצעי שבזכותו הם יוכלו להשיג חיי עולם.‏ ישוע אמר שהמתים יקומו לתחייה ביום האחרון ויוכלו לחיות לנצח.‏ בשונה מסעודת האדון,‏ הוא לא פנה כאן לקבוצה קטנה ומוגדרת,‏ אלא התייחס לברכות שכל האנשים יוכלו ליהנות מהן.‏ מ24.‏12 11 §10–11

יהוה שונא אנשים אלימים (‏תהל׳ י״א:‏5‏)‏.‏ הוא מגנה בצורה מפורשת בעלים המתאכזרים אל נשיהם (‏מל׳ ב׳:‏16‏)‏.‏ בעל שלא ינהג כראוי באשתו יסב נזק ליחסיו עם אלוהים.‏ יהוה אף לא יקשיב לתפילותיו (‏פט״א ג׳:‏7‏)‏.‏ יש בעלים הפוגעים בנשיהם באופן דיבורם,‏ המתאפיין ברוגז ובמילים קשות.‏ אך יש לזכור שיהוה שונא ’‏כעס,‏ זעם,‏ צעקות ודיבור פוגעני’‏ (‏אפ׳ ד׳:‏31,‏ 32‏)‏.‏ כאשר בעל מדבר בקשיחות לאשתו,‏ הוא מזיק לא רק לנישואיו,‏ אלא גם לקשר שלו עם אלוהים (‏יעקב א׳:‏26‏)‏.‏ הדבר נכון גם לגבי בעלים הצופים בפורנוגרפיה.‏ גם הם פוגעים ביחסיהם עם יהוה,‏ וכן מפחיתים מכבודה של בת זוגם לנישואין.‏ יהוה מצפה מהבעלים לשמור אמונים לנשיהם לא רק במעשים,‏ אלא גם במחשבות.‏ ישוע אמר שגבר אשר מביט באישה אחרת מתוך תשוקה,‏ כבר נאף ”‏בליבו”‏ (‏מתי ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ מ25.‏01 9 §6–8

להיחשב לצדיק משמעותו שההאשמות נגדנו בוטלו ושחטאי העבר שלנו נמחקו לגמרי.‏ יהוה עושה זאת מבלי להפר את עקרונות הצדק שלו.‏ הוא לא מחשיב אותנו לצדיקים על סמך פעלינו בלבד,‏ והוא גם לא מעלים עין מחטאינו.‏ אך בזכות קורבן הכופר ואמונתנו בסידור שקבע לכפרת חטאים,‏ יש ליהוה בסיס מוצדק לבטל את חובותינו (‏רומ׳ ג׳:‏24‏)‏.‏ כיצד הדבר משפיע על כל אחד מאיתנו?‏ מי שנבחרו למלוך עם ישוע בשמיים כבר זכו למעמד של צדקה בתור ילדי אלוהים (‏טיט׳ ג׳:‏7;‏ יוח״א ג׳:‏1‏)‏.‏ חטאיהם נסלחו ויהוה כביכול מחק את כל הטעויות שהם ביצעו בעבר.‏ תודות לכך הם כשירים להיות שותפים במלכות השמימית (‏רומ׳ ח׳:‏1,‏ 2,‏ 30‏)‏.‏ בעלי התקווה הארצית נחשבים לצדיקים בתור ידידי אלוהים,‏ וגם החטאים שלהם נמחלו (‏יעקב ב׳:‏21–23‏)‏.‏ מ25.‏02 5 §17–18

חשוב על מקרה אחד בו השליח פטרוס לא שיקף את חשיבתו של יהוה.‏ ישוע אמר לשליחיו שהוא יצטרך ללכת לירושלים,‏ להימסר למנהיגי הדת,‏ לסבול עינויים ולהיהרג (‏מתי ט״ז:‏21‏)‏.‏ פטרוס ידע שישוע הוא המשיח המובטח שיושיע את עם אלוהים.‏ לכן הוא התקשה לקבל את העובדה שיהוה יאפשר לישוע להיהרג (‏מתי ט״ז:‏16‏)‏.‏ מסיבה זו פטרוס לקח את ישוע הצידה ואמר לו:‏ ”‏חוס על עצמך,‏ אדוני;‏ לא יהיה לך כדבר הזה”‏ (‏מתי ט״ז:‏22‏)‏.‏ פטרוס לא שיקף את חשיבתו של יהוה בעניין,‏ ולכן חשיבתו גם לא עלתה בקנה אחד עם זו של ישוע.‏ לפטרוס היו כוונות טובות,‏ אבל ישוע דחה את עצתו כי הוא ידע שכדי לעשות את רצון יהוה,‏ יהיה עליו לגלות הקרבה עצמית.‏ מהמקרה הזה פטרוס למד שעליו לאמץ את דרך חשיבתו של יהוה,‏ וזהו לקח חשוב גם עבורנו.‏ מ25.‏03 9 §5–6

