ניצחון על השטן ומעלליו
”על כן היכנעו לפני אלהים. התייצבו נגד השטן ויברח מפניכם” (יעקב ד׳:7).
1. כיצד ’יד הרשע’ משפיעה כיום על האנושות?
אֱיוב הצהיר נכונה: ”ארץ ניתנה ביד רשע” (איוב ט׳:24). אנו ניצבים כיום בפני הזמנים הקשים ביותר בתולדות האנושות. מדוע? משום שזוהי אחרית ימי שליטתו הדמונית של השטן על כדור־הארץ. אין תימה אפוא, ש’אנשים רעים ומדיחים מגבירים רעתם, מתעים ומותעים’, בעידודו של השטן (טימותיאוס ב׳. ג׳:1, 13). יתרה מזו, רדיפות, אי־צדק, מעשים אכזריים, פשעים, קשיים כלכליים, מחלות כרוניות, מכאובי הזקנה, דיכאונות — אלה ועוד, נותנים בנו אותותיהם.
2. כיצד יכולים אנו כיום להתמודד עם התקפות השטן?
2 השטן, האויב הגדול, מנהל מתקפה מרוכזת נגד האנושות ובפרט נגד משרתי אלהים האמיתיים. מטרתו לגרום לכל אלה שבכוונתם להיות שומרי נאמנות לפנות עורף לאלהים, ולהובילם אלי אבדון יחד עם מלאכיו הדמוניים. אולם, מובטח לנו שאם נחזיק מעמד בנאמנות, השטן יברח מפנינו. בדומה לישוע, ביכולתנו ’ללמוד לציית’ לאלהים מסיבלותינו, ולזכות בחיי־נצח באמצעות חסדו (עברים ה׳:7, 8; יעקב ד׳:7; פטרוס א׳. ה׳:8–10).
3, 4. (א) עם אילו מבחנים מחוץ לקהילה היה על פאולוס להתמודד? (ב) מה היתה דאגתו של פאולוס כזקן־קהילה משיחי?
3 השליח פאולוס נוסה בדרכים רבות. בהתייחסו להמלצותיו כמשרת המשיח, כתב: ”אני עוד יותר; בעמל, אני יותר מהם; בבתי־כלא, אני יותר; במלקות, אני הרבה יותר; בסכנת מוות — פעמים רבות. חמש פעמים הלקוני היהודים ארבעים חסר אחת. שלוש פעמים הולקיתי בשוטים; פעם אחת נרגמתי באבנים; שלוש פעמים נטרפה ספינתי, ופעם שהיתי במים במשך יממה. נתנסיתי במסעות רבים, בסכנות על־פני נהרות, בסכנות מפני שודדים, בסכנות מבני עמי, בסכנות מן הגויים, בסכנות בעיר ובמדבר ובים, בסכנות בקרב אחי שקר; בעמל ובתלאה, בלילות רבים ללא שינה, ברעב ובצמא, בצומות הרבה, בקור ובעירום.
4 ”ומלבד דברים אחרים, הטורח הבא עלי יום יום, הדאגה לכל הקהילות. מי יחלש ואני לא אחלש עימו? מי ייכשל ולבי אינו בוער?” (קורינתים ב׳. י״א:23–29) לפיכך, פאולוס שמר על נאמנותו לנוכח רדיפות ומבחנים מחוץ לקהילה, וכזקן־קהילה משיחי, דאג עמוקות לחיזוק האחים והאחיות החלשים שבקהילה, בסייעו להם לשמור על נאמנותם. איזו דוגמה נאותה לזקני־קהילה כיום!
נאמנות לנוכח רדיפות
5. מהו המענה לרדיפות ישירות?
5 באילו תחבולות משתמש השטן כדי לגרום לנו להפר את נאמנותנו? כמצוין לעיל, אחד מתכסיסיו המרושעים ביותר הוא רדיפות ישירות, אך ישנו מענה לכך. אפסים ו׳:10, 11 מייעץ לנו: ”חיזקו ביהוה ובכוח גבורתו. ליבשו את מלוא נשק האלהים למען תוכלו לעמוד נגד נכלי השטן”.
6. מה מוכיח כי עדי־יהוה יצאו ”מנצחים”?
