נובמבר

זקני הקהילה שואפים לשקף את חמלתו של יהוה כלפי מי שהורחקו מהקהילה.‏ לדוגמה,‏ בימי עם ישראל הקדום יהוה לא המתין שעמו הממרה יעשה את הצעד הראשון,‏ אלא הוא היה זה שנקט יוזמה עוד לפני שעמו גילה כל סימן של חרטה.‏ יהוה המחיש את חמלתו באמצעות הושע הנביא.‏ יהוה הורה לו להתפייס עם אשתו,‏ וזאת בשעה שהיא עדיין חיה בחטא (‏הוש׳ ג׳:‏1;‏ מל׳ ג׳:‏7‏)‏.‏ בהתאם לדוגמתו של יהוה,‏ זקני הקהילה רוצים בכל ליבם שהחוטאים ישובו,‏ והם לא מערימים עליהם קשיים בדרכם חזרה.‏ במשלו של ישוע על הבן האובד,‏ האב ”‏רץ [‏אל בנו]‏,‏ חיבק אותו ונשק לו ברוך”‏ (‏לוקס ט״ו:‏20‏)‏.‏ שים לב שהאב לא חיכה שבנו יתחנן למחילתו,‏ אלא הוא נקט את היוזמה,‏ כמו שכל אב אוהב היה עושה.‏ מ24.‏08 28 §7–8

כפי שמציינות המילים שבפסוק היומי,‏ יהוה לא שומר לעצמו את חוכמתו,‏ אלא הוא חולק אותה בנדיבות עם אחרים.‏ כשהוא מעניק מחוכמתו,‏ הוא עושה זאת ”‏ללא גערה”‏ ו”‏מבלי לחפש פגמים”‏.‏ יהוה לעולם לא גורם לנו להרגיש שלא בנוח כשאנו מכירים בעובדה שאנו זקוקים להדרכתו.‏ להיפך,‏ הוא מאיץ בנו לבקש אותה (‏מש׳ ב׳:‏1–6‏)‏.‏ מה לגבינו?‏ האם אנו יכולים לחקות את האופן שבו יהוה חולק מחוכמתו?‏ (‏תהל׳ ל״ב:‏8‏)‏ למשרתי יהוה יש הרבה הזדמנויות לחלוק את הידע שלהם.‏ למשל,‏ לא אחת אנו מכשירים מבשרים חדשים.‏ זקני קהילה מסייעים בסבלנות למשרתים־עוזרים ואחים טבולים ללמוד כיצד לבצע משימות בקהילה.‏ בנוסף,‏ אחים ואחיות בעלי ניסיון בבנייה ותחזוקה מכשירים אחרים המשתתפים בעבודות המתבצעות במבנים תיאוקרטיים.‏ מ24.‏09 28–29 §11–12

כדי להיות כשיר לשמש כזקן קהילה,‏ עליך להיות ”‏אדם ללא דופי”‏,‏ כלומר בעל מוניטין טוב בקהילה בזכות התנהגותך המופתית (‏טימ״א ג׳:‏2‏)‏.‏ בנוסף,‏ עליך להיות ”‏אדם אשר אלה שבחוץ מדברים עליו טובות”‏,‏ כך שגם מי שלא רואים בעין יפה את אמונתך אינם יכולים להטיל ספק בהגינותך ויושרך (‏דנ׳ ו׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ תוכל לשאול את עצמך:‏ ’‏האם רכשתי לעצמי שם טוב גם בתוך הקהילה וגם מחוצה לה?‏’‏ אם אתה ”‏אוהב את הטוב”‏,‏ תמיד תחפש את הצדדים החיוביים באחרים ותשבח אותם על תכונותיהם היפות (‏טיט׳ א׳:‏8‏)‏.‏ גם תשמח להושיט עזרה לזולת,‏ ואף לעשות מעבר למה שמצופה ממך.‏ מדוע תכונה זו נחוצה לזקני קהילה?‏ משום שהם מקדישים חלק נכבד מזמנם היקר למלאכת ההוראה והרעייה (‏פט״א ה׳:‏1–3‏)‏.‏ למרות זאת,‏ השמחה שהם מפיקים מהנתינה לאחרים מתעלה על כל הקרבה מצידם (‏מה״ש כ׳:‏35‏)‏.‏ מ24.‏11 20–21 §3–5

המשרתים־העוזרים מבצעים עבודה חיונית בקהילות.‏ השליח פאולוס הוקיר את האחים הנאמנים האלה.‏ לדוגמה,‏ כשהוא כתב את האיגרת לקהילה בפיליפי,‏ הוא הזכיר בדברי הפתיחה שלו את המשרתים־העוזרים יחד עם זקני הקהילה (‏פיל׳ א׳:‏1‏)‏.‏ אחים טבולים רבים נהנים לשרת בתור משרתים־עוזרים,‏ בין אם הם צעירים ובין אם מבוגרים.‏ למשל,‏ דֶוואן התמנה למשרת־עוזר בגיל 18.‏ לעומת זאת,‏ אח בשם לואיס התמנה בשנות ה־50 המוקדמות לחייו.‏ הוא אומר:‏ ”‏זוהי זכות גדולה לשמש בתור משרת־עוזר,‏ במיוחד לאור כל האהבה שהקהילה תמיד הרעיפה עליי”‏.‏ אין ספק שרבים מזדהים עם תחושותיו.‏ אם אתה אח טבול ואינך משרת־עוזר,‏ האם תוכל להציב לעצמך את המטרה הזו?‏ מ24.‏11 14 §1–3

