הכל חייבים לתת דין וחשבון לפני אלוהים
”כל אחד מאיתנו יתן דין וחשבון על עצמו לפני אלוהים” (רומים י״ד:12).
1. מה היו גבולות חירותם של אדם וחוה?
יהוה אלוהים ברא את הורינו הראשונים, אדם וחוה, כיצורים בעלי בחירה חופשית. חרף היותם נחותים מן המלאכים, היו הם יצורים תבוניים המסוגלים להחליט החלטות נבונות (תהלים ח׳:5, 6). ברם, החירות שמאת אלוהים לא היה בה משום היתר לאדם לקבוע לעצמו מה טוב ומה רע. הם היו אחראים למעשיהם לפני בוראם, ואחריות זו חלה על כל צאצאיהם.
2. איזה דין וחשבון ידרוש יהוה בקרוב, ומדוע?
2 כיום, אנו קרובים לסיומו של סדר־דברים מרושע זה, ויהוה ידרוש דין וחשבון על הנעשה בכדור־הארץ. (השווה רומים ט׳:28.) בקרוב, יהוה אלוהים ידרוש מהרשעים לתת את הדין על ניצול־יתר של משאבי כדור־הארץ, על השמדת חיי אנוש ובמיוחד על רדיפת עובדיו (ההתגלות ו׳:10; י״א:18).
3. באילו שאלות נדון?
3 כשהתפתחות רצינית זו לנגד עינינו, נפיק תועלת מהרהור במגעיו הצודקים של יהוה עם ברואיו בעבר. כיצד יכולים כתבי־הקודש לעזור לנו אישית למסור דין וחשבון רצוי לפני בוראנו? אילו דוגמאות עשויות להיות לנו לעזר, ואת מי עלינו להימנע מלחקות?
המלאכים חייבים לתת דין וחשבון
4. כיצד אנו יודעים שהמלאכים חייבים לתת לאלוהים דין וחשבון על מעשיהם?
4 מלאכי יהוה השוכנים בשמים חייבים לאלוהים דין וחשבון בדיוק כמונו. לפני המבול בימי נוח, כמה מלאכים מרדו ולבשו גוף בשר־ודם כדי לקיים יחסי־מין עם נשים. כיצורים בעלי בחירה חופשית, יצורים רוחניים אלה יכלו להחליט החלטה זו, אך אלוהים דרש מהם לתת את הדין על כך. כאשר המלאכים המרדנים שבו אל התחום הרוחני, לא הרשה להם יהוה לשמור על מעמדם המקורי. התלמיד יהודה מספר לנו כי את הללו ”שמר [אלוהים] בכבלי עולם ובאפילה למשפט היום הגדול” (יהודה 6).
5. איזו מפלה נחלו השטן ושדיו, וכיצד יתנו את הדין על מרדם?
5 שליטם של המלאכים המרדנים, היינו השדים, הוא השטן (מתי י״ב:24–26). מלאך מרושע זה מרד בבוראו וקרא תיגר על צדקת ריבונותו של יהוה. השטן גרם להורינו הראשונים לחטוא, והדבר הוליד בסופו של דבר מוות (בראשית ג׳:1–7, 17–19). אף שיהוה לא חסם בפני השטן את הגישה לחצרותיו השמימיות במשך זמן־מה לאחר מכן, ספר ההתגלות שבמקרא חזה כי במועד שקבע אלוהים, יושלך רשע זה אל תחום כדור־הארץ. הראיות מצביעות על כך שהדבר אירע זמן קצר לאחר שישוע המשיח קיבל און מלכות ב־1914. סופם של השטן ושדיו יהיה השמדה נצחית. כאשר תיושב לבסוף המחלוקת על הריבונות, הם יתנו בצדק את הדין על המרד (איוב א׳:6–12; ב׳:1–7; ההתגלות י״ב:7–9; כ׳:10).
בן אלוהים חייב לתת דין וחשבון
6. מהי השקפת ישוע לגבי הדין וחשבון שעליו למסור לאביו?
