אומנות קישוט מקלות
מאת כתב עורו! בבריטניה
”אני תמיד מופתע לגלות שיש אזורים שלמים באיים הבריטיים, שבהם לאיש אין מושג למה אתה מתכוון כשאתה אומר שהתחביב שלך הוא קישוט מקלות”, מציין אומן בתחום זה.
מקל הליכה ומקל רועים מוכרים לרבים. אך קישוטם הופך אותם מחפצים רגילים ליצירות אומנות יוצאות מן הכלל. זה דורות, רועים ועובדי חוות מוצאים שאומנות מרתקת זו דורשת מיומנות רבה — והרבה סבלנות. אך מה כרוך בקישוט מקלות?
בחירת העץ
השלב הראשון הוא בחירת העץ. ניתן להשתמש בכל עץ בגודל המתאים — שיח קוצני, עץ תפוח או עץ אגס. לרוב, שיח הצינית נבחר למטרה זו בשל הסיקוסים הבולטים ממנו והמושכים את העין. אך רבים ממקשטי המקלות מעדיפים את עץ האִלְסָר. לפעמים חוטרי העץ צומחים בנטייה קלה, יחסית לענף או לשורש. תודות לכך ניתן לעצב את המקל כולו — הידית והקנה — מחלק אחד של העץ.
מהו העיתוי האידיאלי לכרות ענף? בדרך כלל כשהעץ במצב לא פעיל והמוהַל שבו אינו נוזל. אם כי רבים ממקשטי המקלות טוענים שככל שתקדים כן ייטב, שהרי כל הקודם זוכה! בכל מקרה, ברגע שהאומן בוחר ומנסר את החלק המתאים מהעץ, עליו לשמן או לצבוע את הקצוות, כדי למנוע את היסדקותו. אזי יש לייבש את העץ כדי להכשירו לשימוש, תהליך שאורך שנתיים או יותר. רק אז יכול מקשט המקלות להתחיל לגלף.
גילוף הידית
כאשר למקל אין ידית, האומן יוצר ידית מקרן של פרה, כבש או עז. את הקרן, כמו את העץ, צריכים להכשיר לשימוש. היא מוכנה בדרך כלל תוך שנה. אחר כך בעזרת מלחציים, מקשט המקלות מעצב את הקרן לצורה שתכנן. כדי להקנות לקרניים גמישות משתמשים הרועים זה דורות באש הנפחים, במים רותחים, ברמץ שנותר מהבערת הכבול או בחום שמפיצה מנורת נפט. בשלב זה הן כחומר ביד היוצר, בהתאם לדמיונו ולמיומנותו של הרועה. הוא יכול למשל לגלף את הידית בצורת כלב רועים סקוטי, ציפור, דג מסוג טרוטה חומה, ראש פסיון מצוי או בעל־חיים קטן.
בעת גילוף הקרן, האומן מתמקד בפרטים הקטנים. אם לדוגמה ברצונו לעצב צורה של דג טרוטה, הוא חורט את הזנב והסנפירים בעזרת ברזל חם, ואיזמל מעוגל משמש לעיצוב כל קשקש וקשקש. את העיניים אפשר להכין מקרן של תאו. לצביעת גוף הדג משתמשים בדיו ולא בצבע. דרושה יותר משכבת ציפוי אחת, ומריחת הדיו על העץ שהוקצע עשויה להיות מייגעת. הליטוש האחרון הוא ציפוי הקרן בלכה לשם אטימת הצבע.
יצירת אומנות מושלמת
האומן מחבר את הקרן לקנה בבורג פלדה, במסמר או בפין מעץ. במיומנות, הוא ממרק את יצירת האומנות שלו בצמר־פלדה דק. אחר כך הוא מצחצח אותה ומצפה את הקנה בלכה. ”להכין צורת דג טרוטה, לגלף את הסנפירים וכו’, לחרוט את הקשקשים, לצבוע וללטש ברמה שתהא גבוהה מספיק לנצח בתחרות — יקח לי 100 שעות בערך”, כותב מקשט מקלות מנוסה.
ללא ספק, קישוט מקלות הוא ’עבודת נמלים’. אך המוצר המוגמר הוא יצירות אומנות אמיתיות, שחלקן אף מוצגות בתחרויות. בכל מקרה, אוּמנותם של מקשטי המקלות מעלה בהם זכרונות של זמנים שלווים יותר, והיא מעין תרופה למתחים וללחצים של הזמנים המודרנים.