צעירים שואלים...
לחיות חיים כפולים — מדוע לא?
”ניהלתי חיים כפולים — מחד עם חברי המשיחיים ומאידך עם ידידי מבית־הספר”.
מצבה של הצעירה אשר דבריה מצוטטים לעיל הינו שכיח למדי. אולם, מה משמע הדבר ”לנהל חיים כפולים”? רות בֶּל, מחברת הספר Changing Bodies, Changing Lives (שינויים גופניים, שינויים בחיים), הגדירה נוהג זה כ”כל דבר שאתה עושה ואינך מספר עליו להוריך”.
המחברת ראיינה כמה עשרות צעירים, ודיווחה: ”בני־נוער רבים ציינו שיש בחייהם דברים שעליהם פשוט אינם יכולים לשוחח עם הוריהם. התחומים השכיחים ביותר בהם שמרו על סודיות היו מין, סמים ושתיית משקאות חריפים, אך חלקם הזכירו אף דברים כגון לשוב הביתה בשעה מאוחרת, יציאות עם זרים מהמין השני, העדרות מבית־הספר, קטטות והתרועעות עם חברים שלא מצאו חן בעיני ההורים”.
למרבה הצער, אפילו צעירים אחדים שגודלו וחונכו על־ידי הורים יראי־אלהים מסתירים את זהותם האמיתית מפני הוריהם ואחרים.a (השווה תהלים כ״ו:4.) בקרבת הוריהם ועמיתים־לאמונה, צעירים אלה עוטים איצטלה של הגינות ויראת־אלהים. אולם, כאשר הם רחוקים מעיניה הבוחנות של סביבה זו, הם מתנהגים כאילו היו אנשים שונים בתכלית.
מהו הדבר הגורם לצעיר לנהל חיים כפולים?
הקסם שבעצמאות
המקרא מציין, שבסופו של דבר ”יעזוב איש את אביו ואת אמו” (בראשית ב׳:24). טבעי איפוא שאתה חפץ להתבגר, לחשוב באופן עצמאי ולהחליט את החלטותיך. הבעיה היא שייתכן שאינך מוכן לבגרות. בהיעדר נסיון־חיים, אתה עדיין זקוק לתמיכתם של הורים יראי־אלהים (משלי א׳:8).
צעירים רבים ממאנים לקבל עובדה זו. בהתאם לספר How to Survive Your Child’s Rebellious Teens (כיצד להתמודד עם שנות העשר’ה המרדניות של ילדך), בני־נוער רבים חפצים ”’לעשות שריר’, כאילו לבחון את כוחותיהם שהתפתחו זה עתה, ולהכריז על עצמאותם”. כאשר ההורים מסרבים להרשות להם לבצע דברים שאותם הם מחשיבים כלא נבונים — או כפסולים — צעירים אחדים מתמרדים. והם עלולים לא לחוש כלל חרטה על התנהגות בוגדנית זו. נערה אחת מציינת: ”יש לי הרגשה טובה בעשותי דברים [שהורי] אינם יודעים עליהם, משום שהדבר גורם לי להרגיש חשובה. אני מנהלת חיים שונים משלהם, ואינני חושבת שהם מודעים לכך כלל. ... הם לא היו מאמינים לחצי מהדברים שאני עושה”.
’הורי קפדנים מדי’
מדוע איפוא מספר בני־נוער שזכו לחינוך מוסרי נאות מעורבים אף הם במעשים פסולים בסתר? כאשר כתב עורו! הציג שאלה זו בפני קבוצת צעירים, השיבה נערה אחת: ”הם כועסים על הוריהם. הם רוצים לנקום בהם על כך שהם מגבילים אותם”. ללא ספק, ערכים מקראיים כרוכים בהגבלות. המקרא מצהיר: ”צר הפתח וצרה הדרך המוליכה לחיים” (מתי ז׳:14). אם אתה חפץ לקבל את מתת חיי־הנצח מאת אלהים, פשוט אינך יכול לעשות כמה מהדברים המשעשעים כביכול, שצעירים אחרים עושים. לדוגמה, מסיבות פרועות, שתייה מופרזת, מין לפני הנישואין, התנהגות מופקרת, כל אלה הינם דברים שהמקרא מגנה.
כמו־כן, עובדה קיימת היא שהורים אחדים עשויים להיראות כקפדנים במידה מופרזת. ”הורינו כמעט שאינם מרשים לנו לצפות בסרטים”, התלוננה נערה בשם קים. ”בנוסף לכך גם קיצצתי רבות בזמן שאני מקדישה להאזנה למוסיקה, וניסיתי להיות בררנית. אולם, אבי אסר עלינו להאזין כמעט לכל סוגי המוסיקה! אנו רשאים להאזין אך ורק למוסיקה קלאסית ולתקליטי ג׳אז”. בעומדם בפני מה שנראה בעיניהם כקפדנות יתרה, כמה מן הצעירים מתחילים לקנא בחופש שממנו נהנים בני גילם.
הרצון להיות מקובל על אחרים
צעירה בשם תמי נזכרת: ”התחלתי להשתמש בשפה קלוקלת בבית־הספר. הדבר נתן לי הרגשה שאני כשאר הילדים. לאחר מכן ניסיתי לעשן. נהגתי גם לשתות עד לעירפול החושים. אזי התחלתי לצאת עם בנים — בחשאי, מפני שהורי היו קפדנים ולא התירו לי להיפגש עימם”.
