מטבעות הנושאים את שם אלוהים
הבט היטב במטבעות הכסף הללו. הם הוטבעו בידי הקיסר הגרמני וילהלם ה־5, ששלט מ־1627 עד 1637. באותה תקופה ניטשה במרכז אירופה מלחמת שלושים השנה, מאבק דמים בין קתולים לפרוטסטנטים. וילהלם ה־5 התייצב לצד הפרוטסטנטים. לכיסוי ההוצאות האדירות שגרר הסכסוך, הטביע מטבעות מכל הכסף שעמד לרשותו.
מעניין לציין, שעל חלק ניכר מן המטבעות נראית השמש ובמרכזה שם אלוהים, יהוה, באותיות עבריות. חקוק בהם גם עץ תמר — סמל לכוח. הרעיון הוא שהעץ, אף שקומתו כפופה בגלל הרוח, נותר במקומו בהשגחת האל. על המטבע טבועה כתובת לטינית, המציינת את שם יהוה ומביעה ביטחון בהגנתו.
לשווא השתמשו בשם אלוהים בתחינה להשגחתו, משום שיהוה אינו תומך בשום צד בסכסוכים האלימים שבין בני אדם. למעשה, לא ייתכן שמלחמת שלושים השנה נשאה חן בעיני אלוהים. האנציקלופדיה העברית מוסרת, כי ”בימי המלחמה נחרבו חלקים נרחבים של האימפריה. לפי האומדן פחתה האוכלוסיה הכללית בשליש... ובכמה מחלקי גרמניה... אף במחצה. ... החורבן היה מלוּוה ירידה תרבותית, כלכלית ופוליטית... כפרים רבים נעלמו לחלוטין. גם העירונים ירדו מנכסיהם”.
חקיקת שם יהוה על מטבעות אלו מעלה בזיכרוננו את המצווה שניתנה לבני ישראל: ”לא תישא את שם יהוה אלוהיך לשווא” (שמות כ׳:7). אף־על־פי־כן, המטבעות מעידים ששם אלוהים, יהוה, מוכר זה זמן רב לתושבי גרמניה. השאלה היא עד כמה מכיר אתה את האל ששמו יהוה?