בגיל 39 גילה חזקיהו,‏ מלך יהודה,‏ שהוא חולה במחלה סופנית.‏ דרך הנביא ישעיהו,‏ יהוה הודיע לו שהוא עומד למות ממחלתו (‏מל״ב כ׳:‏1‏)‏.‏ נראה היה שמצבו של חזקיהו חסר תקווה.‏ לאחר ששמע זאת,‏ הוא חש ייאוש עמוק,‏ בכה ללא הרף והתחנן לעזרתו של יהוה בתפילה.‏ דמעותיו ותחינותיו של חזקיהו השפיעו עמוקות על יהוה,‏ והוא אמר לו:‏ ”‏שמעתי את תפילתך.‏ ראיתי את דמעותיך.‏ הינני מרפא אותך”‏.‏ דרך הנביא ישעיהו,‏ הבטיח יהוה ברוב רחמיו להאריך את חייו של חזקיהו ולהציל את ירושלים מידי האשורים (‏מל״ב כ׳:‏4–6‏)‏.‏ האם אתה מתמודד עם בעיה בריאותית חמורה,‏ ונראה שמצבך חסר תקווה?‏ אם כן,‏ פנה אל יהוה בתפילה,‏ אפילו בדמעות.‏ המקרא מחזק אותנו ש”‏אבי החמלה ואלוהי כל נחמה”‏ יתמוך בנו בכל צרותינו (‏קור״ב א׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ מ24.‏12 24 §15–17

כמה נפלא יהיה לקבל את פניהם של המוקמים לתחייה!‏ תאר לעצמך עד כמה תיהנה ללמוד עוד ועוד על יהוה כשתבחן את אינספור פלאי הבריאה (‏תהל׳ ק״ד:‏24;‏ יש׳ י״א:‏9‏)‏.‏ מעל לכול,‏ כמה מאושרים נהיה כשנוכל לשרת את יהוה ללא שמץ של רגשי אשמה.‏ האם היית מוותר על כל זה למען ”‏תענוגות החטא הזמניים”‏?‏ (‏עב׳ י״א:‏25‏)‏ ודאי שלא!‏ הברכות האלה ראויות לכל הקרבה מצידנו.‏ זכור שחיי נצח עלי אדמות לא תמיד יישארו בגדר תקווה עתידית.‏ יום יבוא וזו תהיה המציאות שכולנו נחיה בה.‏ אך כל זה לא היה מתאפשר ללא אהבתו העצומה של יהוה שהניעה אותו למסור את בנו למעננו.‏ מ25.‏01 29 §12

מבין כל הנאמנים המוזכרים בספר עברים,‏ הדוגמה של משה ראויה במיוחד לציון (‏עב׳ ג׳:‏2–5;‏ י״א:‏23–25‏)‏.‏ אמונתו של משה לא הייתה לשווא,‏ כי יהוה סיפק באורח נס מזון ושתייה לעם ישראל במדבר הצחיח (‏שמ׳ ט״ו:‏22–25;‏ תהל׳ ע״ח:‏23–25‏)‏.‏ למרות אמונתו החזקה,‏ כשנה לאחר יציאת מצרים,‏ עלו בו תהיות לגבי יכולתו של יהוה לספק בשר לעמו.‏ הוא לא הצליח להבין כיצד יהוה יכול לספק בשר למיליוני איש שחנו במדבר שומם.‏ בתגובה שאל יהוה את משה:‏ ”‏האם קָצרה יד יהוה?‏”‏ (‏במ׳ י״א:‏21–23‏)‏ למעשה,‏ יהוה כביכול שאל אותו:‏ ’‏האם אתה חושב שאני לא מסוגל לקיים את מה שאמרתי?‏’‏ מ25.‏03 26 §1–2

האם יש לנו סיבה להחשיב את המבול לצל נבואי?‏ לא,‏ מכיוון שהמקרא אינו תומך בטיעון זה מפורשות.‏ אומנם ישוע השווה את תקופת נוכחותו ל”‏ימי נוח”‏,‏ אבל הוא לא רמז שהמבול מהווה צל נבואי ושלכל אדם ולכל מאורע יש הקבלה לתקופתנו.‏ הוא גם לא אמר שסגירת דלת התיבה נושאת משמעות נבואית (‏מתי כ״ד:‏37–39‏)‏.‏ כיצד הגיב נוח כששמע את אזהרת יהוה?‏ הוא מייד החל לבנות את התיבה,‏ ובזאת הוכיח את עומק אמונתו (‏עב׳ י״א:‏7;‏ פטרוס א׳.‏ ג׳:‏20‏)‏.‏ בדומה לנוח,‏ גם מי ששומעים כיום את הבשורה הטובה על המלכות נדרשים לפעול בהתאם לכך (‏מה״ש ג׳:‏17–20‏)‏.‏ פטרוס תיאר את נוח כ”‏מבשר הצדקה”‏.‏ כיום אנו מבצעים פעילות בישור כלל־עולמית ושואפים להשתתף בה כמיטב יכולתנו.‏ אך חרף כל מאמצינו,‏ לעולם לא נצליח להכריז את הבשורה הטובה לכל אדם ואדם עלי אדמות לפני בוא הקץ.‏ מ24.‏05 9 §3–5

