רכילות — כיצד תימנע מלפגוע בעצמך ובזולתך
כל זמן שקיימים אנשים, תהיה קיימת רכילות. שיחות־חולין בין אנשים יהיו קיימות גם בעולם החדש המושלם, שעליו מנבא המקרא. (ישעיהו ס״ה:17) דיבורים סתמיים ואקראיים על מכרים וידידים, הינם חלק בלתי־נפרד משיחותינו עם הזולת ומקשרינו הבריאים עימו.
לעומת זאת, לעולם אין הצדקה לרכילות זדונית, מזיקה, או להוצאת דיבה רעה! דיבורים מן הסוג הזה מכאיבים ופוגעים בזולת; הם אפילו יכולים להרוס את חייו, את היחסים עימו ואת שמו הטוב. כיצד, אם כן, תוכל להימנע מלעבור את גבול ההגינות ולהשתתף ברכילות מזיקה? כיצד תוכל להגן על עצמך מפניה? כמה מן העצות הטובות ביותר שניתנו אי־פעם בנושא זה, מופיעות בכתבי־הקודש. הבה נעיין בקומץ מהן.
שים מחסום לפיך: נאמר כי ”בשיחה מפעילים את השכל, בעוד שברכילות מפעילים אך ורק את הלשון”. למעשה, מרבית הדיבורים המזיקים אינם נובעים מרשעות, אלא מכך שאין חושבים לפני שמדברים. יש שמפטפטים על ענייני זולתם; הם מתבלים, מגזימים ומסלפים אותם, בלא לחשוב על התוצאות. הם חושפים בפני אחרים את חסרונות ידידיהם, בני־זוגם וילדיהם, אף בלא שיבחינו בנזק שהם גורמים.
לכן, המקרא מייעץ: ”ברוב דברים לא יחדל פשע, וחושך שפתיו משכיל”. (משלי י׳:19) במלים אחרות, חשוֹב בטרם תדבר. חשוב לפני שתאמר משהו על זולתך. שאל את עצמך: ’האם הייתי משמיע זאת בנוכחות אותו אדם? כיצד הייתי חש אילו נאמרו הדברים עלי?’ (מתי ז׳:12) בתהלים ל״ט:2 נאמר: ”אשמרה דרכַי מחטוא בלשוני, אשמרה לפי מחסום”.
יש להודות, שעלולות להיות נסיבות שבהן יקשה עליך מאוד לשים מחסום לפיך. למשל, עלולים להתעורר אצלך חשדות רציניים לגבי פשע שפשעו נגדך, או נגד משפחתך. יתכן שאין לך כל הוכחה לכך, אך אתה חש שצריך לעשות משהו בנדון. האם תהא זו הוצאת־דיבה לשוחח על כך עם ידיד מהימן, או עם אדם מוסמך? האם תהיה רכלן זדוני, אם תפנה לקבלת עצה? ברור שלא. המקרא מצביע על החכמה שבהיוועצות סודית. עם זאת, חיוני לנהוג בשיקול־דעת ובאיזון במצבים עדינים כגון אלה. — משלי ט״ו:22.
אל תטה אוזן לרכילות מזיקה: מה היה קורה ל’פיות גדולים’ אילמלא היו ’אוזניים גדולות’? אנשים העוסקים תמיד בדיבורי־הבל, מהווים רק חלק מן הבעיה; אלה המטים להם אוזן קשבת אחראים גם הם. עצם ההאזנה עלולה להעיד על הסכמתך האילמת, ולתרום להפצת רכילות מזיקה. במשלי י״ז:4 נאמר: ”מֵרַע מקשיב על שפת־אָוֶון; שקר מזין על לשון הווֹת [כלומר, איש־שקר מאזין לדיבורים הרסניים]”.
לפיכך, כשהדיבורים על הזולת יוצאים מכלל שליטה, אפשר שתצטרך לאזור אומץ־לב ולומר, ’הבה נשנה את הנושא.’ ואם אתה נוכח שחוג ידידיך הנוכחיים הם רכלנים ללא־תקנה, אפשר שתצטרך אף לשקול בחירת ידידים חדשים. הכתוב אומר: ”גולה סוד הולך רכיל; ולפותה שפתיו לא תתערב [כלומר, אל תתחבר עם מי שאינו יודע לנצור את שפתיו]”. סביר להניח, שלא ירבו הימים וגם אתה תיהפך לנושא שיחתם.
אל תגיב בחומרה יתרה לדברי־רכיל: רוב בני־האדם נהנים מרכילות, כל עוד אין מרכלים עליהם. אך, נניח שאתה נופל קרבן לשמועה מכוערת, או לסיפור כוזב. לעתים ניתן לאתר את מקור השמועה ולהעמיד דברים על דיוקם בקור־רוח. אך, מה אם אינך יכול לעשות כן?
