המצפה ‏‎—‎‏ ספרייה אונליין
המצפה
ספרייה אונליין
עברית
  • מקרא
  • פרסומים
  • אסיפות
  • ע95 7/‏8 עמ׳ 24–26
  • הפלה מלאכותית — האם זה הפתרון?‏

אין סרטון זמין לבחירה זו.

סליחה, אירעה תקלה בטעינת הווידיאו.

  • הפלה מלאכותית — האם זה הפתרון?‏
  • עורו!‏ — 1995
  • כותרות משנה
  • חומר דומה
  • מדוע אחדות מבצעות הפלה
  • צלקות רגשיות
  • השגת תמיכה
  • מה אומר המקרא על הפלות?‏
    תשובות לשאלות מקראיות
  • הפלות
    עורו!‏ — 2017
עורו!‏ — 1995
ע95 7/‏8 עמ׳ 24–26

צעירים שואלים.‏.‏.‏

הפלה מלאכותית — האם זה הפתרון?‏

‏”‏כאשר נתברר כי תוצאות הבדיקה שעברתי לאבחון היריון חיוביות”‏,‏ נזכרת ג׳ודי,‏ ”‏החבר שלי דרש מייד שאבצע הפלה.‏ הוא אפילו נתן לי את הכסף הדרוש לכך”‏.‏ ג׳ודי היתה אז בת 17.‏a

כאשר מרתה בת ה־15 גילתה שהיא בהיריון,‏ היא שוחחה עם יועצת ממרפאה לביצוע הפלות.‏ ”‏היא הסבירה לי הכל”‏,‏ אומרת מרתה.‏ ”‏היא אמרה לי שאני יכולה לבצע הפלה,‏ או אם אני רוצה,‏ היא תעזור לי למצוא סוכנות אימוץ או בית־יולדות”‏.‏

מדי שנה,‏ יותר ממיליון נערות הרות בארצות־הברית לבדה.‏ נמנות עימן מספר צעירות,‏ שאף־על־פי שחונכו על ברכי המשיחיות,‏ הפרו את הצו האלוהי ’‏להתרחק מן הזנות’‏,‏ היינו מין לפני הנישואין (‏תסלוניקים א׳.‏ ד׳:‏3‏)‏.‏ אי־מוסריות זו גורמת לסבל מיותר.‏ אולם,‏ רבות מצעירות אלו מתחרטות וחפצות להשליט סדר בחייהן.‏ אך,‏ כשהסיכוי המפחיד ללדת תינוק מחוץ לנישואין ניצב בפניהן,‏ אחדות עשויות לתהות שמא הפלה תהא פתרון קל לבעיותיהן.‏ הרי מדי שנה,‏ קרוב לחצי מיליון נערות בארצות־הברית בוחרות בהפלה.‏ האם זה אכן הפתרון הטוב ביותר להיריון בלתי רצוי?‏

מדוע אחדות מבצעות הפלה

מובן מאליו שרגשות עזים ואף סותרים נכנסים לתמונה.‏ קרוב לוודאי,‏ שהאם הצעירה תחוש אי־אלו רגשות טבעיים כלפי הילד הגדל ברחמה,‏ אך עלולים להיות לה גם דאגות ופחדים לגיטימיים.‏

לדוגמה,‏ ויקי בת ה־18 ”‏רצתה ללכת למכללה,‏ אולי אף לקבל תואר”‏.‏ מבחינתה,‏ תינוק היה עומד בדרכה (‏כתב־העת Teen [‏גיל העשרה]‏ מרס 1992)‏.‏ מרתה הגיעה למסקנה דומה:‏ ”‏כאם,‏ את נשארת בבית עם ילדך,‏ ותם פרק בית־הספר בחייך.‏ לא הייתי מוכנה לכך”‏.‏ ממחקר אחד עולה,‏ כי 87 אחוז מהנערות שביצעו הפלה חששו מפני השינוי הדרמטי שהתינוק יחולל בחייהן,‏ שינוי שאין הן מוכנות לקבל.‏

החשש מפני קשיים כלכליים והדאגה שמא לא יהא ביכולתן לעמוד באחריות המוטלת על הורה יחיד,‏ מהווים אף הם סיבות שכיחות לכך שרבות בוחרות להפיל.‏ ויקי ניסחה זאת בזה הלשון:‏ ”‏באתי ממשפחה שבה הוריי גרושים ואמי גידלה את שלושת ילדיה בכוחות עצמה.‏ ראיתי אותה נאבקת.‏.‏.‏ יכולתי לראות בעיני רוחי כיצד אני הופכת להיות הורה יחיד כמו אמי”‏.‏

לחץ מצד אחרים,‏ במיוחד מצד החבר,‏ יכול אף הוא לאלץ מישהי להפסיק את ההיריון.‏ החבר של ג׳ודי הציב בפניה אולטימטום:‏ ”‏אם לא תבצעי הפלה,‏ לא תראי אותי שוב”‏.‏ במקרה של ננסי,‏ הלחץ לבצע הפלה בא מצד אמה וכן מצד קרובי־משפחה אחרים.‏