עלינו לחפש דרכים להביע את אהבתנו והוקרתנו כלפי ידידיו של יהוה (‏רומ׳ י״ב:‏10‏)‏.‏ דרך אחת לעשות זאת מוזכרת בהמשך פסוק 4.‏ נאמר שם שאדם המתארח באוהלו של יהוה ”‏אינו חוזר בו מהבטחתו,‏ גם כאשר הדבר לרעתו”‏.‏ הפרת הבטחות עלולה לפגוע באחרים (‏מתי ה׳:‏37‏)‏.‏ משום כך,‏ יהוה מצפה מאורחיו לעמוד בנדר הנישואין שלהם.‏ הוא גם מתמלא שמחה כשהוא רואה הורים המשתדלים כמיטב יכולתם לקיים את ההבטחות שהבטיחו לילדיהם.‏ אהבתנו לאלוהים ולרֵע תניע אותנו להמשיך לעשות מאמצים לעמוד במילתנו.‏ דרך נוספת להראות שאנו רוחשים כבוד לידידי יהוה היא להיות מכניסי אורחים ולגלות נדיבות כלפיהם (‏רומ׳ י״ב:‏13‏)‏.‏ פעילויות פנאי בחברת אחינו ואחיותינו מחזקות את קשרי הידידות שלנו איתם ועם יהוה.‏ מלבד זאת,‏ כשאנו מכניסים אורחים,‏ אנו מחקים את דוגמתו של יהוה עצמו.‏ מ24.‏06 12 §15–16

יהוה חושף את האמת בפני אנשים ענווים (‏מתי י״א:‏25‏)‏.‏ בתחילת הדרך היינו מוכנים לגלות ענווה ולקבל עזרה ללמוד את האמת (‏מה״ש ח׳:‏30,‏ 31‏)‏.‏ אך עלינו להיות זהירים ולא להניח לגאווה להתפתח בליבנו,‏ משום שהיא עלולה לגרום לנו לחשוב שדעותינו האישיות משתוות לעקרונות המקרא ולהדרכתו של ארגון יהוה.‏ כדי להישאר ענווים,‏ עלינו לזכור עד כמה קטנים אנו בהשוואה לגדולתו של יהוה (‏תהל׳ ח׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ נוכל להתפלל אליו שיעזור לנו לפתח ענווה ונכונות ללמוד.‏ דרך דברו הכתוב וארגונו,‏ יהוה מאפשר לנו להכיר את צורת חשיבתו ולאמץ אותה.‏ כשאתה קורא במקרא,‏ חפש פסוקים המראים שיהוה מוקיר את תכונת הענווה וסולד מגאווה,‏ שחצנות ויהירות.‏ עשה כל מאמץ להישאר עניו,‏ במיוחד כשאתה מקבל זכויות שירות שטמונה בהן מידה של סמכות.‏ מ24.‏07 10 §8–9

גם כיום יהוה דואג שעמו ימשיך להתנהל בצורה מאורגנת.‏ משנת 1919 ואילך משתמש ישוע בקבוצה קטנה של אחים משוחי רוח על מנת לארגן את פעילות הבישור ולספק מזון רוחני לכל משרתי יהוה (‏לוקס י״ב:‏42‏)‏.‏ אין לנו שום ספק שיהוה מברך את פועלם של האחים הללו (‏יש׳ ס״ה:‏13,‏ 14‏)‏.‏ אם לא נפעל בצורה מאורגנת,‏ לא נוכל לבצע את המשימה שהטיל עלינו ישוע (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ חשוב מה היה קורה אם לא הייתה חלוקה מסודרת של שטחי הבישור.‏ כל אחד היה מבשר היכן שהוא רואה לנכון,‏ וכך היינו חוזרים לאותם שטחים שוב ושוב,‏ ובמקביל מזניחים שטחים אחרים.‏ אילו יתרונות נוספים נובעים מפעילות מאורגנת?‏ כפי שישוע ארגן את תלמידיו כשהיה על כדור הארץ,‏ כך הוא ממשיך לארגן את משרתיו גם בתקופתנו.‏ מ24.‏04 8–9 §2–4