אין טעם להתמלא כעס. ”קצר אפיים [או מי שנוח לכעוס] יעשה איוולת”. (משלי י״ד:17) בהקשר לכך מייעץ המלך שלמה: ”גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך, ... כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם אתה קיללת אחרים”. (קהלת ז׳:21, 22) הרכילות היא אחת מעובדות החיים, וייתכן שבפעם זו או אחרת השתתפת בה גם אתה. האם אכן כדאי לרגוז על העניין? היש סיכויים סבירים שהשמועה תדעך כעבור זמן־מה? ”עת לשחוק”. יתכן שאם תגלה חוש הומור ותפטור את הדבר בבת־שחוק, תצליח להפריך את השמועה יותר מכל. — קהלת ג׳:4.
אל תוסיף שמן למדורה: אם השמועה מסרבת לדעוך, שאל את עצמך: ’שמא אני נותן לאחרים סיבה לרכל עלי? שמא אני מתנהג בצורה מפוקפקת ומשאיר רושם שאני עושה מעשים פסולים?’ עיין במצבים הבאים:
◻ פקידוֹת מדברות מאחורי גבה של חברתן לעבודה ומכנות אותה עצלנית ולא־מהימנה — אף־על־פי שהיא מבצעת את עבודתה כראוי. מדוע יצא לה שם כזה? ראשית, היא מגלה גישה לא־איכפתית ולא־קפדנית, שניתן לפרשה בטעות כעצלות. שנית, לבושה מרושל וכלל אינו יאה למקום־עבודתה. ולבסוף, היא מנהלת את שיחות הטלפון הפרטיות שלה בקולי קולות, במשכה את תשומת־לב כל פקידי המשרד. ומכאן נובעת הרכילות!
◻ חנווני בשכונה קטנה הינו נושא לשיחה בפי כול. מתהלכות שמועות שהוא בוגד באשתו. האיש מכחיש את הטענות הכוזבות מכל וכל. מה הבסיס לשמועות? יחסיו החופשיים מדי עם לקוחות צעירות.
◻ לצעירה בגיל־העשרֵה יצא שם של נערה לא־מוסרית. טוענים שיש לה מספר מאהבים ושהיא משתמשת בקוקאין. כל השמועות כוזבות. אך, ידוע שהיא מתרועעת עם אנשים המהווים חלק מזירת הסמים. היא נוהגת להתלבש, להסתפר ולהתאפר בצורה קיצונית.
אם נפלת קרבן לרכילות זדונית, אולי כדאי שתבחן אם התנהגותך, יחסך לאחרים, ואפילו לבושך ותספורתך מוסיפים בדרך כלשהי שמן למדורה. שינויים שתחולל בסגנון חייך עשויים לדכא את השמועות. ”באפס עצים תכבה אש”, מציין המקרא. (משלי כ״ו:20) מלבד זאת, אם מעשיך קרובים לגבול האסור, ישנה תמיד סכנה שאמנם תבצע מעשה פסול — ותהפוך את השמועה למציאות. — השווה משלי כ״ח:14.
’עסוק בענייניך’
דיבורים על הזולת לא יעברו מן העולם. אך, יש להישמר מפני כוחה ההרסני של הרכילות. תוכל למנוע מעצמך ומזולתך הרבה כאב־לב וצער, פשוט על־ידי שתישמע לעצה הנבונה: ”כל אשר אמת, כל מה שנכבד, כל דבר ישר, טהור, מלא נועם, כל אשר שמעו טוב, כל מעשה נעלה, וכל דבר הראוי לשבח — באלה יהגה לבבכם..., ואלהי השלום יהיה עימכם”. — פיליפים ד׳:8, 9.
אכן, אלהים נותן דעתו לאופן בו מדברים על הזולת. הכתוב מזהיר: ”נוצר פיו שומר נפשו. פושק שפתיו — מחיתה [אסון] לו”. — משלי י״ג:3; השווה תהלים נ״ב:4–7.
האם הנך מעוניין ביחסים טובים עם הזולת, בשלוות־נפש, וחשוב מכל, בהשבעת רצון אלהים? אם כן, יישם את העצה שמכוח־השכינה: ”השתדלו לחיות בהשקט, לעסוק בעניינים שלכם”. (תסלוניקים א׳. ד׳:11) גלה עניין בזולת, אך עשה כן בדרך מכובדת, נעימה. כך תתרחק מדברי־רכיל זדוניים, מזיקים.
[תמונה בעמוד 13]
התרחק מרכלנים מזיקים
[תמונה בעמוד 14]
האם התנהגות לא־נבונה מצדק מספקת לאנשים סיבות לרכל עליך?