מדוע הוא השתמש בשם הנעלה מכל
”חטאתי, לדעת אחד ממבקריי, כי הכנסתי את המילה ’יהוה’ במקום המילה שזה דורות היתה חלוּפתה המקובלת — ’אדני’”.
כך כתב ג׳. ג׳. סטיוארט פֶּרוֹן במבוא למהדורה השנייה של תרגומו לספר תהלים, שראה אור בשנת 1864. המבקר שכתב בעיתון סַאטֵרדֵי רִבְיוּ מ־2 ביולי 1864, מחה על השימוש בשם אלוהים בתַרגום, שכן חדלו להשתמש בו בבתי־התפילה היהודיים והנוצריים גם יחד. לטענתו, יש קשר הדוק מדי בין השם יהוה ליהודים ויש להשתמש במילה אחרת, כגון ”אדני” או ”אלוהים”, ”אשר אין בהן משום נימה מקומית או לאומית”.
טענות אלו לא נתקבלו על דעתו של פרון, מפני שלא ”היה ברצונו למחוק ולו אות אחת” מהתגלותו של אלוהים לאדם. הוא גרס בצדק כי מתרגמים המשנים את שם אלוהים ל”אדני” אינם מבדילים בין שתי מילים שונות.
בנוסף, פרון אמר שהיו בני־סמכא בעלי־שם אשר צידדו בהחזרת שם אלוהים. הוא ציטט את המשורר האנגלי הנודע סמיואל טיילור קולריג’:
”מדוע נמשיך לתרגם מעברית לאנגלית ממקור שני, על־פי תרגום השבעים? הרי אימצנו את השם העברי יהוה, לא כן? האין זה נכון שבאינספור מקרים המילה Κύριος, כלומר ’אדני’ בתרגום השבעים, מהווה תחליף יווני לשם העברי יהוה? אם כן, מדוע לא נחזיר את המילה המקורית; ונקפיד לכתוב ”יהוה” בכל מקום שבו מופיע השם יהוה בתנ״ך; ובכל פסוק בברית החדשה המצטט מהתנ״ך?”
פרון אומנם הודה שההגייה המדויקת של השם יהוה נשתכחה, אך ציין: ”אם רק בשל נקיפות־מצפון המושתתות על אמונות תפלות חדלו להגות את השם בבתי־הכנסת, ואם בשל העתקה עיוורת של הנוסחים היווניים והלטיניים איבד הנוסח [האנגלי] שלנו את השם המפורש, הרי שאין לסיבות אלו די משקל להניאנו מלחזור לשימוש המקורי”. פרון העדיף את השם ”יהוה” על־שום היותו שם מוכר. מני אז, תרגומים מודרניים נוספים השתמשו בשם אלוהים. בתרגום העולם החדש של כתבי־הקודש מופיע השם ”יהוה” בתנ״ך ובכתבי־הקודש המשיחיים יותר מ־200,7 פעם.
בתרגומו לספר תהלים, השתדל פרון להיצמד ”היטב לצורה של השפה העברית, הן בניבים והן במבנה המשפטים”. כשתרגם את פסוקים 6 ו־7 בתהלים מזמור ס״ט, הוא שם לב שיש להבדיל בין המילים ”אלוהים”, ”אדני” ו”יהוה”: ”אלוהים, אתה ידעת לאיוולתי ואשמותיי ממך לא נכחדו. אל יבושו בי קֹוֶיך, אדני יהוה צבאות. אל ייכָּלמו בי מבקשיך, אלוהי ישראל”.