דצמבר

תלמידיו של ישוע האמינו בדבר־אלוהים והתאמצו ליישם אותו בפועל (‏יוח׳ י״ז:‏6‏)‏.‏ אך למרות זאת הם תהו מדוע ישוע מת כפושע על עמוד הוקעה.‏ ישוע זיהה שספקותיהם לא נבעו מלב רע,‏ אלא מחוסר הבנה (‏לוקס ט׳:‏44,‏ 45;‏ יוח׳ כ׳:‏9‏)‏.‏ לכן הוא הבהיר להם את משמעות הכתוב במקרא.‏ נבחן כעת כיצד הוא עשה זאת כאשר נגלה אל שניים מתלמידיו בדרכם לעמאוס.‏ ישוע לא גילה להם מייד את זהותו.‏ הוא קודם כול שאל אותם שאלות במטרה לעזור להם להביע בחופשיות את רגשותיהם ומחשבותיהם,‏ והם אכן עשו זאת.‏ מכיוון שלא ידעו מי עומד מולם,‏ הם סיפרו לו שהם קיוו שישוע יהיה זה שיושיע את ישראל מהדיכוי הרומי (‏לוקס כ״ד:‏18–27‏)‏.‏ ישוע השתמש בכתבי־הקודש כדי להסביר להם את משמעות המאורעות שהתרחשו.‏ מאוחר יותר באותו הערב נפגש ישוע עם תלמידיו האחרים כדי להסביר גם להם את האמיתות הללו (‏לוקס כ״ד:‏33–48‏)‏.‏ מ24.‏10 14 §9–10

ישוע למד מאביו השמימי כיצד לפעול ומה לומר.‏ בהתאם לדוגמתו של ישוע,‏ גם ארגון יהוה מספק הנחיות והדרכה מוסרית על בסיס המקרא (‏טימ״ב ג׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ אנו מקבלים באופן קבוע תזכורות לגבי הצורך לקרוא את דבר־אלוהים וליישם את החומר הנלמד.‏ צומחת לנו תועלת רבה כשאנו לומדים את המקרא בעזרת הפרסומים היוצאים לאור מטעם ארגוננו.‏ למשל,‏ כך מתאפשר לנו להשוות את ההנחיות מטעם הארגון לעקרונות המקרא ולהיווכח בבירור שהן אכן עולות בקנה אחד עם דבר־אלוהים.‏ העובדה הזו מחזקת עוד יותר את ביטחוננו בארגונו של יהוה (‏רומ׳ י״ב:‏2‏)‏.‏ ישוע בישר את ”‏הבשורה הטובה על מלכות אלוהים”‏ (‏לוקס ד׳:‏43,‏ 44‏)‏.‏ הוא גם הטיל על תלמידיו את המשימה לבשר על המלכות (‏לוקס ט׳:‏1,‏ 2;‏ י׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏ היום כל מי שמשתייך לארגון יהוה מבשר את בשורת המלכות,‏ ללא תלות במקום מגוריו.‏ מ24.‏04 9 §5–7

חזק את ביטחונך בהנחיות שמאת ארגון יהוה.‏ בימי קדם מינה יהוה את משה,‏ ולאחר מכן את יהושע,‏ כדי לספק הנחיות לעמו (‏יהו׳ א׳:‏17‏)‏.‏ בני ישראל זכו לברכות כל עוד הם כיבדו אותם כנציגיו.‏ מאות שנים לאחר מכן,‏ כשנוסדה הקהילה המשיחית,‏ סיפקו 12 השליחים הנחיות לשאר המאמינים (‏מה״ש ח׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ כעבור זמן מה התווספו לקבוצה זו זקנים אחרים בירושלים.‏ כשהמשיחיים נשמעו להדרכתם של אותם אחים נאמנים,‏ ’‏הקהילות הוסיפו להתחזק באמונה,‏ ומספר המאמינים גדל מיום ליום’‏ (‏מה״ש ט״ז:‏4,‏ 5‏)‏.‏ כיום גם אנו זוכים לברכות בזכות ציותנו להנחיות התיאוקרטיות הניתנות מאת ארגון יהוה.‏ מ24.‏07 10 §10

יהוה אהב מעומק ליבו את דוד המלך.‏ הוא אף כינה אותו ”‏איש כלבבי”‏.‏ אולם דוד ביצע חטאים חמורים,‏ כגון ניאוף ורצח.‏ על־פי התורה,‏ אדם כזה ראוי לעונש מוות (‏וי׳ כ׳:‏10;‏ במ׳ ל״ה:‏31‏)‏.‏ אך ברוב אהבתו,‏ יהוה בחר להתערב במקרה זה.‏ הוא שלח אליו את נתן הנביא,‏ למרות שדוד עדיין לא גילה סימני חרטה.‏ נתן סיפר לו משל שנועד לגעת לליבו.‏ כשדוד הבין את חומרת מעשיו,‏ הוא התחרט (‏שמ״ב י״ב:‏1–14‏)‏.‏ הוא כתב מזמור שלם שבו הביע את עומק חרטתו (‏תהל׳ נ״א‏,‏ כתובת)‏.‏ המזמור הזה היווה מקור נחמה עבור רבים ועורר באינספור חוטאים את הרצון להתחרט.‏ אין ספק שאנו שמחים שיהוה נהג בעבדו היקר דוד באהבה והניע אותו לחזור בתשובה.‏ מ24.‏08 10 §9