האם אתה מתמודד עם כאב רגשי בשל אכזבה או בגידה מצד אדם שבטחת בו?‏ חשוב שתזכור שללא תלות באופן שבו אחרים נוהגים בך,‏ אביך השמימי תמיד ימשיך לאהוב אותך.‏ אם חווינו בגידה,‏ נוכל להתנחם במילותיו המחזקות של דוד המופיעות בפסוק של היום.‏ ספר עיון אחד מציין שהמונח ’‏נדכאי רוח’‏ מתייחס לאנשים ש”‏אין להם שום דבר טוב לקוות לו”‏.‏ אך כיצד יהוה עוזר למי שחוו אכזבה שוברת לב?‏ הוא מתקרב אלינו בדומה לאב אוהב הכורך את זרועותיו סביב ילדיו כדי להרגיע אותם בשעת צרה.‏ יהוה מוכן לעזור לנו ולתמוך בנו ברוב חמלתו כאשר אנו שבורים בעקבות בגידה או אובדן.‏ הוא חפץ בכל ליבו לנחם אותנו,‏ לשקם את ליבנו השבור ולרומם את רוחנו הנכאה.‏ יהוה מעניק לנו תקווה ודברים רבים לצפות להם בעתיד,‏ שעוזרים לנו להתמודד עם הקשיים שאנו עוברים כיום (‏יש׳ ס״ה:‏17‏)‏.‏ מ24.‏12 23 §13–14

זקני הקהילה כיום יכולים להיות משוכנעים שיהוה מבחין במאמציהם ומעריך אותם.‏ בנוסף לביקורי רעייה,‏ להוראה בקהילה ולפעילות הבישור,‏ זקני קהילה רבים תומכים בפרויקטים של בנייה ובפעולות סיוע לנפגעי אסונות.‏ חלקם משרתים בקבוצות ביקור חולים או בוועדות קישור עם בתי חולים.‏ הם תמיד זוכרים שהקהילה היא מסגרת שכונן יהוה,‏ ולכן הם ממלאים את כל תפקידיהם בלב ונפש בביטחון מלא שיהוה יגמול להם על עמלם (‏קול׳ ג׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏ אף שלא כולנו יכולים לשרת כזקני קהילה,‏ כל אחד מאיתנו יכול לתת משהו ליהוה.‏ הוא מרוצה ממאמצינו להעניק לו את מיטבנו בשירות.‏ הוא מעריך כל תרומה,‏ גם הצנועה ביותר,‏ למען הפעילות הכלל־עולמית.‏ כמו כן,‏ זה מחמם את ליבו כשאנו מבליגים על פגיעות ומשתדלים לסלוח.‏ זכור שיהוה מעריך את מה שיש באפשרותך לתרום.‏ הוא רוחש לך אהבה עמוקה,‏ והוא יברך אותך (‏לוקס כ״א:‏1–4‏)‏.‏ מ24.‏06 23 §12–13

