יצורים מעולם אחר — היכן הם נמצאים?‏

לדברי אייזק אסימוב,‏ סופר העוסק בענייני מדע,‏ זאת ”‏שאלה שבאופן כלשהו מקלקלת הכל”‏ למי שמאמינים בחיים בכוכבי־לכת אחרים.‏ השאלה הוצגה לראשונה ב־1950 בפי פיסיקאי־הגרעין אנריקו פֶרמי,‏ והיוותה את גולת־הכותרת של הטיעון הבא:‏ אם יצורים בני־תבונה הופיעו על כוכבי־לכת אחרים בגלאקסיה שלנו,‏ הרי שעתה צריכות להיות קיימות ציוויליזציות רבות,‏ המקדימות אותנו במיליוני שנים.‏ הן צריכות היו לפתח מסעות בין־כוכביים לפני זמן רב,‏ ולהתפשט ברחבי הגלאקסיה,‏ כשהן חוקרות ומקימות מושבות כאוות נפשן.‏ אם כן,‏ היכן הן?‏

בשעה שמספר מדעני SETI (‏ר”‏ת לחיפושיה של האנושות אחר יצורים בני־תבונה מעולם אחר)‏ מודים שהם מזועזעים מאותו ”‏פּראדוקס של פֶרמי”‏,‏ הם משיבים על כך תדירוֹת בכך שהם מציינים עד כמה קשה יהיה לערוך מסע בין־כוכבים.‏ אפילו אם ספינת־חלל תיסע במהירות האור,‏ שהיא מהירות מדהימה,‏ יידרשו מאה אלף שנים כדי לחצות את הגלאקסיה שלנו בלבד.‏ מהירות גדולה מזו נחשבת לבלתי־אפשרית.‏

המדע הבדיוני,‏ המציג ספינות־חלל המדלגות מכוכב אחד למישנהו תוך ימים,‏ או שעות,‏ איננו אלא פרי־הדמיון,‏ לא מדע.‏ המרחקים בין הכוכבים כה עצומים,‏ שזה כמעט מעבר לתפישתנו.‏ בעצם,‏ אילו יכולנו לבנות דגם של הגלאקסיה שלנו,‏ שיהא כה קטן עד כי השמש שלנו (‏שהיא כה גדולה,‏ עד שביכולתה לבלוע מיליון כוכבי־לכת בגודל כדור־הארץ)‏ היתה מתכווצת לגודל של תפוז,‏ הרי שהמרחק בין הכוכבים בדגם הזה היה בכל זאת 500,‏1 קילומטר בממוצע!‏

משום כך מסתמכים מדעני SETI כה רבות על הרדיו־טלסקופים;‏ הם משערים שמאחר שציוויליזציות מתקדמות אולי אינן עורכות מסע בין־כוכבים,‏ הם מחפשים צורות־חיים אחרות על־ידי האמצעי הזול והקל יחסית של גלי־רדיו.‏ אך ”‏הפּראדוקס של פֶרמי”‏ עדיין רודף אותם.‏

הפיסיקאי האמריקני פרימן ג׳.‏ דיסון הסיק,‏ שאם ציוויליזציות מתקדמות קיימות בגלאקסיה שלנו,‏ הרי שמציאת עדות לקיומן צריכה להיות קלה כמציאת סימנים של ציוויליזציה טכנולוגית על האי מנהאטן בעיר ניו־יורק.‏ צריך שהגלאקסיה תירחש אותות מיצורים זרים וממפעליהם ההנדסיים האדירים.‏ אך,‏ לא נמצאו כאלה כלל.‏ בעצם,‏ מאמר בנושא זה ציין שהמשפט ”‏נבדק,‏ אך לא נמצא מאומה”‏ הפך למעין פזמון דתי לאסטרונומים של SETI.‏

הספיקות מתחילים לנקר

מספר מדענים מתחילים להבין,‏ שעמיתיהם שיערו יותר מדי השערות אופטימיות ביחס לשאלה זו.‏ אותם מדענים סבורים שיש מספר קטן בהרבה של ציוויליזציות מתקדמות בגלאקסיה שלנו.‏ יש שאמרו שיש אך ורק אחת — שלנו.‏ אחרים אמרו שמבחינה מתמטית,‏ צריך שתהיה פחות מאחת — שאפילו אנו לא צריכים להימצא כאן!‏

אין זה קשה להבחין ביסוד לספקנותם.‏ ניתן לסכם אותו בשתי שאלות:‏ אם יצורים מעין אלה קיימים,‏ היכן הם חיים?‏ וכיצד הגיעו לשם?‏

‏’‏הם חיים על כוכבי־לכת,‏’‏ ישיבו אחדים על השאלה הראשונה.‏ אך,‏ יש כוכב־לכת אחד בלבד במערכת־השמש שלנו,‏ שאינו ממש עויין לחיים — זה שאנו מאכלסים אותו.‏ אך,‏ מה באשר לכוכבי־הלכת הסובבים את אלפי מיליוני הכוכבים האחרים בגלאקסיה שלנו?‏ שמא קיימים בכמה מהם חיים?‏ העובדות הן,‏ שעד כה לא הוכיחו המדענים באורח מוחלט את קיומו של אף כוכב־לכת מחוץ למערכת־השמש שלנו.‏ מדוע לא?‏

