עולמם המופלא של החרקים

מאת כתבנו בספרד

האם אתה סבור שהחרקים אינם אלא מטרד?‏ שמא היית מעדיף שמזיקים טורדניים אלה לא היו קיימים כלל?‏ האם אתה מרסס אותם,‏ חובט בהם או דורך עליהם בכל הזדמנות?‏ בטרם תכריז מלחמה על כל חרק שנקרה בדרכך,‏ אולי כדאי שתלמד משהו על עולם החרקים?‏ אחרי הכל,‏ עם אוכלוסייה בעלת יתרון מספרי על בני־האדם ביחס של 000,‏000,‏200 ל־1,‏ אתה יכול להיות בטוח שהחרקים הם עובדה מוגמרת!‏

מבט חטוף בקבוצה קטנה בלבד של יצורים מדהימים אלה עשוי בהחלט לשכנע אותך שהם ראויים ליחס כבוד.‏

אלופי תעופה,‏ ובעלי ראייה מופלאה

חרקים רבים הם אלופים בתעופה.‏ תן דעתך לכמה דוגמאות.‏ יתושים יכולים לעופף במהופך.‏ יש ביניהם המסוגלים לעוף בגשם מבלי להירטב,‏ הם ממש ’‏עפים בין הטיפות’‏!‏ ויש צרעות ודבורים טרופיות שנעות במהירות של עד 72 קילומטר בשעה.‏ הדנאית המלכותית,‏ פרפר באמריקה הצפונית,‏ הצליחה בנדידתה לגמוא מרחק של 010,‏3 קילומטרים.‏ זבובי הפרחים מסוגלים לרפרף בכנפיהם יותר מאלף פעם בשנייה — יותר מהר מהקוליברי.‏ השפיריות יכולות לעוף אחורה,‏ עובדה שסיקרנה את החוקרים והביאה למחקר מעמיק.‏

אם ניסית פעם לחבוט בזבוב,‏ בוודאי ידוע לך שחרק זה ניחן בראייה חדה ויוצאת מגדר הרגיל,‏ ולצדה רפלקס המהיר פי עשרה משלנו.‏ מעניין לציין שלזבוב יש עין מורכבת המכילה אלפי עדשות בעלות שש פאות,‏ וכל אחת מהן פועלת באופן עצמאי.‏ אם כן,‏ מתקבל על הדעת ששדה ראייתו של הזבוב מתחלק לחלקים זעירים.‏

יש חרקים שביכולתם להבחין באור אולטרה־סגול,‏ הסמוי מעין אנוש.‏ מכאן שנקבת פרפר שנראית לנו לבנה וחיוורת אינה חיוורת כלל וכלל בעיני הזכרים.‏ אם מתבוננים בנקבה באור אולטרה־סגול ניתן לראות את הדוגמאות היפות המעטרות אותה,‏ שהן אידיאליות למשיכת תשומת־לבם של המחזרים הזכרים.‏

עיניהם של חרקים רבים ממלאות תפקיד של מצפן.‏ דבורים וצרעות למשל מסוגלות להבחין במישור שבאור מקוּטב,‏ וכך הן מסוגלות לאתר את מיקומה של השמש בשמים,‏ גם אם עננים מכסים את פני השמש.‏ בזכות יכולת זו,‏ חרקים אלה הנודדים הרחק מ’‏ביתם’‏ יכולים למצוא את דרכם הביתה מבלי לטעות.‏

אהבה בשחקים

בעולם החרקים,‏ צלילים וניחוחות מסייעים לא אחת למצוא בן זוג — הישג לא קטן לחרק שאורך חייו הוא שבועות מספר ושבני זוג פוטנציאליים הם מועטים.‏

נקבת עש הקיסר משיגה לעצמה מחזר כשהיא מדיפה ריח כה עז,‏ שהזכר מסוגל להתחקות על מקורו ממרחק של קרוב ל־11 קילומטרים.‏ מְחושיו הרגישים יכולים לקלוט מולקולה בודדת של הריח.‏

צרצרים,‏ חגבים וצִיקָדוֹת מעדיפים להשמיע את קולם.‏ גם אנו,‏ בני האדם,‏ שומעים את הסרנדות של הציקָדָה,‏ שהופכת את כל גופה ללוח תהודה.‏ קבוצה גדולה של זכרי הציקָדָה יכולה להשמיע בעונת החיזור רעש חזק יותר מזה של מקדחת לחץ־אוויר!‏ וחלק מהנקבות,‏ לעומת זאת,‏ אינן משמיעות קול.‏

