הייתכן שהאבולוציה חסרת כל יסוד?‏

מהי תמצית תיאוריית האבולוציה של דרווין?‏ ”‏במובן הביולוגי המלא,‏ .‏.‏.‏ האבולוציה משמעה תהליך שבו צצו החיים מחומר חסר חיים ואחר־כך התפתחו באמצעים טבעיים בלבד”‏.‏ האבולוציה על־פי דרווין יוצאת מנקודת הנחה,‏ כי ”‏כמעט כל מרכיבי החיים,‏ או לפחות רוב המעניינים במאפייניהם,‏ הם תוצאה של ברירה טבעית שעל־בסיס חריגות אקראיות”‏ (‏הקופסה השחורה של דרווין — האתגר הביוכימי של האבולוציה [‏Darwin’s Black Box—The Biochemical Challenge to Evolution]‏)‏a מאת מייקל בִּיהִי,‏ פרופסור־חבר לביוכימיה מאוניברסיטת לִיהִי,‏ פנסילבניה,‏ ארה״ב.‏

מורכבות בלתי ניתנת לצמצום ‏— אבן־נגף לאבולוציה?‏

כשהגה דרווין את התיאוריה שלו,‏ היה למדענים מושג קלוש,‏ או שום מושג,‏ לגבי מורכבותו המדהימה של התא החי.‏ הביוכימיה המודרנית,‏ חקר החיים במישור המולקולרי,‏ חשפה משהו ממורכבותו.‏ במקביל,‏ העלתה שאלות וספקות רציניים באשר לתיאוריה של דרווין.‏

רכיבי התא מורכבים ממולקולות.‏ התאים הם אבני הבניין של כל היצורים החיים.‏ פרופסור ביהי,‏ קתולי בדתו,‏ מאמין בתורת האבולוציה כהסבר להתפתחות בעלי־החיים בשלבים מתקדמים יותר.‏ עם זאת,‏ הוא מטיל ספק רציני באשר ליכולתה של האבולוציה להסביר את קיום התא.‏ הוא מדבר על מכונות מולקולריות,‏ אשר ”‏גוררות מטען ממקום אחד למשנהו בתא,‏ על־פני ’‏כבישים מהירים’‏ עשויים ממולקולות אחרות.‏.‏.‏ התאים שוחים בעזרת מכונות,‏ מתחלקים בעזרת מכונות,‏ וקולטים חומרי מזון בעזרת מכונות.‏ ובקיצור,‏ מכונות מולקולריות מתוחכמות ביותר שולטות בכל תהליכי התא.‏ יוצא מכך שפִרטי החיים מכויילים בדייקנות,‏ ומנגון החיים מסובך מאין כמוהו”‏.‏

באיזה קנה־מידה מתחוללת פעילות זו?‏ אורכו של תא טיפוסי הוא שלוש מאיות המילימטר בלבד!‏ בשטח זעיר לאין שיעור זה,‏ מתרחשות פעולות מורכבות החיוניות לקיום החיים.‏ (‏ראה תרשים,‏ עמודים 8,‏ 9.‏)‏ אין פלא שנאמר:‏ ”‏השורה התחתונה היא שהתא — בסיס החיים — מורכב להפליא”‏.‏

ביהי קובע שהתא מסוגל לפעול אך ורק כיחידה שלימה.‏ לפיכך,‏ אין בכוחו לתפקד בשלבים של שינויים איטיים והדרגתיים פרי תהליך האבולוציה.‏ הוא מציג כדוגמה מלכודת עכברים.‏ מתקן פשוט זה אינו יכול לפעול אלא אם כן כל חלקיו מורכבים יחדיו.‏ כל חלק כשלעצמו — משטח עץ,‏ קפיץ,‏ מחזֵק,‏ פטישון,‏ תופסן — אינו מלכודת עכברים ואינו מסוגל לתפקד ככזה.‏ החלקים כולם הכרחיים בו־זמנית,‏ ויש להרכיבם כדי שיהיו למלכודת שימושית.‏ באותו אופן,‏ תא יכול לתפקד בתור תא,‏ אך ורק כאשר כל מרכיביו מחוברים.‏ הוא משתמש בדוגמה זו להבהרת מה שמכונה בפיו ”‏מורכבות בלתי ניתנת לצמצום”‏.‏b