רבים יסכימו שלהיות הורה זו עבודה במשרה מלאה.‏ אם אתה הורה לילדים קטנים,‏ אנו משבחים אותך על מאמציך לעזור להם לבנות אמונה חזקה (‏דב׳ ו׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ ככל שילדיך יגדלו,‏ ייתכן שהם יתחילו לשאול שאלות משמעותיות בנוגע לאמונתנו ובאשר לעקרונות המוסר של המקרא.‏ בהתחלה ייתכן שהשאלות של ילדיך יעוררו בך דאגה,‏ ואולי אפילו תראה בהן כנסיגה רוחנית.‏ אך לאמיתו של דבר,‏ ככל שהילדים גדלים,‏ הם צריכים לשאול שאלות כדי לפתח אמונה משל עצמם (‏קור״א י״ג:‏11‏)‏.‏ לכן אין לך סיבה לחשוש.‏ אתה יכול לראות בשאלות הכנות שילדיך שואלים על אמונתנו כהזדמנות לעזור להם לפתח כושר חשיבה.‏ מ24.‏12 14 §1–2

המשיחיים העברים היו זקוקים לאמונה חזקה כדי להינצל מהצרה שעמדה לפרוץ ביהודה (‏עב׳ י׳:‏37,‏ 38‏)‏.‏ ישוע הזהיר את תלמידיו שכאשר יראו את ירושלים מוקפת מחנות צבא,‏ יהיה עליהם לנוס אל ההרים.‏ אזהרה זו נגעה לכל המשיחיים,‏ בין אם חיו בתוך ירושלים ובין אם מסביב לה (‏לוקס כ״א:‏20–24‏)‏.‏ באותה תקופה,‏ כאשר צבא איים לתקוף,‏ אנשים בדרך כלל היו מחפשים הגנה בעיר מוקפת חומה כמו ירושלים.‏ הצו לנוס אל ההרים נראה כצעד חסר היגיון ודרש מהם אמונה איתנה.‏ המשיחיים העברים היו צריכים גם לסמוך על מי שישוע מינה כדי להדריך את הקהילה.‏ אותם אחים ממונים ככל הנראה סיפקו הנחיות ספציפיות כדי לעזור לכל חברי הקהילה להישמע להוראותיו של ישוע בזמן הנכון ובצורה מסודרת (‏עב׳ י״ג:‏17‏)‏.‏ מ24.‏09 10 §9–10

ישוע מילא בצורה מושלמת את המשימה שאביו הטיל עליו לבצע עלי אדמות (‏יוח׳ י״ז:‏4‏)‏.‏ עם זאת,‏ הוא מעולם לא דגל בגישה:‏ ’‏אם אתה רוצה שמשהו יתבצע כמו שצריך,‏ תעשה אותו בעצמך’‏.‏ הוא הכשיר אחרים שימשיכו את דרכו.‏ הוא הפקיד בידי תלמידיו את האחריות לדאוג לכבשיו היקרים של יהוה ולשמש כמובילי הדרך בפעילות הבישור וההוראה.‏ ישוע נתן לתלמידיו עצות בצורה ישירה אך אוהבת.‏ חלקם נתקפו ספקות לפעמים,‏ והוא דאג לתת להם עצות מתאימות (‏לוקס כ״ד:‏25–27;‏ יוח׳ כ׳:‏27‏)‏.‏ כמו כן,‏ הוא הבהיר להם שעליהם לתת עדיפות למלאכת הרעייה הרוחנית על פני כל קריירה בעולם החילוני (‏יוח׳ כ״א:‏15‏)‏.‏ הוא גם הזכיר להם שאל להם להיות מוטרדים כשאחרים מקבלים זכויות שונות (‏יוח׳ כ״א:‏20–22‏)‏.‏ בנוסף לכך,‏ הוא תיקן כמה תפיסות מוטעות שהיו להם על מלכות אלוהים ועודד אותם להתמקד בהכרזת הבשורה הטובה (‏מה״ש א׳:‏6–8‏)‏.‏ מ24.‏10 15–16 §13–14

הציות ליהוה מוביל לחיים.‏ בדומה לבני ישראל שעמדו על סף הארץ המובטחת,‏ גם אנו עומדים בפתחו של העולם החדש שהבטיח אלוהים.‏ בקרוב נראה איך העולם כולו הופך לגן עדן (‏יש׳ ל״ה:‏1;‏ לוקס כ״ג:‏43‏)‏.‏ השטן ושדיו לא יהיו חלק ממנו (‏ההת׳ כ׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ דתות הכזב לא ירחיקו עוד את בני האדם מיהוה (‏ההת׳ י״ז:‏16‏)‏.‏ ממשלות לא ידכאו עוד את האזרחים (‏ההת׳ י״ט:‏19,‏ 20‏)‏.‏ בעולם החדש לא יהיה מקום למורדים (‏תהל׳ ל״ז:‏10,‏ 11‏)‏.‏ כולם יצייתו לחוקיו הצודקים של יהוה,‏ המקדמים שלום ואחדות.‏ כתוצאה מכך,‏ כל בני האדם יאהבו זה את זה ויבטחו איש ברעהו (‏יש׳ י״א:‏9‏)‏.‏ אכן מצפה לנו עתיד מזהיר.‏ ואם נשמע בקול יהוה,‏ נוכל לחיות בגן העדן לא מאות שנים,‏ אלא לנצח!‏ (‏יוח׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ מ24.‏11 9 §7

