הייה מכיר טובה והייה מאושר
”הנטייה להכיר טובה היא מנטיותיו הבסיסיות של האדם”, ציין העיתון הקנדי קֶלְגֶרִי הרלד. בעיתון צוטטו כמה תלמידי בית־ספר יסודי בגילאי תשע שהתבקשו על־ידי המורה לרשום את כל הדברים שעליהם הם מכירים טובה. אחד הילדים אמר שהוא אסיר תודה למשפחתו ’כי הם דואגים לו’. גם נערה אחרת אמרה שהיא אסירת תודה למשפחתה והסבירה: ”הם שומרים עלי ועל בריאותי, דואגים לי, אוהבים אותי, מאכילים אותי וללא הוריי לא הייתי חיה”.
כפיות טובה גוררת חוסר שביעות רצון ממושך. לדברי הפילוסוף־תיאולוג, ג׳. ל. פאקר, ”אנו תלויים מטבענו באלוהים וזה בזה”. הדבר מזכיר לנו את העצה המקראית הנבונה שניתנה לפני מאות שנים: ”הייו מכירי טובה” (קולוסים ג׳:15). ביטויים להכרת טובה ולרגשי תודה עמוקים כלפי הזולת תורמים לטיפוח קשרי האהבה.
בנוסף לכך, ברחישת הוקרה לזולת אנו מביעים הכרת טובה ליהוה, ואין זה נעלם מעיניו. המקרא מציין: ”יהוה, עיניו משוטטות בכל הארץ להתחזק עם לבבם שלם אליו” (דברי הימים ב׳. ט״ז:9). אלוהים מבטיח שהוא זוכר ומוקיר את האהבה שבני אדם מראים למען שמו (עברים ו׳:10). כן, יש לנו סיבה טובה להיות מכירי טובה, משום שתכונה אלוהית זו משביעה את רצון יהוה ומגבירה את אושרנו בתנאי שנבטא אותה יום יום. כך יתקיים הכתוב במשלי ט״ו:13: ”לב שמח ייטיב פנים”.