כאשר ’הרוחות נושבות נגדנו’
פעם אחת ניסו תלמידי ישוע לחצות את הכנרת ונאבקו בים הסוער. מרקוס, שתיעד בספרו את מה שקרה, מסר ש’התייגעו בחתירה, כי הרוח נשבה נגדם’. ישוע, שעמד על החוף, ראה כי הם במצוקה והלך לקראתם על פני הים בדרך נס. הוא בא אליהם לתוך הסירה והרוח פסקה (מרקוס ו׳:48–51).
מרקוס מציין כי במקרה קודם ”התחוללה רוח־סערה גדולה”. ישוע ”גער ברוח... אז פסקה הרוח ונשתררה דממה עמוקה” (מרקוס ד׳:37–39).
אין אנו זוכים היום לראות נסים דומים, אבל יש הרבה מה ללמוד ממה שקרה. בתור אנשים לא־מושלמים החיים בזמנים מסוכנים, איננו מחוסנים מפני רוחות הקשיים (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). לעתים אנו חשים שהמצוקות המתלוות לניסיונות האישיים חזקות כסערה. אפשר למצוא הקלה! ישוע מושיט את ההזמנה: ”בואו אלי כל העמלים והעמוסים ואני אמציא לכם מנוחה” (מתי י״א:28).
כשנדמה כי ’הרוחות נושבות נגדנו’, יש דרך להביא שלווה ו”דממה עמוקה” ללבנו. מהי הדרך? הדרך היא לבטוח בהבטחותיו המהימנות של יהוה אלוהים. (השווה ישעיהו נ״ה:9–11; פיליפים ד׳:5–7.)