צעירים שואלים...
הפלה מלאכותית — האם זה הפתרון?
”כאשר נתברר כי תוצאות הבדיקה שעברתי לאבחון היריון חיוביות”, נזכרת ג׳ודי, ”החבר שלי דרש מייד שאבצע הפלה. הוא אפילו נתן לי את הכסף הדרוש לכך”. ג׳ודי היתה אז בת 17.a
כאשר מרתה בת ה־15 גילתה שהיא בהיריון, היא שוחחה עם יועצת ממרפאה לביצוע הפלות. ”היא הסבירה לי הכל”, אומרת מרתה. ”היא אמרה לי שאני יכולה לבצע הפלה, או אם אני רוצה, היא תעזור לי למצוא סוכנות אימוץ או בית־יולדות”.
מדי שנה, יותר ממיליון נערות הרות בארצות־הברית לבדה. נמנות עימן מספר צעירות, שאף־על־פי שחונכו על ברכי המשיחיות, הפרו את הצו האלוהי ’להתרחק מן הזנות’, היינו מין לפני הנישואין (תסלוניקים א׳. ד׳:3). אי־מוסריות זו גורמת לסבל מיותר. אולם, רבות מצעירות אלו מתחרטות וחפצות להשליט סדר בחייהן. אך, כשהסיכוי המפחיד ללדת תינוק מחוץ לנישואין ניצב בפניהן, אחדות עשויות לתהות שמא הפלה תהא פתרון קל לבעיותיהן. הרי מדי שנה, קרוב לחצי מיליון נערות בארצות־הברית בוחרות בהפלה. האם זה אכן הפתרון הטוב ביותר להיריון בלתי רצוי?
מדוע אחדות מבצעות הפלה
מובן מאליו שרגשות עזים ואף סותרים נכנסים לתמונה. קרוב לוודאי, שהאם הצעירה תחוש אי־אלו רגשות טבעיים כלפי הילד הגדל ברחמה, אך עלולים להיות לה גם דאגות ופחדים לגיטימיים.
לדוגמה, ויקי בת ה־18 ”רצתה ללכת למכללה, אולי אף לקבל תואר”. מבחינתה, תינוק היה עומד בדרכה (כתב־העת Teen [גיל העשרה] מרס 1992). מרתה הגיעה למסקנה דומה: ”כאם, את נשארת בבית עם ילדך, ותם פרק בית־הספר בחייך. לא הייתי מוכנה לכך”. ממחקר אחד עולה, כי 87 אחוז מהנערות שביצעו הפלה חששו מפני השינוי הדרמטי שהתינוק יחולל בחייהן, שינוי שאין הן מוכנות לקבל.
החשש מפני קשיים כלכליים והדאגה שמא לא יהא ביכולתן לעמוד באחריות המוטלת על הורה יחיד, מהווים אף הם סיבות שכיחות לכך שרבות בוחרות להפיל. ויקי ניסחה זאת בזה הלשון: ”באתי ממשפחה שבה הוריי גרושים ואמי גידלה את שלושת ילדיה בכוחות עצמה. ראיתי אותה נאבקת... יכולתי לראות בעיני רוחי כיצד אני הופכת להיות הורה יחיד כמו אמי”.
לחץ מצד אחרים, במיוחד מצד החבר, יכול אף הוא לאלץ מישהי להפסיק את ההיריון. החבר של ג׳ודי הציב בפניה אולטימטום: ”אם לא תבצעי הפלה, לא תראי אותי שוב”. במקרה של ננסי, הלחץ לבצע הפלה בא מצד אמה וכן מצד קרובי־משפחה אחרים.
