קשישים, מיתוסים ועובדות
מיתוסים על הזִקנה מצויים בשפע. ”הזדקנות — שבירת המיתוסים” (Ageing — Exploding the Myths), פרסום שיצא מטעם התוכנית לחקר ההזדקנות והבריאות של ארגון הבריאות העולמי, מנפץ כמה מיתוסים. תן דעתך למספר דוגמאות.
מיתוס: רוב הקשישים חיים במדינות מתועשות.
עובדה: לאמיתו של דבר, יותר מ־60 אחוז מקרב 580 מיליון הקשישים בעולם חיים במדינות מתפתחות. מספר הולך וגדל של אנשים במדינות אלו מגיעים לשיבה טובה כתוצאה מטיפול רפואי טוב יותר ומשיפור מערכות הביוב, הדיור והתזונה.
מיתוס: הקשישים אינם תורמים לחברה.
עובדה: הקשישים תורמים תרומה מהותית ומבצעים עבודות שאינם מקבלים תשלום בעבורן. למשל, מעריכים כי 2 מיליון ילדים בארצות־הברית מטופלים על־ידי סביהם, כש־2.1 מיליון מהם מתגוררים בבית הסבים. לפיכך, אוכלוסיית הקשישים מספקת דיור, מזון וחינוך לנכדים ומלמדת אותם ערכים ותרבות, בשעה שהאמהות והאבות נשארים במעגל העבודה. בדומה לכך, ארגוני מתנדבים רבים בעולם המתועש לא יוכלו לתפקד ללא תרומתם של הקשישים. הם גם מטפלים חיוניים ביותר. בכמה מן המדינות המתפתחות, היכן שעד 30 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת נדבקו באיידס, הקשישים מטפלים בילדיהם חולי האיידס, ולאחר שהללו נפטרים הם מגדלים את נכדיהם היתומים.
מיתוס: קשישים יוצאים ממעגל העבודה משום שאינם יכולים לבצע את עבודתם.
עובדה: הם בדרך כלל יוצאים ממעגל העבודה בשל השכלה או הכשרה בלתי מספיקות או אפליה בשל גיל (דעות קדומות נגד זקנים) ולא בגלל הזִקנה כשלעצמה.
מיתוס: קשישים אינם רוצים לעבוד.
עובדה: פעמים רבות מפטרים אנשים מבוגרים ממשרות מכניסות למרות נכונותם ויכולתם להמשיך לעבוד. במיוחד בתקופות של אבטלה מרובה, נשמעת פעמים רבות הטענה שמבוגרים צריכים לפרוש ממשרות כדי לפנותן לצעירים יותר המחפשים עבודה. אולם פרישה מוקדמת של העובדים המבוגרים מכוח העבודה אינה יוצרת בהכרח יותר מקומות עבודה לצעירים. ייתכן שלמובטל הצעיר שמחפש עבודה אין המיומנות הדרושה כדי לאייש את משרתו של העובד המבוגר. עובדים מבוגרים ומנוסים מבטיחים פריון העבודה ומקנים יציבות לכוח העבודה.
לאור העובדות הללו, מציין ארגון הבריאות העולמי (WHO), צריכה הקהילה העולמית לראות באוכלוסייה המזדקנת שבקרבה מקור למומחיות מקצועית שניתן להפיק ממנה תועלת רבה. לכן אומר אלכסנדר קאלַש, ראש צוות בתוכנית לחקר ההזדקנות והבריאות של ארגון הבריאות העולמי, ש”מדינות... חייבות להתייחס אל אוכלוסיית הקשישים שבקרבן לא כאל בעיה אלא כפתרון פוטנציאלי לבעיות”. עובדה.