צעירים שואלים.‏.‏.‏

מתי זה ”‏עובר את הגבול”‏?‏

‏”‏האם תוכלו להזהיר מפני הסכנות שבקירבה מוגזמת?‏ .‏.‏.‏ חשוב להגדיר את כל מה ש’‏באמצע’‏,‏ כיון שזה מה שמוביל ליחסי־מין.‏ השאלה שלי היא,‏ היכן עובר הגבול?‏”‏

צעירה הפנתה שאלה זו לכתב־עת לבני־נוער.‏ אך,‏ יתכן שאותה שאלה עלתה גם במחשבותיך.‏

אם הנך צעיר ירא־אלהים,‏ תתייחס ודאי בכובד־ראש למלים:‏ ”‏וזהו רצון האלהים:‏ שתתקדשו,‏ שתתרחקו מן הזנות;‏ .‏.‏.‏ ואיש אל יחטא ואל יעשה עוול לאחיו בעניין הזה,‏ כי נוקם יהוה על כל זאת”‏.‏ — תסלוניקים א׳.‏ ד׳:‏3–6‏.‏

אם כן,‏ אף שאתה עשוי להכיר בכך שיחסי־מין בין אנשים לא־נשואים הם דבר פסול,‏ אתה אולי תוהה מהי השקפת אלהים על נשיקות,‏ חיבוקים,‏ או ליטופים בין שני המינים.‏

חלק מתהליך ההתבגרות?‏

ראשית,‏ מן הראוי לזכור שאין המקרא מגנה ביטויי חיבה כשרים,‏ טהורים,‏ חופשיים מכל כוונות מיניות.‏ בתקופת המקרא תועדו ביטויי חיבה מעין אלה בין בני־אדם.‏ למשל,‏ כשהבחין יעקב ברחל בבואה להשקות את הצאן,‏ נאמר:‏ ”‏ויישַק יעקב לרחל,‏ ויישא את קולו ויבך”‏.‏ (‏בראשית כ״ט:‏11‏)‏ אפילו אנשים בני אותו מין חבקו ונשקו זה לזה.‏ — בראשית כ״ט:‏13‏.‏

במספר תרבויות,‏ נשיקות וחיבוקים עדיין נחשבים לדרך נאותה לביטויי חיבה.‏ אולם,‏ צעירים רבים כיום מגלים את חיבתם בדרכים שקשה להגדירן כ”‏נאותות”‏.‏ סקר שנערך בארה״ב העלה,‏ שמעל שני שלישים מבני־העשר’‏ה שנשאלו אמרו,‏ שהתעסקו בגיפופים שכללו ליטוף איברים מוצנעים.‏ רבים החלו בכך כבר בגיל 14.‏ סקר אחר העלה,‏ ש־49 אחוזים התגפפו עד לנקודה של רוויון מיני.‏

יש המצדיקים נסיָינוּת מינית מעין זו כחלק מתהליך ההתבגרות.‏ הספר The Family Handbook of Adolescence (‏המדריך המשפחתי לגיל־ההתבגרות)‏ מציין,‏ כי ”‏גישושים ומשחקים מיניים הם תופעה שכיחה אצל המתבגרים הנורמליים,‏ רובם ככולם”‏.‏ יש שאפילו ממליצים על התעלסות.‏ הספר Growing Into Love (‏ללמוד לאהוב)‏,‏ מאת קתרין בורקהארט,‏ טוען:‏ ”‏מאחר שאין זה מגיע ליחסי־מין,‏ ניתן על־פי־רוב להתעלס בלא כל חשש,‏ והדבר משמש פורקן נפלא לאנרגיה מינית”‏.‏

אך,‏ השאלה היא:‏ כיצד רואה אלהים התנהגות מעין זו?‏

מה יש בנשיקה?‏

כשהנך בתקופת ”‏השחרות”‏,‏ כלומר,‏ בשחר נעוריך,‏ תשוקתך המינית עזה במיוחד.‏ (‏קהלת י״א:‏10‏)‏ לכן,‏ אין זה אלא טבעי שתהיה סקרן לגבי טעמן של נשיקה ונגיעה במין השני.‏ ברם,‏ המדריך המשפחתי לגיל־ההתבגרות מציין:‏ ”‏היכולת המינית מקדימה,‏ לעתים בשנים רבות,‏ את הבגרות הרגשית”‏.‏ אכן,‏ צעירים רבים אינם בעצם מבינים,‏ כי לנשיקה או לליטוף יש הכוח לעורר רגשות רומנטיים או דחפים מיניים עזים.‏

