מה קורה עם המחירים?
”מה? כמה אמרת שזה עולה?” ”לא יתכן!” ”איזה מחירים!” ביטויים מעין אלה הפכו לעניין של שיגרה בארצות שונות. מחירי המזון, הדלק, הביגוד, חומרי הבניין, הציוד המשרדי, כלי עבודה למיניהם, וכן הלאה, מאמירים מעלה־מעלה ללא רחם, ואין ספק שהדבר יוצר בעיות בחיי היום־יום של הצרכנים!
לאמיתו־של־דבר, התופעה של עליית מחירים איננה בחינת חידוש. היא קיימת מזה כמה עשרות שנים, במיוחד מאז מלחמת־העולם השנייה. אך, מעולם לא היתה האמרת המחירים כה תלולה, כפי שהיא בעת האחרונה.
ואין הדבר מוגבל למדינות אחדות בלבד. העולם כולו, כמעט בלא יוצא־מן־הכלל, נגוע ברעה־חולה זו, כולל הארצות הקומוניסטיות, שכלכלתן נתונה לפיקוח קפדני. מצב זה הינו יוצא־דופן, שכן מעולם לא סבלו כל האומות מאינפלציה בעת ובעונה אחת.
כמובן, בעלי־האמצעים אינם נפגעים באורח משמעותי ממרבית עליות המחירים. ידם משגת לשלם יותר. אך, רוב בני־האדם בעולם אינם אמידים, ורבים מהם סובלים מן המתרחש.
בארצות רבות גילו משאלי דעת־קהל, כי התושבים רואים באינפלציה את בעייתם הראשונה־במעלה. הם חשים כאילו הם נתונים במלכודת, ההולכת וסוגרת עליהם, באין מוצא. ראשי־משפחות רבים נאלצים לעבוד שעות נוספות, או במישרה נוספת. נשים רבות עובדות אף הן מחוץ לבית, ובמספר ארצות עושות כן למעלה ממחציתן. הבעיה פוגעת בחיי־המשפחה, הואיל ואחד הגורמים העיקריים להרס המשפחה הן המריבות על ענייני כספים.
עקרת־בית אמריקנית קוננה: ”אינני יודעת אם אי־פעם נתקדם בחיים.” אך, בשעה שהיא תהתה באם תוכל ’להתקדם בחיים’’ תהו אחרים באם יוכלו להישאר בחיים. נהג־משאית בברזיל אמר: ”אני מוכה בהלה בשל יוקר־המחיה הזה, שאין בו שמץ היגיון. נראה לי שהיגענו למבוי סתום.” המקרה של ראש־משפחה אחד, העוסק בשתי מישרות והעובד שתים־עשרה שעות ליום, ששה ימים בשבוע, איננו נדיר בברזיל. אשתו מורה לתפירה, ותופרת גם ללקוחות בבית. הם ציינו: ”אין ספק שעתה נעשה יותר ויותר קשה לפרנס משפחה.” פועל בברזיל אמר: ”אינני יודע אם אנחנו חיים, או פשוט מתקיימים.”
אין להסיק מכך, שמצב זה שורר אך ורק בארצות עניות יחסית. אשה ממדינת אטלנטה, שבארה״ב, עובדת 40 שעות בשבוע כספרית, ובסופי שבוע כמלצרית. היא אומרת: ”הייתי גוועת מרעב, אילמלא הייתי עוסקת בשתי עבודות; לא הייתי מסוגלת לשלם את שכר־הדירה שלי.” גם מצבה איננו כה יוצא־דופן.
ידיעות ממדינה אחת באפריקה מציינות, שהתופעות הבאות מתרחשות במידה רבה כתוצאה מאינפלציה דוהרת: ”יותר ויותר אנשים עוסקים בגניבה, במעילה, בקבלת־שוחד, וכדומה, רק על־מנת לספק את צרכיהם היומיומיים.”
ביפן, שהיא אחת המדינות המתועשות בעולם, התאבדו קרוב למאה איש בתקופה של כשבעה חודשים, עקב הסתבכותם בחובות עם סאראקין (מלווים ’פושטי־עור’). הם לוו כספים ברבית קצוצה, ולא היו מסוגלים לפרוע את חובותיהם. הייאוש גבר עליהם, והם שלחו יד בנפשם.
ההיסטוריון ארתור שלזינגר הכריז בנוגע למצב הכלכלי: ”המסיבה נגמרה.” הוא אמר שתקופת־הרווחה חסרת־התקדים במקומות מסוימים שוב איננה יכולה להימשך, ובמקומה יש לנהוג בריסון ובהקרבה, ולהוריד את רמת־החיים.
פרשן כלכלי בצרפת הצהיר: ”החלום של ’חברת שפע’ חדשה, שהובטחה בשלהי שנות הששים ואשר שיגשגה בשנות השבעים, הולך ודועך, לאור ההתקפה המוחצת שערכה האינפלציה על כוח־הקנייה בצרפת.” בדומה לכך, השנתון של האנציקלופדיה אמריקנה סקר את המצב בארה״ב, ואמר: ”החלום האמריקני הפך, לדעת רבים, לחלום־בלהות.”
סיטיקורפ, מן הבנקים הגדולים בארה’’ב, סיכם: ”העובדה הלא־נעימה היא, שאם לא תיעצר האינפלציה הממושכת שפגעה במרבית הארצות, התוצאות ירחיקו לכת הרבה מעבר לתחום הכלכלי.”
אינפלציה בלתי־מבוקרת עלולה להשפיע לא רק על קומץ אנשים, הנאלצים להוריד את רמת־החיים שלהם, אלא לסכן את אורח־החיים של האומה בכללותה. בעבר, הרסה האינפלציה את כלכלתם של עמים שלמים. כיום היא מסכנת את העולם כולו, לא רק מבחינה כלכלית, אלא תוך השלכות פוליטיות וחברתיות מזעזעות.
עד כמה נפוצה האינפלציה כיום? מדוע היא מתחוללת? כיצד תוכל אתה להתמודד עימה? מה יהיה בסופה?
[קטע מוגדל בעמוד 3]
”הייתי גוועת מרעב, אילמלא הייתי עוסקת בשתי עבודות”
[קטע מוגדל בעמוד 3]
”המסיבה נגמרה,” אומר כלכלן