פתרון מבריק
שלושה צעירים ממרכז אפריקה רצו לנכוח באחד מהכינוסים המחוזיים שנערך באזורם. כיצד יגיעו? אתר הכינוס היה במרחק של כמעט 90 קילומטר ממקום מגוריהם, וכדי לנסוע לשם היה עליהם לעבור בדרך עפר משובשת. כמו כן, לא היה להם אמצעי תחבורה. הם החליטו לשאול שלושה זוגות אופניים, אך לא הצליחו למצוא כאלה שיתאימו למסע.
אחד מזקני־הקהילה המקומיים ראה את מצוקתם והציע להשאיל להם את האופניים שלו, אומנם ישנים אך במצב סביר למדי. הוא סיפר להם מה הוא ואחרים עשו בעבר כדי להגיע לאחד מהכינוסים, ויעץ להם לחלוק ביניהם זוג אופניים — פתרון פשוט אך מאתגר. כיצד זה עבד בפועל?
האחים הצעירים רצו להימנע מלרכוב תחת השמש הקופחת ולכן נפגשו השכם בבוקר כדי להעמיס את חפציהם על האופניים. הנה השיטה שבה נקטו: אחד רכב, והשניים האחרים פסעו אחריו בקצב מהיר. לאחר כ־500 מטר עצר הרוכב, השעין את האופניים על אחד מהעצים והמשיך את המסע ברגל. כמובן, הוא וידא שהאופניים יהיו בטווח ראייתם של חבריו, שמא ירצה מישהו ”לשאול” אותם על חפציהם.
כאשר הגיעו השניים האחרים לאופניים, האחד רכב והשני המשיך ללכת עוד כ־500 מטר עד שהגיע תורו לרכוב. אם כן, בזכות תוכנית טובה ונחישות, צעדו השלושה כ־60 קילומטר בערך במקום כ־90 קילומטר. היה זה שווה את המאמץ. הם נפגשו עם אחיהם ואחיותיהם לאמונה ונהנו מהמשתה הרוחני שהוגש בכינוס (דב׳ ל״א:12). האם תעשה השנה כל מאמץ כדי לנכוח בכינוס המחוזי שייערך באזורך?