6 במרוצת אחרית ימים זו היה על עדי־יהוה תדירות להתמודד עם מבחנים. לפיכך, אנו יכולים לומר יחד עם פאולוס: ”בכל אלה, בעזרת האוהב אותנו, אנחנו יותר ממנצחים” (רומים ח׳:37). הדבר הוכח על־ידי דוגמאות לנאמנות של עדי־יהוה, ששהו במחנות־ריכוז בגרמניה, אוסטריה, פולין ויוגוסלביה במרוצת השלטון הנאצי בין 1933 ל־1945, תחת הדיכוי הקומוניסטי במזרח אירופה בין השנים 1945 ל־1989, ובמהלך הרדיפות שפקדו לאחרונה חלקים של אפריקה ודרום־אמריקה.
7. אילו דוגמאות מרגשות של נאמנות מדווחות מאתיופיה?
7 עדי־יהוה באתיופיה היוו דוגמה מרגשת לנאמנות בין 1974 ל־1991. אחד מהשובים התומכים במדיניות הפוליטית, אמר לאח שהיה במאסר: ”עדיף לשחרר את האריות מגן־החיות מאשר לשחרר אתכם שוב!” רודפים אכזריים אלה עינו את משרתי יהוה ולאחר מספר שנים פסק בית־המשפט לערעורים על הוצאתם להורג. גופתו של אחד האחים הוצגה לראווה למען יראו וייראו. אחים אחרים שערערו על עונש המוות שוחררו על־ידי בתי־משפט מתקדמים יותר, וכמה מאותם ’מנצחים’ נאמנים נטלו חלק בתוכנית הכינוס המחוזי בנושא ”הוראה אלוהית” שהתקיים באדיס אבבא בתחילת 1994a (יוחנן ט״ז:33; השווה קורינתים א׳. ד׳:9).
8. כיצד ניסה השטן לנצל למטרותיו ’טיהורים אתניים’?
8 השטן לא הצליח לערער את נאמנותם של אחים ואחיות נאמנים אלה באמצעות התקפות ישירות. אם כן, באילו תחבולות ערמומיות נוספות הוא משתמש? הכתוב בהתגלות י״ב:12 מציין בנוגע לאחרית ימים זו: ”אוי לארץ ולים, כי ירד אליכם השטן בחימה גדולה, ביודעו כי קצרה עתו”. עקב כשלונו להכחיד את משרתי אלהים הנאמנים באמצעות רדיפות, הוא מנסה בכעסו לטבוח אוכלוסיות שלמות, כשללא ספק בכוונתו להשמיד יחד עימן את עובדי יהוה. עקב כך, ’טיהורים אתניים’, כפי שהם מכונים, פגעו בחלקים של יוגוסלביה לשעבר ונסיונות לרצח עמים או גזעים בוצעו בליבריה, בבורונדי וברואנדה.
9. מדוע תכסיסי השטן נכשלים לעתים קרובות? הבא דוגמאות.
9 ברם, לעתים קרובות תכסיסי השטן פועלים כבומרנג, משום שבעיות מצדו גורמות לאנשים ישרי־לב להבין שתקוותם היחידה מעוגנת במלכות אלהים, שעליה מכריזים עדי־יהוה בהתלהבות (מתי י״ב:21). אכן, המעוניינים נוהרים אל המלכות! לדוגמה, בערב־הזיכרון למותו של ישוע שהתקיים ב־26 במרס 1994, נכחו בבוסניה־הרצגובינה שסועות־המלחמה 307,1 איש, שהם 291 יותר מאשתקד. נוכחות שיא נרשמה בסרייבו (414), בזניצה (223), בטוזלה (339), בבַּנְיַלוּקָה (255) ובערים אחרות. בקרואטיה השכנה הושג שיא חדש בנוכחות של 326,8. האלימות המשתוללת סביבם לא מנעה מעדי־יהוה בארצות אלו לציית לצו להמשיך ’להזכיר את מות אדוננו, עד שיבוא’ (קורינתים א׳. י״א:26).
רואנדה שסועת־הסיכסוכים
10, 11. (א) מה אירע ברואנדה הנוצרית? (ב) כיצד התבטאו שליחים נאמנים?
