הצטרף למסעם של המשגיחים הנודדים

‏”‏אני פשוט לא יכול לבשר מבית לבית!‏”‏ תלמידי מקרא חדשים רבים חשו כך לגבי הרעיון לבשר לזרים.‏ אולם ההסתייגות שלעיל נאמרה מפי משגיח נודד שהיה נואם ומורה מקרא מנוסה.‏

קוראים רבים של המצפה של ציון שעזבו את כנסיותיהם השתוקקו לחברתם של אחרים אשר בדומה להם היו צמאים לאמת המקראית.‏ כתב העת האיץ בקוראיו לחפש אחרים שהחזיקו באותה אמונה יקרת ערך ולהתאסף יחדיו בקביעות על מנת ללמוד את המקרא.‏ החל מ־1894 לערך,‏ שלחה חברת המצפה נציגים נודדים לפגוש קבוצות שביקשו שיבקרו אצלן.‏ גברים מנוסים וחרוצים אלה נבחרו לתפקיד בשל ענוותם,‏ הידע המקראי שלהם,‏ יכולת הביטוי וההוראה הטובה שלהם ונאמנותם לכופר.‏ אומנם הביקור ארך בדרך כלל רק יום או יומיים,‏ אך הוא היה גדוש פעילות.‏ תלמידי מקרא רבים טעמו לראשונה משירות השדה כשהפיצו הזמנות להרצאה פומבית של משגיח נודד.‏ לאחר שהרצה ערב אחד בבית־ספר,‏ ענה הוגו ריימר (‏שלימים הפך לחבר בגוף המנהל)‏ על שאלות מקראיות עד אחרי חצות.‏ עייף אך שמח,‏ הוא אמר שהאסיפה הייתה ”‏מקסימה”‏.‏

המצפה ציין ש”‏המטרה העיקרית”‏ של ביקורי המשגיחים הנודדים הייתה לבנות את ”‏בני הבית הנאמנים”‏ באמצעות אסיפות בבתי המאמינים.‏ תלמידי מקרא מהאזורים הסמוכים באו כדי לשמוע הרצאות ודיונים של שאלות ותשובות.‏ לאחר מכן נהנינו מהכנסת אורחים משיחית.‏ מוֹד אבוט סיפרה שכילדה נכחה בהרצאת בוקר ושאחרי התוכנית התקבצו כולם מסביב לשולחן ארוך בחצר.‏ ”‏היה כל כך הרבה אוכל נפלא — ירך חזיר כפרי,‏ עוף מטוגן,‏ לחמים ממגוון סוגים,‏ פאי ועוגה!‏ כל אחד אכל כפי יכולתו,‏ ובערך בשעה שתיים התכנסנו להרצאה נוספת”‏.‏ אך היא מודה:‏ ”‏עד אז כולם כבר היו חצי רדומים”‏.‏ בנג׳מין ברטון,‏ ששירת שנים רבות כמשגיח נודד אמר פעם,‏ ’‏אילו אכלתי את כל האוכל העשיר שהציעו לי,‏ כבר מזמן הייתי מפסיק לשרת כמשגיח נודד’‏.‏ בסופו של דבר נשלח מכתב מהמשרדים הראשיים בברוקלין שבו נאמר לאחיות בעלות כוונות טובות שעדיף עבור כל הנוגעים בדבר שהן יספקו למשגיחים הנודדים ”‏מזון יומיומי פשוט”‏ וידאגו לכך שתהיה להם ”‏שינה ללא־הפרעות”‏.‏

המשגיחים הנודדים הצטיינו בהוראה ובשימוש בתרשימים,‏ בדגמים או בכל הבא ליד על מנת להפיח חיים בנושא שהציגו.‏ נאומיו של ר.‏ ה.‏ ברבר ”‏תמיד היו מתובלנים רוחנית”‏.‏ ו.‏ ג׳.‏ טורן האבהי דיבר ”‏כמו אחד האבות מימי קדם”‏.‏ יום אחד בזמן שנסע במכונית פורד מדגם A קרא לפתע שילד טוטג׳יאן:‏ ”‏עצור!‏”‏ הוא קפץ אל מחוץ לרכב,‏ קטף כמה פרחי בר ולימד את עמיתיו שיעור ספונטני בנוגע לבריאתו של יהוה.‏