גם להשקפה הרווחת שההפלה אינה כרוכה ממש בהריגת התינוק נודעת השפעה עזה. ויקי אומרת: ”לא הרשיתי לעצמי לחשוב שמדובר בתינוק... קראתי כי במשך חמשת השבועות הראשונים של ההיריון, העובר קטן יותר מציפורן של זרת. נאחזתי חזק במחשבה זו. אמרתי לעצמי, שאם גודלו הוא כגודל ציפורן של זרת, אין זה ממש תינוק. ניסיתי להפוך זאת במחשבותיי לדבר לא אמיתי, כך שאוכל לבצע את ההפלה”.
אחדים גם טוענים, שלפחות במדינות שבהן הטכנולוגיה מתקדמת, ההפלה בטוחה — לכאורה בטוחה יותר מלידה לנערה בהיריון. לאחר ששוקלים את הכל, ההפלה עשויה להיראות אפוא כפתרון רצוי. מכל מקום, העובדות מראות כי רבות הבוחרות להפיל חשות בדיעבד רגשי חרטה. אשה אחת אמרה: ”ביצעתי הפלה בגיל 20. כעת אני בת 34, וקשה לי להתמודד עם מה שעשיתי. רציתי בתינוק, אולם החבר שלי לא רצה בו. אני עדיין סובלת מטראומה רגשית; הכאב מלווה אותך כל ימי חייך”.
צלקות רגשיות
לא זו בלבד שאין זה פתרון קל, ההפלה עלולה אף להוסיף על קשייך. לכל הפחות, הדבר סותר את הרגש הפנימי המבחין בין טוב לרע — את המצפון שאלוהים נתן בלב בני־האדם (רומים ב׳:15). יתרה מזו, ההפלה דורשת מהצעירה לא להרשות לעצמה לגלות חמלה כלפי היצור הקטן המתפתח ברחמה. (השווה יוחנן א׳. ג׳:17.) איזה דיכאון!
מרתה אומרת: ”רק לאחר מספר שבועות התחלתי לחוש רגשות של אשמה ובושה על מה שעשיתי”. המצב אף נעשה קשה יותר כאשר חודש פברואר הגיע — החודש שבו התינוק היה אמור להיוולד. אליזה מספרת: ”לפני חמש־עשרה שנה ביצעתי הפלה. עקב כך, סבלתי דיכאון עמוק ונאלצתי לעבור טיפולים במרפאה. אפילו רציתי לשים קץ לחיי”.
אמת, לא כל הנשים הצעירות מגיבות כך. רבות מאמינות בכנות כי העובר אינו יצור אנושי חי. אך מה יש לבורא — ’מקור החיים’ — לומר בנידון? (תהלים ל״ו:10) המקרא מבהיר, כי עבור יהוה אלוהים ילד שטרם נולד ומתפתח ברחם הוא הרבה יותר מאשר סתם רקמה עוברית. הוא האציל מרוחו על דוד המלך שכתב: ”גולמי [עובר] ראו עיניך ועל ספרך כולם ייכתבו” (תהלים קל״ט:16). לפיכך, הבורא רואה אף בעובר אישיות בפני עצמה, אדם חי. לכן, הוא ציין שיש לתת את הדין על פגיעה בתינוק שטרם נולד (שמות כ״א:22, 23). אכן, בעיני אלוהים, הריגת תינוק שטרם נולד כמוה כנטילת חיי־אנוש. אם כן, נערה החפצה להשביע את רצון אלוהים אינה יכולה לראות בביצוע הפלה אפשרות מקובלת — יהיו אשר יהיו הלחצים המופעלים עליה.b
השגת תמיכה
ג׳ודי, שהוזכרה בהתחלה, בחרה לא להפיל את התינוק. היא אומרת: ”אחותי הגדולה גילתה זאת, וכבר בתחילת הדרך תמכה בי, בעיקר רגשית. היא אף אמרה, כי תמשיך לתמוך בי גם לאחר הלידה. זה כל מה שהייתי צריכה לשמוע כדי לעשות את הדבר הנכון כפי שחשתי עמוק בלבי. המשכתי בשלי וילדתי את התינוק”. זה היה לפני תשע שנים. בהביטה בבנה בן השמונה, אומרת ג׳ודי: ”אם הייתי מבצעת הפלה, הייתי עושה את הטעות הגדולה ביותר בחיי”.