הנבואה בפסוק היומי מתגשמת בימינו במידה חסרת תקדים.‏ הפרסומים שאנו מוציאים לאור תורמים להפצת בשורת המלכות בלמעלה מ־1000 שפות.‏ כמו כן,‏ בזכות האתר שלנו jw.org מסר זה נגיש לרוב אוכלוסיית העולם.‏ אולם ישוע אמר לתלמידיו שהם לא יספיקו ”‏לעבור בכל ערי ישראל”‏,‏ או לבשר לכל אחד באופן אישי,‏ ”‏עד שיבוא בן האדם”‏ (‏מתי י׳:‏23;‏ כ״ה:‏31–33‏)‏.‏ מיליונים כיום חיים במדינות שבהן מוטלות הגבלות קשות על פעילות הבישור.‏ מלבד זאת,‏ כל דקה נולדים מאות תינוקות חדשים.‏ אף שאנחנו עושים כל מאמץ כדי לבשר לאנשים מ”‏כל אומה ושבט ולשון”‏,‏ לא נוכל לחלוק את הבשורה הטובה עם כל אדם לפני יום יהוה (‏ההת׳ י״ד:‏6‏)‏.‏ מ24.‏05 10 §6–7

ישוע השתמש בלשונו כדי לנחם ולרענן אחרים.‏ הוא מעולם לא הטיח מילים קשות בתלמידיו (‏לוקס ח׳:‏47,‏ 48‏)‏.‏ איזו דוגמה מצוינת עבור הבעלים המשיחיים!‏ ישוע הורה לבעלים לשמור אמונים לנשיהם.‏ הוא ציטט את דבריו של אביו השמימי ואמר שהבעל צריך ’‏לדבוק באשתו’‏ (‏מתי י״ט:‏4–6‏)‏.‏ כפי שמרמז הפועל ”‏לדבוק”‏,‏ קשר הנישואין צריך להיות כה חזק כאילו הבעל והאישה הודבקו זה לזה.‏ זהו קשר שאי־אפשר לנתק מבלי ששני הצדדים ייפגעו.‏ בעל שרוצה לפתח יחסים כאלו עמוקים עם אשתו,‏ חייב להימנע מכל סוג של פורנוגרפיה.‏ עליו להסיט מייד את עיניו ”‏מלהביט בדברי שווא”‏ (‏תהל׳ קי״ט:‏37‏)‏.‏ בנוסף,‏ עליו לכרות ברית עם עיניו ולא להסתכל בתשוקה על אף אישה אחרת (‏איוב ל״א:‏1‏)‏.‏ מ25.‏01 10 §12–13

הסלחנות שבני אדם מגלים יכולה להיות נושא מורכב.‏ לעומת זאת,‏ הדרך שבה יהוה סולח לבני אדם לא מושלמים שונה בתכלית מהדרך שבה אנו סולחים זה לזה.‏ סלחנותו של אלוהינו מיוחדת במינה.‏ מחבר מזמור ק״ל אמר על יהוה:‏ ”‏עימך הסליחה האמיתית,‏ למען ייראו מפניך”‏ (‏תהל׳ ק״ל:‏4‏)‏.‏ כן,‏ יהוה מעניק את ”‏הסליחה האמיתית”‏,‏ והוא מציב את המופת הנעלה ביותר בנושא הסלחנות.‏ במקור,‏ השורש סל״ח במקרא על הטיותיו השונות מיוחס אך ורק ליהוה ולעולם לא מתאר מחילה בין איש לרעהו.‏ כשיהוה סולח למישהו,‏ הוא מוחק לגמרי את חטאו.‏ תודות לכך מערכת היחסים שנהרסה שבה לקדמותה.‏ יהוה סולח באופן מוחלט וברוחב לב.‏ מ25.‏02 8 §1–3

הצלחתנו בשירות אינה נמדדת על־פי התוצאות שאנו משיגים.‏ מדוע?‏ משום שהשתתפותנו בשירות מראה שאנחנו ממלאים את המשימה שיהוה ובנו הטילו עלינו — להעיד על האמת.‏ אפילו כשאיננו מוצאים אנשים בשטח או כשדוחים את המסר שלנו,‏ נוכל לשמוח מעצם הידיעה שעשינו את רצון יהוה (‏מש׳ כ״ז:‏11‏)‏.‏ אנו שמחים גם כשמבשר אחר מוצא אדם המגלה עניין בבשורה.‏ המצפה השווה את פעילותנו לחיפוש אחר ילד שהלך לאיבוד.‏ רבים מעורבים בחיפושים אחריו וסורקים ביסודיות שטח אחר שטח.‏ כשמצליחים לבסוף לאתר את הילד,‏ כל מי שהשתתף בחיפוש,‏ ולא רק מי שמצא אותו,‏ מתמלא שמחה.‏ באופן דומה,‏ פעילות עשיית התלמידים דורשת מאמץ קבוצתי.‏ לכל מבשר יש תפקיד בכיסוי השטחים,‏ וכולנו שמחים כשאדם מעוניין מתחיל לנכוח באסיפותינו.‏ מ24.‏04 18 §13–14