העבודה הקשה של המשגיחים הנודדים הייתה כרוכה באתגרים רבים,‏ בייחוד עבור אלה שבגיל העמידה או עבור המבוגרים יותר.‏ אולם בעיני כמה המבחן הגדול ביותר הגיע כאשר הם נדרשו לערוך שינוי ולהתמקד בהיבט אחר של הפעילות.‏ כעת היה עליהם לעמוד בראש פעילות הבישור מבית לבית.‏ המצפה מ־15 במרס 1924 ציין ש”‏אחד מתפקידיהם העיקריים”‏ של המשיחיים האמיתיים ”‏הוא להעיד על המלכות.‏ המשגיחים הנודדים נשלחים למטרה זו”‏.‏

משגיחים נודדים מסוימים ככל הנראה התרעמו על השינוי,‏ שכן הם פרשו מתפקידם.‏ חלק מאותם אחים ממורמרים אף הקימו קבוצות משלהם.‏ רובי אדקינס סיפר שמשגיח נודד אחד שהיה נואם מעולה קונן במרירות:‏ ”‏אני יודע לבשר רק מעל הבמה.‏ אני פשוט לא יכול לבשר מבית לבית!‏”‏ אח אדקינס נזכר:‏ ”‏ראיתי אותו שוב בשנת 1924 בכינוס בקולמבוס שבאוהיו.‏ נראה היה שהוא האדם האומלל ביותר במקום,‏ והוא עמד בגפו לצילו של עץ קטן,‏ עצוב בין אלפי אחים שמחים.‏ מעולם לא ראיתי אותו יותר.‏ הוא עזב את הארגון זמן קצר לאחר מכן”‏.‏ לעומתו,‏ ”‏אחים מאושרים רבים עברו במקום כשהם נושאים ספרים לרכבם”‏,‏ להוטים לבשר מבית לבית (‏מה״ש כ׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏

משגיחים נודדים רבים התרגשו לא פחות מהאחים שאותם היה עליהם להכשיר,‏ אך הם התמסרו לפעילות בלב ונפש.‏ באשר לשירות מבית לבית,‏ כתב מקסוול ג.‏ פרנד (‏פרשל)‏,‏ שהיה משגיח נודד דובר גרמנית:‏ ”‏היבט זה של פעילות המשגיחים הנודדים הופך את המסע למבורך עוד יותר”‏.‏ המשגיח הנודד ג׳ון א.‏ בונט מסר שהאחים ככלל תמכו בלב שלם בדגש שהושם בפעילות הבישור.‏ לדבריו,‏ רובם המוחלט היו ”‏להוטים להתייצב בחזית הקרב”‏.‏

לאורך השנים נודעה למשגיחים הנודדים הנאמנים השפעה חיובית על האחים.‏ ”‏החשיבות והתועלת של המשגיחים הנודדים הייתה ברורה,‏ ובזאת יכולתי להבחין כבר בתור ילד”‏,‏ אמר נורמן לארסון,‏ עד־יהוה ותיק.‏ ”‏הם עשו רבות כדי לעצב אותי לטובה”‏.‏ עד עצם היום הזה,‏ משגיחים נודדים נאמנים וחדורי רוח של הקרבה עצמית מסייעים לעמיתיהם לאמונה לומר:‏ ”‏אנו יכולים לבשר מבית לבית!‏”‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 32]‏

היה זה יום משמח כשהמשגיחים הנודדים באו לבקר!‏

‏[‏תמונה בעמוד 31]‏

מסלולו של בנג׳מין ברטון ב־1905 כלל 170 עצירות

‏[‏תמונה בעמוד 32]‏

וולטר ג׳.‏ טורן היה משגיח נודד שנודע בכינוי החיבה פאפי (‏אבא)‏ בשל אופיו האבהי

‏[‏תמונה בעמוד 32]‏

ג׳.‏ א.‏ בראון נשלח לג׳מייקה כמשגיח נודד בשנת 1902 לערך כדי לחזק ולעודד 14 קבוצות קטנות

‏[‏תמונה בעמוד 32]‏

פעילות המשגיחים הנודדים בנתה את אמונתם של רבים,‏ חיזקה את האחדות המשיחית וסייעה לאחים להתקרב לארגון