מהנדסים מתוחכמים
מאת כתב עורו! בדרום־אפריקה
האם ראית אי־פעם מיבנים טבעיים מן הסוג המופיע בתמונה? תילֵי הטֶרמיטים, הידועים כ”נמלים לבנות”, הם מראה שכיח בערבות־הדשא של אפריקה. חלקם בנויים בצורת ארובות צרות, המזדקרות לעתים לגובה ששה מטרים. אחרים בצורת כיפות גדולות עשויות־טין, המשמשות נקודות־תצפית החביבות על חיות־טרף, כגון אריות.
בתוך כל תל כזה ישנם מסדרונות וחדרים רבים, שלעתים שוכנים בהם כמה מיליוני טרמיטים קטנים. ישנם טרמיטים המטפחים גני־פטריות משלהם, ומשקים אותם היטב אפילו בשנים מוכות־בצורת. הכיצד? ובכן, בשנות השלושים, כאשר בצורת קשה זרעה הרס באיזורים בדרום־אפריקה, גילה חוקר־הטבע, ד״ר יוג׳ין מארֵיי, שני טורי טרמיטים, שהאחד יורד והאחר עולה בתוך מחילה. היצורים הזעירים חפרו לעומק 30 מטר! הם הגיעו לבאר־מים טבעית. כך גילה מאריי כיצד הצליחו הם לשמור על לחלוחיות גני־הפטריות שלהם בתקופת הבצורת.
תל טרמיטים טיפוסי, מסביר מיכאל מיין בספרו קלאהארי, ”הינו לכל הדעות הקן המשוכלל ביותר שבנה בעל־חיים כלשהו בעולם. ... מטרתו היא להשיג ולשמור על מאה אחוזי לחות ועל טמפרטורה כללית שבין 29 ל־31 מעלות צלסיוס, המתאימה לפטריות ולטרמיטים כאחד. ... בעצם, כל קן הינו יחידה ממוזגת להפליא”.
הבה נראה כיצד קנים אלה נבנים. הטרמיטים מלטשים ואחר מדביקים גרגֵר חול זעיר אחד למישנהו. שער בנפשך כמה מיליוני גרגרי חול נדרשים לבניית תל אחד ויחיד! ”המיבנים הגדולים ביותר שבנה האדם עלי־אדמות; הפירמידות של מצרים, הרכבת התחתית של לונדון, גורדי־השחקים של ניו־יורק..., לעומת מה שבונים הטרמיטים, ... הם כתלוליות־עפר בהשוואה להרים”, כתב מאריי בספרו The Soul of the White Ant (נשמת הנמלה הלבנה). ”אם נתייחס לגודל”, הוא מוסיף, ”יצטרך האדם להקים בניין בגובה המַטֶרהוֹרן [הר בשוויצריה שפיסגתו מתנשאת לגובה 478,4 מטרים], כדי שעבודתו תישווה למגדל המזדקר לגובה 12 מטרים שהקימו הטרמיטים”.
אך, איזו תועלת צומחת מהטרמיטים לאדם? ראשית, הם ניזונים מצמחים מתים, בחסלם בתוך כך הרבה פסולת. ”הם גוררים אל מתחת לפני הקרקע את הצמחייה היבשה, ובכך לא רק מפחיתים את סכנת הדליקות, אלא גם מדשנים את שכבות־הקרקע התחתונות”, מציין שלט בפארק הלאומי קרוּגר.
אולי גם אתה מסכים, שהטרמיטים הנחותים ראויים להיקרא מהנדסים מתוחכמים.