6 איזה מופת נפלא שימש בן האלוהים, ישוע המשיח! כאיש מושלם השווה לאדם הראשון, שמח ישוע לעשות את רצון אלוהים. הוא גם שמח למסור דין וחשבון על ציותו לחוקי יהוה. באשר לו, ניבא כראוי מחבר־התהלים: ”לעשות רצונך, אלוהַי, חפצתי, ותורתך בתוך מעיי” (תהלים מ׳:9; עברים י׳:6–9).
7. כשהתפלל ערב מותו, מדוע יכול היה ישוע לומר את המילים המופיעות ביוחנן י״ז:4, 5?
7 חרף ההתנגדות חדורת השנאה שבה נתקל ישוע, הוא עשה את רצון אלוהים ושמר על נאמנותו עד מוות על עמוד־ההוקעה. על־ידי כך, שילם את הכופר לפדיון האנושות מתוצאותיו הקטלניות של חטא אדם (מתי כ׳:28). לפיכך, ערב מותו, יכול היה ישוע להתפלל בלב שלם: ”אני פיארתיך עלי אדמות, השלמתי את המעשה שנתת לי לעשות. כעת אתה, אבי, פארני לידך בכבוד שהיה לי לידך בטרם היות העולם” (יוחנן י״ז:4, 5). ישוע יכול היה לומר מילים אלה לאביו השמימי, משום שעמד במבחן הנשיאה באחריות לפני אלוהים ונמצא רצוי לפניו.
8. (א) כיצד הראה פאולוס שאנו חייבים לתת דין וחשבון על עצמנו לפני יהוה אלוהים? (ב) מה יעזור לנו להימצא רצויים לפני אלוהים?
8 שלא כאדם המושלם ישוע המשיח, איננו מושלמים. עם זאת, אנו אחראים לפני אלוהים. השליח פאולוס אמר: ”ומדוע אתה חורץ משפט על אחיך? מדוע אתה בז לאחיך? הרי כולנו נעמוד לפני כס המשפט של אלוהים; הלא כתוב: ’חי־אני, נאום־יהוה, כי־לי תכרע כל־ברך וכל־לשון תודה לאלוהים’. ובכן כל אחד מאיתנו יתן דין וחשבון על עצמו לפני אלוהים” (רומים י״ד:10–12). כדי שנוכל לעשות כן ולהימצא רצויים לפני יהוה, הוא סיפק לנו באהבתו הן מצפון והן את דברו הכתוב, המקרא, כדי להדריכנו באמרי פינו ובמעשינו (רומים ב׳:14, 15; טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17). הפקת מירב התועלת מהאמצעים הרוחניים שיהוה מספק לנו והישמעות לצו מצפוננו המודרך על־פי המקרא יעזרו לנו להימצא רצויים לפני אלוהים (מתי כ״ד:45–47). רוח־קודשו של יהוה, כלומר כוחו הפעיל, היא מקור נוסף של כוח והדרכה. אם אנו פועלים בהתאם להכוונה ולהנחיה של מצפוננו המודרך על־פי המקרא, אנו מוכיחים שאיננו ’דוחים את אלוהים’, אשר לו מחובתנו למסור דין וחשבון על כל מעשינו (תסלוניקים א׳. ד׳:3–8; פטרוס א׳. ג׳:16, 21).
העמים חייבים לתת דין וחשבון
9. מי היו האדומים, ומה אירע להם עקב יחסם כלפי ישראל?
9 יהוה פוקד על העמים, כלומר דורש מהם דין וחשבון (ירמיהו כ״ה:12–14; צפניה ג׳:6, 7). תן דעתך לממלכת אדום הקדומה, שהיתה ממוקמת מדרום לים־המלח ומצפון למפרץ עקבה. האדומים היו שֵמיים, ובינם לבין בני־ישראל היתה קרבת־דם. אף שאבי האדומים היה עשיו, נכד אברהם, האדומים לא הרשו לבני־ישראל לעבור בשטח אדום ב”דרך המלך”, בדרכם אל הארץ המובטחת (במדבר כ׳:14–21). במרוצת הדורות איבת אדום התפתחה לשנאת ישראל שאינה יודעת רחם. לבסוף, בני אדום היו חייבים לתת את הדין על שהאיצו בבבלים להחריב את ירושלים ב־607 לפה״ס (תהלים קל״ז:7). במאה השישית לפה״ס, צבאות בבל בראשות המלך נבונאיד כבשו את אדום, והפכוה לשממה, כשם שגזר עליה יהוה (ירמיהו מ״ט:20; עובדיה 9–11).