מן התבונה,‏ איפוא,‏ שתחשוב על תוצאותיה של התנהגות שתעורר יצרים מיניים.‏ מה אם הנך צעיר מכדי להתחתן?‏ מדוע,‏ אם כן,‏ להתנשק או לעשות איזשהו מעשה שיגרה אותך מבחינה מינית?‏ כל זה לא יגרום לך אלא תיסכול.‏ זאת,‏ משום שכצעיר ירא־אלהים,‏ אינך רשאי לממש באופן טבעי את רגשותיך הרומנטיים — על־ידי יחסי־מין.‏ המקרא מבהיר,‏ שיחסים אלה כשרים אך ורק בתיבה הנישואין.‏ — דברים כ״ב:‏28,‏ 29;‏ קורינתים א׳.‏ ו׳:‏18‏.‏

חשוֹב,‏ כמו־כן,‏ על האדם שיגוּרה מבחינה מינית עקב פעולותיך הרומנטיות.‏ האין זה מוליך שולל,‏ ואפילו אכזרי,‏ לנשק או ללטף מישהו (‏או מישהי)‏ שאין באפשרותך להתחתן עימו (‏או עימה)‏,‏ ואולי אף אינך רואה בו ברצינות בן־זוג עתידי לנישואין?‏ (‏השווה משלי כ״ו:‏18,‏ 19‏.‏)‏ המקרא מזהיר:‏ ”‏עוכר שׁאֵרוֹ [‏כלומר,‏ את בשרו הוא]‏,‏ אכזרי”‏.‏ — משלי י״א:‏17‏.‏

למי שבקיא במקרא,‏ אין זה סוד שנגיעה או נשיקה רומנטית עלולה לעורר תאווה מינית עזה.‏ המקרא מתאר כיצד פוּתה צעיר על־ידי אשה זונה,‏ באמרו:‏ ”‏והחזיקה בו ונשקה לו”‏.‏ (‏משלי ז׳:‏13‏)‏ נשיקה או נגיעה כאלה עלולות לעורר תגובה פיסית עזה.‏ ככל שמשחקי האהבה מתקדמים,‏ כן מגרים הם יותר את הנער או הנערה.‏ במלים פשוטות,‏ הגוף מכין עצמו ליחסי־מין.‏

אם מדובר בזוג נשוי,‏ הם יכולים להביא את תשוקתם על סיפוקה בצורה מהנה ומכובדת.‏ אך,‏ כאשר זוג לא־נשוי שוקע במשחקי־מין מגרים,‏ אין מנוס מכך שיתעוררו בעיות.‏ סקר שערכה הסופרת ננסי ואן־פלט העלה,‏ שצעירים רבים שהיו מעורבים בגיפופים ונשיקות הודו בגלוי,‏ שהם פשוט ”‏נסחפו”‏.‏ מקרה אופייני הוא של צעירה,‏ שחברה לחץ עליה להרחיק לכת יותר מבעבר.‏ אף שלא קיימה ממש יחסי־מין,‏ היא הירשתה לנער לגעת באיבריה האינטימיים.‏ היא אומרת:‏ ”‏כעת אני חשה נורא”‏.‏ האם מה שהירשתה לו לעשות לה אכן פסול?‏

מה פירוש ”‏לעבור את הגבול”‏?‏

ישנם צעירים שסבורים,‏ שכל עוד אין הם מקיימים יחסי־מין,‏ הם בעצם לא עברו את הגבול,‏ וכי מה שעשו בעצם אינו פסול‏.‏ אך,‏ כתבי־הקודש מראים שההיפך הוא הנכון.‏ הם מציינים:‏ ”‏מעשי הבשר גלויים ואלה הם:‏ ניאוף וזנות,‏ טומאה,‏ זימה.‏.‏.‏ עושי מעשים כאלה לא יירשו את מלכות האלהים”‏.‏ — גלטים ה׳:‏19–21‏.‏

