חג המולד מדוע נחוג גם במזרח הרחוק?‏

במזרח הרחוק רווחה אמונה קדומה דומה לזו שבסנטה קלאוס בחג המולד.‏ מדובר באמונה קוריאנית סביב דמות ששמה צ׳וֹאנגשין.‏ אמונה מקבילה ניתן למצוא בקרב הסינים והיפנים.‏

צ׳וֹאנגשין נחשב לפטרון המטבח — אל האש השייך לפולחן האש הקדום הקוריאני.‏ (‏בימי קדם נהגו הקוריאנים להעביר גחלים לוהטות בזהירות לבל ייכבו.‏)‏ אנשים האמינו שאל זה עוקב במשך שנה תמימה אחר התנהגותם של בני המשפחה,‏ ואחר כך עולה השמיימה דרך תנור המטבח והארובה.‏

צ׳וֹאנגשין התייצב לפני מלך השמים ביום ה־23 של חודש דצמבר הירחי.‏ בסוף השנה שב דרך הארובה והתנור,‏ כשבאמתחתו מתנות ועונשים שיינתנו לכל איש על־פי התנהגותו.‏ ביום זה,‏ אמורים היו בני המשפחה להדליק נרות במטבח ובכל מקום בבית.‏ על־פי תמונותיו של אל המטבח ניתן להצביע על דמיון נוסף בינו לבין סנטה קלאוס — הוא היה לבוש באדום!‏ יתרה מזו,‏ נהוג היה שהכלה תתפור זוג גרביים קוריאניות מסורתיות ביום היפוך החורף ותיתן אותן לחמותה.‏ בזאת הביעה את משאלתה שחמותה תזכה לאריכות ימים,‏ שכן הימים מתארכים מתאריך זה ואילך.‏

האם שמת לב לכמה קווי דמיון בין הנקודות שלעיל לבין חג המולד?‏ הסיפורים והמנהגים דומים:‏ הארובה,‏ הנרות,‏ מתן המתנות,‏ הגרביים,‏ זקן בבגדים אדומים והתאריך.‏ אך לא די בקווים מקבילים אלו כדי להסביר את הקלות היתרה שבה התקבל חג המולד בקוריאה.‏ כשחג המולד הגיע לקוריאה,‏ האמונה בצ׳וֹאנגשין כמעט שחלפה מן העולם.‏ למעשה,‏ רוב הקוריאנים היום לא שמעו עליה מימיהם.‏

בכל אופן,‏ יש בה כדי להמחיש כיצד מנהגים הקשורים ביום היפוך החורף ובסוף השנה מתפשטים בדרכים שונות בכל רחבי העולם.‏ במאה הרביעית לספירה,‏ שינתה הכנסייה הראשית באימפריה הרומית את שם החג סאטוּרנאליה — חג רומי אלילי לציון הולדתו של אל השמש — והפכה אותו לחג המולד.‏ חג המולד היה בגדר החייאת מנהגים מקומיים תחת שם שונה.‏ כיצד קרה הדבר?‏

מתן מתנות

מתן מתנות הוא אחד המנהגים שנותרו בעינם.‏ מדורי דורות נהנים הקוריאנים לתת ולקבל מתנות.‏ זו אחת הסיבות לפופולריות של חג המולד בקוריאה.‏

אחרי מלחמת העולם השנייה שימשו הכנסיות,‏ בייחוד בחג המולד,‏ את חיילי ארה״ב שהוצבו בקוריאה כמקומות התאספות וכמרכזים לחלוקת מתנות ואספקות סיוע.‏ ילדים רבים ביקרו בכנסיות מתוך סקרנות,‏ ושם קיבלו לראשונה שוקולד במתנה.‏ למותר לציין שהם ציפו בכיליון עיניים לחג המולד הבא.‏

בעיני הילדים הצטייר סנטה קלאוס כחייל אמריקני חבוש בכובע גרב אדום.‏ במשלי י״ט:‏6 נאמר:‏ ”‏רבים יְחַלוּ פני־נדיב”‏.‏ מתן המתנות נשא פרי.‏ אלא שכפי שניתן להסיק מן הפסוק,‏ מתנות אלו אינן ערובה לידידות ארוכת ימים.‏ מגעיהם של לא מעט אנשים בקוריאה עם הכנסיות מסתכמים בשוקולד שקיבלו שם בילדותם.‏ אך הם לא שכחו את חג המולד.‏ לצד הצמיחה הכלכלית המהירה של קוריאה,‏ התפתח בה המסחר,‏ ומתן המתנות בחג המולד נעשה פשוט אמצעי לעידוד מכירות.‏ בתי עסק מנצלים את חג המולד להגדלת הרווחים.‏

עובדות אלו מציירות תמונה ברורה יותר של חג המולד במזרח הרחוק.‏ מוצרים חדשים יוצאים אל השוק להזנת בולמוס הקניות.‏ תוכניות למסעי פרסום נערכות כבר מאמצע הקיץ.‏ בסוף השנה מגיע היקף המכירות לשיא,‏ תודות לקניית המתנות,‏ כרטיסי הברכה והקלטות והתקליטורים.‏ הפרסומות גורמות לנער הממוצע לחוש אומלל אם ישב בביתו ולא יקבל שום מתנה בערב חג המולד.‏