מקרה זה שתיאר שלמה המלך ממחיש את מה שעלול לקרות לכל אחד מעובדי יהוה.‏ ייתכן שאדם יבצע חטא חמור,‏ ואחרי כן ירגיש שהכול קרה בפתאומיות.‏ אולי הוא יאמר:‏ ”‏אין לי מושג איך הגעתי למצב הזה”‏.‏ אך אם יחשוב לעומק על השתלשלות האירועים,‏ הוא ודאי ישים לב לכמה צעדים לא נבונים שקדמו לאותו חטא.‏ אולי הוא הקיף את עצמו בחברה רעה,‏ החל לצפות בבידור מזיק או לבקר במקומות מפוקפקים,‏ אם פיזית ואם אונליין.‏ כמו כן,‏ יכול להיות שהוא הפסיק להתפלל,‏ לקרוא במקרא,‏ לבוא לאסיפות או לבשר.‏ בדיוק כמו הצעיר המתואר במשלי,‏ ייתכן שהוא יגלה שגם החטא שביצע לא היה כל כך פתאומי אחרי הכול.‏ מהו הלקח עבורנו?‏ עלינו להימנע לא רק מהחטא עצמו,‏ אלא גם מהצעדים המוליכים אליו.‏ שלמה המלך הבהיר את הנקודה הזו אחרי שסיפר על המקרה הזה (‏מתי ה׳:‏29,‏ 30‏)‏.‏ מ24.‏07 16 §10–11

מהו אותו אוצר?‏ זוהי פעילות הבישור על המלכות,‏ המובילה להצלת חיים (‏קור״ב ד׳:‏1‏)‏.‏ מה מסמלים כלי החרס?‏ הם מסמלים את משרתי יהוה המכריזים את הבשורה הטובה לאחרים.‏ בתקופתו של פאולוס,‏ סוחרים היו משתמשים בכלי חרס כדי להעביר מוצרים יקרים,‏ כמו מזון,‏ יין וכסף.‏ באופן דומה,‏ יהוה הפקיד בידינו את בשורת המלכות היקרה מפז,‏ והוא נוסך בנו את הכוח הדרוש כדי שנצליח להכריז בנאמנות את הבשורה הטובה.‏ לעיתים אולי ניתקף פחד מפני התנגדות או דחייה.‏ כיצד נצליח להתגבר על המכשול הזה?‏ נוכל ללמוד מדוגמתם של השליחים.‏ כשהם נצטוו להפסיק לבשר,‏ הם לא נכנעו לפחד,‏ אלא התחננו לעזרתו של יהוה וביקשו ממנו שיעניק להם אומץ להמשיך לומר את דברו (‏מה״ש ד׳:‏18,‏ 29,‏ 31‏)‏.‏ יהוה ענה לתפילתם באופן מיידי.‏ אם גם אתה מתמודד עם פחדים דומים,‏ בקש מיהוה שיעזור לך לחזק את אהבתך לזולת כדי לגבור על הפחד מבני אדם.‏ מ24.‏04 16 §8–9

אהבתנו ליהוה מניעה אותנו לקדש את שמו.‏ אנו רוצים לטהר את שם אלוהים מהחרפה שהמיט עליו השטן באמצעות שקריו הזדוניים (‏בר׳ ג׳:‏1–5;‏ איוב ב׳:‏4;‏ יוח׳ ח׳:‏44‏)‏.‏ אנחנו חפצים להגן על שמו בשירות ולספר את האמת עליו לכל מי שמוכן להטות לנו אוזן.‏ שאיפתנו היא שכולם ידעו שתכונתו העיקרית היא אהבה,‏ ששלטונו מתאפיין במשפט וצדקה ושמלכותו תשים קץ לכל הסבל ותביא שלום ושמחה לאנושות (‏תהל׳ ל״ז:‏10,‏ 11,‏ 29;‏ יוח״א ד׳:‏8‏)‏.‏ שירותנו לא רק תורם לקידוש שם יהוה,‏ אלא גם מעניק לנו סיפוק מעצם הידיעה שאורח חיינו תואם את משמעות שמנו.‏ מ24.‏05 18 §12

בתור אח,‏ עליך להיות ”‏מכניס אורחים”‏.‏ כיצד תוכל לעשות כן?‏ עליך לפעול לטובת אחרים,‏ גם למען אלו שלא נכללים במעגל החברים הקרוב שלך (‏פט״א ד׳:‏9‏)‏.‏ ספר עיון אחד מתאר אדם מכניס אורחים במילים הבאות:‏ ”‏דלתות ביתו — וכן גם דלתות ליבו — תמיד פתוחות בפני זרים”‏.‏ תוכל לשאול את עצמך:‏ ’‏האם אני ידוע בתור מי שמקבל מבקרים בברכה?‏’‏ (‏עב׳ י״ג:‏2,‏ 16‏)‏.‏ אדם מכניס אורחים מגלה נדיבות כלפי כל מבקריו,‏ כולל אחים דלי אמצעים ואחים המשרתים את הקהילות,‏ כמו משגיחי נפה ונואמים אורחים (‏בר׳ י״ח:‏2–8;‏ מש׳ ג׳:‏27;‏ מה״ש ט״ז:‏15;‏ רומ׳ י״ב:‏13‏)‏.‏ מ24.‏11 21 §6