גם להשקפה הרווחת שההפלה אינה כרוכה ממש בהריגת התינוק נודעת השפעה עזה.‏ ויקי אומרת:‏ ”‏לא הרשיתי לעצמי לחשוב שמדובר בתינוק.‏.‏.‏ קראתי כי במשך חמשת השבועות הראשונים של ההיריון,‏ העובר קטן יותר מציפורן של זרת.‏ נאחזתי חזק במחשבה זו.‏ אמרתי לעצמי,‏ שאם גודלו הוא כגודל ציפורן של זרת,‏ אין זה ממש תינוק.‏ ניסיתי להפוך זאת במחשבותיי לדבר לא אמיתי,‏ כך שאוכל לבצע את ההפלה”‏.‏

אחדים גם טוענים,‏ שלפחות במדינות שבהן הטכנולוגיה מתקדמת,‏ ההפלה בטוחה — לכאורה בטוחה יותר מלידה לנערה בהיריון.‏ לאחר ששוקלים את הכל,‏ ההפלה עשויה להיראות אפוא כפתרון רצוי.‏ מכל מקום,‏ העובדות מראות כי רבות הבוחרות להפיל חשות בדיעבד רגשי חרטה.‏ אשה אחת אמרה:‏ ”‏ביצעתי הפלה בגיל 20.‏ כעת אני בת 34,‏ וקשה לי להתמודד עם מה שעשיתי.‏ רציתי בתינוק,‏ אולם החבר שלי לא רצה בו.‏ אני עדיין סובלת מטראומה רגשית;‏ הכאב מלווה אותך כל ימי חייך”‏.‏

צלקות רגשיות

לא זו בלבד שאין זה פתרון קל,‏ ההפלה עלולה אף להוסיף על קשייך.‏ לכל הפחות,‏ הדבר סותר את הרגש הפנימי המבחין בין טוב לרע — את המצפון שאלוהים נתן בלב בני־האדם (‏רומים ב׳:‏15‏)‏.‏ יתרה מזו,‏ ההפלה דורשת מהצעירה לא להרשות לעצמה לגלות חמלה כלפי היצור הקטן המתפתח ברחמה.‏ (‏השווה יוחנן א׳.‏ ג׳:‏17‏.‏)‏ איזה דיכאון!‏

מרתה אומרת:‏ ”‏רק לאחר מספר שבועות התחלתי לחוש רגשות של אשמה ובושה על מה שעשיתי”‏.‏ המצב אף נעשה קשה יותר כאשר חודש פברואר הגיע — החודש שבו התינוק היה אמור להיוולד.‏ אליזה מספרת:‏ ”‏לפני חמש־עשרה שנה ביצעתי הפלה.‏ עקב כך,‏ סבלתי דיכאון עמוק ונאלצתי לעבור טיפולים במרפאה.‏ אפילו רציתי לשים קץ לחיי”‏.‏

אמת,‏ לא כל הנשים הצעירות מגיבות כך.‏ רבות מאמינות בכנות כי העובר אינו יצור אנושי חי.‏ אך מה יש לבורא — ’‏מקור החיים’‏ — לומר בנידון?‏ (‏תהלים ל״ו:‏10‏)‏ המקרא מבהיר,‏ כי עבור יהוה אלוהים ילד שטרם נולד ומתפתח ברחם הוא הרבה יותר מאשר סתם רקמה עוברית.‏ הוא האציל מרוחו על דוד המלך שכתב:‏ ”‏גולמי [‏עובר]‏ ראו עיניך ועל ספרך כולם ייכתבו”‏ (‏תהלים קל״ט:‏16‏)‏.‏ לפיכך,‏ הבורא רואה אף בעובר אישיות בפני עצמה,‏ אדם חי.‏ לכן,‏ הוא ציין שיש לתת את הדין על פגיעה בתינוק שטרם נולד (‏שמות כ״א:‏22,‏ 23‏)‏.‏ אכן,‏ בעיני אלוהים,‏ הריגת תינוק שטרם נולד כמוה כנטילת חיי־אנוש.‏ אם כן,‏ נערה החפצה להשביע את רצון אלוהים אינה יכולה לראות בביצוע הפלה אפשרות מקובלת — יהיו אשר יהיו הלחצים המופעלים עליה.‏b

השגת תמיכה

ג׳ודי,‏ שהוזכרה בהתחלה,‏ בחרה לא להפיל את התינוק.‏ היא אומרת:‏ ”‏אחותי הגדולה גילתה זאת,‏ וכבר בתחילת הדרך תמכה בי,‏ בעיקר רגשית.‏ היא אף אמרה,‏ כי תמשיך לתמוך בי גם לאחר הלידה.‏ זה כל מה שהייתי צריכה לשמוע כדי לעשות את הדבר הנכון כפי שחשתי עמוק בלבי.‏ המשכתי בשלי וילדתי את התינוק”‏.‏ זה היה לפני תשע שנים.‏ בהביטה בבנה בן השמונה,‏ אומרת ג׳ודי:‏ ”‏אם הייתי מבצעת הפלה,‏ הייתי עושה את הטעות הגדולה ביותר בחיי”‏.‏