מתעוררים ומתחממים

דבר חשוב לבני־אדם שחיים באקלים קר הוא לשמור על חום גופם.‏ הדבר נכון גם לגבי חרקים בעלי דם קר שמתעוררים מדי בוקר קפואים ונוקשים.‏ השמש היא בת בריתם,‏ והם מפיקים ממנה תועלת מרבית.‏

פרפרים וחיפושיות נמשכים לפרחים או עלים הטובלים בחומה של השמש בשעות הבוקר המוקדמות.‏ יש סוגי חיפושיות הפוקדות תכופות את הנימפיאה האוסטרלית שממלאת תפקיד של תנור בוטני.‏ טמפרטורת התפרחת שלה עשויה להיות גבוהה ב־20 מעלות מטמפרטורת הסביבה.‏ לפרפרים לעומת זאת יש מערכת חימום פנימית.‏ כשהם רוצים להתחמם הם פורשים את כנפיהם ומכוונים אותן לשמש,‏ כך שהן משמשות כלוח קולטי־שמש.‏

רק תגיד,‏ והחרקים עושים את זה

בעולם החרקים כמעט לכל מין יש תפקיד שונה,‏ שבמקרים מסוימים הוא די מוזר.‏ קיימים למשל עשים שיונקים את דמעותיו של התאו כדי להפיק מהן מלח ולחות מכלכלי חיים.‏ חרקים אחרים,‏ המצוידים בחומר מונע קיפאון שפעולתו חזקה,‏ חיים בפסגות הרים קפואות ומבלים את ימיהם בחיפוש אחר מזון גוויות חרקים שהקור הכריעם.‏

אבחנתו של המלך שלמה החכם לפני אלפי שנים לגבי חריצותה הרבה של הנמלה מדויקת.‏ שלמה כתב:‏ ”‏לך אל נמלה עצל,‏ ראה דרכיה וחכם.‏ אשר אין לה קצין שוטר ומושל.‏ תכין בקיץ לחמה,‏ אגרה בקציר מאכלה”‏ (‏משלי ו׳:‏6–8‏)‏.‏ היעדר ”‏מושל”‏ היא עובדה ראויה לציון במיוחד בהתחשב בכך שיש מושבות נמלים המונות יותר מ־20 מיליון נמלים!‏ עם זאת,‏ ה”‏מטרופולין”‏ של נמלים אלה מתפקד באופן מושלם,‏ כשכל נמלה ממלאת את התפקיד המיועד לה כדי שלמושבה כולה יהיו מזון,‏ הגנה ומקום מגורים.‏

הדוגמה שהיא אולי המרשימה ביותר בתחום בתי החרקים היא תל הטרמיטים.‏ יש תלים שגובהם 5.‏7 מטר.‏a מבנים מופלאים אלה מצוידים במיזוג־אוויר מתוחכם ובגני פטריות תת־קרקעיים.‏ ומה שמדהים יותר,‏ הטרמיטים שבונים פירמידות גבוהות אלה הם עיוורים!‏

מדוע אנו זקוקים להם

החרקים ממלאים תפקיד חיוני בחיי היומיום שלנו.‏ כ־30 אחוז מהמזונות הבאים אל פינו תלויים בהאבקה שמבצעות הדבורים,‏ ברובן דבורי בר.‏ אולם ההאבקה היא רק אחת מהמלאכות החשובות שמבצעים החרקים.‏ הם דואגים לנקיון הקרקע באמצעות מִחזור יעיל ועושים שימוש חוזר בצמחים ובעלי חיים מתים.‏ בדרך זו החרקים מעשירים את הקרקע,‏ וחומרים מזינים שמשתחררים מסייעים לצמיחה.‏ ”‏ללא החרקים”‏,‏ כותב האֶנטוֹמוֹלוֹג כריסטופר אוֹטוּל בספרו אימפריה זרה (‏Alien Empire)‏,‏ ”‏היינו מוצפים בצמחים נבולים ובגוויות בעלי־חיים”‏.‏

חסרונם של החרקים מורגש ביותר כאשר אין מי שיבצע את תפקידם.‏ שים לב למה שהתרחש באוסטרליה,‏ שהיתה לביתם של מיליוני בני בקר.‏ העדרים מטבע הדברים מפזרים את גלליהם בכל מקום.‏ לא די בכך שהמראה דוחה,‏ אלא הגללים משמשים בית גידול לזבוב הערבה — מטרד לבקר ולבני־אדם כאחד.‏ מסיבה זו יובּאו חיפושיות הזבל מאירופה ומאפריקה,‏ והבעיה נפתרה!‏