קין היה בנם הבכור של אדם וחוה.‏ הוא ירש מהם את הנטייה לחטוא.‏ בנוסף,‏ המקרא מציין ש”‏מעשיו היו רעים”‏ (‏יוח״א ג׳:‏12‏)‏.‏ ייתכן שזו הסיבה שיהוה ’‏לא שעה אל קין ואל מנחתו’‏.‏ אך במקום לשנות את דרכיו,‏ ”‏כעסו של קין בער מאוד ונפלו פניו”‏.‏ מה עשה יהוה לאחר מכן?‏ הוא דיבר עם קין (‏בר׳ ד׳:‏3–7‏)‏.‏ שים לב שיהוה פנה לקין באדיבות.‏ הוא הראה שעדיין יש לו תקווה והזהיר אותו מפני הסכנה שבחטא.‏ למרבה הצער,‏ קין דחה את דבריו.‏ הוא לא נתן ליהוה להוביל אותו לחרטה.‏ לאחר תגובתו השלילית,‏ האם הפסיק יהוה לנסות לעזור לחוטאים אחרים לחזור בתשובה?‏ לא,‏ ההיפך הוא הנכון.‏ מ24.‏08 10 §8

לעם ישראל ציפה עתיד נפלא.‏ בזכות ברכתו של יהוה הם יכלו לחיות זמן רב בארץ שהובטחה להם.‏ וזו אכן הייתה ארץ יפהפייה ופורייה.‏ משה תיאר באוזני בני ישראל מה חיכה להם שם:‏ ”‏ערים גדולות וטובות אשר לא בנית,‏ בתים מלאים כל טוב אשר לא עבדת עבורם,‏ בורות מים חצובים אשר לא חפרת,‏ וכרמים ועצי זית אשר לא נטעת”‏ (‏דב׳ ו׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ הוא גם הזהיר את בני ישראל והבהיר להם שעל מנת להמשיך לחיות בארץ העשירה והשופעת הזו,‏ עליהם לשמור את מצוותיו של יהוה.‏ משה האיץ בהם ’‏לבחור בחיים’‏ בכך שישמעו בקולו של יהוה ו’‏ידבקו בו’‏ (‏דב׳ ל׳:‏20‏)‏.‏ אך בני ישראל דחו את יהוה,‏ ועם הזמן הוא אפשר לאשורים,‏ ובתקופה מאוחרת יותר גם לבבלים,‏ לכבוש את ארצם ולהגלות אותם (‏מל״ב י״ז:‏6–8,‏ 13,‏ 14;‏ דה״ב ל״ו:‏15–17,‏ 20‏)‏.‏ מ24.‏11 9 §5–6

רבים סבורים שהם ייוושעו רק מעצם העובדה שהם ’‏מאמינים בזה אשר הוא שלח’‏ (‏יוח׳ ו׳:‏29‏,‏ תרגום החברה לכתבי הקודש‏)‏.‏ אך דרוש יותר מכך.‏ רוב מאזיניו של ישוע בגליל האמינו בו בתחילה.‏ אך בשלב מסוים הם הפסיקו ללכת אחריו.‏ מדוע?‏ רבים מן ההמון שישוע האכיל הלכו אחריו כל עוד הוא נתן להם את מבוקשם.‏ מה שמשך אותם היו ניסי הריפוי שחולל,‏ המזון שחילק בחינם והדברים שלימד,‏ שעלו בקנה אחד עם דעותיהם האישיות.‏ אך ישוע הבהיר להם שכדי להיות תלמידיו האמיתיים דרוש יותר מכך.‏ הוא לא נשלח לכדור הארץ רק כדי למלא את צורכיהם הגופניים של האנשים.‏ על מנת להיות תלמידיו היה עליהם להיענות להזמנתו ’‏לבוא אליו’‏,‏ כלומר לקבל את דבריו ולציית להם (‏יוח׳ ה׳:‏40‏)‏.‏ מ24.‏12 12 §12–13

אם בעל נוהג באשתו בצורה משפילה או מתעלל בה,‏ מה יכול לעזור לו להשתנות?‏ הוא יכול להציב לעצמו למטרה לחקות את דוגמתו של ישוע.‏ האופן שבו התייחס לשליחיו מהווה מופת לחיקוי עבור הבעלים.‏ ראה מה ניתן ללמוד מהדרך שבה ישוע נהג בשליחיו ודיבר אליהם.‏ ישוע התייחס לשליחיו באדיבות ובכבוד.‏ הוא מעולם לא נהג בהם ביד קשה או ברודנות,‏ ומעולם לא השתמש בכוחו כדי להוכיח שיש לו סמכות עליהם,‏ אלא שירת אותם בענווה (‏יוח׳ י״ג:‏12–17‏)‏.‏ ישוע אמר לתלמידיו:‏ ”‏למדו ממני,‏ כי עניו אני ושפל רוח,‏ ותמצאו מרגוע לנפשותיכם”‏ (‏מתי י״א:‏28–30‏)‏.‏ שים לב שישוע גילה ענווה.‏ אדם עניו אינו אדם חלש.‏ ההיפך הוא הנכון,‏ הענווה מקנה לאדם חוזק פנימי המאפשר לו לגלות שליטה עצמית.‏ לנוכח התגרות,‏ הוא שומר על קור רוח ומרסן את רגשותיו.‏ מ25.‏01 10 §10–11