מנקודה זו מתעוררת שאלה קשה לגבי התהליך התיאורטי של האבולוציה,‏ הכרוך בהופעת תכונות מועילות שנרכשו בהדרגה.‏ דרווין ידע שהתיאוריה שלו בדבר אבולוציה הדרגתית מברירה טבעית ניצבה מול קושי רב.‏ הוא אמר:‏ ”‏אילו אפשר היה להוכיח,‏ שקיים אבר מסובך,‏ שהתהוותו על־ידי שינויים קלים ומרובים,‏ הבאים זה אחר זה,‏ היא מן־הנמנע,‏ הרי שהיתה שיטתי מבוטלת לחלוטין”‏ (‏מוצא המינים‏)‏.‏

התא בעל המורכבות הבלתי ניתנת לצמצום משמש אבן־נגף לאמונה בתיאוריה של דרווין.‏ ראשית,‏ האבולוציה אינה יכולה להסביר את הקפיצה מחומר חסר חיים לחומר חי.‏ שנית,‏ קיימת בעיית התא המורכב הראשון,‏ שחייב היה לצוץ בבת אחת כיחידה שלימה.‏ במילים אחרות,‏ התא (‏או מלכודת העכברים)‏ חייב היה להופיע לפתע פתאום,‏ מורכב ומתפקד!‏

המורכבות הבלתי ניתנת לצמצום של תהליך קרישת הדם

דוגמה נוספת למורכבות בלתי ניתנת לצמצום הוא התהליך,‏ שרובנו מקבלים כמובן מאליו בהיווצר חתך בגופנו — קרישת הדם.‏ בדרך־כלל,‏ כל נוזל במיכל מנוקב ידלוף חיש קל עד התרוקנות המיכל.‏ אולם,‏ כשאנו מנקבים או חותכים את עורנו,‏ נאטם פתח הדליפה במהירות על־ידי היווצרות קריש דם.‏ עם זאת,‏ כידוע לרופאים,‏ ”‏קרישת הדם היא מנגנון מורכב ביותר ומסועף מאוד,‏ שבו כרוכים מרכיבים חלבוניים רבים בעלי תלות הדדית”‏.‏ הללו מחוללים שרשרת תגובות עד הקרישה.‏ תהליך ריפוי עדין זה ”‏תלוי במידה מכרעת בתזמון הופעת התגובות השונות ובמהירותן”‏.‏ תזמון ומהירות שגויים עלולים להוביל להקרשת כל הדם ולהפיכתו למוצק,‏ או מאידך לדימום שסופו מוות.‏ גורמי המפתח הם התזמון והמהירות.‏

על־פי מחקרים ביוכימיים,‏ קרישת הדם מורכבת מגורמים רבים,‏ שכולם,‏ ללא יוצא מן הכלל,‏ חייבים להתקיים להצלחת התהליך.‏ ביהי שואל:‏ ”‏מרגע שמתחילה הקרישה,‏ מה עוצר מבעדה להמשיך עד שכל הדם.‏.‏.‏ מתקשה?‏”‏ הוא מסביר ש”‏היווצרות קריש דם,‏ הגבלתו,‏ חיזוקו והסרתו”‏ מהווים מערכת ביולוגית משולבת.‏ אם אחד החלקים יוצא מכלל פעולה,‏ מתמוטטת כל המערכת.‏

ראסל דוּליטל,‏ מחסידי תורת האבולוציה ופרופסור לביוכימיה מאוניברסיטת קליפורניה,‏ שואל:‏ ”‏איך בכלל התפתח תהליך מורכב זה בעל איזון כה עדין?‏ .‏.‏.‏ הפרדוקס הוא שאם כל חלבון תלוי בהפעלתו של חלבון אחר,‏ כיצד מערכת זו יכולה היתה להיווצר?‏ במה יועיל מרכיב אחד של המערך ללא כל המערכת בכללותה?‏”‏ דוּליטל מנסה,‏ בעזרת טיעונים אבולוציוניים,‏ להסביר את מוצא התהליך.‏ אך,‏ פרופסור ביהי מציין,‏ כי ”‏דרוש הרבה מאוד מזל להרכיב את חלקי הגנים המתאימים במקומות הנכונים”‏.‏ הוא מוכיח שהסברו של דוּליטל ושפתו הפשטנית מסווים קשיים כבירים.‏