אין ספק שמאורעות מרגשים עומדים לפנינו!‏ אנו מקווים שבעזרת יהוה יותר ויותר אנשים יקבלו את האמת לפני שתפרוץ הצרה הגדולה.‏ כמה מנחם לדעת שגם במהלך הצרה הגדולה,‏ ייתכן שתהיה לעוד אנשים הזדמנות להיחלץ מעולמו הגוסס של השטן ולשרת את יהוה ביחד איתנו.‏ עד אז מצפה לנו עבודה רבה.‏ יש לנו הזכות להשתתף במשימה שלא תחזור על עצמה לעולם — לבשר את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים ברחבי העולם כולו.‏ במקביל לכך,‏ עלינו להזהיר אנשים מפני סופו הקרב ובא של הסדר העולמי המרושע הזה.‏ מתוך אהבתנו לבשורה הטובה,‏ לאנשים ומעל לכול,‏ ליהוה אלוהים ולשמו,‏ נמשיך לבשר במלוא ההתלהבות,‏ המסירות והקנאות.‏ נתמיד בפעילותנו עד שיהוה יאמר:‏ ”‏המלאכה הושלמה!‏”‏ מ24.‏05 19 §14–16

בלילה האחרון שלו עלי אדמות,‏ ישוע לימד את פטרוס ואת שאר השליחים שיעור חשוב בענווה.‏ לתדהמתם של השליחים,‏ הוא עשה משהו שבדרך כלל משרת היה עושה.‏ ישוע פשט את בגדו העליון,‏ קשר מגבת סביב מותניו,‏ יצק מים לקערה והחל לרחוץ את רגליהם (‏יוח׳ י״ג:‏4,‏ 5‏)‏.‏ זה ודאי לקח זמן לרחוץ את רגליהם של 12 שליחיו,‏ וביניהם יהודה שעמד לבגוד בו.‏ בכל זאת,‏ ישוע ביצע את המשימה הזאת בענווה.‏ לאחר מכן הוא הסביר להם בסבלנות:‏ ”‏האם אתם מבינים את מה שעשיתי לכם?‏ אתם קוראים לי ’‏מורה’‏ ו’‏אדון’‏,‏ ובצדק,‏ כי אני אכן כך.‏ לכן אם אני,‏ האדון והמורה,‏ רחצתי את רגליכם,‏ גם אתם צריכים לרחוץ זה את רגלי זה”‏ (‏יוח׳ י״ג:‏12–14‏)‏.‏ מ25.‏03 10 §9–11

העולם מקשה עלינו להישאר קרובים ליהוה.‏ רבים שוללים את העובדה שאלוהים קיים.‏ לעיתים קרובות נראה שמי שמזלזלים בחוקיו של אלוהים מצליחים בחיים.‏ מצבים כאלה עלולים להעמיד את אמונתנו במבחן.‏ אומנם לא נטיל ספק בכך שקיים בורא,‏ אך אנו עלולים להתחיל לתהות אם הוא יפעל למעננו.‏ גם מחבר מזמור ע״ג היה טרוד בנושא הזה בדיוק.‏ הוא ראה שמי שמתעלמים מדרישותיו של אלוהים נהנים מהחיים,‏ וכתוצאה מכך החל לתהות אם משתלם לשרת אותו (‏תהל׳ ע״ג:‏11–13‏)‏.‏ מה עזר למחבר מזמור ע״ג לתקן את השקפתו?‏ הוא חשב על ההשלכות המצפות לאלו שהתרחקו מיהוה (‏תהל׳ ע״ג:‏18,‏ 19,‏ 27‏)‏.‏ הוא גם הרהר בתועלת הצומחת משירות אלוהים.‏ בדומה לכותב המזמור,‏ גם אנחנו צריכים להקדיש מחשבה לכל הברכות שיהוה העניק לנו.‏ מ24.‏06 25 §16–17

בימי המקרא היו שניצלו את אחיהם העניים וגבו מהם ריבית על הלוואות.‏ כמו כן,‏ היו שופטים מושחתים שהרשיעו אנשים חפים מפשע תמורת שוחד.‏ יהוה מתעב מעשים כאלה (‏יח׳ כ״ב:‏12‏)‏.‏ חשוב לערוך בחינה עצמית בנוגע לגישתנו לגבי כסף.‏ שאל את עצמך:‏ ’‏האם מה שתמיד מעסיק את מחשבותיי הוא כסף ומוצרים שאני רוצה לקנות?‏ כשאני לוקח הלוואה ממישהו,‏ האם אני מתעכב בהחזרתה במחשבה שאותו אדם לא זקוק לכסף?‏ אם אני אדם אמיד,‏ האם זה גורם לי להרגיש חשוב מאחרים?‏ האם קשה לי לגלות נדיבות למרות שיש לי אמצעים?‏ האם אני ממהר להסיק שאח מסוים הוא חומרני רק מפני שהוא בעל נכסים?‏ האם אני קושר קשרים בעיקר עם אנשים עשירים אך מתעלם מאחים דלי אמצעים?‏’‏ כדי לשמור על ידידותנו עם יהוה עלינו להתרחק מאהבת כסף,‏ ובתמורה יהוה לעולם לא יעזוב אותנו.‏ מ24.‏06 12–13 §17–18