ככל שקרב החג,‏ הומים החנויות והקניונים בסאול בלקוחות התרים אחר מתנות.‏ הוא הדין בערים אחרות במזרח.‏ הכבישים פקוקים.‏ בתי המלון,‏ אזורי העסקים,‏ המסעדות ומועדוני הלילה מוצפים בלקוחות.‏ קולות שירה והוללות חזקים בוקעים מן המסיבות.‏ בליל החג,‏ נערמים תלי אשפה ברחובות,‏ וגברים ונשים שיכורים מפלסים ביניהם את דרכם.‏

כך בעצם נחוג חג המולד.‏ החג במזרח הרחוק אינו חג השייך אך ורק לנוצרים.‏ בקוריאה ובמקומות אחרים ממוסחר החג הנוצרי להפקת רווחים מרבית.‏ האם המסחור הוא האחראי הבלעדי לכך שחג המולד שונה כל כך מהלוך רוחו של המשיח?‏ המשיחיים האמיתיים חייבים לבחון מקרוב סוגייה רצינית זו.‏

שורשי חג המולד

חיית פרא המוכנסת לכלוב בגן חיות היא עדיין חיית פרא.‏ תהא זו טעות חמורה להאמין שהיא מבויתת רק משום שהיא נמצאת בכלוב זמן מה ומשתעשעת עם גוריה.‏ אולי שמעת על עובדי גן חיות שהותקפו בידי חיות.‏

במובנים מסוימים ניתן לומר את אותו הדבר על חגיגת חג המולד.‏ בתחילה היה החג כ”‏חיה”‏ שהסתובבה מחוץ לדת המשיחית.‏ האנציקלופדיה לנצרות (‏בקוריאנית)‏a ציינה בנושא חג המולד תחת כותרת המשנה ”‏הקשר לסאטוּרנאליה הרומית”‏:‏

‏”‏החגים האליליים,‏ סאטוּרנאליה וברוּמאליה,‏ הפכו למנהגים מסורתיים שהיכו שורשים עמוקים מכדי לעוקרם בהשפעת הנוצרים.‏ ההכרה ביום ראשון (‏היום של פויבוס ומיתרה וכן גם יום האדון)‏ מצד הקיסר קונסטנטינוס.‏.‏.‏ כנראה הובילה את הנוצרים במאה הרביעית למסקנה כי ראוי להפוך את יום הולדתו של בן האלוהים ליום הולדתה של השמש עצמה.‏ החג האלילי שהתאפיין בהילולות ובשמחות היה כה פופולרי שהנוצרים ששו למצוא אמתלה להמשיך לחגוג אותו תוך שינוי קל ברוחו או במתכונתו”‏.‏

האם אתה סבור שהתפתחות זו יכולה היתה להתחולל ללא התנגדות?‏ אותה אנציקלופדיה מוסיפה:‏ ”‏מטיפים נוצרים במערב ובמזרח הקרוב מחו נגד קלות הדעת הבלתי נסבלת שאפיינה את חגיגת יום הולדתו של המשיח,‏ והנוצרים במסופוטמיה האשימו את אחיהם במערב בעבודת אלילים ובפולחן השמש משום שאימצו את החג האלילי כחג משיחי”‏.‏ מן ההתחלה נדף מן החג ריח רע.‏ האנציקלופדיה מציינת:‏ ”‏למרות הכל,‏ צבר החג אהדה רבה וקנה לו אחיזה כה איתנה שאפילו המהפכה הפרוטסטנטית של המאה השש־עשרה לא הצליחה לעוקרו ממקומו”‏.‏

הנה כי כן,‏ חג לכבוד אל השמש,‏ שהיה מחוץ לדת המשיחית האמיתית,‏ הוכנס לכנסיות.‏ הוענק לו שם אחר — אך אופיו האלילי נותר בעינו.‏ החג תרם להשרשת הפאגניזם בכנסיות הנצרות ולהשחתת רוחניותם של המאמינים.‏ ההיסטוריה מראה כי ככל שהתפתחה הנצרות,‏ חלפה הגישה המקורית של ”‏אהוב את אויביך”‏ ופינתה את מקומה להידרדרות מוסרית ולמלחמות אלימות.‏

ברבות הימים התברר כי למרות שמו המטעה — קְרִיסמֶס (‏מלשון קרייסט,‏ משיח)‏ — שיקף החג את מקורו האלילי בהתהוללות,‏ בשתייה מופרזת,‏ בריקודים,‏ במתן מתנות ובקישוט הבתים בענפי ירוק־עד.‏ למען מטרתו הנעלה של המסחר — למכור כמה שיותר — מנוצל חג המולד בכל דרך אפשרית.‏ אמצעי התקשורת גומרים עליו את ההלל;‏ והציבור פשוט מתבדר.‏ חנות להלבשה תחתונה במרכז סאול הופיעה בחדשות הטלוויזיה כי הציבה בחלון הראווה עץ חג מולד מקושט אך ורק בלְבָנִים.‏ אווירת חג המולד הורגשה,‏ אך כל אות של ”‏ברוך שובך המשיח”‏ לא הופיע כלל.‏

