‏”‏עימדו על המשמר”‏

בימי קדם,‏ ניצבו שוערים במבואות ערים ובשערי בית המקדש ובמקרים מסוימים גם בפתחי בתים פרטיים.‏ מלבד תפקידם להבטיח שהשערים יהיו נעולים בלילה,‏ שימשו הם גם כצופים או כשומרים.‏ התפקיד היה כרוך באחריות רבה,‏ משום שבטחון העיר היה מוטל על כתפיהם — להזהיר את האנשים מפני כל סכנה המתקרבת ובאה.‏

ישוע המשיח הכיר את תפקיד השומרים,‏ הקרויים גם שוערים.‏ הוא השווה את תלמידיו לשוערים ועודד אותם לעמוד על המשמר לקראת קיצו של הסדר היהודי.‏ הוא אמר:‏ ’‏היזהרו,‏ הייו ערים,‏ כי אינכם יודעים מתי העת.‏ דומה הדבר לאיש היוצא למסע.‏ כשעזב את ביתו ציווה על השוער לעמוד על המשמר.‏ לכן עימדו על המשמר,‏ כי אינכם יודעים מתי יבוא בעל הבית’‏ (‏מרקוס י״ג:‏33–35‏)‏.‏

בדומה לכך,‏ זה יותר מ־125 שנה שכתב עת זה,‏ המצפה,‏ נותן במה לקריאתו של ישוע ’‏לעמוד על המשמר’‏.‏ כיצד?‏ כפי שנאמר בעמוד 2 של כתב עת זה,‏ ”‏הוא צופה על מאורעות המתחוללים בעולם,‏ מאורעות המגשימים נבואות מקראיות.‏ הוא נושא בכנפיו נחמה לכל העמים על־ידי הבשורה הטובה,‏ שבקרוב תביא מלכות אלוהים קץ לכל גורמי הדיכוי ותהפוך את כדור־הארץ כולו לגן־עדן”‏.‏ בתפוצה עולמית של יותר מ־000,‏000,‏26 עותקים ב־150 שפות,‏ נחשב המצפה לכתב העת הדתי הנפוץ ביותר בעולם.‏ בדומה לשוערים בימי קדם,‏ עדי־יהוה מאיצים באמצעותו באנשים באשר הם ’‏להיות ערים’‏ מבחינה רוחנית משום שהאדון,‏ ישוע המשיח,‏ עומד לשוב ולשפוט את העולם הזה (‏מרקוס י״ג:‏26,‏ 37‏)‏.‏