10. כיצד נהגו המואבים בעם־ישראל, וכיצד פקד אלוהים על מואב?
10 גם גורלה של מואב לא שפר עליה. ממלכת מואב שכנה צפונית לאדום ומזרחית לים־המלח. בטרם נכנסו בני־ישראל אל הארץ המובטחת, המואבים לא גילו כלפיהם הכנסת־אורחים, וככל הנראה סיפקו להם לחם ומים רק תמורת רווח כלכלי (דברים כ״ג:4, 5). בלק, מלך מואב, שכר את בלעם לקלל את ישראל, והנשים המואביות פיתו את גברי ישראל לבצע מעשי אי־מוסריות ולעבוד אלילים (במדבר כ״ב:2–8; כ״ה:1–9). אולם, יהוה לא העלים עין מן השנאה שרחשה מואב לישראל. כשם שנובא, הבבלים החריבו את מואב (ירמיהו ט׳:24, 25; צפניה ב׳:8–11). יהוה אכן פקד על מואב.
11. לאילו ערים ניתן להשוות את מואב ועמון, ועל מה מצביעות נבואות המקרא באשר לסדר־הדברים הנוכחי?
11 אלוהים לא פקד רק על מואב את עוונותיה אלא גם על עמון 14, הושע ח׳:13. יהוה חזה: ”’לכן חי אני’, נאום יהוה צבאות אלוהי ישראל, ’כי מואב כסדום תהיה, ובני עמון כעמורה, מִמְשַׁק חָרוּל ומכרה מלח ושממה עד עולם” (צפניה ב׳:9). ארצות מואב ועמון נחרבו, כשם שאלוהים החריב את הערים סדום ועמורה. לדברי החברה הגיאולוגית של לונדון, חוקרים טוענים כי מצאו את אתרי סדום ועמורה בחופו המזרחי של ים־המלח. כל עדות מהימנה שתתגלה בנושא זה, רק תתמוך בנבואות המקרא המצביעות על כך שיהוה אלוהים עתיד לפקוד על סדר־דברים זה (פטרוס ב׳. ג׳:6–12).
12. אף שהיה על עם־ישראל לתת את הדין על חטאיו, מה נחזה לגבי שארית מקרב היהודים?
12 הגם שיהוה נטה חסד רב לעם־ישראל, היה על העם לתת את הדין על חטאיו לפני אלוהים. כאשר ישוע המשיח בא לעם־ישראל, רוב העם דחה אותו. רק שארית מן העם האמינה בו ונהתה אחריו. פאולוס ייחס נבואות מסוימות לשארית יהודים זו וכתב: ”וישעיהו מכריז על ישראל: ’כי אם־יהיה מספר בני ישראל כחול הים, שאר ישוב בו. כי־כלה ונחרצה אדני עושה בקרב הארץ’. וכן אמר ישעיהו קודם לכן: ’לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדום היינו לעמורה דמינו’” (רומים ט׳:27–29; ישעיהו א׳:9; י׳:22, 23). השליח הזכיר את דוגמתם של 000,7 האיש שלא כרעו ברך לבעל, ואז אמר: ”כן גם בימינו נשארה שארית על־פי בחירה של חסד” (רומים י״א:5). שארית זו הורכבה מיחידים שהיו חייבים לשאת באחריות אישית לפני אלוהים.
דוגמאות לאחריות אישית
13. מה אירע לקין כאשר אלוהים דרש ממנו לתת את הדין על רצח הבל אחיו?
13 המקרא מזכיר מקרים רבים של אחריות אישית לפני יהוה אלוהים. לדוגמה, תן דעתך לבכורו של אדם, קין. הוא ואחיו הגישו קורבנות ליהוה. אלוהים קיבל את קורבנו של הבל, ודחה את קורבנו של קין. כאשר היה על קין לתת את הדין על הרצח האכזרי של אחיו, אמר לאלוהים בקשיחות: ”השומר אחי אנוכי?” עקב חטאו, גורש קין ל”ארץ נוֹד קִדמת עדן”. הוא לא גילה כל חרטה כנה על חטאו, אלא רק הצטער על העונש שהוטל עליו בצדק (בראשית ד׳:3–16).
