הכוכבים והאדם הקיים קשר ביניהם?
הנוהג של צפייה בכוכבים אינו חדש. על־פי האנציקלופדיה מטעם חברת וורלד בּוּק, לפני אלפי שנים איכרים ”צפו בכוכבים כדי לדעת מתי לזרוע את שדותיהם. עורכי־מסעות למדו להיעזר בכוכבים כדי לנווט את דרכם”. אפילו כיום במסע לחלל, הכוכבים עדיין משמשים כמדריכים. גם אנשי־קדם בדו אגדות על אנשים ובעלי־חיים, שסברו כי דמותם מצטיירת בקבוצות־כוכבים. עם הזמן, היתה לאנשים התחושה כי הכוכבים יכולים להשפיע על חייהם.
מגוון עצום של כוכבים
מספרם העצום וממדיהם של הכוכבים מעוררים יראה. מעריכים שקיימות ביקום למעלה מ־100 מיליארד גלקסיות, או מערכות כוכבים אדירות! האנציקלופדיה הבינלאומית לאסטרונומיה אומרת: ”זהו מספרם של גרגירי האורז שבהם ניתן למלא קתדרלה ממוצעת”. מעריכים שגלקסיית ’שביל־החלב’, שבה נמצאת מערכת־השמש שלנו, מכילה לפחות מספר רב זה של כוכבים. הכוכב הקרוב ביותר לכדור־הארץ (מלבד השמש), אחד מהשלושה המרכיבים את האלפא קֶנטָאוּרי, הוא במרחק כ־3.4 שנות־אור. שנת־אור היא המרחק שהאור עובר במשך שנה. משמע הדבר שבהביטנו על כוכב זה, האור החודר לעינינו יצא ממנו לפני 3.4 שנים ובמהלך כל אותה עת עבר בחלל במהירות של 792,299 קילומטר לשנייה. אין זה אלא נשגב מבינתנו לדמיין את המרחק שעליו מדובר. אולם, זהו רק הכוכב הקרוב ביותר. ישנם כוכבים הרחוקים מיליארדי שנות־אור מן הגלקסיה שלנו. אין תימה שנביא אלהים הצהיר: ”הן גויים כמר מדלי וכשחק מאזניים נחשבו, הן איים כדק יטול” (ישעיהו מ׳:15). מי מטריד עצמו בגין גרגר אבק?
הגרם השמימי הקרוב ביותר לכדור־הארץ הוא הירח, אשר לו השפעה ברורה על הארץ. כוח־המשיכה שלו אף גורם במקומות מסוימים להפרש של למעלה מ־15 מטר בין הגיאות לשפל. לאור דברי שלושה מדענים צרפתיים, סבורים כיום כי כוח־המשיכה של הירח הוא האחראי לנטיית כדור־הארץ על צירו בזווית של 23 מעלות, בהבטיחו בכך חילופי־עונות קבועים (Nature [טבע], 18 בפברואר 1993). מאחר שלירח השפעה פיזית כה עזה על כוכב־הלכת שלנו, מן ההיגיון שנשאל, מה באשר למיליארדי הכוכבים? אך ראשית, מה אומרים המקורות הקדומים כגון המקרא, על הכוכבים?
כוכבים בכתבי־הקודש
המקרא מתייחס לכוכבים פעמים רבות, הן במובן המילולי והן בהשאלה. למשל, לדברי אחד ממחברי התהלים, הבורא עשה ”את הירח וכוכבים לממשלות בלילה” כך שהכוכבים יעזרו בהספקת אור לכדור־הארץ (תהלים קל״ו:9). מאוחר יותר, כאשר כרת ברית עם אברהם הנאמן, אמר אלהים: ”’הבט נא השמיימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם’. ויאמר לו: ’כה יהיה זרעך’” (בראשית ט״ו:5). השליח פאולוס הצביע על כך שלא כל הכוכבים זהים, באומרו: ”לשמש הדר משלה, אבל אחר הוא הדר הירח ואחר הוא הדר הכוכבים, שהרי כוכב מכוכב שונה בהדרו”a (קורינתים א׳. ט״ו:41). בה בעת, מספר עצום זה של כוכבים והדרם אינם מחוץ לתחום שליטתו של בוראם: ”מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא” (תהלים קמ״ז:4).
