אמונות תפלות — עד כמה הן נפוצות?
זה קורה בכל מקום — בעבודה, בבית־הספר, בתחבורה הציבורית ואפילו ברחוב. אתה מתעטש, ואנשים שמעולם לא פגשת, עוברי אורח, אומרים לך ”לבריאות” או באנגלית ”גוֹד בּלֵס יוּ” (שאלוהים יברך אותך). ביטויים דומים שגורים בפי אנשים בשפות רבות. בגרמנית נהוג לומר ”גיזוּנטהייט”. בערבית אומרים ”ירחמק אללה” והפולינזים בדרום האוקיינוס השקט אומרים ”טיהֵי מאורי אורה”.
אפשר שהקדשת מעט מחשבה לסיבה שאנשים נוהגים לומר זאת, ואתה סבור שאין זו אלא מחווה מנומסת נפוצה, ששורשיה בכללי התנהגות חברתית. ואולם הביטוי נעוץ באמונות תפלות. מוירה סמית, ספרנית במוסד לפולקלור באוניברסיטת אינדיאנה בבלומינגטון שבאינדיאנה, ארה״ב, מציינת לגבי הביטוי: ”הוא נובע מהרעיון שתוך כדי עיטוש הנפש יוצאת”. כשאומרים באנגלית ”גוֹד בּלֵס” מבקשים בעצם מאלוהים להשיב את הנפש.
כמובן, רוב האנשים יסכימו שאין זה הגיוני שהנפש עוזבת את הגוף תוך כדי עיטוש. לפיכך, אין זה מפתיע שהמילון רב מילים — המילון השלם מאת יעקב שוֵיקה מגדיר אמונה תפלה כ”אמונה שאין לה בסיס או הסבר הגיוני והיא קשורה באמונה בכוחות על־טבעיים ובחרדות מן הבלתי ידוע (כמו גורל, כישוף, שדים)”.
אין תימה אפוא שרופא בן המאה ה־17 כינה את האמונות התפלות שרווחו בימיו ”טעויות וולגריות” של הבערים. והנה, כשהאנושות צעדה אל המאה ה־20 ואל הישגים מדעיים, לאנציקלופדיה בריטניקה היתה תחזית אופטימית ב־1910 לגבי העת שבה ”החברה האנושית תהיה חופשייה מכל שמץ של אמונות תפלות”.
נפוצות כתמיד
לא היה כל בסיס לאופטימיות זו לפני כשמונים שנה, ונראה שהאמונות התפלות מושרשות עמוק כתמיד. עמידות זו אופיינית להן. המונח ”אמונה תפלה” בלטינית גזור מהמילה סופּר שמשמעה ”מעל” ומהמילה סטר שפירושה ”לעמוד”. לוחמים ששרדו בקרבות נקראו סופּרסטיטֶס משום שהאריכו ימים יותר מעמיתיהם הלוחמים, ובמובן המילולי ”עמדו” מעליהם. הספר אמונות תפלות (Superstitions) רומז על מקור זה של המונח: ”האמונות התפלות שעדיין קיימות כיום עומדות מעל לניסיונות שנעשו במשך הדורות למחוק אותן מעל פני האדמה”. תן דעתך לדוגמאות אחדות של אמונות תפלות מושרשות.
◻ בעקבות מותו הפתאומי של המושל בעיר אסיאתית חשובה נפגע המורל של סגל העובדים במעונו הרשמי, והם יעצו למושל שירש את מקומו להיוועץ במדיום מיוחד. המדיום הציע לו לערוך מספר שינויים בתוך משכנו ומסביב לו. הצוות סבר שהשינויים יבטלו את המזל הרע.
◻ אבן מיוחדת היא בת לווייתה הקבועה של נשיאת חברה אמריקנית הנושאת רווחים בהיקף מיליוני דולרים. לאחר התערוכה המוצלחת הראשונה שערכה לקידום המכירות, היא אינה עוזבת את הבית בלעדיה.
◻ אנשי עסקים אסיאתים נועצים לעתים במגידי עתידות לפני שהם סוגרים עסקאות גדולות.
◻ ספורטאי שעובר אימונים אינטנסיביים זוקף את ניצחונו לזכות פריט לבוש מסוים. הוא לובש אותו מבלי לכבסו גם בתחרויות הבאות.
◻ תלמיד משתמש בעט מסוים במבחן ומקבל ציון גבוה. מאז ואילך הוא חושב שהעט מביא לו ”מזל”.
◻ ביום חתונתה הכלה מקפידה שיהיו בין פריטי הכלולות ”משהו ישן, משהו חדש, משהו שאוּל ומשהו בצבע כחול”.
◻ אדם פותח את המקרא באופן אקראי וקורא את הפסוק הראשון שהוא נתקל בו, כשהוא מאמין שמילים אלה יספקו לו את ההדרכה הספציפית שלה הוא זקוק באותו רגע.
◻ כאשר מטוס ג׳מבו מרעיש כשהוא מאיץ במסלול ההמראה, כמה נוסעים מצטלבים. נוסע אחר מנשק מדליון של כריסטופר ”הקדוש” במשך הטיסה.
ללא ספק, גם בימינו האמונות התפלות רווחות. לאמיתו של דבר, סטיוארט א. וייס, פרופסור־חבר לפסיכולוגיה במכללת קונטיקט, מצהיר בספרו אמונה בכישוף — הפסיכולוגיה של אמונות תפלות (The Psychology of Superstition—Believing in Magic): ”אף שאנו חיים בחברה שפיתחה טכנולוגיה מתקדמת, האמונות התפלות נפוצות כתמיד”.
האמונות התפלות כה מושרשות בזמננו, שהמאמצים לשים להן קץ עולים בתוהו. מדוע?