כיון שקשה ביותר להבחין בכזה.‏ מאחר שהכוכבים כה רחוקים,‏ וכוכבי־הלכת אינם מקרינים אור כלשהו משל עצמם,‏ הרי שאפילו איתוּר כוכב־לכת ענק,‏ כמו צדק,‏ הוא כמו לנסות לאתר גרגר־אבק המרחף סביב נורת־חשמל רבת־עוצמה,‏ ממרחק כמה וכמה קילומטרים.‏

אפילו אם כוכבי־לכת כאלה אכן קיימים — והצטברו מספר ראיות לא־ישירות המציינות שזה אמנם כך — עדיין אין משמע הדבר שהם נעים סביב כוכב מהסוג הנכון,‏ בסביבה הגלאקסית הנכונה,‏ בדיוק במרחק מתאים מהכוכב,‏ ושהם עצמם בדיוק בגודל ובהרכב המתאימים כדי לכלכל חיים.‏

יסוד מעורער

אך,‏ אפילו אם קיימים כוכבי־לכת רבים,‏ העומדים בדרישות הקפדניות הנחוצות לקיום החיים כפי שאנו מכירים אותם,‏ עדיין נשאלת השאלה,‏ כיצד החלו החיים באותם עולמות?‏ הדבר מביאנו אל שורש האמונה ביצורים החיים בעולמות אחרים — אל תורת האבולוציה.‏

למדענים רבים נראה הגיוני להאמין,‏ שאם החיים יכולים היו להתפתח מחומר דומם על־פני כוכב־הלכת שלנו,‏ הרי שזה יכול להיות נכון גם לגבי כוכבי־לכת אחרים.‏ כפי שכתב סופר אחד:‏ ”‏ביולוגים בדרך־כלל סבורים,‏ שהחיים יתחילו בכל סביבה בה יוכלו הם להתחיל.‏”‏ אבל כאן ניצבת האבולוציה בפני מיכשול שאין להתגבר עליו.‏ הדוגלים באבולוציה אינם יכולים אפילו להסביר כיצד החלו החיים על־פני כוכב־לכת זה.‏

המדענים פרד הויל וצ׳נדרה ויקראמסינג מניחים,‏ שהסיכויים להיווצרות האינזימים החיוניים לחיים במקרה‏,‏ הם אחד ל־‏^000,‏4010 (‏1 בתוספת 000,‏40 אפסים אחריו.‏)‏ המדענים פיינברג ושפירו מרחיקים לכת עוד יותר.‏ בספר Life Beyond Earth (‏חיים מעבר לכדור־הארץ)‏,‏ הם טוענים כי הסיכויים שהחומר ב”‏מרק אורגני”‏ יעשה אי־פעם את הצעדים הראשונים ליצירת חיים,‏ הם אחד ל־‏^{000,‏000,‏1}10.‏ אילו היינו צריכים לכתוב את המספר הזה,‏ היתה החוברת שבידך בת יותר מ־300 עמודים!‏

האם קשה לך לתפוש מספרים מסובכים אלה?‏ המלה ”‏בלתי אפשרי”‏ קלה יותר לזכירה,‏ והיא מדויקת באותה מידה.‏a

בכל זאת,‏ האסטרונומים של SETI מניחים ברוב שמחה,‏ שהחיים חייבים היו להיווצר במקרה ברחבי היקום כולו.‏ ג׳ין בילינסקי מביא בסִפרוֹ Life in Darwin’s Universe (‏חיים ביקום של דארווין)‏,‏ סברות לגבי הדרכים השונות בהן יכולה היתה האבולוציה להתפתח בעולמות זרים.‏ הוא טוען,‏ שתמנונים בעלי־תבונה,‏ אנשים בעלי כיסים על ביטנם,‏ ואנשי־עטלף המייצרים כלים מוסיקליים,‏ אינם מוזרים כלל.‏ מדענים ידועים שיבחו את ספרו.‏ אך,‏ מדענים אחרים,‏ כמו פיינברג ושפירו,‏ רואים את הפְּסול שבחשיבה מעין זו.‏ הם מותחים ביקורת קשה על ”‏היסודות הנסיוניים המעורערים”‏ של התיאוריות שמעלים מדענים בנוגע לשאלה,‏ כיצד החלו החיים עלי־אדמות.‏ אך,‏ הם מציינים שמדענים בכל זאת ‏”‏השתמשו ביסודות אלה כדי לבנות מִגדלים המתנשאים עד קצווי היקום.‏”‏

הדת הלא־נכונה

‏’‏מדוע,‏’‏ אתה עשוי לשאול,‏ ’‏מתייחסים מדענים רבים כל־כך אל הבלתי־אפשרי,‏ כאל דבר מובן מאליו?‏’‏ התשובה פשוטה ועצובה למדי.‏ אנשים נוטים להאמין במה שהם רוצים להאמין.‏ מדענים,‏ על כל טענתם לאובייקטיביות,‏ אינם נקיים מחולשת אנוש זו.‏