ישוע סיפר משל על עשר בתולות שיצאו לקראת החתן (‏מתי כ״ה:‏1–4‏)‏.‏ כל אותן בתולות קיוו להתלוות אליו לסעודת חתונתו.‏ ישוע תיאר חמש מהן כנבונות וחמש ככסילות.‏ הנבונות היו מוכנות להמתין לחתן זמן רב ככל שיידרש,‏ גם אם הוא יגיע בשעת לילה מאוחרת.‏ לכן הן הביאו מנורות שיאירו בחשיכה,‏ וגם שמן נוסף למקרה שהחתן יתעכב.‏ היה להן כל הדרוש כדי שמנורותיהן ימשיכו לבעור (‏מתי כ״ה:‏6–10‏)‏.‏ בזכות כך,‏ כאשר בא החתן,‏ הבתולות הנבונות נכנסו איתו לסעודת החתונה.‏ במקביל לכך,‏ המשוחים שיהיו מוכנים,‏ ערניים ונאמנים עד בוא החתן,‏ ישוע המשיח,‏ יזכו להצטרף אליו למלכותו השמימית (‏ההת׳ ז׳:‏1–3‏)‏.‏ מ24.‏09 21 §6

כשאנו רואים את התוצאות שמניבה פעילות הבישור ברחבי העולם כיום,‏ זה מניע אותנו להמשיך לבשר בקנאות.‏ בכל שנה מיליונים המתעניינים בָּאמת נוכחים בערב הזיכרון ולומדים איתנו את המקרא.‏ מאות אלפים נטבלים ומצטרפים לשורות המבשרים.‏ איננו יודעים עוד כמה אנשים יגיבו בחיוב לפעילות הבישור,‏ אך אנו בטוחים שיהוה אוסף המון רב שישרוד את הצרה הגדולה הקרבה ובאה (‏ההת׳ ז׳:‏9,‏ 14‏)‏.‏ אדון הקציר רואה שעדיין טמון פוטנציאל בשדה,‏ ולכן יש לנו סיבה טובה להמשיך לבשר (‏לוקס י׳:‏2‏)‏.‏ תלמידיו של ישוע תמיד היו ידועים בקנאותם לפעילות הבישור.‏ כשאנשים הבחינו בביטחונם של השליחים הם ”‏הבינו שבעבר הם היו עם ישוע”‏ (‏מה״ש ד׳:‏13‏)‏.‏ גם כיום נרצה שמי שמסתכלים עלינו ישימו לב שאנו מחקים את קנאותו של ישוע בשירותנו.‏ מ25.‏03 18 §15;‏ 19 §17–18

המקרא חושף בפנינו שיהוה מבחין גם באותם אנשים שהחברה מחשיבה לחסרי ערך.‏ לדוגמה,‏ יהוה שלח את הנביא שמואל לביתו של ישי כדי למשוח את אחד מבניו למלך הבא של ישראל.‏ ישי קרא לשבעה מתוך שמונת בניו כדי לפגוש את שמואל,‏ אך לא הזמין את דוד,‏ שהיה הצעיר ביותר.‏ אולם דווקא דוד היה זה שבחר יהוה (‏שמואל א׳.‏ ט״ז:‏6,‏ 7,‏ 10–12‏)‏.‏ יהוה ראה את דוד כפי שהוא באמת — בחור צעיר בעל הערכה לדברים רוחניים.‏ תוכל להיזכר במקרים שבהם יהוה כבר הוכיח לך שאכפת לו ממך.‏ למשל,‏ הוא מוכן להעניק לך עצות המתאימות למצבך (‏תהל׳ ל״ב:‏8‏)‏.‏ כמובן,‏ הוא לא יכול היה לעשות זאת אילו לא היה מכיר אותך כל כך לעומק (‏תהל׳ קל״ט:‏1‏)‏.‏ כשאתה מיישם עצה שמקורה ביהוה ורואה כיצד היא מועילה לך,‏ אתה משתכנע עוד יותר שאכפת לו ממך (‏דה״א כ״ח:‏9;‏ מה״ש י״ז:‏26,‏ 27‏)‏.‏ יהוה גם שם לב למאמציך ומבחין בתכונותיך הטובות וזה מניע אותו לקרוב אליך (‏יר׳ י״ז:‏10‏)‏.‏ מ24.‏10 25–26 §7–9