כדי להתגונן מפני פיתויים,‏ עלינו לטפח את הרצון לעשות את הדבר הנכון.‏ אם נלמד ’‏לשנוא את הרע ולאהוב את הטוב’‏,‏ נגביר את נחישותנו לפעול על־פי הישר בעיני יהוה (‏עמ׳ ה׳:‏15‏)‏.‏ השאיפה העזה לעשות את הטוב תסייע לנו להישאר איתנים כשניקלע לפיתוי.‏ עלינו להיות כמה שיותר עסוקים בפעילויות רוחניות.‏ כשאנחנו באסיפות ובשירות אנו מחזקים את רצוננו לשמח את יהוה (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20;‏ עב׳ י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ כשאנחנו קוראים את המקרא,‏ לומדים אותו ומהרהרים בו,‏ אהבתנו כלפי הטוב מתגברת,‏ וכך גם שנאתנו כלפי הרע (‏יהו׳ א׳:‏8;‏ תהל׳ א׳:‏2,‏ 3;‏ קי״ט:‏97‏)‏.‏ נרצה לזכור את דברי ישוע לתלמידיו:‏ ”‏התמידו להתפלל,‏ פן תיכנעו לפיתויים”‏ (‏מתי כ״ו:‏41‏)‏.‏ לכן נרצה לנצל את העזרה שיהוה מעמיד לרשותנו ולהגביר את נחישותנו לעשות את הישר בעיניו (‏יעקב ד׳:‏8‏)‏.‏ מ24.‏07 17 §14–16

חשוב שמי שמכשירים אחרים יאמצו את הדרך שבה יהוה חולק את חוכמתו.‏ יש לזכור שיהוה מעניק מחוכמתו בנדיבות.‏ לכן גם אנו נרצה לשתף אחרים בפתיחות בידע ובניסיון שצברנו.‏ לא נסתיר מהם חלק מהידע שלנו מחשש שבסופו של דבר הם יתפסו את מקומנו.‏ גם לא נאמץ את ההשקפה:‏ ’‏אף אחד לא הכשיר אותי,‏ אז שהוא ילמד בכוחות עצמו’‏.‏ לגישה כזו אין מקום בקרב משרתי יהוה.‏ אנו שמחים לתת למי שאנו מכשירים לא רק את הידע שלנו,‏ ”‏אלא גם את כל כולנו”‏ (‏תסל״א ב׳:‏8‏)‏.‏ תקוותנו היא שגם הם ’‏יהיו כשירים דיים ללמד אחרים’‏ (‏טימ״ב ב׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ כך נוכל להיות חלק ממעגל אינסופי של נדיבות המניבה שמחה.‏ מ24.‏09 29 §12–13

אולי אתה מרגיש שאין לך כישורים מיוחדים.‏ אם כן,‏ אל תתייאש.‏ אין ספק שיש לך תכונות טובות שיאפשרו לך לתרום בקהילה.‏ תוכל ללמוד רבות מדבריו של פאולוס בקורינתים א׳.‏ י״ב:‏12–30‏.‏ בקש מיהוה שיעזור לך לראות כיצד דבריו נוגעים אליך.‏ פאולוס מבהיר שם שיש לך תפקיד חשוב וחיוני בקהילה,‏ בדומה לכל משרתי יהוה.‏ עשה כל שבאפשרותך כדי לשרת את יהוה ואת אחיך.‏ זכור שזקני הקהילה יתחשבו ביכולותיך כשתתבקש לבצע משימות שונות (‏רומ׳ י״ב:‏4–8‏)‏.‏ כולנו צריכים להתקרב לאלוהים,‏ לתת בשמחה לזולת ולהציב דוגמה באורח חיינו.‏ מ24.‏11 17 §12–13

חנה התמודדה עם מספר בעיות שגרמו לה להזיל דמעות צער.‏ אחד הקשיים שלה היה העובדה שלבעלה הייתה אישה נוספת מלבדה,‏ פנינה שמה,‏ אשר התייחסה אליה בבוז.‏ וזה לא נגמר כאן — חנה הייתה עקרה ואילו לפנינה היו כמה ילדים (‏שמ״א א׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ פנינה לא הפסיקה ללעוג לחנה על היותה עקרה.‏ חנה הייתה כל כך מדוכאת שהיא ”‏בכתה ולא אכלה”‏ ונהייתה ”‏מרת נפש”‏ (‏שמ״א א׳:‏6,‏ 7,‏ 10‏)‏.‏ כיצד חנה מצאה נחמה?‏ אחד הדברים שעזרו לה היה ללכת למשכן,‏ שהיה מרכז עבודת אלוהים האמיתית.‏ שם,‏ ”‏היא החלה להתפלל ליהוה ולמרר בבכי”‏.‏ היא התחננה ליהוה:‏ ”‏תביט בסבל אמתך ותזכור אותי”‏ (‏שמ״א א׳:‏11‏)‏.‏ הוא הבחין בסבלה,‏ שמע את הבכי שלה ולאחר מכן בירך אותה בילדים (‏שמ״א א׳:‏19,‏ 20;‏ ב׳:‏21‏)‏.‏ מ24.‏12 21 §5–7