אוהב או אויב?‏

יש להודות שחלק מהחרקים מזיקים לגידולים ונושאים מחלות.‏ אך רק כאחוז אחד מהחרקים בעולם נחשבים למזיקים,‏ ויוצא שרבים מהם מסבים נזק רב יותר בגלל השינויים שחולל האדם בסביבתו הטבעית.‏ יתוש המלריה למשל מטריד רק לעתים נדירות את ילידי היערות המשווניים.‏ מאידך,‏ הוא זורע מוות בערים הגובלות ביערות,‏ היכן שיש מים עומדים בשפע.‏

במקרים רבים האדם יכול לשלוט בתופעת המזיקים התוקפים גידולים כאשר הוא נוקט את שיטת המחזוריות של גידולים שונים או בהבאה ושימור של טורפים טבעיים.‏ פרת משה רבנו והארינמל הירוק מסוגלים לעצור ביעילות מכת כנימות.‏ ובדרום־מזרח אסיה,‏ עובדי מערכת הבריאות גילו שזחלים של שתי שפיריות יכולים לשמור על מיכל לאחסון מים נקי מרימות יתושים.‏

אם כן,‏ למרות חסרונותיהם החרקים מהווים חלק בלתי נפרד מעולם הטבע שבו אנו תלויים.‏ וכפי שמציין כריסטופר אוֹטוּל,‏ בעוד שהחרקים יכולים להתקיים בלעדינו,‏ ”‏אין אנו יכולים להתקיים בלעדיהם”‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמודים 26,‏ 27]‏

גלגול — מראה חדש,‏ סגנון חיים חדש

יש חרקים המשנים ללא הכר את צורתם בתהליך הגלגול (‏מטמורפוזה)‏,‏ שמשמעו ”‏שינוי צורה”‏.‏ השינויים עשויים להיות די קיצוניים.‏ רימות הופכות לזבובים,‏ זחלים לפרפרים וזחלים שוכני מים לשפיריות מעופפות.‏ מאות אלפי חרקים עוברים גלגול.‏

כדי להצליח בשינוי צורה שכזה — שניתן להשוותו להפיכת רכבת למטוס — חייבים להתחולל שינויים עצומים בגופו של החרק.‏ תן דעתך למשל לפרפר.‏ בשעה שהזחל רדום בשלב הגולם,‏ רוב רקמותיו ואיבריו הקודמים מתפרקים,‏ ומתפתחת מערכת איברים חדשה לגמרי של בוגר הכוללת כנפיים,‏ עיניים ומחושים.‏

לעתים קרובות השינוי טומן בחובו סגנון חיים חדש.‏ לדוגמה,‏ כשהשפירית נמצאת בשלב הזחל היא לוכדת דגים קטנים או ראשנים.‏ וכשהיא הופכת לבוגר המעופף בחופשיות,‏ היא משנה את תפריטה וטורפת חרקים.‏ ניתן להשוות זאת לאדם המבלה את 20 שנות חייו הראשונות בשחייה בים ובשאר ימיו עף לו כציפור.‏

האם היה בכוחה של האבולוציה לארגן שינויי צורה כה מדהימים?‏ הכיצד יכול היה הזחל פשוט להופיע בזירה כשהוא מתוכנת להפוך לפרפר?‏ ואם כבר מדברים על זה,‏ מי קדם למי — הזחל או הפרפר?‏ שהרי האחד לא יכול להתקיים ללא השני,‏ משום שרק הפרפר מתרבה ומטיל ביצים.‏

כמובן,‏ המטמורפוזה מספקת עדות משכנעת לקיום מעצב אומן,‏ שאותו מזהה המקרא כבורא הכל,‏ כאל שדי (‏תהלים ק״ד:‏24;‏ ההתגלות ד׳:‏11‏)‏.‏

‏[‏תמונות]‏

זה עתה הגיח זנב־הסנונית הנאה מקליפת הגולם,‏ והוא פורש כנפיים

‏[‏תמונות בעמוד 28]‏

למעלה:‏ זיבל־הפרחים

למעלה מימין:‏ חיפושית העלה מכוסה טל המנסה להתחמם

הקיצונית מימין:‏ רצענית

‏[‏תמונה בעמוד 28]‏

חגב אפריקני קצר־מחושים

‏[‏תמונה בעמוד 28]‏

זבוב הסוסים