אמונה חיה לנוכח טרגדיה
לפני כמעט 60 שנה קיבלה מינה אֶש גלויה מבעלה פיטר. ההודעה בכתב ידו היתה קצרה ומעורפלת. למרות זאת היא שמחה לקבל את הגלויה וחשה הקלה. בעלה של מינה היה אסיר במחנה הריכוז בוכנוולד, והממשלה הנאצית שלחה אותו לשם מפני שהוא עד־יהוה. על חלקה האחורי של הגלויה התנוססה הצהרה קצרה: ”האסיר נותר תלמיד מקרא [כפי שנקראו אז עדי־יהוה] עקשן... מסיבה זו בלבד נשללה ממנו הזכות להתכתב, זכות שאחרת היתה מגיעה לו”. מהודעה זו התברר למינה שפיטר לא התפשר על אמונתו.
הגלויה, שהתבלתה והצהיבה מרוב שנים, מושאלת למוזיאון למורשת היהודית — מצבת זיכרון חיה לשואה הנמצאת בבטרי פארק שבעיר ניו־יורק. הגלויה, המצורפת לתצלום של פיטר אֶש, מהווה נדבק נוסף בסיפורה של טרגדיה אנושית נוראה — השואה — שבה נספו שישה מיליון יהודים. התערוכה המרכזית של המוזיאון כוללת יותר מ־000,2 תמונות ו־800 מוצגים היסטוריים ותרבותיים המביאים את תולדותיה של הקהילייה היהודית מ־1880 ועד היום, כולל השואה. מדוע המוזיאון למורשת היהודית הוא מקום מתאים להצגת מכתבו של פיטר אֶש?
”מטרת המוזיאון היא לספר את ההיסטוריה היהודית”, מסביר היסטוריון המוזיאון ד״ר גַ’ד ניובּורן. ”עדי־יהוה נרדפו בגלל מי שהיו. העדים נרדפו רק בגלל אמונתם ומשום שלא צידדו בגזענות ולא נשבעו אמונים לדיקטטור עולמי מרושע. והם לא הסכימו להילחם את המלחמה שלו... היהודים נאבקו לשמור על הערכים והאמונה שלהם לנוכח התנגדות אדירה. המוזיאון משבח התנגדות זו מטעמי דת. לכן המוסד מכיר גם באמונתם של עדי־יהוה בתקופת הנאצים ומוקיר אותה”.
במשכנו הזמני במוזיאון למורשת היהודית, מכתב פשוט זה מבטא את מאבקו של אדם אחד, שנאמנותו ליהוה עמדה במבחן. פיטר אֶש החזיק מעמד במבחן הקשה במחנה הנאצי ואמונתו היתה ללא רבב.
[תמונה בעמוד 31]
מוזיאון למורשת היהודית בעיר ניו־יורק
[תמונות בעמוד 31]
אֶש שהוא עד־יהוה היה כלוא מ־1938 עד 1945 בשל סירובו להתכחש לאמונתו