קורבן הכופר מלמד אותנו שלישוע אכפת מאוד מאנשים,‏ ובמיוחד מתלמידיו (‏יוח׳ י״ג:‏1‏)‏.‏ לדוגמה,‏ ישוע ידע שחלק משירותו הארצי יהיה כרוך בקשיים,‏ בייחוד המוות הכואב שציפה לו.‏ בכל זאת,‏ ישוע לא מילא את משימתו על הארץ רק מתוך תחושת מחויבות,‏ אלא מכל הלב.‏ הוא בישר,‏ לימד ועזר לאחרים מתוך אהבה עזה כלפיהם.‏ אפילו בלילה שלפני מותו הקדיש ישוע מזמנו כדי לרחוץ את רגלי שליחיו ולומר להם דברי פרידה רבים כדי לנחם ולהדריך אותם (‏יוח׳ י״ג:‏12–15‏)‏.‏ גם בזמן שגסס על עמוד ההוקעה,‏ הוא העניק תקווה לפושע שהוקע לצידו וביקש מיוחנן לדאוג לאימו (‏לוקס כ״ג:‏42,‏ 43;‏ יוח׳ י״ט:‏26,‏ 27‏)‏.‏ ניתן לראות בבירור את אהבתו העמוקה של ישוע,‏ לא רק דרך מותו אלא דרך כל אורח חייו עלי אדמות.‏ מ25.‏01 23 §11

ישנה השוואה במקרא העוזרת לנו להבין את החירות הנובעת מסלחנותו של יהוה.‏ בגלל טבענו החוטא,‏ אנו מדומים ל”‏עבדים לחטא”‏.‏ אך תודות לנכונותו של יהוה לסלוח לנו,‏ אנו מרגישים כעבדים אשר ’‏שוחררו מן החטא’‏ (‏רומ׳ ו׳:‏17,‏ 18;‏ ההת׳ א׳:‏5‏)‏.‏ בדומה לעבד שיצא לחופשי,‏ אנו חשים אושר עילאי בזכות מחילתו של יהוה.‏ המקרא מציין שנרפאנו מבחינה סמלית תודות לקורבן הכופר שסיפק יהוה דרך בנו (‏פט״א ב׳:‏24‏)‏.‏ קורבן הכופר מאפשר לנו לשקם לגמרי את יחסינו עם יהוה,‏ אשר ניזוקו בעקבות מחלתנו הרוחנית.‏ כפי שאדם שהחלים ממחלה קשה אינו יודע את נפשו מרוב שמחה,‏ גם אנו מתמלאים אושר מכך שנרפאנו ממחלתנו הרוחנית וזכינו להיות שוב רצויים בעיני יהוה.‏ כל זה מתאפשר תודות לסלחנותו.‏ מ25.‏02 11 §16‏;‏ 13 §17

במשל כיכרי הכסף דיבר ישוע על שני עבדים שהיו מסורים לאדונם,‏ ועל עבד אחד שלא היה נאמן (‏מתי כ״ה:‏14–30‏)‏.‏ שני העבדים החרוצים מייצגים את המשוחים הנאמנים.‏ האדון,‏ ישוע,‏ מזמין אותם ’‏לבוא ולהשתתף בשמחתו’‏,‏ כלומר לזכות בגמולם השמימי — התחייה הראשונה (‏מתי כ״ה:‏21,‏ 23;‏ ההת׳ כ׳:‏5ב‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ דוגמתו הרעה של העבד העצל משמשת כאזהרה עבור המשוחים.‏ היא מבהירה שעליהם להיות חרוצים ושקדנים.‏ במשל כיכרי הכסף,‏ בדומה למשל הבתולות,‏ ישוע לא רמז שהמשוחים יהיו עצלים.‏ מטרתו הייתה להסביר מה יקרה להם אם יאבדו את קנאותם.‏ הם לא יוכלו ’‏להבטיח את קריאתם ואת בחירתם’‏,‏ ולא יורשו להיכנס למלכות השמימית.‏ מ24.‏09 22 §10;‏ 23 §12–13

כולנו רוצים לדאוג לצרכים שלנו ושל בני משפחתנו (‏קהלת ז׳:‏12;‏ טימ״א ה׳:‏8‏)‏.‏ כשאנו בוחרים מקום עבודה,‏ אין ספק שניקח בחשבון את השכר שמציעים לנו.‏ אך אדם המתהלך על־פי מראה עיניים יקבל החלטה רק על בסיס הגורם הזה.‏ כדי להתהלך באמונה,‏ עלינו לבחון גם כיצד העבודה תשפיע על יחסינו עם יהוה.‏ נוכל לשאול את עצמנו:‏ ’‏האם העבודה הזו תדרוש ממני לקחת חלק בדברים שיהוה שונא?‏’‏ (‏מש׳ ו׳:‏16–19‏)‏ ’‏האם היא תפגע בשגרה הרוחנית שלי או תאלץ אותי להיות רחוק ממשפחתי לתקופות זמן ארוכות?‏’‏ אם התשובה היא ’‏כן’‏,‏ יהיה זה חכם לדחות את ההצעה הזו,‏ גם אם קשה למצוא מקומות עבודה באזורך.‏ אנו מתהלכים באמונה ולכן מקבלים החלטות המוכיחות את ביטחוננו בכך שיהוה ידאג לכל צרכינו (‏מתי ו׳:‏33;‏ עב׳ י״ג:‏5‏)‏.‏ מ25.‏03 21 §5–6