ככל שהסדר העולמי הנוכחי מתקרב אל קיצו,‏ אנו יכולים לצפות שהמצב הכלכלי בעולם ילך ויחמיר.‏ מהומות פוליטיות,‏ עימותים בין קבוצות חמושות,‏ אסונות טבע ומגיפות חדשות עלולים להוביל להוצאות בלתי צפויות או לאובדן עבודתנו,‏ רכושנו או אף ביתנו.‏ מה יכול לעזור לנו לקבל החלטות המראות שאנו בוטחים ביהוה?‏ אחת הדרכים העיקריות והיעילות ביותר להתמודד עם קשיים כלכליים היא לספר ליהוה על חששותיך.‏ בקש ממנו חוכמה כדי שתוכל לקבל החלטות נבונות,‏ ולב רגוע כדי שתוכל להימנע מ”‏לדאוג יותר מדי”‏ לגבי מצבך (‏לוקס י״ב:‏29–31‏)‏.‏ התחנן אליו שיעזור לך ללמוד להסתפק בדברים הבסיסיים (‏טימ״א ו׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ ערוך מחקר בפרסומינו לגבי התמודדות עם קשיים כלכליים.‏ רבים מצאו עצות מועילות בנושא באתר jw.org. מ25.‏03 28–29 §10–11

הגיעה העת שבה התאפשר לנוכרים לא־נימולים להפוך לחלק מעמו של אלוהים.‏ יהוה השתמש בשליח פטרוס כדי לבשר לקורנליוס,‏ שהיה מבין הנוכרים הראשונים שהפכו למשיחיים.‏ באותם ימים,‏ היהודים לא באו במגע עם הנוכרים.‏ לכן אין זה מפתיע שפטרוס היה זקוק לעזרה כדי להתכונן למשימתו.‏ כשהבין מהו רצונו של אלוהים בעניין,‏ הוא שינה את השקפתו והלך ”‏ללא כל התנגדות”‏ למקום שאליו נשלח (‏מה״ש י׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ הוא בישר לקורנליוס ולבני ביתו,‏ והם נטבלו (‏מה״ש י׳:‏21–23,‏ 34,‏ 35,‏ 44–48‏)‏.‏ שנים מאוחר יותר,‏ פטרוס עודד את אחיו לאמונה להיות ”‏תמימי דעים”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏8‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ בתור משרתי אלוהים,‏ נוכל להיות תמימי דעים אם נשקף את חשיבתו של יהוה כפי שהיא באה לידי ביטוי בדברו הכתוב.‏ מ25.‏03 9 §7–8

הגישות והדעות הנפוצות בעולם רק הולכות ומתרחקות מאמות המידה המושלמות של יהוה (‏מש׳ י״ז:‏15‏)‏.‏ משום כך,‏ מן ההכרח שנחדד את כושר ההבחנה שלנו ונלמד לזהות ולדחות את ההשקפות שמקדמים מתנגדינו בניסיון לשבור את רוחנו ואף לגרום לנו לזנוח את דרך האמת.‏ על כולנו לחתור אל הבגרות בהתאם לעצה שנתן פאולוס למשיחיים העברים.‏ על מנת להתקדם רוחנית עלינו לרכוש ידע מעמיק על האמת ולאמץ את דרך חשיבתו של יהוה.‏ תהליך זה ממשיך גם לאחר ההקדשה והטבילה.‏ אין זה משנה כמה זמן אנו משרתים את יהוה,‏ כולנו צריכים לקרוא וללמוד את דבר־אלוהים בקביעות (‏תהל׳ א׳:‏2‏)‏.‏ תוכנית טובה של לימוד אישי תעזור לנו לחזק תכונה חשובה שפאולוס הבליט באיגרתו אל העברים:‏ אמונה (‏עב׳ י״א:‏1,‏ 6‏)‏.‏ מ24.‏09 10 §7–8

אם יהוה יהיה מוחשי בעינינו,‏ יהיה לנו קל יותר לשמור לו אמונים.‏ דוגמתו של יוסף ממחישה זאת.‏ הוא סירב בנחישות לנאוף עם אשת פוטיפר משום שהציב את יהוה לנגד עיניו ולא רצה לאכזב אותו (‏בר׳ ל״ט:‏9‏)‏.‏ כדי שיהוה יהיה ממשי גם עבורנו,‏ עלינו להקדיש זמן כדי להתפלל אליו וללמוד את דברו.‏ בעקבות כך,‏ הקשר שלנו איתו ילך ויתחזק.‏ אם גם לנו,‏ בדומה ליוסף,‏ יהיה קשר קרוב עם יהוה,‏ נהיה נחושים לא לעשות דבר בניגוד לרצונו.‏ מי ששוכחים שיהוה הוא ”‏אלוהים חיים”‏ עלולים בקלות להתרחק ממנו.‏ חשוב מה קרה בתקופת נדודיהם של בני ישראל במדבר.‏ למרות שהם ידעו שיהוה קיים,‏ הם החלו לפקפק בכך שהוא ידאג להם (‏שמ׳ י״ז:‏2,‏ 7‏)‏.‏ בסופו של דבר,‏ הם מרדו באלוהים.‏ המקרה הזה משמש לנו כאזהרה,‏ ולעולם לא נרצה ללכת בדרכם (‏עב׳ ג׳:‏12‏)‏.‏ מ24.‏06 24 §14–15