10 ב־1993, היו ברואנדה 080,2 מבשרי מלכות ובכינוס המחוזי בשם ”הוראה אלוהית” נכחו 075,4 איש, ו־230 נטבלו. 142 מבין הנטבלים הגישו בו במקום בקשה לשרת כחלוצים־עוזרים. מספר שיעורי־המקרא הביתיים שהתנהלו גדל והגיע ל־655,7 ב־1994 — דבר שקרוב לוודאי אינו לרוחו של השטן! אף־על־פי שמרבית האוכלוסייה נוצרית, פרצו מעשי טבח בין־שבטיים. L’Osservatore Romano (האוסרבטורה רומנו) מטעם הותיקן, הודה: ”זהו רצח עם מובהק, שלמרבה הצער אפילו קתולים אחראים לו”. כחצי מיליון גברים, נשים וילדים ניספו וכשני מיליון נותרו חסרי בית או נאלצו להימלט. בשומרם על גישה ניטרלית נטולת אלימות, ניסו עדי־יהוה להישאר ביחד. מאות מאחינו ואחיותינו נהרגו. אולם, באחת הקהילות שבה מספר המבשרים היה 65 ונהרגו שם 13 איש, גדלה הנוכחות באסיפות והגיעה ל־170 עד אוגוסט 1994. משלוחי הסיוע ששלחו עדים מארצות אחרות היו בין הראשונים שהגיעו. אנו תפילה בעבור הניצולים (רומים י״ב:12; תסלוניקים ב׳. ג׳:1, 2; עברים י׳:23–25).
11 בתוך כל הזוועות, הצליחו שלושת השליחים ששהו ברואנדה להימלט. הם כותבים: ”אנו יודעים שאחינו ברחבי העולם נאלצו להתמודד עם מצבים דומים ואף גרועים מאלה, ואנו יודעים שכל הדברים הללו הם חלק מהאות של אחרית הימים של סדר־דברים מרושע זה. עם זאת, כאשר אתה אישית מעורב בכך, הדבר מביא לתודעתך את מציאות הדברים וגורם לך להעריך עד כמה החיים יקרים. פסוקים מסוימים קיבלו משמעות חדשה עבורנו ואנו מחכים בכיליון־עיניים לעת שבה לא תזכרנה הראשונות. בינתיים, אנו חפצים להמשיך להיות עסוקים בשירות יהוה”.
שומרי נאמנות צעירים
12, 13. (א) כיצד שמרה על נאמנותה צעירה אחת? (ב) מאין יכולים הצעירים בקרבנו לשאוב עידוד כיום?
12 ישוע ציין שאלה שמשפחותיהם התכחשו להם בגלל האמת יקבלו גמול ”פי מאה” (מרקוס י׳:29, 30). כך היה במקרה של אנטלייה, ילדה בת עשר מצפון־אפריקה, שאהבה את שם אלהים — יהוה — למן הרגע ששמעה אותו. היא למדה עם עדי־יהוה והלכה במשך 90 דקות לכל כיוון כדי להגיע לאסיפות, אף־על־פי שמשפחתה המתנגדת תדירות נעלה בפניה את הדלת עם שובה. בגיל 13, החלה לבשר מבית־לבית והתנגדות משפחתה גברה. באחד הימים, כפתו קרובי משפחה את ידיה ואת רגליה והותירוה שוכבת בשמש הקופחת במשך שבע שעות, כשמדי פעם שפכו עליה מים מטונפים. הם היכוה באכזריות, פגעו באחת מעיניה ולבסוף גרשוה מביתה. אולם, היא מצאה עבודה בבית־חולים ולאחר זמן מה הוכשרה כאחות. בגיל 20 נטבלה והחלה מייד לשרת כחלוצה־עוזרת. בני משפחתה שהתרשמו מנאמנותה, קיבלו אותה חזרה לביתם, ותשעה מהם הסכימו לקבל שיעור־מקרא ביתי.
13 אנטלייה שאבה עידוד רב מתהלים קט״ז, בעיקר מפסוקים 1–4, שאותם קראה שוב ושוב: ”אהבתי כי ישמע יהוה את קולי, תחנוני. כי היטה אוזנו לי ובימי אקרא. אפפוני חבלי מוות ומצרי שאול מצאוני, צרה ויגון אמצא. ובשם יהוה אקרא, אנא יהוה מלטה נפשי!” יהוה נענה לתפילות כאלה!
14. כיצד גילו עדים בפולין נאמנות ראויה לציון?
14 כשם שאירע בימי ישוע, תדירות השתמש השטן בקיצוניות דתית כדי ללבות את הרדיפות — אך ללא הועיל. אחינו בפולין מהווים דוגמה מצוינת לכך, כמתואר בספר־השנה של עדי־יהוה ל־1994. גם צעירים נדרשו להוכיח את נאמנותם. דוגמה אחת לכך משנת 1946 היא של נערה בת 15, שנאמר לה: ”עלייך להצטלב, ולא, תחטפי כדור!” בשומרה על נאמנותה, היא נגררה ליער, עונתה קשות ונורתה. (השווה מתי ד׳:9, 10.)
תחבולות נוספות של השטן
15, 16. (א) מהי מדיניותו הדמונית של השטן, וכיצד נוכל להתנגד לו? (ב) מדוע אין כל סיבה שהצעירים בקרבנו יפלו?
