מחדשות העולם
עדיף על התערבות האדם
דיילי טלגרף מדווח, כי עשר שנים לאחר שסערה הפילה באנגליה 15 מיליון עצים בשנת 1987, בשטחים מיוערים שלא נגעה בהם יד האדם, היתה הצמיחה המחודשת השופעת ביותר. הגיע יותר אור לקרקע היכן שהופלו העצים. כתוצאה מכך גדלו עצים צעירים ושיחים לגובה של כ־6 מטרים. היערות התמלאו חרקים, ציפורים וצמחים. בניגוד לצפוי, רבים מעצי האלון והטקסוּס שנפלו לא נרקבו. משהוכשרו העצים לשימוש, גדל מחירם פי שלושה. לדברי פיטר רֵיין, שוחר איכות הסביבה: ”הנזק שנגרם מן הפינוי שהתבצע [על ידי האדם] מתוך כוונות טובות, היה רב יותר מנזקי הסערה. בסתיו ההוא שתלו עצים רבים בחיפזון ובאופן גרוע. לכן הם מתו”.
עבודה, מתח והתקפי לב
העיתון פרנקפורטר רוּנטשאוּ מדווח, כי מתח נפשי במקום העבודה הוא גורם הסיכון השני במעלה למחלות לב וכלי הדם. העישון מדורג במקום הראשון. הדו״ח מסכם את תוצאות הסקר שערך המוסד הפדראלי לבטיחות ולגיהות שבברלין, גרמניה: ”עובדים שמרחב התמרון שלהם בקבלת החלטות מוגבל מאוד ואשר עבודתם חדגונית, נמצאים במיוחד בקבוצת הסיכון. אם בנוסף על כך הם נתונים בלחץ בשעות הפנאי שלהם, משום שלדוגמה הם בונים את ביתם או מטפלים בבן משפחה חולה, אזי הסיכון ללקות בהתקף לב גדול פי תשעה כמעט”. אחד המומחים ממליץ להגדיל את מרחב התמרון של העובדים בקבלת החלטות. ”די בדיון אחד פעם בחודש, עם כל עובדי המחלקה, כדי לשפר את המצב”.
’התחבורה היעילה בעולם’
אם אתה צריך לעבור מרחק של פחות מ־8 קילומטרים באיזור עירוני, ייתכן שתגיע ליעדך באופניים מהר יותר מבמכונית, מדווח העיתון דה איילנד מקולומבו, סרי לנקה. הוא מציין כי חברי התנועה הבינלאומית לשמירת הסביבה, ”ידידי כדור הארץ”, מכנים את האופניים ”כלי התחבורה היעיל בעולם”. הם מדגישים כי האופניים אינם מזהמים את האוויר ויכולים לגמוא מרחק של 400,2 קילומטר בעזרת האנרגיה המופקת ממזון, שהיא שוות ערך לגלון דלק אחד בלבד. הדו״ח מוסיף כי רכיבה על אופניים גם יפה לבריאות.
הבריונות מתפשטת
סקר שערכה אוניברסיטת לה ספיאנסה שברומא מעלה, כי תלמידים רבים מתמודדים עם צורות שונות של בריונות, כגון עלבונות, התעללות (מילולית ופיזית), גניבות קטנות, תוקפנות פיזית ואיומים. פגיעות אלה בולטות במיוחד ברומא. בתוך שלושה חודשים, יותר מ־50 אחוז מן התלמידים והתלמידות נפגעו במקרים של בריונות. ”בשיחות מעמיקות יותר”, אומרת החוקרת אנה קונסטנצה בולדרי, ”סיפרו בנות רבות אפילו על מקרים חמורים של הטרדה מינית שלא דיווחו עליהם, משום שפחדו... וגם בגלל שראו בצורות מסוימות של התנהגות כזו דבר נורמלי”, כותב העיתון האיטלקי לה רפובליקה.
הבריונות קיימת לא רק בין ילדים. טיימס של אירלנד מוסר כי מבוגרים רבים נתקלים בתוקפנות במקום העבודה, בעיקר מן הממונים עליהם. לדבריו, ”תוקפנות מילולית, ביקורת על עבודתם וחרושת שמועות סביבם, הם התכסיסים החביבים ביותר על התוקפנים שבמקום העבודה”. עוד נאמר בעיתון, ”השפלות והצבת יעדים לא מציאותיים בעבודה אף הן דבר שבשגרה”. לבריונות השלכות פסיכולוגיות, כגון ”דאגה, עצבנות, דיכאון, פרנויה, מתח, ביטחון והערכה עצמית ירודים וכן מופנמוּת”, כותב טיימס. במקרים קיצוניים, בריונות מסוג זה עלולה לגרום ”התמוטטות או אפילו התאבדות”.
ניתוח קיסרי או לידה טבעית?