צעירה בשם נטיסה מספרת סיפור דומה:‏ ”‏לפני חמש שנים,‏ ישבתי במרפאה לביצוע הפלות וחיכיתי לתורי.‏ במקום להיכנס אל הרופא,‏ חשבתי פעמיים ויצאתי מן המרפאה.‏ כעת יש לי ילד נפלא בן ארבע,‏ תינוק נוסף בדרך,‏ ואני נשואה לאב אוהב”‏.‏

אל לניצבות בפני היריון מחוץ לנישואין להחליט החלטה חפוזה.‏ קשה ככל שייראה המצב,‏ לא כלו כל הקיצין.‏ אולם,‏ אין ספק שהללו זקוקות לתמיכה ולהדרכה בוגרת.‏ התחלה טובה היא לפתוח את סגור לבן בפני ההורים,‏ במיוחד אם הם משיחיים (‏משלי כ״ג:‏26‏)‏.‏ אמת,‏ הם ללא ספק ייפגעו ויכעסו תחילה.‏ אולם בהמשך סביר להניח שלבם יניעם להגיש עזרה.‏ לדוגמה,‏ הם עשויים לדאוג לטיפול קדם לידתי.‏ הם יכולים גם לעזור לנצל כל תוכנית ממשלתית הנתונה לזכאים לה.‏ מעל לכל,‏ יש ביכולתם לעודד את החוטאת לקבל עזרה רוחנית נחוצה מזקני־הקהילה (‏יעקב ה׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏

מספר אמהות לא־נשואות בחרו למסור את תינוקן לאימוץ,‏ בדעה שלא יהא בכוחן להעניק לו את מיטב הטיפול.‏ בעוד שאימוץ הוא ודאי טוב יותר מלשים קץ לחיי הילד,‏ אלוהים מטיל על ההורה את האחריות ’‏לדאוג לקרוביו’‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ה׳:‏8‏)‏.‏ ייתכן שהורה יחיד אינו מסוגל להעניק לילדו את המיטב מבחינה חומרית.‏ אך,‏ הוא יכול להעניק דבר־מה חשוב בהרבה — אהבה (‏משלי ט״ו:‏17‏)‏.‏ לכן,‏ במרבית המקרים,‏ מוטב שהאם הלא־נשואה תגדל את הילד בעצמה.‏

מה באשר למשימה לגדל תינוק — ולשינויים הקיצוניים באורח־החיים שללא ספק יתלוו לכך?‏ כל זה עלול להיראות כיותר מדי.‏ מכל מקום,‏ המקרא מעניק עצות מעשיות שבכוחן לסייע לאדם להתמודד עם אתגרים אלו.‏ אמהות לא־נשואות המגלות חרטה יכולות גם להפיק תועלת מעזרה רוחנית המעוגנת היטב בדבר־אלוהים.‏ אכן,‏ עם תמיכה אוהבת והדרכה הולמת יש ביכולתן להתמודד עם המצב על הצד הטוב ביותר.‏c הפלה מלאכותית פשוט אינה הפתרון!‏

‏[‏הערות שוליים]‏

a מקצת השמות שונו.‏

b כל אלו ששגו בעבר והפילו תינוק חי אינן צריכות להסיק שהכל אבוד.‏ הללו יכולות להיות סמוכות ובטוחות בכך שיהוה תומך בחוטאים המגלים חרטה ’‏ומרבה לסלוח’‏ (‏ישעיהו נ״ה:‏7‏)‏.‏ אף שהצלקות הרגשיות עלולות להישאר,‏ מחבר התהלים מבטיח:‏ ”‏כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו”‏ (‏תהלים ק״ג:‏12‏)‏.‏

c ראה המצפה מ־15 בספטמבר,‏ 1980 [‏אנג׳‏‏]‏,‏ ”‏הורים לא־נשואים המחזיקים מעמד בעולם של היום”‏.‏ כמו־כן,‏ ראה ”‏צעירים שואלים.‏.‏.‏ כיצד יכולות אמהות לא־נשואות להתמודד עם מצבן?‏”‏ עורו!‏ מ־8 באוקטובר 1994 [‏אנג׳‏‏]‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

החבר מנסה תדירות ללחוץ על הנערה לבצע הפלה

    הפרסומים בעברית (‏1990–2024)‏
    יציאה
    כניסה
    • עברית
    • שתף
    • העדפות
    • Copyright © 2025 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
    • תנאי שימוש
    • מדיניות פרטיות
    • הגדרות פרטיות
    • JW.ORG
    • כניסה
    שתף