לפיכך,‏ עם הפגמים העיקריים במודל האבולוציוני נמנית המורכבות הבלתי ניתנת לצמצום,‏ הדומה למכשול שאי־אפשר להסירו.‏ ביהי טוען:‏ ”‏ברצוני להדגיש שהברירה הטבעית,‏ הכוח המניע של האבולוציה הדרוויניסטית,‏ נכונה רק במקרה שיש דבר־מה לברור — דבר־מה שיש בו תועלת בזה הרגע,‏ ולא בעתיד”‏.‏

‏”‏דממה מסתורית ומוחלטת”‏

פרופסור ביהי מזכיר שיש מדענים הלומדים ”‏דגמים מתמטיים להמחשת האבולוציה או שיטות מתמטיות חדשות להשוואת נתוני רצף ולניתוחם”‏.‏ אולם מסקנתו היא:‏ ”‏המתמטיקה פועלת על־בסיס ההנחה,‏ כי האבולוציה הממשית היא תהליך הדרגתי ואקראי;‏ היא אינה מוכיחה (‏ואינה יכולה להוכיח‏)‏ תהליך זה‏”‏‏.‏ (‏במשפט האחרון,‏ ההדגשה שלנו.‏)‏ קודם לכן אמר:‏ ”‏אם תחקור את נושא האבולוציה בספרות המדעית,‏ ואם תתמקד במחקרך בשאלה כיצד המכונות המולקולריות — יסוד החיים — התפתחו,‏ תיתקל בדממה מסתורית ומוחלטת.‏ המורכבות של בסיס החיים שיתקה את ניסיונות המדע להסבירה;‏ המכונות המולקולריות יוצרות מכשול,‏ שעודנו בלתי עביר,‏ להכרה אוניברסלית בדרוויניזם”‏.‏

מכאן עולה סדרת שאלות לשיקולם של מדענים ישרי־לב:‏ ”‏כיצד התפתח מרכז הריאקציות בתהליך הפוטוסינתזה?‏ כיצד החלו השינויים התוך־מולקולריים?‏ כיצד החלה הביוסינתזה של הכולסטרול?‏ כיצד החל הרֶטינל למלא תפקיד בראייה?‏ כיצד התפתחו נתיבי האותות הפוספופּרוטאיניים?‏”‏c ביהי מוסיף:‏ ”‏עצם העובדה ששום בעיה מבעיות אלו אינה זוכה אף לתשומת־לב,‏ לא כל שכן פתורה,‏ מהווה עדות כבדת־משקל,‏ שהדרוויניזם מהווה מסגרת לא־מתאימה להבנת מוצאן של מערכות ביוכימיות מורכבות”‏.‏

אם התיאוריה של דרווין אינה מסוגלת להסביר את הבסיס המולקולרי המסובך של התאים,‏ כיצד תוכל להסביר,‏ באופן מניח את הדעת,‏ את קיומם של מיליוני המינים השוכנים בכדור־הארץ?‏ הרי אין בידי האבולוציה אף לגשר על הפערים שבין משפחת מינים אחת לרעותה כדי ליצור משפחות חדשות (‏בראשית א׳:‏11,‏ 21,‏ 24‏)‏.‏

הבעיות שבראשית החיים

אין זה משנה עד כמה תיאוריית האבולוציה מתקבלת על דעתם של כמה מדענים,‏ עליהם בסופו של דבר להתייצב פנים מול פנים מול השאלה,‏ שגם אם נניח שצורות החיים השונות התפתחו מתוך ברירה טבעית,‏ כיצד החלו החיים?‏ במילים אחרות,‏ הבעיה אינה נעוצה בהישרדות הכשירים ביותר,‏ אלא במוצא הכשירים ביותר ובמוצא הראשונים!‏ אולם,‏ מדבריו של דרווין בנושא התפתחות העין ניכר,‏ שבעיית ראשית החיים לא הטרידה אותו.‏ הוא כתב:‏ ”‏הדרך,‏ שבה נהיה עצם רגיש לאור,‏ כמעט שאינה מענייננו יותר מהבעיה של מקור־החיים הראשון”‏.‏

הסופר הצרפתי לענייני מדע,‏ פיליפ שמבּוֹ כתב:‏ ”‏דרווין עצמו תמֵהַ היה כיצד ברר הטבע בין צורות חיים מתפתחות בטרם תפקדו.‏ רשימת התעלומות האבולוציוניות היא אינסופית.‏ וביולוגים היום חייבים להסכים בענווה עם פרופ’‏ זַ’‏ן ז׳נרמוֹ מאוניברסיטת דרום פריס שבאורסֶה,‏ ש’‏תיאוריית האבולוציה המלאכותית אינה מסוגלת להסביר בנקל את מוצא האיברים המורכבים’‏”‏.‏

