צעירים שואלים...
מה אעשה אם הוריי חושבים שאני בגיל צעיר מדי לחיזורים?
”אמא, את יותר מדי מיושנת. זה לא שנות ה־50. כולם יוצאים! אני כבר לא הילדה הקטנה שלך” (ג׳יני בת ה־16).a
זה עלול להיות מתסכל כשאומרים לך שאינך מוכן עדיין לצאת עם בני המין השני. ”אני רוצה לנהוג כפי שאומר המקרא ולכבד את אבי ואת אמי”, אומר נער אחד, ”אבל אני חושב שהם טועים. אני אפילו לא יודע איך לדבר איתם על הנושא הזה”. אפשר שגם אתה חושב, כמו הצעיר הזה, שהוריך נוהגים בחוסר היגיון ואינם מגלים הבנה. אולי פגשת מישהי שאתה ממש מחבב ואתה רוצה להכיר אותה מקרוב. או אולי אתה חושב שהצטרפות לחוג הזוגות תעזור לך להשתלב בחברת בני גילך. ”מופעל עלייך לחץ”, מספרת מישל, ”אם את לא יוצאת עם מישהו, חושבים בבית הספר שאת מוזרה”.
יועצת אחת לענייני משפחה ציינה לגבי יציאות: ”אין אף שטח אחר שבו ההורים נראים [לילדיהם] כל כך חסרי היגיון”. אך האם העובדה שהוריך נראים לך לא הגיוניים משמעה שהם באמת כאלה? אחרי הכל, אלוהים מטיל על הוריך את האחריות ללמד, לחנך, להדריך אותך וגם להגן עליך (דברים ו׳:6, 7). האם חשבת על כך שלהוריך יש סיבות לגיטימיות לדאוג לטובתך? ”אני רואה את הכתובת על הקיר”, אומרת אם אחת, ”וזה מפחיד מאוד”. מדוע חיזורים בגיל צעיר מדי מדאיגים הורים כה רבים?
רגשות מסוכנים
”ההורים שלי מציגים את העניין כאילו שזה לא בסדר לחבב מישהו”, מתלוננת בת’, נערה בת 14. ואולם אם הוריך משיחיים הם יודעים היטב שאלוהים ברא את שני המינים כך שיימשכו זה לזה (בראשית ב׳:18–23). הם יודעים שזו משיכה טבעית, העולה בקנה אחד עם מטרתו של הבורא עבור האנושות, ’למלא את הארץ’ (בראשית א׳:28).
זאת ועוד, הוריך מבינים עד כמה עז היצר המיני ב’ימי הנעורים’ (קורינתים א׳. ז׳:36). הם גם יודעים שאתה חסר ניסיון בכל הקשור לשליטה על היצר. אם תבלה זמן רב בחברתו של בן המין השני — פנים מול פנים, בטלפון או אפילו בכתיבת מכתבים או דרך דואר אלקטרוני — מתקבל על הדעת שהמשיכה ביניכם תגדל. ’מה כל כך רע בזה?’ אפשר שתשאל. ובכן, היש דרך לגיטימית לתת פורקן לתשוקות הללו? האם אתה באמת מוכן להתקדם עם התחושות האלה לתוצאה הנובעת מאליה — נישואין? סביר להניח שלא.
בחיזורים בגיל צעיר מדי כרוכות סכנות רציניות. המקרא מזהיר: ”היַחְתֶה איש אֵש בחיקו ובגדיו לא תישרפנה?” (משלי ו׳:27) לעתים קרובות מדי, זוגות שיוצאים בגיל צעיר מדי מקיימים יחסים לפני הנישואין, ובני נוער אלה נחשפים לסכנות כמו הריונות מחוץ לנישואין ומחלות מין (תסלוניקים א׳. ד׳:4–6). לדוגמה, תמי הצעירה חשבה שהוריה אינם הוגנים כלפיה כשלא הרשו לה לצאת עם בחורים. היא התחילה לצאת בחשאי עם מישהו מבית הספר. לא חלף זמן רב ותמי הרתה — מה ששינה את חייה. כיום היא מודה: ”לצאת זה לא כל כך נפלא כמו שחושבים”.
ומה אם צעירים נזהרים מאוד ממגע לא הולם? גם כך, שרירה וקיימת הסכנה להעיר או לעורר רגשות של אהבת בוסר (שיר השירים ב׳:7). ליבוי התשוקות שיוכלו לבוא על סיפוקן במסגרת חוקית רק בעוד שנים עלול לגרום לתסכול ולאומללות.
נקודות נוספות שכדאי לתת עליהן את הדעת: האם רכשת מספיק ניסיון חיים כדי לדעת אילו תכונות צריך לחפש בבת או בן זוג? (משלי א׳:4) מצד שני, האם כבר רכשת את התכונות והמיומנויות הדרושות להיות בעל או אשה שניתן יהיה לאהוב ולכבד? האם פיתחת את הסבלנות והנחישות הדרושות כדי לשמור על מערכת יחסים ממושכת? אין זה מפתיע שרוב הקשרים הרומנטיים בגיל העשרה קצרי ימים עד להכאיב. רק מעטים מהם מסתיימים בנישואין שמחזיקים מעמד זמן רב.