עלינו להתאמץ תמיד לראות את אחינו מנקודת מבטו של יהוה ולהתמקד בתכונותיהם החיוביות במקום במגרעותיהם.‏ הרי אנו יודעים שבעתיד כל המגרעות הללו יחלפו.‏ אנחנו צריכים לפתור כל בעיה בגישה אוהבת.‏ תודות לכך,‏ גן העדן הרוחני יקסום לאנשים שרוצים לקבל יחס זהה.‏ אנו אסירי תודה ליהוה על כך שיצר אותו למעננו.‏ כל מי שרוצה למצוא רענון רוחני,‏ מרגוע,‏ שלווה ותחושת ביטחון צריך להיכנס לגן העדן הרוחני ולהישאר בו לעד!‏ אבל אסור לנו לשכוח שהשטן אינו חוסך במאמצים בניסיון לפתות אותנו לצאת ממנו (‏פט״א ה׳:‏8;‏ ההת׳ י״ב:‏9‏)‏.‏ אל לנו לתת לו להצליח!‏ עלינו להיות נחושים לשמור על היופי,‏ הטוהר והשלום המאפיינים את גן העדן הרוחני.‏ מ24.‏04 24 §18–19

הורים,‏ אתם יכולים להטמיע בילדיכם קנאות לעבודת יהוה.‏ למדו את ילדיכם גם במילים וגם במעשים שדברים רוחניים כמו לימוד המקרא,‏ נוכחות באסיפות והשתתפות בשירות צריכים לקבל עדיפות עליונה בחיינו.‏ אחרת,‏ ילדיכם אולי יחשבו שדת האמת היא רק משהו שהם נולדו אליו,‏ ולא יותר מכך.‏ בעקבות זאת,‏ הם עלולים להציב את עבודת אלוהים האמיתית במקום השני בחייהם או אפילו לזנוח אותה לחלוטין.‏ האם יש תקווה לאדם שעזב את האמת?‏ כן,‏ משום שהוא יכול להתחרט ולשוב לשרת את יהוה.‏ אך כדי לעשות זאת,‏ הוא אולי יצטרך לבלוע את גאוותו ולקבל עזרה מזקני הקהילה (‏יעקב ה׳:‏14‏)‏.‏ עם זאת,‏ אין ספק שזה שווה כל מאמץ לזכות שוב במעמד רצוי בעיני יהוה!‏ מ24.‏07 24–25 §18–19

אם אתה יוצא כעת עם אחות,‏ כיצד תוכלו לשמור על טוהר הקשר ביניכם?‏ באופן טבעי,‏ ככל שרגשותיכם יתחזקו,‏ כך גם המשיכה ביניכם תלך ותגבר.‏ כיצד תוכלו לשמור על טוהר מוסרי?‏ אל תיתנו לשיחותיכם לגלוש לנושאים טמאים,‏ אל תתבודדו ואל תפריזו בשתייה (‏אפ׳ ה׳:‏3‏)‏.‏ מעשים כאלו עלולים לעורר בכם תשוקה ולהחליש את הגנותיכם.‏ לכן מומלץ שתשוחחו באופן קבוע על צעדים שיסייעו לכם לשמור על טוהר יחסיכם (‏מש׳ כ״ב:‏3‏)‏.‏ עם התקדמות הקשר שלכם,‏ יהיה מקום לביטויי חיבה הולמים.‏ אך חשוב לזכור שכשהמשיכה מתעצמת,‏ יהיה לכם קשה לחשוב על הצד השני בצורה אובייקטיבית (‏שה״ש א׳:‏2;‏ ב׳:‏6‏)‏.‏ ביטויי חיבה עלולים להידרדר במהירות להתנהגות לא מוסרית (‏מש׳ ו׳:‏27‏)‏.‏ לכן חשוב שכבר בתחילת הקשר תציבו לעצמכם גבולות ברוח עקרונות המקרא (‏תסל״א ד׳:‏3–7‏)‏.‏ מ24.‏05 29 §10–11