בצל הסבירות האפסית למגוון ולמורכבות אינסופיים אלו של צורות החיים,‏ המתקשה אתה להאמין שכל זה התפתח בכיוון הנכון כך סתם במקרה?‏ האם אתה שואל את עצמך כיצד ייתכן שיצורים שונים החזיקו מעמד במאבק להישרדות הכשירים ביותר,‏ בשעה שעדיין פיתחו לעצמם עיניים?‏ או בשעה שיצרו כביכול אצבעות פרמיטיביות בגוף תת־אנושי?‏ התוהה אתה כיצד שרדו התאים במצב לא־מוגמר ובלתי מספק?‏

רוברט נֵיאַי,‏ כַתָב המגזין אסטרונומיה (‏Astronomy)‏,‏ שדוגל בתורת האבולוציה,‏ כתב שהחיים עלי־אדמות מקורם ב”‏סדרה ארוכה של אירועים בלתי־סבירים [‏אשר]‏ התחוללו בצורה הנכונה להביאנו לכלל קיום,‏ כאילו זכינו במיליון דולר בלוטו,‏ מיליון פעם ברציפות”‏.‏ ניתן כנראה להשתמש בהנמקה זו לגבי כל אחד מן היצורים הקיימים היום.‏ הסבירות לכך שואפת לאפס.‏ בכל זאת,‏ מצפים מאיתנו להאמין שביד המקרה יצרה האבולוציה גם זכר וגם נקבה,‏ בו־זמנית,‏ להנצחת המינים החדשים.‏ עלינו להאמין גם שהזכר והנקבה לא רק התפתחו באותו זמן,‏ אלא גם באותו מקום — מה שמקטין את הסיכויים עוד יותר!‏ לולא נפגשו המינים,‏ לא היתה הולדה!‏

אין ספק שתהא זו פתיות מופרזת להאמין שהחיים,‏ על מיליוני צורותיהם השלימות,‏ קיימים כתוצאה ממיליוני הימורים מוצלחים.‏

מדוע הרוב מאמינים?‏

מדוע האבולוציה כה פופולרית ומקובלת על רבים,‏ כהסבר היחיד להופעת החיים עלי־אדמות?‏ אחת הסיבות היא שמדובר בהשקפה שמרנית הנלמדת בבתי־הספר ובאוניברסיטאות,‏ ואוי למי שיעז להביע ספקות.‏ ביהי מציין:‏ ”‏סטודנטים רבים לומדים מספרי הלימוד להשקיף על העולם מנקודת־מבט אבולוציונית.‏ עם זאת,‏ אין הם לומדים כיצד האבולוציה על־פי דרווין יצרה ולו אחת מן המערכות הביוכימיות המסובכות להדהים,‏ שאותן מציגים ספרים אלו”‏.‏ הוא מוסיף:‏ ”‏כדי להבין את הצלחתו של הדרוויניזם כתורה אורתודוקסית ואת כישלונו כמדע במישור המולקולרי,‏ עלינו לבחון את הספרים המשמשים ללימוד מי שמשאת־נפשם להיות מדענים”‏.‏

אם ייערך סקר דעת קהל בקרב כל המדענים בעולם,‏ הרוב המכריע יטענו לאמונה באמיתות הדרוויניזם.‏ אלא שהמדענים,‏ ככל אדם אחר,‏ מבססים את דעותיהם על מוצא פי זולתם.‏ .‏.‏.‏ יתרה מזו,‏ ולמרבה הצער,‏ קהיליית המדענים דוחה לעתים קרובות מדי דברי ביקורת הנמתחים עליה מחשש לחיזוק ידי הבריאתנים.‏ אין זה אלא אירוני שבשם הגנת המדע,‏ ביקורת מדעית נוקבת על הברירה הטבעית נתקלת בהתעלמות גמורה”‏.‏d

אילו חלופות מעשיות ומהימנות יש לתיאוריית האבולוציה של דרווין?‏ בשאלה זו יעסוק המאמר האחרון בסדרה.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 6]‏