פעמים רבות, רופאים ויולדות בברזיל מעדיפים ניתוח קיסרי על לידה טבעית. הרופא ”יכול ליילד יותר נשים, להרוויח יותר כסף בתפקידו, ולא נאלץ לעבוד בסופי שבוע”, מדווח כתב העת וֵזָ’ה. אמהות ”מעדיפות שלא לעבור את תהליך הלידה הרגילה כדי שלא לסבול כאבים (אולם ההתאוששות מניתוח קיסרי כרוכה בהרבה יותר כאבים), והן סבורות שהניתוח עדיף לגופן מבחינה אסתטית (ואין הדבר נכון כלל)”. בבתי חולים ציבוריים, בשליש מכל הלידות מתבצע ניתוח קיסרי, ובכמה מבתי החולים הפרטיים — בשיעור גבוה של 80 אחוז. ”הלידה נהפכה למוצר מסחרי”, אומר ד״ר זְ’וַואוּ לוּאיש קַרבליוּ פינטוּ אֶה סילבה, ראש ענף המיילדוּת באוניברסיטת קַמפּינַס. ”לא אחת שוכחים שבניגוד ללידה טבעית, ניתוח קיסרי הוא ניתוח. היולדת מאבדת יותר דם, זמן ההרדמה ארוך יותר, והסיכויים לזיהום גדלים”. לדברי הדוקטור, ”ניתוח קיסרי צריך להתבצע בשלושה מקרים בלבד: כאשר חיי המטופלת או תינוקה בסכנה, כשאין סימנים לצירי לידה, או במקרה של סיבוכים פתאומיים”, מציין וֵזָ’ה.
התרופפות האדיקות ביוון
העיתון טה ניאה באתונה פרסם לאחרונה סקר דעת קהל ביוון בנושא דת, הדומה לזה שערך בשנת 1963. תוצאות הסקר מצביעות על התרופפות האדיקות בארץ זו. בדור הקודם, סיפרו 66 אחוזים מן הנשאלים שהם נוהגים ללכת לכנסייה לפחות פעמיים שלוש בחודש. בסקר האחרון, לעומת זאת, היה הנתון נמוך מ־30 אחוז. סוכנות הידיעות רויטֶרס מדווחת, כי יותר משני שלישים מבין 965 המבוגרים שהשתתפו בסקר באיזור אתונה רבתי, טענו שהכנסייה תורמת לחברה ”מעט” או ש”אינה תורמת כלל”. במאמר בעיתון טה ניאה, איליאס ניקולַקופּוּלוס, העורך היווני הנכבד של סקרי דעת קהל, כתב על ”הפיכה הדרגתית של החברה היוונית לחילונית”. הוא ציין שקיימות כעת ”חשדנות ותרעומת” כלפי הכנסייה ביוון.
דואר שנזרק לפח — מזון לעגבניות
מה יעשה סניף דואר ב־500 טונות מדי חודש של דואר פרסומת שלא ניתן לחלקו, כמו קטלוגים וחומר פרסומי אחר? סניף הדואר של דאלאס–פוֹרְט וֶרְת שבטכסס, התחיל לשלוח הרבה מדואר זה כדי שיפיקו ממנו קומפוסט. הקומפוסט משמש לגידול עגבניות ופרחים מסוג ציפורני החתול, מוסר ניו־יורק טיימס, והתוצאות נראות מבטיחות. החיידקים שהופכים לקומפוסט את דואר הפרסומת לאחר גריסתו, ניזונים מבירה וממשקאות קלים ישנים, שהם חומרי פסולת של יצרני משקאות. בירה וסודה מכילות סוכר, המזון לגידול החיידקים. ג׳ואל סימפסון, סגן הנשיא בחברה המייצרת קומפוסט, שערכה ניסוי זה, אומר: ”אותם הדברים שמשמינים אותנו, הופכים חיידקים אלה ל’שמנים’ ומאושרים”.
עזרה לסובלים מהפרעות עור
”רבים מן הסובלים מהפרעות עור נבוכים מכדי לפנות לקבלת טיפול. הם עלולים ’לסבול בשקט’ במשך שנים”, מוסר טיימס של אירלנד. ד״ר ג׳יליאן מרפי מדגישה את גודל מצוקתם ואומרת: ”כמה ממטופליי סובלים מפסוריאזיס. כאשר הם מתפשטים עורם מתקלף, והם מרגישים כל כך ’לא נקיים’ ונבוכים. הם לא מוכנים אפילו ללון בבית מלון או להסתפר במספרה”. ביל קנליף, פרופסור לחקר מחלות עור באוניברסיטת לידְס, מוסיף: ”אַקנֶה משפיעה פיזית ונפשית. היא גורמת לתחושה שהיא מלכלכת ומידבקת. אם מראיינים שני אנשים בעלי אותם כישורים, זה שאין לו אקנה יזכה במשרה”. קנליף מספר שטופלו אצלו כמה אנשים שהאקנה כל כך הפריע להם, עד שנטרפה דעתם וניסו להתאבד. רופאים שנכחו לאחרונה בכנס של האקדמיה האירופית לרפואת עור ומין בדבלין, אירלנד, הדגישו את הצורך שהחולים יבקשו טיפול מוקדם. ”אצל חלק מן האנשים, זוהי בעיה נוראית”, אמר אחד הרופאים. ”אך חשוב לזכור שקיימים טיפולים יעילים מאוד”.
דיבור ההורים — יותר מצליל מרגיע?
לדברי מדענים, הורים אשר ממלמלים לתינוקותיהם תוך כדי משחק עימם, מעניקים להם הרבה יותר מחיבה ורוך. פטרישה קוּל מאוניברסיטת וושינגטון ועמיתיה חקרו את השפעת הדיבור של ההורים לתינוקות. במחקר נבדקו שלוש שפות — רוסית, שבדית ואנגלית. נראה כי אופן הדיבור המודגש במיוחד, לא רק מעורר את תשומת לבו של התינוק, אלא גם משמש לתינוק בסיס ללימוד השפה. לפי כתב העת סיינס, ”בגיל 6 חודשים, לומדים התינוקות לסווג תנועות בהיגוי, ומצליחים להבחין בהבדלים שהם משמעותיים בשפת האם שלהם, כגון בהבדל בין ’אִי’ ו’אָה’, ולהתעלם מחסרי המשמעות”.