מהו ניאוף?‏ המלה היוונית המקורית לניאוף היא פורניאה.‏ היא מתייחסת לפעילות מינית,‏ הכוללת שימוש באיברי־המין מחוץ למסגרת הנישואין.‏ נערה שצוטטה בכתב־העת Seventeen (‏שבע־עשרה)‏,‏ נכנעה ללחציו של חברה לבצע מין אורָלי.‏ ”‏אני חשה מגוחכת”‏,‏ אמרה,‏ ”‏כיון שכל חברותי אומרות שהן עושות זאת עם חבריהן,‏ וכי אאבד אותו אם לא אנהג כמותן”‏.‏ מחקרים גילו,‏ שמספר מזעזע של צעירים עסקו באי־מוסריות מן הסוג הזה.‏ בכל זאת,‏ מעשים מעין אלה מהווים פורניאה,‏ והם מעוררים את מורת־רוחו של אלהים.‏

הפסוק המצוטט כורך ניאוף גם עם ”‏טומאה”‏.‏ המלה היוונית המקורית,‏ אקאתרסיה‏,‏ מתייחסת לאי־טוהרה מכל סוג שהוא,‏ אם בדיבור ואם במעשה.‏ אין ספק,‏ שתהא בכך משום טומאה להניח לידיים לנדוד מתחת לבגדיו של הזולת,‏ להסירם,‏ או ללטף איברים מוצנעים,‏ כגון השדיים.‏ במקרא,‏ ליטוף חזה־אשה קשור להנאות השמורות לזוגות נשואים.‏ — משלי ה׳:‏18,‏ 19‏;‏ השווה הושע ב׳:‏4‏.‏

אף־על־פי־כן,‏ ישנם צעירים המפירים בעזות־מצח עקרונות אלוהיים אלה.‏ הם מרחיקים לכת במזיד,‏ או מחפשים בתאוותנות בני־זוג רבים שעימם יוכלו לבצע מעשי טומאה מינית.‏ כיון שכך,‏ הם אשמים במה שהכתוב מכנה בשם ”‏זימה”‏.‏

מספר בני־סמכא מבהירים,‏ שהמלה היוונית המקורית ל”‏זימה”‏ (‏אָסֵלג׳יה)‏ משמעה,‏ ’‏מעשים מבישים,‏ הפרזה,‏ חוצפה,‏ תאווה חסרת־רסן,‏ תועבה’‏.‏ צעירים העוסקים במעשי־זימה,‏ דומים לעובדי־האלילים שאליהם מתייחס הכתוב.‏ בגלל ”‏הַבלֵי שכלם”‏,‏ אותם עובדי־אלילים ”‏התמכרו בתאווה לזימה ולכל מעשה טומאה”‏.‏ (‏אֶפֶסים ד׳:‏17–19‏)‏ תרצה ודאי להימנע מגינוי מעין זה!‏

אם כן,‏ יש להבין שמנקודת־ראותו של יהוה,‏ אין הכרח לקיים יחסי־מין כדי ”‏לעבור את הגבול”‏.‏ אם הנך צעיר מכדי להתחתן,‏ עליך להוציא ליטופים ונשיקות רומנטיים מחוץ לתחום.‏ בתקופת החיזור,‏ יש להישמר שגילויי החיבה לא יהפכו לטמאים.‏ למותר לציין,‏ שאין זה קל לדבוק בעקרונות אלוהיים.‏ אך,‏ בישעיהו מ״ח:‏17 אומר אלהים:‏ ”‏אני,‏ יהוה אלהיך,‏ מלמדך להועיל,‏ מדריכך בדרך תלך”‏.‏ — ראה גם גלטים ה׳:‏16‏.‏

‏[‏תמונות בעמוד 17]‏

אם אינך נשוי,‏ התנהגות מעוררת־תשוקה עלולה לגרום לך תיסכול,‏ ואף גרוע מכך