מאידך, אנו מוצאים שכתבי־הקודש משתמשים תדירות בכוכבים כדי לתאר אנשים, שליטים ומלאכים. יוסף, בנו של יעקב, חלם חלום שבו היו הוריו ”השמש והירח” ואחיו ה”כוכבים”. המלאכים נקראים ”כוכבי בוקר”. מסופר על מלך בבל ששאף להיות ”ממעל לכוכבי־אל”, שליטי עם־ישראל מבית דוד. אנשים לא יציבים בקהילה המשיחית מדומים ל”כוכבים תועים”, בעוד שמועצות של זקני־קהילה נאמנים מוזכרות כ”כוכבים” ביד ימינו של המשיח (בראשית ל״ז:9, 10; ישעיהו י״ד:13; איוב ל״ח:7; יהודה 13; ההתגלות א׳:16).
אחד מסיפורי המקרא אומר כי ”הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא”, שר־הצבא של יבין מלך כנען, אשר לחץ את בני־ישראל עשרים שנה. יהוה מינה מקרב בני־ישראל את השופט ברק כדי שיושיע את העם מהשיעבוד, והנחיל לו ניצחון מוחץ על סיסרא, אף־על־פי שהיו ברשות הלה תשע מאות רכב ברזל. בשירת הניצחון, שרו בני־ישראל: ”מן שמים נלחמו הכוכבים, ממסילותם נלחמו עם סיסרא”. לא ניתן כל הסבר באשר לדרך שבה נלחמו הכוכבים. במקום להניח שהיתה לכוכבים השפעה ישירה על הקרב, סביר יותר להאמין כי הביטוי מצביע על צורה כלשהי של התערבות אלוהית לטובת ישראל (שופטים ה׳:20).
”הכוכב” בבית־לחם
אחד הכוכבים המוכרים ביותר מאלה המוזכרים במקרא הוא ”הכוכב” בבית־לחם, אשר הדריך את האסטרולוגים ”מן המזרח” לבית שאליו נלקח ישוע על־ידי הוריו לאחר לידתו באורווה. באיזה כוכב מדובר? ודאי שלא היה זה כוכב רגיל, משום שהיה נמוך דייו כדי שהאסטרולוגים יוכלו ללכת בעקבותיו למרחק של כ־600,1 קילומטר. ”הכוכב” הובילם תחילה לירושלים. בשומעו על כך, חקר אותם המלך הורדוס והחליט להרוג את התינוק ישוע. אזי, הוביל ”הכוכב” את האסטרולוגים לבית המסוים שבו חי ישוע. ודאי שלא היה בכוחו של כוכב רגיל לעשות כן. האם העצם דמוי הכוכב נבע מאלהים? מאחר שביקור האסטרולוגים הוביל בעקיפין להריגת ”כל הילדים שבבית־לחם ובכל סביבותיה מבני שנתיים ומטה”, האין זה הגיוני להסיק כי ”הכוכב” היה דבר־מה שבו השתמש מתנגד אלהים, השטן, בניסיון להשמיד את זה שהועד להיות ”מושל בישראל” מטעם יהוה? (מיכה ה׳:1; מתי ב׳:1–11, 16).
יש אף לזכור שהאסטרולוגים באו מן המזרח, אפשר שמבבל, שהיתה מרכז קדום של מעשי קסמים, כישוף ואסטרולוגיה. מספר גרמים שמימיים נקראו על שם אלים בבליים. בימי המלך נבוכדנאצר, שימשה הגדת־עתידות ככלי־עזר להחליט באיזו דרך לבחור במסע הקרב שלו (יחזקאל כ״א:25–27).
הנביא ישעיהו קרא תיגר על היועצים הבבליים, באומרו: ”נלאית [בבל] ברוב עצתייך. יעמדו נא ויושיעוך — הוברי שמים, החוזים בכוכבים, מודיעים לחודשים מאשר יבואו עלייך. הנה היו כקש, אש שרפתם! לא יצילו את נפשם... אין מושיעך”. נבואת ישעיהו התקיימה בשנת 539 לפה״ס כאשר בבל האדירה נפלה בידי כורש הגדול. ההדרכה שהאסטרולוגים הבבלים התיימרו לקבל מן הכוכבים, הפכה לאסון לכל הנוגעים בדבר (ישעיהו מ״ז:13–15).