15 מדיניותו הדמונית של השטן היא אכן ’משול או החרב’! ברשותו כלי־נשק אכזריים רבים. אין תימה אפוא, שהשליח פאולוס הזהיר: ”כי לא עם בשר־ודם מלחמה לנו, אלא עם רשויות ושררות, עם מושלי חשכת העולם הזה, עם כוחות רוחניים רעים בשמים. על כן קחו את מלוא נשק האלהים, למען תוכלו להתנגד ביום הרע, ולעמוד לאחר עשותכם את הכל” (אפסים ו׳:12, 13). שאיפות חומריות, בידור ותעמולה מושחתים, מוסיקה שטנית, לחץ חברתי בבית־הספר, שימוש בסמים ושכרות — כל אחד מאלה עלול להרוס את חיינו. לפיכך, השליח ממשיך ומייעץ: ”עם כל אלה שאו את מגן האמונה אשר תוכלו לכבות בו את כל חציו הבוערים של הרע” (אפסים ו׳:16).
16 הדבר נחוץ בעיקר כיום לנוכח המוסיקה המוזרה שהשטן מחדיר לעולם. במקרים אחדים קיים קשר ישיר לפולחן השטן. דיווח מטעם משרד השריף של מחוז סן־דייגו (ארה״ב) ציין: ”במופע שנערך אצלנו שרו 000,15 ילדים בקול רם וחדגוני לעבר הלהקה את המלה ’נטש’ — דהיינו, שטן במהופך”. פולחן השטן תואר כבור שלתוכו נופלים מתבגרים רבים ”משום שהם תועים, מיואשים, כועסים ובודדים”. אין כל סיבה, שאתם הצעירים בקהילה המשיחית, תיפלו! יהוה מצייד אתכם בשריון רוחני, שחציו של השטן לעולם לא יוכלו לחדור דרכו (תהלים ט״ז:8, 9).
17. כיצד ניתן להתגבר על דיכאון?
17 חציו הבוערים של השטן נועדו להשפיע על הרגשות. באמצעות לחצי החיים, כגון מחלה גופנית או דיכאון עמוק, עלול מתנגדנו לגרום לאחדים לחוש שהם חסרי ערך. הפרט עלול להתייאש מאי־יכולתו להקדיש שעות רבות לשירות אלהים או מהיעדרותו מחלק מאסיפות הקהילה. דאגה אוהבת מצד זקני־הקהילה ומצד אחים ואחיות טובי־לב אחרים עשויה לסייע בהתגברות על חרדות קשות אלה. זכור תמיד שיהוה אוהב את משרתיו הנאמנים (יוחנן א׳. ד׳:16, 19). הכתוב בתהלים נ״ה:23 מצהיר: ”השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך. לא יתן לעולם מוט לצדיק”.
18. באילו מזימות שטניות על אחדים להיאבק?
18 לאחרונה, לבשו ”נכלי” השטן הערמומיים דמות נוספת. במספר ארצות, התנסו מבוגרים רבים במחשבות מטרידות שיצרו את הרושם, שכילדים היו קורבן להתעללויות סדיסטיות מצד כתות שטניות. מהו מקור הרעיונות הללו? למרות מחקרים רבים בנושא, הדעות החילוניות משתנות. אחדים סבורים שהמחשבות הללו הן זכרונות ממשיים, חלקם רואים בהן פרי הדמיון — שהתעורר עקב טיפול נפשי אצל מרפאים מפוקפקים — ואחרים כסוג של הזיות שנגרמו כתוצאה מטראומה שעברו בילדות.
19. (א) עם אילו מחשבות היה על איוב להתמודד? (ב) כיצד יכולים זקני־קהילה לחקות את דוגמתו של אליהוא?
19 מעניין לציין שאיוב, משרת האלהים, נאלץ להתמודד עם ”שׂעִפִּים [מחשבות מטרידות]” שהעביר אליו השטן באמצעות אליפז וצופר (איוב ד׳:13–18; כ׳:2, 3). איוב חש ’כַּעַשׂ’ [כעס], שגרם לו ’ללוֹע’ [לדבר בפזיזות] בנוגע ל”בלהות” שייסרו את מחשבותיו (איוב ו׳:2–4; ל׳:15, 16). אליהוא האזין לאיוב בדומייה ובכנות עזר לו להבין את השקפתו החכמה מכל של יהוה על המצב. בדומה לכך, כיום, זקני־קהילה מבינים מגלים דאגה לסובלים בכך שאינם מוסיפים עליהם ”לחץ” נוסף. תחת זאת, בדומה לאליהוא, הם מקשיבים להם בסבלנות ומושחים אותם ב”שמן” המרגיע של דבר־אלהים (איוב ל״ג:1–3, 7; יעקב ה׳:13–15). לפיכך, כל אדם שרגשותיו מוטרדים מטראומות שחווה, בין אם ממשיות או דמיוניות, או ש’חת [נבהל, נבעת] בחלומות ובחזיונות’, בדומה לאיוב, יכול למצוא נחמה מקראית מרגיעה בקרב הקהילה (איוב ז׳:14; יעקב ד׳:7).