אנו חיים בשלהי אחרית הימים,‏ ולכן אנו מצפים שהקשיים הגורמים לנו להזיל דמעות רק ילכו ויתגברו.‏ יהוה מבחין בדמעותינו וחפץ לעזור לנו.‏ הדמעות שלנו יקרות לו.‏ לכן כשאנחנו מתמודדים עם מצבים קשים,‏ נרצה לשפוך את ליבנו לפניו בתפילה.‏ חשוב שלעולם לא נבודד את עצמנו מאחינו ואחיותינו האוהבים ונמשיך לשאוב נחמה מהמילים המחזקות המתועדות במקרא.‏ אנו יכולים להיות בטוחים שאם נחזיק מעמד בנאמנות,‏ יהוה יגמול לנו.‏ נזכה להיות חלק מהתגשמות ההבטחה הנפלאה שאלוהים ימחה כל דמעה הנובעת מצער,‏ בגידה וייאוש (‏ההת׳ כ״א:‏4‏)‏.‏ באותם ימים הדמעות שלנו ינבעו רק מאושר!‏ מ24.‏12 20 §3;‏ 25 §19

יהוה מינה אותנו לשמש כעדיו,‏ והוא מבטיח להפיח בנו אומץ לב (‏יש׳ מ״ג:‏10,‏ 11‏)‏.‏ חשוב על ארבע הדרכים הבאות שבעזרתן יהוה מחזק אותנו:‏ ראשית,‏ ישוע נמצא לצידנו בכל פעם שאנו יוצאים לשירות (‏מתי כ״ח:‏18–20‏)‏.‏ שנית,‏ יהוה משתמש במלאכים כדי לעזור לנו (‏ההת׳ י״ד:‏6‏)‏.‏ שלישית,‏ הוא מעניק לנו את רוח הקודש המזכירה לנו את הדברים שלמדנו (‏יוח׳ י״ד:‏25,‏ 26‏)‏.‏ רביעית,‏ הוא בירך אותנו באחים ואחיות רוחניים המהווים שותפים נפלאים לשירות.‏ יהוה סיפק לנו את כל הנחוץ לנו למילוי שירותנו,‏ ובזכות התמיכה שאנו מקבלים ממנו ומאחינו האוהבים,‏ נוכל למלא בהצלחה את שליחותנו.‏ ואם שמחתך לשירות לפעמים דועכת מפני שאתה מתקשה למצוא אנשים בבית,‏ תוכל לשאול את עצמך היכן הם נמצאים כעת (‏מה״ש ט״ז:‏13‏)‏.‏ האם הם עובדים או עורכים קניות?‏ במקרה כזה,‏ האם יתאפשר לך לפגוש יותר אנשים אם תבשר ברחוב?‏ מ24.‏04 17 §10–11

אם אתה נשוי ושואף לשרת כזקן קהילה,‏ חשוּב שגם למשפחתך יהיה שם טוב בעיני אחרים.‏ המקרא מציין שהמשגיח צריך להיות ”‏אדם המנהיג היטב את בני ביתו”‏.‏ עליך להיות ידוע כראש משפחה אוהב ואחראי,‏ המדריך כראוי את משפחתו בכל התחומים הנוגעים לעבודת אלוהים.‏ אם אתה אב וילדיך עדיין קטינים,‏ עליהם ’‏להיכנע לך במלוא הרצינות’‏ (‏טימ״א ג׳:‏4‏)‏.‏ כמובן,‏ תרצה שילדיך ישחקו ויצחקו,‏ כמו כל ילד אחר.‏ אך עליך לחנך אותם באהבה כך שהם יהיו ממושמעים,‏ יתנהגו למופת ויכבדו אחרים.‏ כמו כן,‏ עליך להשקיע כל מאמץ כדי שהם יפתחו קשר קרוב עם יהוה,‏ יחיו על־פי עקרונותיו ויתקדמו אל עבר הטבילה.‏ מ24.‏11 22 §10–11

ככל שנהיה פעילים יותר בשירות יהוה,‏ כך נחווה את תמיכתו,‏ וכתוצאה מכך ביטחוננו בו יגבר (‏קור״א ג׳:‏9‏)‏.‏ אך זכור שיהוה לא משווה את מה שאתה מסוגל לתת לו עם מה שאחרים יכולים.‏ הוא מתמקד במה שטמון בליבך,‏ והוא שמח לראות שליבך שופע הערכה למתנתו היקרה,‏ קורבן הכופר (‏שמ״א ט״ז:‏7;‏ מר׳ י״ב:‏41–44‏)‏.‏ רק בזכות קורבן הכופר אנו זוכים לסליחת חטאים,‏ ידידות עם יהוה ותקוות חיי הנצח.‏ לכן אנחנו רוצים להביע את הוקרתנו ליהוה על כך שאהבתו הניעה אותו לפתוח בפנינו את הברכות האלה (‏יוח״א ד׳:‏19‏)‏.‏ ואנו רוצים להכיר תודה גם לישוע על כך שברוב אהבתו נתן את חייו בעדנו!‏ מ25.‏01 31 §16–18

