מנקודת־המבט המקראית

האם המדע והמקרא עולים בקנה אחד?‏

ממטוסים ופצצות אטום ועד תאים שהונדסו גנטית ושכפול גנטי של כבשים,‏ המאה ה־20 היא עידן שבו המדע מושל בכיפה.‏ המדענים הנחיתו את האדם על הירח,‏ חיסלו את מחלת האבעבועות,‏ חוללו מהפכה בחקלאות ויצרו תקשורת מיידית כלל־עולמית עבור מיליארדי איש.‏ לא פלא אפוא,‏ שאוזני הציבור כרויות למוצא פיהם.‏ מה יש למדענים לומר בעניין המקרא?‏ ומה אומר לנו המקרא בנושא המדע?‏

האם הנסים הם תופעות בלתי מדעיות?‏

‏”‏אנשים בעלי חשיבה מדעית דוגלים בעיקרון ’‏הגורם והתוצאה’‏.‏ הם סבורים שיש הסבר טבעי בתכלית לכל דבר”‏,‏ אומרת אנציקלופדיה מודרנית.‏ תלמידי המקרא אינם חולקים על עקרונות מדעיים עובדתיים.‏ עם זאת,‏ הם מכירים בכך שהמקרא מציג לא אחת תופעות פלאיות,‏ שאי אפשר להסבירן בכלים מדעיים על סמך הידע העומד היום לרשותנו.‏ דוגמאות לכך הן המקרה שבו השמש עמדה דום בימי יהושע,‏ וכשישוע הילך על פני המים (‏יהושע י׳:‏12,‏ 13;‏ מתי י״ד:‏23–34‏)‏.‏ הכתוב מציין שהנסים התחוללו בכוח אלוהים,‏ באופן על־טבעי.‏

זו נקודה מכרעת.‏ אילו טען המקרא שבני־אדם יכולים להלך על פני הים ללא עזרת אלוהים או שהשמש עשויה לחדול מתנועתה המדומה ללא שום סיבה,‏ הרי היה סותר עובדות מדעיות.‏ אך,‏ מאחר שהמקרא תולה אירועים אלו בכוח אלוהים,‏ אין כאן התנגשות עם המדע,‏ אלא העברת הדיון לתחום שהמדע טרם השיגוֹ.‏

האם המקרא סותר את המדע?‏

מאידך גיסא,‏ מה לגבי אותם פעמים שהמקרא מתייחס לאירועים שגרתיים בחיי האדם או מזכיר כבדרך אגב צמחים,‏ בעלי־חיים ותופעות טבע?‏ יצויין שאם מתחשבים בהקשר,‏ אין שום דוגמה מוכחת שהמקרא סותר עובדות מדעיות מוכרות.‏

למשל,‏ כתבי־הקודש מרבים לדבר בלשון פיוטית המלמדת על התפיסות שרווחו בחברה האנושית לפני אלפי שנים.‏ ספר איוב מציג את יהוה כמי שמחשל את השחקים — השחקים ה”‏חזקים כראי מוצק [‏כמראָה עשויה מתכת יצוקה]‏”‏,‏ ובזאת מתאר נכונה את השמים כמראָה מתכתית המקרינה אור נגוהות (‏איוב ל״ז:‏18‏)‏.‏ אין שום סיבה לקבל את המשל כפשוטו,‏ כפי שאין שום סיבה להבין מילולית את המשל האומר שלארץ ”‏אדנים”‏ [‏בסיסי עמודים]‏,‏ ו’‏אבן פינה’‏ (‏איוב ל״ח:‏4–7‏)‏.‏

חשוב לציין זאת מפני שפרשנים רבים גורסים שמשלים אלו אינם יוצאים מידי פשוטם.‏ (‏ראה שמואל ב׳.‏ כ״ב:‏8;‏ תהלים ע״ח:‏23,‏ 24‏.‏)‏ הם הגיעו למסקנה שהמקרא מלמד את הדברים שלהלן,‏ כפי שהם מצוטטים ממילון המקרא בהוצאת אנקור (‏The Anchor Bible Dictionary)‏.‏

