הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו

7–13 בנובמבר

אוצרות מדבר־אלוהים | מלכים ב׳.‏ ה׳,‏ ו׳‏

‏”‏רבים איתנו מאשר איתם”‏

בנ–‏1–א 716 §4

אלישע

ישראל ניצלת מידי ארם.‏ במהלך שלטונו של מלך ישראל יהורם ארם תכננה מתקפת פתע על ישראל.‏ אלישע סיכל את התוכניות של בן־הדד ה־2 במספר מקרים בכך שגילה למלך יהורם אילו מהלכים מתכננים הארמים.‏ בתחילה בן־הדד חשד שיש בוגד במחנה שלו.‏ אבל כאשר גילה מה המקור האמיתי לצרותיו,‏ הוא שלח צבא לדותן,‏ והקיף אותה בסוסים ומרכבות מלחמה כדי לתפוס את אלישע.‏ משרתו של אלישע התמלא פחד,‏ אך אלישע התפלל לאלוהים שיפתח את עיני משרתו,‏ ”‏והנה האזור ההררי היה מלא סוסים ומרכבות אש סביב אלישע”‏.‏ כשהחיילים של צבא ארם הלכו והתקרבו אליהם,‏ אלישע התפלל לנס הפוך:‏ ”‏הכה נא את האומה הזאת בסנוורים”‏.‏ אלישע אמר לארמים:‏ ”‏לכו אחריי”‏.‏ אבל הוא לא היה צריך להובילם ביד,‏ מה שמצביע על כך שעיוורונם היה עיוורון מנטלי ולא פיזי.‏ הם לא זיהו את אלישע,‏ שאותו באו לתפוס,‏ ולא ידעו לאן הוא מוביל אותם (‏מלב ו׳:‏8–19‏)‏.‏

בנ–‏1–א 343 §1

עיוורון

העיוורון שבו הוכה צבא ארם לבקשתו של אלישע היה ככל הנראה עיוורון מנטלי.‏ אם הצבא כולו היה מוכה בעיוורון פיזי,‏ היה צריך להוליך כל אחד מהחיילים ביד.‏ אבל הפסוקים מראים שאלישע פשוט אמר להם:‏ ”‏לא זו הדרך ולא זו העיר.‏ לכו אחריי”‏.‏ מכאן שהם עדיין יכלו לראות,‏ אבל הם לא הבינו את מה שהם רואים.‏ ככל הנראה זה סוג העיוורון שיהוה הסיר מהחיילים הארמים כאשר הם הגיעו לשומרון (‏מלב ו׳:‏18–20‏)‏.‏

14–20 בנובמבר

אוצרות מדבר־אלוהים | מלכים ב׳.‏ ז׳,‏ ח׳‏

‏”‏יהוה גרם לבלתי צפוי לקרות”‏

בנ–‏1–א 716,‏ 717

אלישע

אולם מאוחר יותר בן־הדד ה־2 תקף את שומרון,‏ לא באמצעות חיילים פושטים,‏ אלא בכוח רב,‏ והטיל עליה מצור.‏ המצור היה כה קשה עד כי דווח למלך שלפחות במקרה אחד אישה אכלה את בנה.‏ כצאצא של אחאב,‏ המלך יהורם,‏ ”‏בן המרצח”‏,‏ נשבע להרוג את אלישע.‏ אבל השבועה הפזיזה לא התקיימה.‏ כאשר הגיע לביתו של הנביא עם שלישו,‏ יהורם אמר שהוא איבד כל תקווה שיהוה יעזור לו.‏ אלישע הבטיח למלך שלמוחרת יהיה שפע של מזון.‏ שליש המלך בז לנבואה,‏ ולכן אלישע אמר לו:‏ ”‏אתה תראה את הדבר במו עיניך,‏ אך לא תאכל ממנו”‏.‏ יהוה השמיע במחנה הארמים קול שגרם להם להאמין שצבא עצום של כמה אומות תוקף אותם.‏ הם ברחו והשאירו את המחנה ואת כל אספקת המזון מאחוריהם.‏ כאשר המלך גילה שהארמים ברחו,‏ הוא הפקיד את שלישו על שערי שומרון,‏ שם הוא נרמס למוות על־ידי ההמון המורעב שמיהר להיכנס למחנה כדי לאסוף את השלל.‏ הוא ראה את המזון אך לא אכל ממנו (‏מלב ו׳:‏24 עד ז׳:‏20‏)‏.‏