אין ספק שיש לך אהבה ליהוה,‏ ואתה רוצה לעזור לאחיך.‏ מה תוכל לעשות כדי להגביר את רצונך לשרת אחרים?‏ הרהר בַּשמחה שתזכה לה אם תעשה יותר למען אחיך ואחיותיך.‏ ישוע אמר:‏ ”‏גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל”‏ (‏מה״ש כ׳:‏35‏)‏.‏ הוא עצמו חי לפי עיקרון זה והפיק מכך שמחה אמיתית.‏ חשוב על המקרה המתועד במרקוס ו׳:‏31–34‏.‏ ישוע ושליחיו היו עייפים ועשו את דרכם למקום שומם כדי לנוח.‏ אך המוני אנשים הקדימו אותם וקיוו ללמוד מפי ישוע.‏ הוא יכול היה לסרב,‏ מפני ש”‏לא היה להם פנאי אפילו לאכול את ארוחתם”‏.‏ לחלופין,‏ הוא יכול היה ללמד אותם נקודה אחת או שתיים ולשלח אותם לדרכם.‏ אך מכיוון שהייתה לו אהבה גדולה כלפיהם,‏ הוא ”‏החל ללמד אותם”‏ עד ש”‏השעה [‏הייתה]‏ כבר מאוחרת”‏ (‏מר׳ ו׳:‏35‏)‏.‏ מ24.‏11 16 §9–10

הורים,‏ עודדו את ילדכם לנצל הזדמנויות לשתף אחרים באמת המקראית (‏רומ׳ י׳:‏10‏)‏.‏ ניתן להשוות את המאמצים לדבר על אמונתנו למאמצים הנדרשים כדי ללמוד לנגן בכלי נגינה.‏ בהתחלה לומדים לנגן שירים פשוטים,‏ וככל שעובר הזמן זה נהיה יותר קל.‏ באופן דומה,‏ צעיר יכול בהתחלה להשתמש בהסבר פשוט כדי לדבר עם אחרים על אמונתו.‏ למשל,‏ הוא יוכל לשאול:‏ ”‏האם ידעת שמהנדסים לעיתים קרובות מעתיקים את המנגנונים הקיימים בעולם הטבע?‏ אני רוצה להראות לך סרטון מעניין בנושא”‏.‏ לאחר שילדך יציג סרטון מהסדרה הוכחה לקיומו של מתכנן תבוני?‏ הוא יוכל להגיד:‏ ”‏אם המדענים מקבלים קרדיט על עיצוב שנלקח מעולם הטבע,‏ למי מגיע הקרדיט על המקור?‏”‏ אפילו הסבר פשוט כזה יכול לעורר אצל הצד השני התעניינות וסקרנות ללמוד עוד.‏ מ24.‏12 19 §17–18

על מנת לשחרר אותנו מהחטא והמוות,‏ יהוה שלח את ישוע כקורבן כופר.‏ אך כיצד אדם מושלם אחד יכול לפדות מיליוני אנשים?‏ השליח פאולוס הסביר:‏ ”‏כשם שעקב אי־ציותו של אדם אחד הפכו רבים לחוטאים,‏ כך גם בזכות ציותו של אדם אחד [‏ישוע]‏ ייהפכו רבים לצדיקים”‏ (‏רומ׳ ה׳:‏19;‏ טימ״א ב׳:‏6‏)‏.‏ במילים אחרות,‏ אדם מושלם אחד שלא גילה צייתנות גרם לנו להשתעבד לחטא ולמוות.‏ לכן צריך היה רק אדם מושלם אחד שיישאר נאמן לאלוהים כדי לשחרר אותנו.‏ האם יהוה לא יכול היה פשוט לאפשר לישרי הלב מבין צאצאיו של אדם הראשון לחיות לנצח?‏ בעיני בני אדם לא מושלמים,‏ זאת אולי תהיה בחירה הגיונית ואוהבת.‏ אך היא לא משקפת את צדקתו המושלמת של יהוה.‏ צדקתו של יהוה לא אפשרה לו להתעלם מחוסר צייתנותו הבוטה של אדם.‏ מ25.‏01 20–21 §3–4