‏”‏אילו אפשר היה להוכיח,‏ שקיים אבר מסובך,‏ שהתהוותו על־ידי שינויים קלים ומרובים,‏ הבאים זה אחר זה,‏ היא מן־הנמנע,‏ הרי שהיתה שיטתי מבוטלת לחלוטין”‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 7]‏

‏”‏איך בכלל התפתח תהליך מורכב זה בעל איזון כה עדין?‏ .‏.‏.‏ הפרדוקס הוא שאם כל חלבון תלוי בהפעלתו של חלבון אחר,‏ כיצד מערכת זו יכולה היתה להיווצר?‏”‏

‏[‏קטעים מוגדלים בעמוד 10]‏

בתוך התא יש ”‏עולם של טכנולוגיה גבוהה ומורכבות מהממת”‏ ‏(‏אבולוציה:‏ תיאוריה במשבר)‏.‏

אם כל ההוראות הצפונות בדנ״א שבתא ”‏יועלו על הכתב,‏ הן ימלאו אלף ספרים בני 600 עמודים”‏ ‏(‏נשיונל ג׳אוגרפיק)‏.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 11]‏

‏”‏המתמטיקה פועלת על־בסיס ההנחה,‏ כי האבולוציה הממשית היא תהליך הדרגתי ואקראי;‏ היא אינה מוכיחה (‏ואינה יכולה להוכיח)‏ תהליך זה”‏.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 12]‏

‏”‏אין זה אלא אירוני שבשם הגנת המדע,‏ ביקורת מדעית נוקבת על הברירה הטבעית נתקלת בהתעלמות גמורה”‏.‏

‏[‏תיבה בעמוד 9]‏

המולקולה והתא

ביוכימיה — ”‏חקר יסודות החיים:‏ המולקולות המרכיבות את התאים והרקמות,‏ האחראיות לזירוז תגובות כימיות שונות במערכת העיכול,‏ בפוטוסינתזה,‏ במערכת החיסונית ועוד”‏ (‏הקופסה השחורה של דרווין‏)‏.‏

מולקולה — ”‏החלק הזעיר ביותר בכל חומר המקיים את הסגולות הכימיות של החומר כולו,‏ קבוצה של אטומים הקשורים קשר כימי”‏ (‏המילון החדש מאת א.‏ אבן־שושן)‏.‏

תא — היחידה הבסיסית של כל החומר החי.‏ ”‏כל תא הוא מבנה מאורגן להפליא האחראי לצורת האורגניזם ולתפקודו”‏.‏ מכמה תאים מורכב אדם בוגר?‏ ממאה טריליון (‏000,‏000,‏000,‏000,‏100)‏!‏ יש לנו כ־000,‏155 תאים בכל סנטימטר מרובע של עור,‏ ובמוח האדם קיימים בין 10 מיליארד ל־100 מיליארד תאי עצב.‏ ”‏התא משמש גורם המפתח בביולוגיה מפני שברמת התא,‏ הרכב של מים,‏ מלחים,‏ מַקרומולקולות ומֶמְבּרָנוֹת מתעורר לחיים”‏ (‏ביולוגיה [‏Biology]‏)‏.‏

‏[‏תיבה בעמוד 8]‏

התא — בעל ”‏מורכבות מאין כמוה”‏

”‏כדי לתפוס את ממשות החיים,‏ כפי שנחשפה על־ידי הביולוגיה המולקולרית,‏ עלינו להגדיל את התא פי מיליארד,‏ עד שקוטרו יגיע לעשרים קילומטר,‏ ויהיה כספינת אוויר רחבת ממדים,‏ ענקית דייה לכסות עיר גדולה כלונדון או כניו־יורק.‏ מה שיתגלה לעינינו יהיה גוף בעל מורכבות מאין כמוה ותכנון גמיש.‏ על־פני התא נראה מיליוני פתחים,‏ כאשנבים של ספינת־חלל כבירה,‏ נפתחים ונסגרים לזרימה בלתי פוסקת של חומרים הנכנסים ויוצאים.‏ אם ניכנס מבעד לאחד הפתחים נמצא את עצמנו בעולם של טכנולוגיה גבוהה ומורכבות מהממת.‏ נראה אינסוף מסדרונות מאורגנים עד מאוד וצינורות המסתעפים מדופן התא לכל עבר,‏ חלקם מובילים למאגר הזיכרון המרכזי שבגרעין וחלקם אל מתקני ההרכבה וליחידות העיבוד.‏ הגרעין עצמו ייראה כתא כדורי עצום שקוטרו יותר מקילומטר,‏ דמוי כיפה גיאוֹדֶסית,‏ ובתוכו נבחין בסלילים לוליניים של מולקולות דנ״א,‏ ערוכים באופן מופתי בשורות מסודרות לאורך קילומטרים.‏ מגוון רחב של מוצרים וחומרי גלם משייטים בתוך כל הצינורות הענפים באופן מסודר להפליא,‏ לעבר מתקני ההרכבה השונים באזורי התא החיצוניים.‏