חג המולד והמקרא

מה ניתן ללמוד מן הרקע ההיסטורי וההתפתחויות שצויינו עד כה?‏ אם כפתורי החולצה אינם מכופתרים במקומם מן הכפתור הראשון,‏ הדרך היחידה לתקן את המצב היא להתחיל מהתחלה,‏ לא כן?‏ למרות זאת,‏ יש הטוענים כי על אף שורשיו האליליים הנעוצים בפולחן השמש,‏ הפך חג המולד למקובל בנצרות.‏ לכן,‏ לדעתם,‏ נתקדש החג ולבש משמעות חדשה — חגיגת יום הולדתו של המשיח.‏

פרשה היסטורית שהתרחשה ביהודה הקדומה טומנת בחובה לקח חשוב.‏ ב־612 לפה״ס החלו אנשי יהודה לקיים את פולחן השמש בבית המקדש שבירושלים.‏ האם נתקדש הפולחן בשל קיומו במקום שהוקדש לעבודתו הטהורה של יהוה אלוהים?‏ יחזקאל הנביא כתב על פולחן השמש שנערך בבית המקדש:‏ ”‏הנה פתח היכל יהוה,‏ בין האולם ובין המזבח,‏ כעשרים וחמישה איש.‏.‏.‏ פניהם קדמה [‏מזרחה]‏,‏ והמה משתחוויתם קדמה לשמש ויאמר אלי:‏ ’‏הראית,‏ בן־אדם?‏ הנקל לבית יהודה מעשות את התועבות אשר עשו פה כי מלאו את הארץ חמס וישובו להכעיסני והינם שולחים את הזמורה אל אפי’‏?‏”‏ (‏יחזקאל ח׳:‏16,‏ 17‏,‏ תיקון סופרים)‏.‏

פולחן אלילי זה לא נתקדש,‏ אלא העמיד את כל בית המקדש בסכנה.‏ מנהגים אלו התפשטו בכל יהודה ותרמו להגברת האלימות ולהידרדרות המוסרית בארץ.‏ הוא הדין בנצרות.‏ מנהגים שמקורם בפולחן השמש של סאטוּרנאליה מועלים בה על נס בחג המולד.‏ שנים ספורות אחרי שראה יחזקאל את החזון,‏ ניחת על ירושלים הדין שגזר עליה אלוהים — היא הושמדה בידי הבבלים (‏דברי הימים ב׳.‏ ל״ו:‏15–20‏)‏.‏

אולי תיאורו של ישוע הילד בפי החוקר הקוריאני שהוזכר במאמר הקודם העלה חיוך על שפתיך.‏ אך תגובה זו מפי אדם שאינו מכיר את המשיח,‏ נושאת מסר אמיתי.‏ יש בה כדי לגרום לחוגגי חג המולד לחשוב על הנושא בכובד ראש.‏ מדוע?‏ משום שחג המולד רחוק מלהציג את המשיח בצורה נכונה.‏ הוא למעשה מטשטש את מעמדו האמיתי היום.‏ ישוע כבר לא תינוק באבוס.‏

המקרא מדגיש לא אחת כי ישוע הוא כעת משיח ומלך רב־און במלכות אלוהים השמימית (‏ההתגלות י״א:‏15‏)‏.‏ בקרוב ישים קץ לעוני ולאומללות שזוכים לתשומת לב מעטה בעונת חג המולד מצד נדבנים התורמים לצדקה.‏

האמת היא שחג המולד אינו מועיל לא בארצות הנצרות ולא בארצות אחרות כולל ארצות המזרח הרחוק.‏ הוא בעצם מסיט את תשומת הלב מבשורת האמת המשיחית על מלכות אלוהים ועל קץ עולם מרושע זה (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ הנך מוזמן לשוחח עם עדי־יהוה כדי לברר כיצד יבוא הקץ.‏ הם ילמדו אותך על הברכות הנצחיות שיורעפו אחרי כן על יושבי הארץ מצד מלכות אלוהים שבה מולך ישוע המשיח (‏ההתגלות כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 6]‏

חג המולד תרם להשרשת הפאגניזם בכנסיות הנצרות

‏[‏תמונה בעמוד 5]‏

ילדים רבים ביקרו בכנסיות מתוך סקרנות וקיבלו שוקולד במתנה.‏ אחר כך ציפו בכיליון עיניים לחג המולד הבא

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

ערב חג המולד במרכז סאול,‏ קוריאה

‏[‏תמונה בעמוד 8]‏

המשיח כבר לא תינוק,‏ אלא מלך רב־און המולך במלכות אלוהים