גידול ילדים בעלי ערכי מוסר — האם זה עדיין אפשרי?
”אנחנו חיים בחברה סבוכה מאוד, בתרבות הטרוגנית מאוד, שאין בה קוד מוסרי אחיד”, אמר רוברט גלוֹסֵפּ ממכון ואניי למשפחה, שבאוֹטַוָה, קנדה. ומה הן ההשלכות? דיווּח בעיתון טורונטו סטאר מוסר: ”הריונות בגיל העשרֵה, אלימות בני נוער והתאבדויות בגיל העשרֵה נמצאים במגמת עלייה”.
הבעיה אינה בלעדית לצפון אמריקה. ביל דיימן, מנהל המרכז להתפתחות האדם באוניברסיטת בראוּן שברוד איילנד, ארה״ב, חקר בעיות אלו בבריטניה ובארצות אירופיות אחרות, וכן באוסטרליה, בישראל וביפן. הוא מצביע על כך שהכנסיות, בתי־הספר ומוסדות אחרים אינם עושים די במתן הדרכה לצעירים. לטענתו, תרבותנו ”איבדה את מודעותה לכל הדרוש לילדים כדי לבנות אופי ולפתח כישורים”. דיימן מצטט מומחים להורוּת, המלמדים ש”המשמעת מזיקה לבריאות הילד ולרווחתו”, ואומר כי תפיסה זו היא ”מרשם בדוק לגידול ילדים עקשנים ולא ממושמעים”.
לְמה זקוקים בני הנוער בימינו? הם זקוקים דרך קבע לחינוך אוהב הפועל לתיקון אורח החשיבה ונטיות הלב. לא לכל צעיר מתאימה אותה צורת משמעת. משמעת הניזונה מאהבה טומנת בחובה בדרך כלל פנייה אל ההיגיון. משום כך, נאמר במשלי ח׳:33 ”שימעו מוסר”. אך, יש אשר ’בדברים לא ייווסרו’. לכאלה, ייתכן שיש צורך לתת עונשים הולמים ולא מוגזמים על אי ציות (משלי י״ז:10; כ״ג:13, 14; כ״ט:19). אין המלצה מקראית זו מצדיקה הצלפות זועמות או מכות נמרצות העלולות לגרום לילד חבלות או לפצוע אותו (משלי ט״ז:32). אדרבה, הילד צריך להבין מדוע הוריו מתקנים אותו ולהרגיש שהמוסר ניתן משום שההורה מעוניין בטובתו. (השווה עברים י״ב:6, 11.)
עצות מקראיות מעשיות ושקולות אלה מובלטות בספר הסוד לחיי־משפחה מאושרים.