מכתב אל נוח
”נוח היקר, קראתי כבר כמה פעמים במקרא עליך ועל איך שבנית את התיבה שהצילה אותך ואת משפחתך מהמבול”.
כך מתחיל מכתב שהגישה מִינָאמָריה, נערה בת 15, בתחרות כתיבה לתלמידים בני 14 עד 21. התחרות אורגנה על־ידי שירותי הדואר של פינלנד, הפדרציה לשפת האם הפינית והחברה לספרות פינית. המתחרים התבקשו לכתוב מכתב על בסיס ספר שקראו. הנמען יכול היה להיות מחבר הספר או דמות הלקוחה מהספר. מבין העבודות שהגישו התלמידים, ליקטו המורים יותר מ־400,1 מכתבים והעבירו אותם אל חבר השופטים. השופטים הכתירו מכתב אחד במקום הראשון, עשרה מכתבים במקום השני ועשרה במקום השלישי. לשמחתה של מִינָאמָריה, נכלל מכתבה בקבוצה השלישית.
מדוע מִינָאמָריה, תלמידה בגיל העשרה, כתבה אל נוח, אדם שחי לפני כ־000,5 שנה? היא אומרת: ”המקרא היה הדבר הראשון שעלה במוחי. הדמויות המקראיות מאוד מוכרות לי. מרוב שקראתי עליהן הן נראות לי מוחשיות מאוד. בחרתי בנוח כי חייו היו מרגשים ושונים מאוד מחיי”.
מכתבה של מִינָאמָריה אל נוח נחתם במילים: ”אתה עדיין משמש כמופת של אמונה וציות. חייך מעודדים את כל קוראי המקרא לחיות על־פי אמונתם”.
מכתב זה, פרי עטה של קוראת מקרא צעירה, ממחיש היטב שהמקרא אכן ”חי ופועל”, ויש לו כוח השפעה על צעירים ומבוגרים כאחד (עברים ד׳:12).