נער בשם פיט התנסה בדבר דומה: ”גדלתי כאחד מעדי־יהוה. אולם, חששתי מאוד שילעגו לי, לכן ניסיתי תמיד להיות בחברת הילדים המקובלים בחברה. ניסיתי להיות פופולרי. כאשר נשאלתי, מדוע איני מקבל מתנות בחגים דתיים, נהגתי לשקר ולהמציא תרוצים.b מהרגע שפיט החל להתפשר בדברים קטנים, לא חלף זמן רב בטרם נעשה מעורב במעשים חמורים יותר.
”חברת אנשים רעים” — היכן?
חוויות מעין אלה ממחישות את אמיתות המימרה המקראית: ”הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע”. באותה נימה כתוב: ”חברת אנשים רעים תשחית מידות טובות” (משלי י״ג:20; קורינתים א׳. ט״ו:33). לפיכך, אם אתה מתרועע עם צעירים שאינם מכבדים את עקרונותיך וערכיך המבוססים על המקרא, אתה עלול להיסחף בנקל אל אורח־חייהם. אולם, מעניין לציין, כי הפסוקים הללו לא דיברו במיוחד על התרועעות עם בלתי־מאמינים כאשר פנו בדברי אזהרה אלה. הם הזהירו מפני התרועעות עם אלה בקרב הקהילה אשר אינם חיים בתואם עם ההוראה האלוהית. בדומה לכך כיום, יתכן שצעירים אחדים מקרב הקהילה אינם דבקים באורח־חיים ההולם צעיר ירא־אלהים או אינם מהווים דוגמה במעשיהם. הם עלולים להפעיל עליך לחץ ערמומי לנהל חיים כפולים.
תן דעתך שוב לדוגמה של תמי, אשר הודתה שהוריה הם ”אנשים אוהבים מאוד”. היא תיארה את אביה כ”שופע התלהבות, מדבר תמיד על האופן שבו יהוה דואג לנו”. הוא אף משרת כזקן־קהילה. כיצד, אם כן, סטתה מדרך הישר? ”התרועעות שלילית בתוך הקהילה”, היא מציינת. ”אחרים נהגו לספר לי על ה’כיף’ שהם עושים במסיבות שונות ועל שתיית אלכוהול. או שדיברו על הבנים שעימם יצאו וכיצד הלכו לרקוד אחרי אסיפות הקהילה”.
מניעת אסון
אל תנסה להצדיק התנהגות פסולה מעין זו מצד צעירים בטענה, ’זהו רק חלק מתהליך ההתבגרות’, או ’כל הילדים מסתירים דברים מהוריהם’. שית לבך לאזהרה מאת אלהים לצעירים בקהלת י״א:9, 10: ”שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך, והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך. ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט. והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך”.
ניהול חיים כפולים עשוי להיראות כדבר מהנה. אך בסופו־של־דבר הוא מתגלה כמלכודת קטלנית. (השווה תהלים ט׳:17.) מעשים הנובעים מאי־ציות, לא מן הנמנע שיובילו למעשים שליליים חמורים יותר. לדוגמה, פיט הצעיר החל בפעילות מינית פסולה כבר בהיותו בן 17 כאשר עזב את הבית. בטרם מלאו לו 18 שנים, נאסר פיט בעוון שוד מזויין.
לעתים קרובות, נראה כי צעירים יוצאים פטורים מעונש על מעשיהם השליליים. אתה עלול להתחיל להזדהות בנקל עם תחושתו של אסף, אחד מכותבי המקרא, אשר הודה: ”כי קנאתי... שלום רשעים אראה. כי אין חרצובות למותם ובריא אולם. בעמל אנוש אינמו”. אך, הביטחון שממנו נהנים לכאורה הרשעים הוכח כאשליה אכזרית. אסף סיכם: ”בַּחֲלָקוֹת תשית [אלהים] למו, הִפלתם למַשּׁוּאוֹת” (תהלים ע״ג:3–5, 18). לפיכך, בצדק מזהיר המקרא: ”אל יקנא לבך בחטאים, כי אם ביראת יהוה כל היום” (משלי כ״ג:17).
מה באשר לרעיון שאי־ציות להורים עוזר לנער להתבגר ולהיות עצמאי? הדבר סותר את עצת המקרא להישמע להוריך (משלי כ״ג:22). אכן, תוצאתה של התנהגות אווילית ולא אחראית תהיה אך ורק עיכוב בהתפתחותך הרגשית והרוחנית. לעומת זאת, על־ידי יישום עקרונות המקרא תהפוך ל”אדם השלם” (אפסים ד׳:13).
אמת, יתכן שהורים אחדים עשויים להיראות קפדנים במידה מופרזת. אך, האין זאת בשל אהבתם העמוקה כלפיך ורצונם העז להגן עליך? אם אתה חש שעל הוריך להתיר מעט את הרסן, מדוע שלא תשוחח עימם על כך — במקום להתמרד בחשאי?c אם תתמרד, יסב הדבר צער רב להם, לך ומעל לכל ליהוה אלהים עצמו (משלי י׳:1; כ״ז:11).
[הערות שוליים]
a ראה המאמר ”בני־הנוער — הישמרו מפני ניהול חיים כפולים” בחוברת המצפה למרס 1989.
b לדיון בעמדתם של עדי־יהוה בנושא חגים דתיים, ראה הספר ביכולתך לחיות לנצח בגן־עדן עלי־אדמות פרק כ״ט סעיפים 15–17, שיצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים.
c ראה חוברות עורו! ליולי 1991 ולאפריל 1992.
[תמונות בעמוד 25]
האם אתה מנהל חיים כפולים?