כיצד למנות ימינו
”למנות ימינו כן הודע, ונביא לבב חוכמה” (תהלים צ׳:12). כך התפלל בענווה משה, מכותבי המקרא. מה למעשה ביקש? האם עלינו לבקש ביראת כבוד בקשה דומה?
בפסוק 10, קונן משה על תוחלת החיים הקצרה של האדם. במקרה אחר העלה על הכתב את הצהרת איוב, אשר אמר: ”אדם יְלוּד אישה, קצר ימים ושבע רוגז” (איוב י״ד:1). ברור אם כן שמשה הצר על חייו בני החלוף של האדם הלא־מושלם ולכן החשיב כל יום מהחיים כמתנה יקרת ערך. בתחינתו זו לאלוהים הביע משה את רצונו לחיות את שארית ימיו בחוכמה, בדרך שתשביע את רצון בוראו. האם לא נרצה גם אנו לנצל בצורה משמעותית כל יום ויום בחיינו? אם אנו רוצים להשביע את רצון אלוהים עלינו להשקיע בכך מאמצים נמרצים.
היה גורם נוסף שהניע את משה ואת איוב ועליו להניע גם אותנו. שני יראי אלוהים אלה נשאו עיניהם אל גמול עתידי — חיים עלי אדמות בתנאים טובים יותר (איוב י״ד:14, 15; עברים י״א:26). בעת ההיא המוות לא יחבל במעשיו הטובים של איש. בוראנו שם לו למטרה שהנאמנים יחיו לנצח בגן עדן עלי אדמות (ישעיהו ס״ה:21–24; ההתגלות כ״א:3, 4). זו יכולה להיות גם תקוותך אם ’תדע למנות את ימיך בדרך שתביא ללבך חוכמה’.