פנינים רוחניות

בנ–‏2–א 195 §7

מנורה

מלכים בשושלת דוד.‏ יהוה אלוהים הושיב את המלך דוד על כס המלכות של ישראל,‏ ותחת הכוונת אלוהים דוד הוכיח את עצמו כמנהיג חכם לאומה.‏ מסיבה זו הוא כונה ”‏מנורת ישראל”‏ (‏שמב כ״א:‏17‏)‏.‏ בברית המלכות שכרת עם דוד,‏ יהוה הבטיח:‏ ”‏כיסאך יהיה מבוסס עד עולם”‏ (‏שמב ז׳:‏11–16‏)‏.‏ בהתאם לכך,‏ שושלת המלכים שיצאה מדוד דרך שלמה הייתה כ”‏מנורה”‏ לעם ישראל (‏מלא י״א:‏36;‏ ט״ו:‏4;‏ מלב ח׳:‏19;‏ דהב כ״א:‏7‏)‏.‏

28 בנובמבר עד 4 בדצמבר

אוצרות מדבר־אלוהים | מלכים ב׳.‏ י״א,‏ י״ב

‏”‏אישה שאפתנית ומרושעת נענשת”‏

בנ–‏1–א 209

עתליה

בדומה לאימה איזבל,‏ עתליה השפיעה על בעלה יהורם לעשות את הרע בעיני יהוה במהלך שמונה שנות מלכותו (‏מלא כ״א:‏25;‏ דהב כ״א:‏4–6‏)‏.‏ וכמו אימה,‏ עתליה שפכה באכזריות את דמם של החפים מפשע.‏ לאחר שמלך במשך שנה אחת,‏ בנה המרושע אחזיהו מת,‏ והיא רצחה את כל מי שהיו בשושלת המלוכה מלבד הפעוט יואש,‏ אשר הוחבא על־ידי הכהן הגדול ואשתו,‏ שהייתה דודתו.‏ אז המליכה את עצמה עתליה כמלכה,‏ ושלטה במשך שש שנים,‏ מ־905 עד 899 לפה״ס בערך (‏דהב כ״ב:‏11,‏ 12‏)‏.‏

בנ–‏1–א 209

עתליה

כאשר מלאו ליואש שבע שנים,‏ הכהן הגדול ירא האלוהים יהוידע הוציא אותו מהמחבוא והכתיר אותו כיורש החוקי של כס המלוכה.‏ עתליה שמעה את המהומה ומיהרה למקדש.‏ כאשר ראתה את המתרחש,‏ צעקה:‏ ”‏קשר!‏ קשר!‏”‏ הכהן הגדול יהוידע ציווה לקחת אותה אל מחוץ לתחום המקדש ולהוציאה להורג בשער הסוסים של הארמון;‏ אפשר שהיא הייתה האחרונה מבית אחאב המתועב (‏מלב י״א:‏1–20;‏ דהב כ״ב:‏1 עד כ״ג:‏21‏)‏.‏ המילים הבאות התגשמו במלואן:‏ ”‏לא תיפול ארצה מילה אחת מדבר יהוה אשר דיבר יהוה נגד בית אחאב”‏ (‏מלב י׳:‏10,‏ 11;‏ מלא כ״א:‏20–24‏)‏.‏

