הידעת?
אילו משקאות אלכוהוליים, מלבד יין, נהוג היה להכין בתקופת המקרא?
▪ צירוף המילים ”יין ושיכר” מופיע פעמים רבות במקרא (דברים י״ד:26; לוקס א׳:15). אין כוונת המילה ”שיכר” למשקאות שהופקו בתהליך זיקוק, כיוון שתהליך זה הומצא מאות שנים מאוחר יותר. משקאות אלכוהוליים לא הוכנו רק מפירות, כגון ענבים, תמרים, תפוחים ורימונים אלא גם מדבש.
למעשה, המילה ”שיכר” עניינה גם בבירה. מילה זו קשורה למילה אכדית המתייחסת בין היתר גם לבירה שהופקה משעורה והייתה נפוצה במסופוטמיה. רמת האלכוהול במשקה זה הייתה נמוכה, אך מי שהפריז בשתייתו עלול היה להשתכר (משלי כ׳:1). בקברים מצריים עתיקים נמצאו דגמי חרס של מבשלות וכן ציורים של מבשלי בירה. בבבל נהוג היה לשתות בירה הן בארמונות והן בבתי העניים. גם הפלשתים לגמו בהנאה משקה דומה. ארכיאולוגים מצאו ברחבי ארץ ישראל קנקנים המצוידים במסננת. כלים אלו שימשו לסינון הבירה, וכך יכלו השותים לשתות את המשקה מבלי לבלוע את קליפות השעורה שממנה הוכנה הבירה.
מדוע בימי השליח פאולוס היה מסוכן במיוחד להפליג בתקופות מסוימות של השנה?
▪ עקב הרוחות הנגדיות התקשתה האונייה שעליה היה השליח פאולוס להפליג מערבה לאורך חופיה של אסיה הקטנה. במקרא מסופר שבשלב מסוים ”השיט כבר היה מסוכן, שכן אפילו יום הכיפורים כבר עבר”. פאולוס הזהיר את חבריו למסע שאם ימשיכו בהפלגה עלול הדבר להוביל לא רק לאובדן ’המטען והאונייה, אלא גם לאובדן חייהם’ (מעשי השליחים כ״ז:4–10).
צום יום הכיפורים חל בסוף ספטמבר או בתחילת אוקטובר. יורדי ים רומים ידעו כי בדרך כלל היה בטוח להפליג בין התאריכים 27 במאי ל־14 בספטמבר. אך מה־14 בספטמבר ועד ה־11 בנובמבר, ההפלגה נחשבה למסוכנת, ובין ה־11 בנובמבר ל־10 במרס היה מסוכן מדי עבור מרבית האוניות לצאת לים. אחת הסיבות לכך הייתה מזג האוויר ההפכפך, והחוויה שחווה פאולוס בהמשך מסעו ממחישה זאת בצורה חיה (מעשי השליחים כ״ז:13–44). יורדי הים היו עלולים להיקלע לסופות עזות והניווט בים היה קשה יותר. עננים הסתירו את השמש ביום ואת הכוכבים בלילה. נוסף על כך, ערפל וגשם פגמו בתנאי הראות ובשל כך לא ניתן היה להבחין בסכנות פוטנציאליות.
[תמונה בעמוד 15]
דגמים מעץ של בקבוקי בירה ממצרים
[שלמי תודה]
Resource Erich Lessing/Art,NY
[תמונה בעמוד 15]
אוניית משא רומית, בערך 100–200 לספירה
[שלמי תודה]
.Est (Near Eastern History)Pictorial Archive