20. כיצד יכולים משיחיים במצוקה לקבל עזרה על־מנת שיוכלו לשמור על שיווי־משקלם הרוחני?
20 כיום יכול משיחי לדעת בוודאות, שבדרך זו או אחרת, השטן הוא זה שעומד מאחורי המחשבות הנוראות הללו. אם אחדים בקהילה סובלים מבעיה כזו, עליהם בתבונה לראות בהשפעות רגשיות מפחידות אלה ניסיון ישיר מצד השטן לערער את שיווי־משקלם הרוחני. הם זקוקים לתמיכה מקראית סבלנית ומבינה. בפנותם ליהוה בתפילה ובהפיקם תועלת מרעייה רוחנית, אלה החשים מצוקה יזכו בכוח נשגב מאת אלהים (ישעיהו ל״ב:2; קורינתים ב׳. ד׳:7, 8). כך יוכלו הם להחזיק מעמד בנאמנות ויסרבו לאפשר למחשבות טורדניות שליליות להשפיע על שלום הקהילה (יעקב ג׳:17, 18). אכן, הם יוכלו להתנגד לשטן, בגלותם אותה רוח שגילה ישוע כשאמר: ”הסתלק, השטן!” (מתי ד׳:10; יעקב ד׳:7).
21. כיצד מזהירים אותנו כתבי־הקודש מפני דרכיו הערמומיות של השטן?
21 אנו יודעים שמטרת השטן היא להשחית את מחשבותינו, כפי שהזהיר השליח פאולוס בקורינתים ב׳. י״א:3: ”חוששני שמא תודחנה מחשבותיכם מן הפשטות שבמשיח, כמו שאירע לחוה כאשר הדיח אותה הנחש בעורמתו”. ההשמדה הנוכחית של כל בשר או החברה האנושית הרחוקה מאלהים, מזכירה לנו את ההידרדרות במצב שגרמו ”הנפילים”, בני־הכלאיים המושחתים והאלימים בימי נוח (בראשית ו׳:4, 12, 13; לוקס י״ז:26). אין זה מפתיע אפוא, שהשטן משתמש בתחבולות ובאמצעים ערמומיים כדי לכלות חמתו במיוחד במשרתי אלהים (פטרוס א׳. ה׳:8; ההתגלות י״ב:17).
22. לאילו ברכות ניתן לצפות כשהשטן לא יעמוד עוד בדרכנו?
22 השטן אינו מוזכר עוד בפרקים המסיימים של ספר איוב. נאמנותו של איוב הוכיחה כי טענתו המרושעת של השטן, היינו, שבני־אדם לא יכולים לשמור על נאמנות לאלהים, בשקר יסודה. בדומה לכך, בעתיד הקרוב, כאשר ”המון רב” של שומרי נאמנות ’יבואו מן הצרה הגדולה’, יושלך השטן אל התהום. גברים ונשים בעלי אמונה, לרבות איוב הנאמן, יצטרפו לאותו ”המון רב” כדי ליהנות מברכות בגן־עדן, נפלאות יותר מאלה שבהן זכה איוב! (ההתגלות ז׳:9–17; כ׳:1–3, 11–13; איוב י״ד:13).
(מקור המאמר: 1995/1/1)
[הערת שוליים]
a ראה ספר־השנה של עדי־יהוה ל־1992, עמוד 177 (בלועזית).
שאלות חזרה
◻ אילו דוגמאות מצוינות לנאמנות הציבו איוב, ישוע ופאולוס?
◻ כיצד ניצבו שומרי נאמנות באומץ בפני השטן?
◻ כיצד יכולים צעירים לעמוד בפני תחבולותיו הערמומיות של השטן?
◻ מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם נכלי השטן?
[תמונה בעמוד 7]
אנטלייה, צעירה שומרת נאמנות מצפון־אפריקה
[תמונה בעמוד 7]
מְסְוַוט ויוֹאַלַאן מאתיופיה משרתים עתה את יהוה בשירות מלא, כדוגמת אביהם שהוצא להורג