כולנו רוצים להיות ידועים בתור אנשים שאפשר לסמוך עליהם,‏ במיוחד בזמנים קשים (‏מש׳ י״ז:‏17‏)‏.‏ כיצד נוכל לרכוש מוניטין כזה?‏ עלינו להתאמץ לפתח תכונות רוחניות,‏ כמו עקביות,‏ דייקנות ועמידה בהבטחות.‏ זקני קהילה אמינים הם נכס יקר עבור האחים והאחיות.‏ כאשר זקני הקהילה,‏ כמו למשל משגיחי קבוצות השירות,‏ זמינים עבור המבשרים בעת הצורך,‏ הם מעניקים לאחיהם את התחושה שיש מישהו שתומך בהם.‏ האחים גם מרגישים את האכפתיות מצד הזקנים כשהם תמיד מוכנים לעזור להם.‏ ביטחונם של המבשרים גובר כאשר הם רואים שזקני הקהילה מבססים את עצותיהם על עקרונות המקרא ועל פרסומים מטעם העבד הנאמן והנבון,‏ במקום על דעותיהם האישיות.‏ גורם נוסף המחזק את אמונם של האחים בזקני הקהילה הוא הידיעה שהם מקפידים לשמור על סודיות בנוגע לענייניהם האישיים ועומדים במילתם.‏ מ24.‏06 29–30 §14–15

אומנם כיום איננו יכולים לצפות מיהוה להסיר את כל בעיותינו,‏ אך נוכל להיות בטוחים שהוא יעזור לנו (‏תהל׳ מ״א:‏3‏)‏.‏ דרך רוח קודשו יהוה מעניק לנו כוח,‏ חוכמה ושלווה פנימית כדי להתמודד עם כל קושי (‏מש׳ י״ח:‏14;‏ פיל׳ ד׳:‏13‏)‏.‏ הוא גם מעניק לנו תקווה מנחמת ומבטיח שבעתיד לא נסבול עוד משום מחלה (‏יש׳ ל״ג:‏24‏)‏.‏ יהוה דאג לכלול בדברו מילים מרגיעות שיכולות לרומם את רוחנו כשאנחנו נמצאים במצבים קשים (‏רומ׳ ט״ו:‏4‏)‏.‏ כשאחות ממערב אפריקה אובחנה כחולת סרטן,‏ היא לא הפסיקה לבכות.‏ היא אומרת:‏ ”‏פסוק אחד שמעודד אותי במיוחד הוא ישעיהו כ״ו:‏3‏.‏.‏.‏ הפסוק הזה מחזק את ביטחוני בעובדה שיהוה יכול להעניק לנו שלווה פנימית שעוזרת לנו לשלוט בדרך שבה אנו מגיבים לקשיים”‏.‏ האם יש פסוק שעודד אותך במיוחד כשהתמודדת עם מצב קשה ביותר,‏ ואף חסר תקווה?‏ מ24.‏12 24 §17–18

זקני הקהילה שמים להם למטרה לגלות גישה סלחנית כלפי מי שסטו מהדרך.‏ הם רוצים שהכבשים האובדים ישובו הביתה (‏לוקס ט״ו:‏22–24,‏ 32‏)‏.‏ כפי שיש שמחה בשמיים כשחוטא חוזר בתשובה,‏ כך יש שמחה גם על הארץ (‏לוקס ט״ו:‏7‏)‏.‏ כאשר אדם מבצע חטא חמור מבלי להתחרט על כך,‏ יהוה אינו מגלה סובלנות כלפי מעשיו,‏ אך הוא לא מפנה עורף לאדם עצמו.‏ הוא חפץ שהחוטא ישוב אליו.‏ יהוה הביע את רגשותיו כלפי החוטאים המתחרטים בהושע י״ד:‏4‏:‏ ”‏ארפא את חוסר נאמנותם.‏ אוהב אותם מרצוני,‏ כי סר כעסי”‏.‏ מילים אלו מהוות תמריץ עוצמתי לזקני הקהילה ומעודדות אותם להבחין בכל סימן של חרטה.‏ הן גם מהוות תמריץ עבור מי שעזבו את יהוה ומאיצות בהם לשוב אליו ללא דיחוי.‏ מ24.‏08 28 §8–9

יהיו מקרים שבהם לא נזכה להערכה.‏ אולי נשקיע זמן,‏ מאמצים או משאבים כדי לעזור למישהו ואז נתהה אם הוא בכלל מעריך את מה שעשינו בשבילו.‏ אם נתקלנו במצב כזה,‏ כיצד נוכל לשמור על שמחתנו ולא להתאכזב?‏ עלינו לזכור שהאושר הנובע מהנתינה לא תלוי בתגובתו של המקבל (‏מה״ש כ׳:‏35‏)‏.‏ נוכל לבחור ליהנות מהנתינה גם אם נראה שאחרים לא מעריכים אותה.‏ כיצד?‏ זכור שפעלת כדוגמת יהוה.‏ יהוה מרעיף את מתנותיו על כל בני האדם,‏ בין אם הם מעריכים זאת ובין אם לא (‏מתי ה׳:‏43–48‏)‏.‏ הוא מבטיח שאם ננהג כמוהו וניתן ”‏מבלי לצפות לתמורה”‏,‏ ’‏שכרנו יהיה רב’‏ (‏לוקס ו׳:‏35‏)‏.‏ ”‏תמורה”‏ יכולה לכלול גם ביטויי הערכה.‏ לכן אם אתה חש אכזבה מכך שאחרים לא תמיד מודים לך,‏ זכור שיהוה יגמול לך על מעשיך הטובים ועל כך שאתה ”‏נותן בשמחה”‏ (‏מש׳ י״ט:‏17;‏ קור״ב ט׳:‏7‏)‏.‏ מ24.‏09 29 §14–16