’לב שמח הוא מרפא’
”נראה שיש אמת באמונה, שככל שאתה מאושר יותר כן מתארכים חייך,” ציין העיתון ”וול־סטריט ז׳ורנאל”. הוא התייחס למחקר שנעשה בקשר עם בוגרי אוניברסיטה, שהיו תחת מעקב במשך 32 שנה. המימצאים העלו, שדאגות, דיכאונות וקשיי הסתגלות, לאורך תקופה ממושכת, הגבירו את הסיכויים להזדקנות, לאובדן־הכושר ולמוות ממחלה מוקדמים. מאידך גיסא, המחקר גילה שבריאות נפשית תקינה עיכבה את תהליך ההזדקנות, את אובדן הכושר ואת המוות. בקבוצת הגברים שהיו השמחים ”ביותר” בחלקם, נהנו 57 מתוך 59 מבריאות ראויה־לציון עדיין בגיל 53. אך, בקבוצה של השמחים ”הכי פחות” בחלקם, רק 30 מתוך 48 היו עדיין בעלי בריאות תקינה, בשעה שהאחרים מתו או לקו במחלה כרונית.
כבר לפני אלפי שנים ציין המקרא: ”לב שמח, ייטיב גהה [כלומר, יביא מרפא]: ורוח נכאה תייבש גרם,” כלומר, רוח מדוכאה תייבש את העצמות. (משלי י״ז:22) ובדומה לכך נאמר: ”לב שמח, ייטיב פנים.” (משלי ט״ו:13) רבים נוכחו לדעת, שבלמדם מן המקרא על אלהים ועל מטרתו לכונן עולם חדש רב־צדק עלי אדמות, פחתו במידה ניכרת דאגותיהם וחרדותיהם. יתרה מזאת: בעשותם את רצון אלהים, החלה להשפיע עליהם רוחו רבת־האון, המביאה ”לב שמח”.