19–25 בדצמבר

אוצרות מדבר־אלוהים | מלכים ב׳.‏ י״ח,‏ י״ט

‏”‏איך המתנגדים שלנו מנסים להחליש אותנו”‏

סנ74–‏א 177 §1

חלק ב׳ — גרמניה

מעניין לציין שהאס־אס,‏ שהשתמש פעמים רבות בשיטות ערמומיות כדי לגרום לאחים לחתום על ההצהרה,‏ לא אחת פנה נגדם ברגע שהם חתמו עליה והטריד אותם במידה רבה יותר מקודם.‏ קרל קירשט אישר זאת כשאמר:‏ ”‏יותר מכל אחד אחר עדי־יהוה היו קורבנות לתחבולות במחנות הריכוז.‏ התפיסה הייתה שבדרך זו היה אפשר לשכנע אותם לחתום על ההצהרה.‏ פעם אחר פעם התבקשנו לעשות זאת.‏ היו שחתמו,‏ אך במרבית המקרים היה עליהם לחכות יותר משנה לשחרורם.‏ בזמן הזה האס־אס פעמים רבות גינה אותם בפומבי כצבועים ופחדנים והכריח אותם לצעוד ’‏צעדת כבוד’‏ סביב אחיהם לפני שהם הורשו לעזוב את המחנה”‏.‏

פנינים רוחניות

בנ–‏1–א 155 §4

ארכיאולוגיה

לדוגמה,‏ המקרא מציין שמלך אשור סנחריב נרצח על־ידי שניים מבניו,‏ אדרמלך ושראצר,‏ ומי שירש את כס מלכותו היה בן אחר,‏ אסר־חדון (‏מלב י״ט:‏36,‏ 37‏)‏.‏ אולם על־פי תיעוד בבלי,‏ בכ׳ בטבת סנחריב נרצח על־ידי בנו שמרד בו.‏ גם התיאור של הכהן הבבלי בֵּרוֹסוֹס מהמאה השלישית לפה״ס וגם התיאור של נבונאיד מלך בבל מהמאה השישית לפה״ס מציינים כי סנחריב נרצח רק על־ידי אחד מבניו.‏ אך בחלק ממִנסרה של אסר־חדון,‏ הבן היורש של סנחריב,‏ שהתגלה מאוחר יותר,‏ אסר־חדון מציין בבירור שאֶחיו (‏ברבים)‏ מרדו באביהם ורצחו אותו,‏ ולאחר מכן ברחו.‏ פיליפ בּיבּרפלד כתב על כך בספרו )1948] Universal Jewish History, כרך א׳,‏ עמ׳ 27]‏)‏:‏ ”‏התיעוד הבבלי,‏ נבונאיד וברוסוס טעו;‏ התיאור המקראי לבדו הוכח כמדויק.‏ הוא אומת לפרטי פרטים על־ידי כתובת אסר־חדון,‏ ומה שנאמר בו על מאורע זה בהיסטוריה הבבלית־אשורית,‏ הוכח כמדויק יותר מן המקורות הבבליים עצמם.‏ לעובדה זו חשיבות עליונה אפילו בהערכת מקורות מאותה תקופה שאינם תואמים את המסורת המקראית”‏.‏

26 בדצמבר עד 1 בינואר

אוצרות מדבר־אלוהים | מלכים ב׳.‏ כ׳,‏ כ״א

‏”‏תפילה הניעה את יהוה להתערב”‏

פנינים רוחניות

בנ–‏2–א 240 §1

אנך

אנך הוא מכשיר הנועד לוודא שהבנייה נעשית כהלכה או לבדוק אם מבנה מסוים מתאים לשימור.‏ יהוה ניבא שהוא ימתח על ירושלים הסוררת ”‏את חבל המידה אשר בו נמדדה שומרון ואת האנך אשר בו נמדד בית אחאב”‏.‏ אלוהים מדד את שומרון ואת בית אחאב וקבע שמצבם המוסרי היה רע,‏ או עקום,‏ מה שהוביל להשמדתם.‏ באופן דומה,‏ יהוה ישפוט את ירושלים ושליטיה,‏ יחשוף את רשעתם וישמיד את העיר.‏ מאורעות אלו אירעו ב־607 לפה״ס (‏מלב כ״א:‏10–13;‏ י׳:‏11‏)‏.‏ ישעיהו הודיע לרברבנים המרושעים ולמושלי העם בירושלים על חורבנם הקרוב ועל הצהרתו של יהוה:‏ ”‏אהפוך את המשפט לחבל המידה ואת הצדקה לאנך”‏.‏ אמות המידה של המשפט והצדקה האמיתיים יחשפו מי באמת משרת את אלוהים ומי לא,‏ ויובילו להצלה או להשמדה (‏ישע כ״ח:‏14–19‏)‏.‏