”‏נשתומם מרמת הבקרה המתחייבת מתנועת גופים כה רבים בתוך צינורות אינסופיים לכאורה,‏ והכל בתיאום מושלם.‏ לאן שנפנה,‏ נראה סביבנו מכונות שונות למיניהן,‏ דמויות רובוטים.‏ ניווכח שהפשוטים במרכיבים התפקודיים בתא,‏ מולקולות החלבון,‏ הן יחידות מסובכות להפליא של מנגנון מולקולרי,‏ כשכל אחת מהן מורכבת מכשלושת אלפים אטומים,‏ הערוכים במבנה מרחבי תלת־ממדי מאורגן ביותר.‏ פליאתנו תגבר כשנביט בפעולות התכליתיות המעוררות השתאות של אותן מכונות מולקולריות מוזרות,‏ ובייחוד כשנבוא לכלל הכרה,‏ כי למרות כל הידע שצברנו בפיסיקה ובכימיה,‏ המשימה לתכנן מכונה מולקולרית כזו — כלומר,‏ מולקולת חלבון תפקודית יחידה — היא כעת נפלאת מאיתנו ולא נוכל לבצעה לפחות עד תחילת המאה הבאה.‏ אלא שחיי התא תלויים בפעולותיהן המשולבות של אלפי מולקולות חלבון,‏ ודאי של עשרות אלפים מהן ואולי גם של מאות אלפים”‏ (‏האבולוציה:‏ תיאוריה במשבר [‏Evolution: A Theory in Crisis]‏)‏.‏

‏[‏תיבה בעמוד 10]‏

עובדות ואגדות

”‏מי שאיננו רואה חובה לעצמו להגביל את מחקרו לגורמים לא־תבוניים יגיע למסקנה פשוטה וברורה,‏ שחלק ניכר מן המערכות הביוכימיות תוכננו.‏ הן לא תוכננו באמצעות חוקי הטבע,‏ ולא במקרה או מכורח המציאות;‏ הן נוצרו במחשבה תחילה.‏ .‏.‏.‏ החיים על־פני כדור־הארץ,‏ ברמתם הבסיסית ביותר ובמרכיביהם המכריעים ביותר,‏ הם פרי פעילות תבונית”‏ (‏הקופסה השחורה של דרווין‏)‏.‏

”‏אין ספק שלאחר מאה שנות מאמצים קדחתניים,‏ לא עלה בידי הביולוגים לאשש [‏את תיאוריית האבולוציה של דרווין]‏ בשום מובן משמעותי.‏ העובדה שנותרה בעינה היא,‏ שהטבע אינו רצף חיים ותו לא,‏ כמתבקש מהמודל האבולוציוני של דרווין,‏ ושיד המקרה כגורם יצירתי אינה רעיון שהוּכחה אמינותו”‏ (‏האבולוציה:‏ תיאוריה במשבר‏)‏.‏

”‏השפעתה של תיאוריית האבולוציה על תחומים,‏ שאין להם דבר וחצי דבר עם הביולוגיה,‏ היא מבין הדוגמאות המרשימות ביותר בתולדות האדם לאופן שבו רעיון ספקולטיבי ממדרגה ראשונה,‏ נטול ראיות מדעיות מוצקות,‏ יכול לעצב אורח־חשיבה של חברה שלימה,‏ ולמשול בהשקפת עולם של עידן שלם”‏ (‏האבולוציה:‏ תיאוריה במשבר‏)‏.‏

”‏כל מדע ממדעי העבר.‏.‏.‏ שמלכתחילה דוחה על הסף את רעיון התכנון או הבריאה חדֵל להוות חיפוש אחר האמת,‏ ונעשה למשרת (‏או לעבד)‏ של תורה פילוסופית בעייתית — הנטוּרליזם”‏ (‏אוֹרִיגֶ’‏נְס רִיסֶרְץ׳‏‏)‏.‏