בשלב מסוים השליח פאולוס ידע שעומדים להוציא אותו להורג.‏ אך הייתה לו כל סיבה להסתכל לאחור על חייו ולחוש סיפוק.‏ הוא אמר:‏ ”‏את המרוץ סיימתי,‏ את האמונה שמרתי”‏ (‏טימ״ב ד׳:‏6–8‏)‏.‏ במהלך שירותו קיבל פאולוס החלטות נבונות ויכול היה להיות בטוח שיהוה מרוצה ממנו.‏ גם אנו רוצים לקבל החלטות טובות ולהיות רצויים בעיני אלוהים.‏ כיצד נוכל לעשות זאת?‏ פאולוס אמר את המילים הבאות לגביו ולגבי משיחיים נאמנים אחרים:‏ ”‏על־פי אמונה אנו מתהלכים ולא על־פי מראה עיניים”‏.‏ במקרא המילה ”‏להתהלך”‏ מתייחסת לעיתים לדרך שבה אדם בוחר לחיות את חייו.‏ כאשר אדם מתהלך על־פי אמונה,‏ הוא שם את רצון אלוהים לנגד עיניו כאשר הוא מקבל החלטות.‏ מעשיו מוכיחים שהוא משוכנע שאלוהים יגמול לו ושיישום עקרונות המקרא יועיל לו (‏תהל׳ קי״ט:‏66;‏ עב׳ י״א:‏6‏)‏.‏ מ25.‏03 20 §1–2

רבים שהיו להם תכונות חייתיות ערכו שינויים מרחיקי לכת בעזרת רוח הקודש (‏יש׳ ס״ה:‏25‏)‏.‏ הם עשו מאמצים כבירים כדי להתגבר על מגרעותיהם (‏אפ׳ ד׳:‏22–24‏)‏.‏ כמובן,‏ כולנו לא מושלמים,‏ ולכן צפוי שמדי פעם ניכשל ונטעה.‏ בכל זאת,‏ יהוה איחד ”‏אנשים מכל הסוגים”‏ בקשר בל יינתק של אהבה ושלום (‏טיט׳ ב׳:‏11‏)‏.‏ זהו נס שרק האל הכול יכול מסוגל לחולל!‏ כל דברי יהוה תמיד מתגשמים (‏יש׳ נ״ה:‏10,‏ 11‏)‏.‏ ההבטחה לגבי גן העדן הרוחני מתגשמת כבר כיום.‏ יהוה יצר אגודת אחים שאין דומה לה.‏ הוא סיפק לנו נווה מדבר שבו אנו נהנים משלום ושלווה בעולם האלים הזה (‏תהל׳ ע״ב:‏7‏)‏.‏ לאור זאת,‏ אנו רוצים לעזור לכמה שיותר אנשים להצטרף לאגודת האחים שלנו.‏ משום כך פעילות עשיית התלמידים כל כך חשובה בעינינו (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ מ24.‏04 23 §13,‏ 15

ישוע אהב את יהוה בכל שכלו.‏ הוא ידע מה יהוה רצה שהוא יעשה,‏ והיה נחוש לעשות זאת גם אם יצטרך לסבול כתוצאה מכך.‏ ישוע היה ממוקד בעשיית רצונו של אביו ולא נתן לדבר להסיח את דעתו מהשלמת משימתו.‏ לפטרוס ולשאר השליחים הייתה הזכות לבלות בחברתו של ישוע וללמוד ממקור ראשון על דרך חשיבתו.‏ כשפטרוס כתב את איגרתו הראשונה,‏ הוא עודד את המשיחיים להצטייד באותו הלוך נפש של המשיח (‏פטרוס א׳.‏ ד׳:‏1‏)‏.‏ המילה ”‏הצטיידו”‏ היא מונח צבאי.‏ כך שאם המשיחיים יחקו את הלוך הנפש,‏ או את דרך חשיבתו של המשיח,‏ יהיה להם כלי נשק רב־עוצמה במלחמתם נגד הנטייה לחטוא ונגד העולם הנשלט על־ידי השטן (‏קור״ב י׳:‏3–5;‏ אפ׳ ו׳:‏12‏)‏.‏ מ25.‏03 8–9 §1–3