צעירה בשם נטיסה מספרת סיפור דומה: ”לפני חמש שנים, ישבתי במרפאה לביצוע הפלות וחיכיתי לתורי. במקום להיכנס אל הרופא, חשבתי פעמיים ויצאתי מן המרפאה. כעת יש לי ילד נפלא בן ארבע, תינוק נוסף בדרך, ואני נשואה לאב אוהב”.
אל לניצבות בפני היריון מחוץ לנישואין להחליט החלטה חפוזה. קשה ככל שייראה המצב, לא כלו כל הקיצין. אולם, אין ספק שהללו זקוקות לתמיכה ולהדרכה בוגרת. התחלה טובה היא לפתוח את סגור לבן בפני ההורים, במיוחד אם הם משיחיים (משלי כ״ג:26). אמת, הם ללא ספק ייפגעו ויכעסו תחילה. אולם בהמשך סביר להניח שלבם יניעם להגיש עזרה. לדוגמה, הם עשויים לדאוג לטיפול קדם לידתי. הם יכולים גם לעזור לנצל כל תוכנית ממשלתית הנתונה לזכאים לה. מעל לכל, יש ביכולתם לעודד את החוטאת לקבל עזרה רוחנית נחוצה מזקני־הקהילה (יעקב ה׳:14, 15).
מספר אמהות לא־נשואות בחרו למסור את תינוקן לאימוץ, בדעה שלא יהא בכוחן להעניק לו את מיטב הטיפול. בעוד שאימוץ הוא ודאי טוב יותר מלשים קץ לחיי הילד, אלוהים מטיל על ההורה את האחריות ’לדאוג לקרוביו’ (טימותיאוס א׳. ה׳:8). ייתכן שהורה יחיד אינו מסוגל להעניק לילדו את המיטב מבחינה חומרית. אך, הוא יכול להעניק דבר־מה חשוב בהרבה — אהבה (משלי ט״ו:17). לכן, במרבית המקרים, מוטב שהאם הלא־נשואה תגדל את הילד בעצמה.
מה באשר למשימה לגדל תינוק — ולשינויים הקיצוניים באורח־החיים שללא ספק יתלוו לכך? כל זה עלול להיראות כיותר מדי. מכל מקום, המקרא מעניק עצות מעשיות שבכוחן לסייע לאדם להתמודד עם אתגרים אלו. אמהות לא־נשואות המגלות חרטה יכולות גם להפיק תועלת מעזרה רוחנית המעוגנת היטב בדבר־אלוהים. אכן, עם תמיכה אוהבת והדרכה הולמת יש ביכולתן להתמודד עם המצב על הצד הטוב ביותר.c הפלה מלאכותית פשוט אינה הפתרון!
[הערות שוליים]
a מקצת השמות שונו.
b כל אלו ששגו בעבר והפילו תינוק חי אינן צריכות להסיק שהכל אבוד. הללו יכולות להיות סמוכות ובטוחות בכך שיהוה תומך בחוטאים המגלים חרטה ’ומרבה לסלוח’ (ישעיהו נ״ה:7). אף שהצלקות הרגשיות עלולות להישאר, מחבר התהלים מבטיח: ”כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו” (תהלים ק״ג:12).
c ראה המצפה מ־15 בספטמבר, 1980 [אנג׳], ”הורים לא־נשואים המחזיקים מעמד בעולם של היום”. כמו־כן, ראה ”צעירים שואלים... כיצד יכולות אמהות לא־נשואות להתמודד עם מצבן?” עורו! מ־8 באוקטובר 1994 [אנג׳].
[תמונה בעמוד 25]
החבר מנסה תדירות ללחוץ על הנערה לבצע הפלה