”‏אין זו אלא אגדה.‏.‏.‏ שצ׳ארלס דרווין פתר את בעיית מוצא המורכבות הביולוגית.‏ אין זו אלא אגדה,‏ שלרשותנו תפישה טובה או אפילו סבירה לגבי מוצא החיים,‏ או שהסברים מתקבלים על הדעת קשורים אך ורק לגורמים טבעיים.‏ יש להודות שאגדות אלו ואחרות מעולם הנטורליזם הפילוסופי תופסות מקום מכובד.‏ איש לא ידבר בגנותן בחברה מנומסת.‏ אך גם אין לקבלן בעיניים עצומות”‏ (‏אוֹרִיגֶ’‏נְס רִיסֶרְץ׳‏‏)‏.‏

”‏בחדרי חדרים,‏ לא מעט מדענים מודים,‏ כי למדע אין הסבר לראשית החיים.‏ .‏.‏.‏ דרווין מעולם לא שיער בנפשו את המורכבות העמוקה להפליא,‏ שיש אף ברמות החיים הבסיסיות ביותר”‏ (‏הקופסה השחורה של דרווין‏)‏.‏

”‏האבולוציה המולקולרית אינה נשענת על אסמכתות מדעיות.‏ .‏.‏.‏ נשמעות טענות שהתחוללה אבולוציה מעין זו,‏ אך אף לא אחת מהן נתמכת על ניסויים או חישובים רלוונטיים.‏ מאחר שאיש אינו למֵד על אבולוציה מולקולרית מהתנסות ישירה,‏ ומאחר שאין אסמכתא לשמש כבסיס לידע הנטען,‏ ניתן לומר כי.‏.‏.‏ הקביעה בדבר האבולוציה המולקולרית של דרווין היא אך ורק התרברבות קולנית”‏ (‏הקופסה השחורה של דרווין‏)‏.‏

‏[‏תיבה בעמוד 12]‏

אבולוציה — ”‏משחק מזל”‏

תיאוריית האבולוציה הוא חלומו של כל מהמר.‏ מדוע?‏ משום שמי שדוגל באבולוציה טוען כי היא זוכה גם כנגד כל הסיכויים.‏

רוברט נֵיאַי כותב:‏ ”‏הואיל והאבולוציה היא בעיקרה משחק מזל,‏ כל אירוע שולי לכאורה עלול היה להתחולל בעבר באופן שונה במקצת,‏ ומתוך כך לעצור את התהליך האבולוציוני לפני התפתחות האדם”‏.‏ אבל,‏ אנו אמורים להאמין שכל הימור היה מוצלח,‏ מיליוני פעם.‏ נֵיאַי מודה:‏ ”‏משורת המכשולים הארוכה מתברר כי הופעת החיים התבוניים קשה בהרבה מכפי שסברו המדענים בעבר.‏ קרוב לוודאי שקיימים עוד מכשולים,‏ שהמדענים טרם נתקלו בהם”‏.‏

‏[‏תרשים בעמודים 8,‏ 9]‏

תרשים מופשט של התא

ריבּוֹזוֹמים

מבנים שבהם נוצרים חלבונים

ציטופלסמה

האיזור שבין הגרעין לבין קרום התא

רשת אֶנְדוֹפְּלַסמָטית

שכבות של קרומיות האוגרות או מובילות את החלבונים,‏ המיוצרים על־ידי הריבוזומים הקשורים אליהן

גרעין

מרכז הבקרה המנחה את תפקודי התא

גרעינוֹן

האתר שבו נוצרים הריבוזומים

כרומוזומים

מכילים את הדנ״א של התא,‏ כלומר,‏ את הצופן הגנטי שלו

חללית

מקום ריכוזם של מים,‏ מלחים,‏ חלבונים ופחמימות

ליזוֹזוֹם

אוגר אנזימים לעיכול

גופיף גוֹלְג’‏י

קבוצת שקים קרומיים האורזים ומפיצים חלבונים שמייצר התא

קרום התא

המעטפת שתפקידה לפקח על מה שנכנס לתא ועל מה שיוצא מתוכו

צֶנטריוֹל

ממלא תפקיד חשוב בהכפלת התא

מיטוכונדריון

המרכז לייצור אט”‏פ,‏ המולקולות המשמשות מקור אנרגיה לתא