”יעלת חן”
לא היית משתמש במילה חן כשם תואר לעז. עזים אולי נחשבות בעינינו לבעלי־חיים מועילים האוכלים כמעט כל דבר ומספקים לנו בשר טעים וחלב מזין — אך קשה לומר שהן מלאות חן.
למרות זאת, המקרא מתאר את הרעיה כ”איילת אהבים ויעלת חן” (משלי ה׳:18, 19). היעל הוא בעל־חיים ממיני עז הבר. שלמה, מחבר ספר משלי, עקב מקרוב אחר חיות הבר של ארץ ישראל, ועל כן היתה לו סיבה טובה להשתמש בלשון השאלה זו (מלכים א׳. ה׳:10–13). ייתכן שבדומה לדוד אביו צפה שלמה ביעלים המצויים באיזור עין גדי סמוך לחופי ים המלח.
עדרים קטנים של יעלים החיים במדבר יהודה פוקדים דרך קבע את מעיין עין גדי. הואיל וזהו מקור המים היחידי באיזור צחיח זה, נחשב עין גדי זה דורי דורות למקור שתייה מועדף עבור היעלים. לאמיתו של דבר, השם עין גדי משמעו ”מעיין הגדי”, עדות לנוכחותם הקבועה של גדיים באיזור. כאן מצא דוד מפלט מידי שאול המלך וחי חיי נמלט ”על־פני צורי היעלים” (שמואל א׳. כ״ד:2, 3).
אחד המראות השכיחים בעין גדי הוא יעלה העושה את דרכה בזהירות ובחן במדרון סלעי ועוקבת אחר יעל זכר שצועד לעבר המים. אולי עכשיו אתה מתחיל להבין את ההשוואה בין יעלה לבין רעיה נאמנה. טבעה השליו ותנועותיה המעודנות רומזים אף הם על תכונות נשיות. המילה ”חן” מתייחסת כנראה למראה הנאה והמעודן של היעלה.a
היעלה חייבת להיות קשוחה ומלאת חן גם יחד. יהוה אמר לאיוב שהיעלה יולדת בסלעים, במקומות בלתי נגישים שאין בהם הרבה מזון ושהטמפרטורות גבוהות מאוד (איוב ל״ט:1). למרות הקשיים, היא מטפלת בצאצאיה ומלמדת אותם לטפס ולדלג בזריזות מסלע לסלע כמוה. היא גם מגינה בעוז על ולדותיה מפני טורפים. אדם אחד סיפר שראה יעלה נאבקת בנשר ומנסה להבריח אותו במשך חצי שעה, בעוד הגדי כורע ותופס תחתיה מחסה.
נשים ואימהות משיחיות רבות מגדלות את ילדיהן בנסיבות קשות. בדומה ליעלה, הן ממלאות את התפקיד שנתן להן אלוהים במסירות ובחוסר אנוכיות. כמו כן, הן מגינות באומץ לב על ילדיהן מפני סכנות רוחניות. לפיכך, בהשאלה זו לא המעיט שלמה בערכן של הנשים, אלא הסב את תשומת הלב לחינה וליופיה של האשה — מעלות רוחניות הבולטות גם בנסיבות קשות ביותר.
[הערת שוליים]
a המילה ”חן”, על־פי מלון התנ״ך מאת יהושע שטיינברג, משמעה בין היתר: ”הוד ויקר, יופי ונועם המושך אליו עין רואיו”.
[תמונות בעמודים 30, 31]
רעיה ואם משיחית מגלה מעלות רוחניות יפות במילוי התפקידים שנתן לה אלוהים