הויל וּויקראמנסינג גורסים,‏ ש”‏התיאוריה שהחיים הורכבו על־ידי ישות בת־תבונה”‏ קרובה ”‏הרבה יותר”‏ לאמת מאשר התהוות ספונטנית של החיים.‏ הם מוסיפים כי ”‏תיאוריה זו כה ברורה,‏ עד כי יש לתמוה מדוע היא אינה מתקבלת בצורה נרחבת כדבר מובן מאליו.‏ הסיבות לכך הן יותר פסיכולוגיות מאשר מדעיות.‏”‏ אכן,‏ מדענים רבים מתחלחלים מעצם המחשבה על בורא,‏ אף־על־פי שהראיות מצביעות על כך.‏ במהלך הזמן,‏ הם המציאו דת משלהם.‏ כפי שהסופרים שנזכרו לעיל מבחינים בכך,‏ הדארוויניזם פשוט מחליף את המלה ”‏אלהים”‏ במלה ”‏טבע”‏.‏

לכן,‏ בתשובה לשאלה,‏ ’‏האם יש מישהו אי־שם?‏”‏ המדע איננו מעניק בבירור סיבות להאמין בחיים על כוכבי־לכת אחרים.‏ בעצם,‏ ככל שהשנים חולפות והשתיקה מן הכוכבים נמשכת,‏ מהווה SETI נושא למבוכה גדלה והולכת בקרב מדענים הדוגלים באבולוציה.‏ אם צורות־חיים שונות התפתחו מאליהן מן הדומֵם,‏ אזי מדוע אין אנו שומעים מהן ביקום רחב־ידיים זה?‏ היכן הן?‏

מאידך גיסא,‏ אם השאלה שייכת לתחום הדת,‏ כיצד נמצא לה תשובה?‏ האם אלהים ברא חיים בעולמות אחרים?‏

שאר תיאוריית האבולוציה רצופה גם היא פגמים.‏ ראה הספר Life—How Did It Get Here? By Evolution or by Creation (‏החיים — כיצד נוצרו?‏ על־ידי האבולוציה או על־ידי הבריאה?‏)‏,‏ שיצא לאור בשפות לועזיות מטעם חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים.‏

‏[‏תיבה בעמוד 13]‏

אורחים מאי־שם?‏

אנשים רבים מאמינים שיצורים מעולם אחר מבקרים אצלנו,‏ או ביקרו אצלנו בעבר.‏ מדענים בדרך־כלל דוחים טענות אלה;‏ הם מציינים שבכל המקרים נעדרו ראיות שניתן לאמתן,‏ וגורסים שניתן להסביר את רוב העב”‏מים (‏עצמים בלתי־מזוהים)‏ שנראו,‏ כתופעות טבעיות.‏ הם נוטים ליחס את הטענות בנוגע ל”‏חטיפוֹת”‏ לאותו תחום של הפרעות נפשיות אנושיות שטרם נחקרו,‏ או לצרכים פסיכולוגיים או דתיים.‏

סופר מדע בדיוני ציין:‏ ”‏הדחף לחקור תופעות אלה ולהאמין בהן הוא כמעט דחף דתי.‏ פעם היו לנו אלים.‏ כעת אנו רוצים להרגיש שאין אנו לבד,‏ שמשגיחים עלינו כוחות הגנתיים.‏”‏ יתר על כן:‏ חלקן של החוויות הקשורות לעב”‏מים נודפות יותר ריח של תורת־הנסתר,‏ מאשר של מדע.‏

אך,‏ מדענים רבים מאמינים ב”‏אורחים”‏ בדרכם שלהם.‏ הם מודעים לכך שהיווצרות מקרית של חיים עלי־אדמות בלתי־אפשרית,‏ ולכן הם טוענים שהחיים נסחפו לכאן מן החלל.‏ לדעת אחרים,‏ יצורים זרים ”‏זרעו”‏ בכוכב־הלכת שלנו חיים,‏ בכך ששיגרו לכאן טילים מלאים בחיידקים פשוטים.‏ מדען אחד אפילו העלה את הרעיון,‏ שיצורים זרים ביקרו בכוכב־הלכת שלנו לפני זמן רב,‏ והחיים נוצרו במקרה מן האשפה שהותירו מאחור!‏ מדענים אחדים מסיקים מסקנות מכך שפרודות אורגאניות פשוטות מצויות בחלל לרוב.‏ אך,‏ האם זו באמת ראיה לכך שהחיים התהוו במקרה?‏ האם חנות לכלי־מתכת מהווה ראיה לכך,‏ שמכונית הרכיבה את עצמה במקרה?‏

‏[‏תמונה בעמוד 14]‏

אפילו אם קיימים כוכבי־לכת אחרים שניתן לחיות בהם,‏ היש עדות כלשהי שיכלו להיווצר עליהם חיים במקרה?‏