אילו דברים חשובים כדאי לברר במהלך החיזורים?‏ ישנם נושאים מהותיים,‏ כמו מטרותיכם לעתיד,‏ שמומלץ לדבר עליהם עוד לפני שמתפתחים ביניכם רגשות עמוקים.‏ כיצד ניתן להכיר את הצד השני לעומק?‏ הדרך העיקרית לפתח היכרות מעמיקה היא לשוחח בפתיחות,‏ לשאול שאלות ולהקשיב היטב (‏יעקב א׳:‏19‏)‏.‏ לשם כך מומלץ לתכנן פעילויות שיעודדו אתכם לנהל שיחות,‏ כמו לצאת לארוחה או להליכה במקום ציבורי או לבשר ביחד.‏ דרך נוספת להתוודע לאישיותו של האחר היא לבלות בחברת בני משפחה וחברים.‏ כמו כן,‏ תוכלו לארגן פעילויות שיאפשרו לכם לשים לב להתנהלותו של האחר במצבים שונים וליחסו כלפי מגוון אנשים.‏ מ24.‏05 28 §6–7

בימים העומדים לפנינו ניתקל במבחני אמונה שיחייבו אותנו לסמוך על יהוה יותר מתמיד.‏ דברו של אלוהים וסיפורי חיים של משרתיו מהתקופה המודרנית יעזרו לנו להבחין בתכונותיו של יהוה ובאופן שבו הוא תמך במשרתיו,‏ בדומה לצור יציב ואיתן.‏ אם נחשוב לעומק על כל אותם מקרים,‏ נוכל להישען על יהוה בתור הצור שלנו.‏ כך נוכל גם לתרום לחיזוק הקהילה.‏ לדוגמה,‏ ישוע נתן לשמעון את הכינוי כיפא (‏ביוונית,‏ פטרוס)‏,‏ אשר פירושו ”‏אבן”‏ (‏יוח׳ א׳:‏42‏)‏.‏ בזאת הצביע ישוע על כך שפטרוס יהפוך למקור נחמה ויציבות בקהילה.‏ בדומה לכך,‏ ההגנה שמספקים הזקנים לחברי הקהילה מתוארת במקרא ”‏כצל סלע כבד”‏ (‏יש׳ ל״ב:‏2‏)‏.‏ כמובן,‏ הקהילה תפרח אם כל האחים והאחיות ישתדלו לחקות את תכונותיו של יהוה,‏ סלענו וצורנו.‏ מ24.‏06 28 §10–11

מלכי ישראל שיהוה החשיב לנאמנים דבקו בעבודתו הטהורה.‏ רוב המלכים שיהוה לא החשיב לנאמנים עזבו את תורתו ופנו לאלי כזב (‏מל״א כ״א:‏25,‏ 26;‏ דה״ב י״ב:‏1‏)‏.‏ מדוע היה ליהוה כה חשוב שהמלכים ידבקו בעבודתו?‏ אחת הסיבות היא שתפקידם היה להדריך את העם לעבוד אותו בצורה הנכונה.‏ בנוסף לכך,‏ עבודת אלילים תמיד הובילה לחטאים חמורים נוספים ולמעשי עוולה (‏הוש׳ ד׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ מלבד זאת,‏ המלכים ושאר העם היו מוקדשים ליהוה.‏ משום כך,‏ המקרא משווה עבודת אלילים לניאוף (‏יר׳ ג׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏ ניאוף הוא בגידה ישירה בבן הזוג.‏ באופן דומה,‏ כשמשרתיו המוקדשים של יהוה פונים לעבודת אלילים,‏ הם למעשה חוטאים לו בצורה אישית וישירה (‏דב׳ ד׳:‏23‏)‏.‏ מ24.‏07 22–23 §12–15