מוניקה בת ה־18 מסכמת זאת היטב במילים: ”כל החברות שלי בבית הספר נהגו לספר לי על החברים שלהן. אבל מה שקרה זה שהן התחתנו צעירות או שנפרדו מהחבר שלהן באקורדים צורמים משום שלא היו מוכנות להתקדם לשלב הבא”. ואילו צעיר ושמו ברנדון אומר: ”כשאתה קולט שאינך מוכן להתחייב כלפי מישהי אבל אתה מרגיש שכבר התחייבת בגלל שאתה יוצא איתה, זה מאוד מתסכל. איך תוכל לסגת מבלי לפגוע בצד השני?”
אין ספק שהוריך מנסים לחשוך ממך את כאב הלב והתסכול ולכן הם עומדים על כך שלא תתחיל לצאת עד שתהיה מספיק מבוגר למחויבות הכרוכה בנישואין. יש לציין שהם פועלים לפי העצה שנכתבה בהשראה בקהלת י״א:10: ”הסר כעס מלבך, והעבר רעה מבשרך”.
’הרחב את לבבך’
אך אין להסיק מכך שאסור לך ליהנות מחברת בני או בנות המין השני. אבל מדוע שתגביל את ההתרועעות שלך לאדם אחד בלבד? המקרא ממליץ לנו, בהקשר אחר, ’להתנהג ברוחב לב’ כשאנו מרחיבים את חוג ידידינו (קורינתים ב׳. ו׳:12, 13). זוהי עצה מצוינת לצעירים. אחת הדרכים לעשות כן היא להיות בחברת אנשים בני שני המינים. ”אני חושבת שזה יותר כיף ככה”, אומרת תמי. ”זה יותר טוב כשיש הרבה חברים”. ומוניקה אומרת: ”הרעיון של קבוצה הוא באמת רעיון טוב משום שמזדמן לך להכיר אנשים בעלי אופי שונה, וזה גורם לך להבין שיש עוד הרבה אנשים שעוד לא פגשת”.
ייתכן שהוריך יהיו מוכנים לעזור לך לארגן מפגשים מהנים עם צעירים אחרים. אן, אם לשניים, מסבירה: ”אנחנו תמיד דואגים שהבית שלנו יהיה מקום שבו מבלים, שבו הילדים ירצו להיות. אנחנו מזמינים אלינו את החברים שלהם, מכבדים אותם בחטיפים, והם משחקים במשחקים שונים. בדרך זו הם לא חושבים שהם צריכים לצאת מן הבית כדי ליהנות”.
כמובן, גם בקבוצה אתה עדיין חייב להיזהר שלא להרעיף תשומת־לב רבה מדי על מישהי. יש בני נוער שסבורים שכל עוד הם נמצאים בחברת אחרים, זה לא נקרא לצאת. אל תשלה את עצמך (תהלים ל״ו:3). אם אתה מתרועע רק עם אותה בחורה בכל פעם שאתה נפגש עם חבריך, זה כאילו שאתם יוצאים.b השתדל להפעיל שיקול־דעת כשאתה מתיידד עם בני המין השני (טימותיאוס א׳. ה׳:2).
ערכה של ההמתנה
זה לא קל לשמוע שאתה צעיר מדי לחיזורים. הבן שהוריך אינם מעוניינים לפגוע בך. להיפך, הם עושים כל שביכולתם כדי לעזור לך ולהגן עליך. לכן במקום לבטוח ברחשי לבך ולדחות את עצתם, מדוע שלא תפיק תועלת מניסיונם? למשל, מדוע שלא תבקש את עצתם בפעם הבאה שאתה נתקל בבעיה הקשורה לבן המין השני? משלי כ״ח:26 מזכיר לנו: ”בוטח בלבו הוא כסיל”. קוני הצעירה אומרת: ”כשבחור מחבב אותי, מה שעוזר לי לעמוד בלחץ לצאת איתו הוא לדבר על זה עם אמא. היא מספרת לי על מה שקרה בעבר לידידיה ולבני המשפחה. זה באמת עוזר לי”.
אם תחכה קצת לפני שתתחיל בחיזורים, הדבר לא יעכב את התפתחותך הרגשית ולא יגביל את החופש שלך. מאחר שעדיין לא לקחת על עצמך כמו המבוגרים את האחריות כמבוגר הכרוכה בחיזורים ובנישואין, אתה חופשי ’לשמוח בילדותיך’ (קהלת י״א:9). ההמתנה גם תיתן לך זמן לפתח את האישיות, הבגרות הנפשית, וחשוב מכל — את הרוחניות שלך (איכה ג׳:26, 27). וכפי שהגדירה זאת צעירה משיחית אחת, ”צריכה להיות לך קודם מחויבות כלפי יהוה, לפני שתתחייב כלפי מישהו אחר”.
כאשר תתתבגר וכשהתקדמותך תיראה לכל, יתחילו הוריך להתייחס אליך אחרת (טימותיאוס א׳. ד׳:15). וכאשר תהיה באמת מוכן לצאת עם מישהי, אין ספק שתקבל את ברכתם לכך.
[הערות שוליים]
a השמות בדויים.
b למידע נוסף, ראה הספר צעירים שואלים... תשובות מעשיות, עמודים 232, 233, שיצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.
[תמונות בעמוד 20]
הרעפת תשומת־לב מיוחדת על מישהו מבני המין השני...
... תעורר על פי רוב רגשות רומנטיים
[תמונה בעמוד 21]
במקום לגלות עניין באדם אחד בלבד, הרחב את חוג ידידיך