14. כיצד המקרה של עלי ובניו מהווה דוגמה לאחריות אישית לפני אלוהים?
14 דוגמה נוספת לאחריותו האישית של הפרט לפני אלוהים היא המקרה של עלי, הכהן הגדול של עם־ישראל. בניו, חופני ופנחס, שירתו במשְׂרת כוהנים, אך היו ”אנשי זדון כלפי הבריות ורשעים כלפי אלוהים, לא היו נמנעים משום מעשה עוול”, לדברי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו. ”בני בליעל” אלה לא ידעו את יהוה, התנהגותם היתה בגדר חילול הקודש והם היו אשמים באי־מוסריות משוועת (שמואל א׳. א׳:3; ב׳:12–17, 22–25). בתור אביהם ובתור כהן הגדול של עם־ישראל, מחובת עלי היה להענישם, אך הוא רק גער בהם בעדינות. עלי ’כיבד את בניו’ יותר משכיבד את יהוה (שמואל א׳. ב׳:29). בית עלי נתן על כך את הדין. שני הבנים והאב מתו באותו יום, ובסופו של דבר שושלת הכהונה שלהם נכרתה לחלוטין. כך קיבלו את עונשם (שמואל א׳. ג׳:13, 14; ד׳:11, 17, 18).
15. מדוע יהונתן, בנו של המלך שאול, זכה לגמול?
15 דוגמתו של בן המלך שאול, יהונתן, היתה שונה בתכלית. זמן קצר לאחר שדוד הרג את גולית, ”נפש יהונתן נקשרה בנפש דוד”, והם כרתו ברית ידידות (שמואל א׳. י״ח:1, 3). סביר להניח שיהונתן הבחין כי רוח אלוהים סרה מעם שאול, אך מסירותו שלו כלפי עבודת־אלוהים האמיתית לא נחלשה (שמואל א׳. ט״ז:14). ההערכה שרחש יהונתן כלפי הסמכות שהעניק אלוהים לדוד מעולם לא התערערה. יהונתן היה מודע לאחריותו לפני אלוהים, ויהוה גמל לו על דרכו המכובדת בהבטיחו ששושלתו תימשך דורות רבים (דברי־הימים א׳. ח׳:33–40).
נתינת דין וחשבון בקהילה המשיחית
16 כתבי־הקודש המשיחיים מדברים בשבחם של גברים ונשים רבים אשר נתנו דין וחשבון חיובי על עצמם לפני אלוהים. למשל, מוזכר המשיחי היווני טיטוס. לפי הסברה, הוא הפך למשיחי במהלך מסע השליחות הראשון של פאולוס לקפריסין. מאחר שהיהודים והגֵרים מקפריסין היו בירושלים במהלך חג־השבועות של שנת 33 לספירה, אפשר שהמשיחיוּת הגיעה לאי זה זמן קצר לאחר מכן (מעשי־השליחים י״א:19). על כל פנים, התברר שטיטוס היה אחד מעמיתיו הנאמנים של פאולוס. הוא נתלווה לפאולוס ולבר־נבא במסעם לירושלים בשנת 49 לספירה בקירוב, כאשר יושבה המחלוקת המכרעת בנושא המילה. העובדה שטיטוס היה ערל הוסיפה תוקף לטיעוני פאולוס, שהגויים אשר נעשו למשיחיים אינם צריכים להיות כפופים לתורת משה (גלטים ב׳:1–3). כתבי־הקודש מעידים על שירותו המצוין של טיטוס, ופאולוס אף הפנה אליו איגרת שנכתבה בהשראת אלוהים (קורינתים ב׳. ז׳:6; טיטוס א׳:1–4). כפי הנראה, טיטוס היה רצוי בעיני אלוהים עד תום חייו עלי־אדמות.
17. איזה דין וחשבון נתן טימותיאוס על עצמו לפני אלוהים, וכיצד יכולה דוגמה זו להשפיע עלינו?