‏”‏הארץ שעליה שוכן המין האנושי מצטיירת כעצם עגול,‏ אולי דמוי דִסקה,‏ המשייט במרחב מימי חסר גבולות.‏ מאגר המים התחתי מקביל למאגר מים עילי,‏ גם הוא חסר גבולות,‏ ויש בו נקבים ותעלות שדרכם יורדים המים ארצה בצורת גשמים.‏ הירח,‏ השמש ויתר המאורות קבועים במבנה מקומר,‏ ככיפה המכסה את פני הארץ.‏ מבנה זו הוא ה’‏רקיע’‏ הנודע,‏ כפי שתיארוהו הכוהנים”‏.‏

ברור שתמונה זו אינה עולה בקנה אחד עם המדע המודרני.‏ אך האם הוגן לומר שדמות השמים העולה מתיאורי המקרא משקפת תמונה זו?‏ בהחלט לא.‏ האנציקלופדיה הבינלאומית הסטנדרטית למקרא (‏The International Standard Bible Encyclopaedia)‏ מציינת שתיאורים אלו של תמונת היקום לפי העברים ”‏מבוססים,‏ לאמיתו של דבר,‏ יותר על מושגים שרווחו באירופה בתקופת ימי־הביניים המוקדמים מאשר על הכתוב בתנ״ך”‏.‏ מניין נבעו מושגים אלו של ימי־הביניים?‏ דיוויד ק.‏ לינדברג מסביר בספרו ראשית המדע המערבי (‏The Beginnings of Western Science)‏,‏ ששורשי הרעיונות הללו נעוצים בעיקר בקוסמולוגיה של הפילוסוף היווני הקדום אריסטו,‏ אשר על מחקריו התבססו חלק ניכר מן התורות שנלמדו בימי־הביניים.‏

זה היה חסר טעם ומבלבל לוּ ניסח אלוהים את המקרא בשפה שתהיה קרובה ללב מדענים בני המאה ה־20.‏ במקום נוסחאות מדעיות,‏ שופע המקרא משלים חיים השאובים מחיי היומיום של כותביהם — דימויים עשירים,‏ ששיני הזמן אינן נוגסות בעוצמתם עד עצם היום הזה (‏איוב ל״ח:‏8–38;‏ ישעיהו מ׳:‏12–23‏)‏.‏

ידע ממקור נעלה

עם זאת,‏ מעניין לציין שיש במקרא אמירות המשקפות ידע מדעי שלא היה מוכר לבני אותה תקופה.‏ איוב מציג את אלוהים כ”‏נוטה צפון על תוהו,‏ תולה ארץ על בלי־מה [‏אַין,‏ אפס]‏”‏ (‏איוב כ״ו:‏7‏)‏.‏ הרעיון שהארץ תלויה ”‏על בלי־מה”‏ שונה לחלוטין מאגדות עמי הקדם,‏ שלפיהן הארץ נישאת על גבי פילים או צבי ים.‏ תורת משה מכילה כללי היגיינה שהקדימו בהרבה את הידע הרפואי באותם ימים.‏ החוקים שדרשו כי כל מי שיש חשש שלקה בצרעת יושם בהסגר והאיסור לגעת במת הצילו ללא ספק את חייהם של רבים מבני־ישראל (‏ויקרא פרק י״ג;‏ במדבר י״ט:‏11–16‏)‏.‏ בניגוד גמור לכך,‏ הטיפולים הרפואיים שהונהגו באשור היו ”‏שילוב של דת,‏ כשפים ודֶמונולוגיה”‏.‏ הן כללו טיפולים בעזרת צואת כלבים ושתן אדם.‏

כיאה לספר שנכתב בהשראת הבורא,‏ המקרא מכיל מידע מדעי מדויק המקדים את זמנו,‏ אם כי אין בו שפע של הסברים מדעיים שהיו חסרי טעם ומסובכים עבור בני אותה תקופה.‏ אין במקרא ולוּ דבר אחד הסותר עובדות מדעיות מוכרות.‏ לעומת זאת,‏ הרבה מן הכתוב במקרא אינו עולה בקנה אחד עם תיאוריות לא־מוכחות,‏ וביניהן תיאוריית האבולוציה.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 13]‏

איוב אמר שהארץ ’‏תלויה על בלי־מה’‏ — מידע שלא היה מוכר לבני דורו

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 12]‏

NASA