חשוב כיצד הרגיש מחבר מזמור ע״ג‏.‏ הוא ראה שאחרים נהנים מבריאות ומחיים עשירים ונטולי דאגות (‏תהל׳ ע״ג:‏3–5,‏ 12‏)‏.‏ הצלחתם גרמה לו להרגיש שמאמציו לשרת את יהוה חסרי כל טעם.‏ הוא היה ”‏מוטרד כל היום”‏ ממחשבות מייאשות (‏תהל׳ ע״ג:‏13,‏ 14‏)‏.‏ כיצד הוא התמודד עם דאגותיו?‏ מחבר המזמור הלך אל מרכז עבודת יהוה (‏תהל׳ ע״ג:‏16–18‏)‏.‏ בסביבה השקטה הזו התאפשר לו לחשוב בצלילות.‏ הוא הבין שאף־על־פי שיש הנהנים מחיים קלים למראית עין,‏ אין להם עתיד בטוח לטווח הרחוק.‏ הכרה זו הקנתה לו שלוות נפש,‏ כי הוא הבין שהתמקדות במטרות רוחניות היא תמיד ההחלטה הטובה ביותר.‏ בזכות כך נחישותו לשרת את יהוה ניעורה בו מחדש (‏תהל׳ ע״ג:‏23–28‏)‏.‏ מ24.‏10 26–27 §11–12

יהוה בחר בנו להיות עדיו (‏יש׳ מ״ג:‏10–12‏)‏.‏ לפני כמה שנים נאמר במכתב מהגוף המנהל:‏ ”‏הזכות הגדולה ביותר שזכינו לה היא להיקרא עדי־יהוה”‏.‏ מדוע?‏ תן דעתך לדוגמה הבאה:‏ אם היית צריך לבחור עד אופי שיעיד לטובתך בבית המשפט,‏ היית בוחר באדם שאתה מכיר מקרוב ובוטח בו,‏ מישהו בעל מוניטין טוב,‏ שעדותו תיחשב לאמינה.‏ כשיהוה בחר בנו לשמש כעדיו,‏ הוא הראה למעשה שהוא מכיר אותנו היטב וסומך עלינו שנעיד על כך שהוא האל האמיתי היחיד.‏ זהו כבוד גדול עבורנו להיות עדיו,‏ ולכן אנו מנצלים כל הזדמנות להכריז על שמו ולהפריך את השקרים הרבים שהופצו נגדו.‏ אין ספק שאנו גאים לחיות בהתאם לשם שאנו נושאים כעדי־יהוה (‏רומ׳ י׳:‏13–15‏)‏.‏ מ24.‏05 18 §13

נתינה לזולת הסבה לישוע שמחה רבה.‏ במקרה אחד שבו הוא לימד המוני אנשים,‏ הוא גם עשה מעבר לכך.‏ הוא דאג לצרכים הפיזיים שלהם.‏ הוא סיפק להם מזון באורח פלא והנחה את השליחים לחלק להם אותו (‏מר׳ ו׳:‏41‏)‏.‏ כך הוא המחיש להם כיצד ניתן לשרת אחרים והראה שיש חשיבות רבה גם לעזרה מעשית.‏ דמיין לעצמך את השמחה שחשו השליחים בשעה שפעלו לצד ישוע וחילקו להמון את המזון שנוצר בדרך נס,‏ עד ש”‏הכול אכלו ושבעו”‏ (‏מר׳ ו׳:‏42‏)‏.‏ כמובן,‏ לא הייתה זו הפעם היחידה שישוע הציב את טובתם של אחרים לפני טובתו שלו.‏ הוא היה מוכן לשרת את הזולת לאורך כל חייו עלי אדמות (‏מתי ד׳:‏23‏)‏.‏ ישוע שאב שמחה וסיפוק אמיתיים מכך שלימד אחרים ודאג לצורכיהם בענווה.‏ מ24.‏11 16 §10–11

אין ספק שיהיו לנו יותר הזדמנויות להושיט עזרה אחד לשני ככל שהמצב בעולם ילך ויחמיר במהלך ”‏אחרית הימים”‏.‏ נוכל גם לשמש כחוף מבטחים עבור אחינו מבחינה רגשית ורוחנית.‏ אחת הדרכים לעשות זאת היא לקבל בחום את פניהם באולם המלכות.‏ נרצה לעשות כל מאמץ כדי לרומם את רוחם של אחינו ולעזור להם להרגיש אהובים ובטוחים.‏ כשאחים מתמודדים עם סערות בחייהם,‏ זקני הקהילה יכולים לשמש כמחסה עבורם.‏ בשעת אסון או במצב חירום רפואי,‏ זקני הקהילה נוקטים יוזמה ומארגנים את הסיוע הנחוץ.‏ בנוסף,‏ הם גם מספקים עזרה רוחנית.‏ האחים והאחיות ירגישו בנוח לפנות לזקן קהילה אם הוא ידוע בתור אדם נעים,‏ אמפטי וקשוב.‏ תכונות כאלה יעזרו לאחים להרגיש שהוא באמת דואג להם וידרבנו אותם ליישם את העצות שהוא נותן להם על בסיס המקרא (‏תסל״א ב׳:‏7,‏ 8,‏ 11‏)‏.‏ מ24.‏06 29 §12–13