17 גם טימותיאוס היה אדם מסור שנתן דין וחשבון רצוי לפני יהוה אלוהים. אף שטימותיאוס סבל לעתים מבריאות לקויה, הוא גילה ’אמונה כנה’ ו’שירת עם פאולוס בעבודת הבשורה’. לפיכך יכול היה השליח לומר לאחיו המשיחיים בפיליפי: ”אין לי איש תמים דעים עימי כמוהו [כטימותיאוס], אשר בלב שלם ידאג לענייניכם” (טימותיאוס ב׳. א׳:5; פיליפים ב׳:20, 22; טימותיאוס א׳. ה׳:23). על אף חולשות אנוש וניסיונות אחרים, גם אנו יכולים לגלות אמונה כנה ולתת דין וחשבון המקובל על אלוהים.
18. מי היתה לידיה, ואיזו רוח היתה לה?
18 לידיה היתה אשה יראת אלוהים, אשר ככל הנראה נמצאה רצויה בעיני אלוהים. היא ובני־ביתה נמנו עם האנשים הראשונים באירופה אשר קיבלו את המשיחיות עקב פעילותו של פאולוס בפיליפי בשנת 50 לספירה בערך. לידיה, ילידת תיאטירה, היתה קרוב לוודאי גִיוֹרת, אך ייתכן שבפיליפי היו יהודים מעטים ולא היה בית־כנסת. היא ונשים מאמינות אחרות התאספו על שפת הנהר, ופאולוס שוחח עימן. כתוצאה מכך, לידיה הפכה למשיחית ושכנעה את פאולוס ובני־לווייתו להתאכסן אצלה (מעשי־השליחים ט״ז:12–15). הכנסת־האורחים של לידיה מאפיינת את המשיחיים האמיתיים גם כיום.
19. בזכות אילו מעשים טובים נתנה צביה דין וחשבון רצוי לפני אלוהים?
19 צביה היתה אשה נוספת שנתנה דין וחשבון רצוי לפני יהוה אלוהים. עם מותה, הלך פטרוס ליפו בתגובה לבקשת התלמידים שהתגוררו שם. שני הגברים שפגשו את פטרוס ”הכניסוהו אל העלייה, וכל האלמנות עמדו לידו בוכיות והראו לו כותנות ובגדים שעשתה צביה בעודה עימהן”. צביה הוקמה לתחייה. אך האם יש לזכור אותה רק בשל רוחב־לבה? לא. היא היתה ”תלמידה”, ובוודאי השתתפה בעצמה בפעילות עשיית התלמידים. בדומה לכך, נשים משיחיות כיום ’רבות מעשים טובים ומרבות בגמילות חסדים’. גם הן שמחות ליטול חלק פעיל בהכרזת הבשורה הטובה על המלכות ובעשיית תלמידים (מעשי־השליחים ט׳:36–42; מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20).
20. אילו שאלות נוכל לשאול את עצמנו?
20 המקרא מראה בבירור כי העמים ובני־האדם כיחידים חייבים דין וחשבון לפני האדון והריבון יהוה (צפניה א׳:7). אם אנו מוקדשים לאלוהים, נוכל אפוא לשאול את עצמנו, ’מהי השקפתי לגבי הזכויות והאחריות שנתן לי אלוהים? איזה דין וחשבון אני נותן לפני יהוה אלוהים וישוע המשיח?’
מה תשיב?
◻ כיצד תוכיח שהמלאכים ובן האלוהים חייבים לתת דין וחשבון לפני יהוה?
◻ אילו דוגמאות מקראיות מראות שאלוהים דורש מן העמים דין וחשבון?
◻ מה מלמד המקרא לגבי האחריות האישית לפני אלוהים?
◻ מי היו אנשים מסוימים המוזכרים במקרא אשר נתנו דין וחשבון רצוי לפני יהוה אלוהים?
16. מי היה טיטוס, ומדוע ניתן לומר שהוא נתן דין וחשבון רצוי לפני אלוהים?
[תמונה בעמוד 10]
ישוע המשיח נתן דין וחשבון רצוי לפני אביו השמימי
[תמונה בעמוד 15]
בדומה לצביה, נשים משיחיות כיום נותנות דין וחשבון חיובי על עצמן לפני יהוה אלוהים
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 13]
מות הבל .Dover Publications, Inc/The Doré Bible Illustrations