האם משמע הדבר שאין אנו יכולים ללמוד מאומה מן הכוכבים?
[הערת שוליים]
a האסטרונומיה בת־זמננו מאשרת את דברי פאולוס, מאחר שהכוכבים שונים זה מזה בצבעם, בגודלם, בכמות האור שהם מייצרים, בטמפרטורה שלהם ובצפיפותם היחסית.
[תיבה בעמוד 5]
היו כאלה שאמרו
אסטרולוגיה: ”נספחת האסטרונומיה ובעלת בריתה” (יוהנס קפלר [1571–1630] אסטרונום גרמני).
”אסטרולוגיה אינה מדע, אלא מחלה... היא עץ שבצל ענפיו מלבלבות אמונות טפלות על כל צורותיהן” (הרמב”ם [1135–1204]).
”מדע פרימיטיבי המתיימר להעריך את אישיות הפרט והתנהגותו ולחזות מגמות ומאורעות עתידיים על־פי מערך הכוכבים...קרוב לוודאי שבמאה הששית לפה״ס — נחשבו הבבלים שבדרום עירק לאלה שהציגו לראשונה את ההורוסקופ האישי. הדבר נגע להשפעות בשעת הלידה של כוכבי־השֶבת, יחד עם השמש, הירח וחמשת כוכבי־הלכת. ... הליכי האסטרולוגיה ופירוש ההורוסקופים מסתמכים על רעיונות שאסטרונומים ומרבית המדענים האחרים רואים כנתונים לפרשנות אישית ובלתי מקובלים” (ק. א. רונן, מתאם פרויקטים, קרן תולדות המדע של מזרח־אסיה, קמברידג’, אנגליה, ומתורמי המאמרים לאנציקלופדיה הבינלאומית לאסטרונומיה, שממנה לקוח ציטוט זה).
כדי להמחיש פרשנות אישית זו, מר רונן מסביר כי בעוד שעבור האדם המערבי, כוכב־הלכת האדום, מאדים, מסמל מלחמה ותוקפנות, הסיני רואה באדום צבע יפה, ומאדים נחשב לבעל השפעה בלתי מזיקה. בניגוד לכך, המיתולוגיה המערבית מקשרת את נוגה עם לובן ויופי. לגבי הסינים ”לבן... נחשב לצבע של מוות, התנוונות והשמדה; לפיכך הם התייחסו לנוגה כאל ’כוכב־לכת קודר של מלחמה’”.
מר רונן ממשיך ואומר: ”חרף טבעה הפרימיטיבי מבחינה מדעית, בימי־קדם מילאה האסטרולוגיה תפקיד חשוב בקידום התצפיות האסטרונומיות ובהקצאת משאבים להוצאתן אל הפועל”.
תשעה־עשר חתני פרס־נובל, יחד עם מדענים אחרים, פרסמו הצהרה בשנת 1975 שכותרתה ”התנגדות לאסטרולוגיה — גילוי־דעת של 192 מדענים מן השורה הראשונה”. היא הצהירה: ”בימי־קדם לאנשים... לא היה כל מושג ביחס למרחקים העצומים שבין כדור־הארץ ובין כוכבי־הלכת והכוכבים. כעת, כאשר ניתן לחשב מרחקים אלה והם אכן חושבו, אנו יכולים לראות עד כמה זעירה ואפסית היא השפעתם של כוחות־המשיכה ושל גורמים אחרים, שמקורם כוכבי־הלכת הרחוקים וכוכבים המרוחקים הרבה יותר. אין זו אלא טעות לשוות ברוחנו, כי הכוחות שמפעילים הכוכבים וכוכבי־הלכת בשעת הלידה יכולים בדרך כלשהי לעצב את עתידנו”.b
[הערת שוליים]
b לשם מידע נוסף על אסטרולוגיה ראה חוברת עורו! מה־8 למאי 1986, עמודים 3–9 (בלועזית).