אדם שאהב את החיים ואת הבריות
דניאל סידליק, מוותיקי חברי הגוף המנהל של עדי־יהוה, סיים את חייו עלי אדמות ביום שלישי ה־18 באפריל, 2006. בן 87 היה במותו. אח סידליק שירת קרוב ל־60 שנה כחבר במשפחת בית־אל בברוקלין שבניו־יורק.
אח דן — זה היה כינוי החיבה שלו בקרב מכריו — הגיע לבית־אל בשנת 1946. לפני כן, שירת כחלוץ מיוחד בקליפורניה. במהלך מלחמת העולם השנייה ריצה עונש מאסר בשל עמדתו הניטראלית. מה שעבר עליו באותה תקופה מתואר בצורה חיה בסיפור חייו ”מה יקרה ידידותך, אלוהים!”, שהתפרסם בהוצאת המצפה מ־1 ביוני 1985 (אנג׳).
אח סידליק נודע כאדם נגיש וחסר יומרות. גישתו החיובית ואהבתו את החיים באו פעמים רבות לידי ביטוי במילות הפתיחה שלו כשניהל את תוכנית הבוקר הרוחנית של משפחת בית־אל: ”כמה טוב לחיות ולשרת את אלוהי החיים והאמת”. בנאומיו עודד אח סידליק את השומעים לאמץ את אותה גישה. הוא נאם בנושאים שונים כגון: ”אשרי העם שיהוה אלוהיו”, ”שקפו את חדוות יהוה”, ”אל תכבו את רוח אלוהים” ו”הטוב מכול עוד לפנינו”.
בשנת 1970 נשא אח סידליק לאישה את מרינה הודסון, אחות מאנגליה שאותה תיאר כ”עזר מאלוהים”. הם שירתו יחד את יהוה מעל 35 שנה.
אח סידליק שירת בבית־אל במחלקות שונות, כולל בבית הדפוס ובמחלקת כתיבה. הוא גם עבד בתחנת הרדיו WBBR. בנובמבר 1974 התמנה לחבר בגוף המנהל, ולימים שירת בוועדת כוח אדם ובוועדת הכתיבה.
אהבתו העזה לבריות בלטה במשך יותר מ־30 שנות עבודתו בוועדת כוח אדם. הוא עודד רבים בקולו הרועם, ותמיד הפנה את תשומת הלב לזכות היקרה שיש לנו לשרת את יהוה. אח סידליק חזר והדגיש שאושר אמיתי אינו תלוי בגורמים חיצוניים, אלא ביחסים עם יהוה ובגישה כלפי החיים.
משפחת בית־אל מרגישה מאוד בחסרונו של אח סידליק. עם זאת, הדוגמה שהציב כמי שבאמת ובתמים אהב את החיים ואת הבריות, לא תישכח. אנו משוכנעים שהוא נמנה בין אלה המוזכרים בההתגלות י״ד:13: ”אשרי המתים אשר מתים באדון מעתה. כן! אומרת הרוח, שינוחו מעמלם, כי מעשיהם הולכים אחריהם”.