אל לנו לחשוב שהעובדה שיהוה הוא האל הכול יכול משמעה שאין לו רגשות.‏ המקרא מלמד שנבראנו בצלם אלוהים.‏ מכאן שאם לנו יש רגשות,‏ הגיוני להסיק שגם יהוה הוא אל בעל רגשות.‏ המקרא מתאר את יהוה כמי שיכול לחוש עצב וכאב (‏תהל׳ ע״ח:‏40,‏ 41‏)‏.‏ אין ספק שליהוה כאב מאוד לראות שישוע,‏ בנו יקירו,‏ מוצא להורג בעינויים בידי אנשים אכזריים וחסרי יראת אלוהים.‏ קורבן הכופר מוכיח שאיש לא אוהב אותנו יותר מיהוה — גם לא בני המשפחה הכי קרובים אלינו או חברינו הטובים ביותר (‏רומ׳ ח׳:‏32,‏ 38,‏ 39‏)‏.‏ יהוה אוהב אותנו אפילו יותר מכפי שאנו אוהבים את עצמנו.‏ האם אתה רוצה לחיות לנצח?‏ יהוה חפץ שתזכה בכך אף יותר!‏ האם אתה רוצה לקבל סליחת חטאים?‏ יהוה מעוניין אף יותר לסלוח לך!‏ כל שהוא מבקש מאיתנו הוא לקבל את מתנתו היקרה,‏ לגלות אמונה אמיתית ולשמוע בקולו.‏ קורבן הכופר הוא אכן ביטוי שאין שני לו לאהבתו של יהוה כלפינו (‏קהלת ג׳:‏11‏)‏.‏ מ25.‏01 22 §8–9

כולנו מקבלים החלטות המבוססות על מה שאנו רואים,‏ שומעים או מרגישים.‏ אבל חושינו עלולים להטעות אותנו.‏ במקרים מסוימים התחושות שלנו נכונות,‏ אבל אם נעשה לנו להרגל להתהלך על־פי מראה עיניים,‏ אנו עלולים בסופו של דבר להתעלם מרצון אלוהים או מחוקיו (‏קהלת י״א:‏9;‏ מתי כ״ד:‏37–39‏)‏.‏ כשאנו מתהלכים באמונה,‏ קל לנו יותר לקבל החלטות ’‏רצויות בעיני האדון’‏.‏ אם נקשיב לעצותיו של אלוהים,‏ הדבר יעניק לנו שלווה פנימית ואושר אמיתי (‏תהל׳ ט״ז:‏8,‏ 9;‏ יש׳ מ״ח:‏17,‏ 18‏)‏.‏ וכל עוד נמשיך להתהלך באמונה,‏ נזכה בחיי נצח (‏קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏18‏)‏.‏ כיצד נדע אם אנחנו מתהלכים על־פי אמונה או על־פי מראה עיניים?‏ נוכל לבחון אילו גורמים משפיעים על החלטותינו.‏ האם אנו מקבלים החלטות רק על בסיס מה שאנו רואים,‏ או שאנו סומכים על הדרכתו של אלוהים ומאפשרים לה להנחות אותנו?‏ מ25.‏03 20–21 §3–4

על כל אחד מאיתנו מוטלת האחריות החשובה לתרום ליופיו של גן העדן הרוחני כדי שיותר ויותר אנשים יימשכו אליו.‏ נוכל לעשות זאת אם נחקה את יהוה.‏ הוא אינו כופה על אנשים להצטרף לארגונו בניגוד לרצונם,‏ אלא ’‏מושך’‏ אותם אליו בעדינות (‏יוח׳ ו׳:‏44;‏ יר׳ ל״א:‏3‏)‏.‏ ישרי הלב לומדים על אהבתו של יהוה ואישיותו שובת הלב ועקב כך נמשכים אליו באופן טבעי.‏ כיצד תכונותינו ומעשינו יוכלו למשוך אחרים אל גן העדן הרוחני?‏ אחת הדרכים לעשות זאת היא לנהוג באחינו באהבה וטוב לב.‏ אנו רוצים שהחדשים הנוכחים באסיפותינו יגיעו לאותה המסקנה שהסיקו הלא־מאמינים שבאו לאסיפות בקורינתוס הקדומה:‏ ”‏אלוהים אכן בקרבכם”‏ (‏קור״א י״ד:‏24,‏ 25;‏ זכ׳ ח׳:‏23‏)‏.‏ לכן חשוב מאוד שנמשיך ליישם את העצה המוזכרת בפסוק היומי.‏ מ24.‏04 23–24 §16–17