תיירות — ענף עסקי כלל עולמי
מאת כתב עורו! באיי בהאמה
מתי לאחרונה חשבת לעצמך, ’אני זקוק לחופשה’? אולי הרגשת שאתה חייב לעשות אתנחתא מהמתחים היומיומיים. האם יצאת פעם לחופשה ביעד רחוק? שווה בנפשך: עד לפני קצת יותר ממאה שנה, רוב האנשים בעולם לא יצאו לחופשות דרך קבע. זאת ועוד, רוב האנשים בילו את כל ימי חייהם בטווח של כמה מאות קילומטרים ממקום הולדתם. טיולים ליעדים רחוקים לשם ההנאה שבדבר או לרכישת השכלה היו נחלתם הבלעדית של קבוצה קטנה מאוד של הרפתקנים או של מי שהפרוטה היתה מצויה בכיסם. אך בימינו יש באפשרותם של מאות אלפים לתור את המדינה שבה הם חיים, ואפילו את כדור הארץ כולו, לאורכם ולרוחבם. מה גרם לשינוי?
עם פרוץ המהפכה התעשייתית, החלו מיליונים לעסוק בייצור סחורות ובמתן שירותים. התוצאה היתה עלייה בשכר ואפשרויות הכנסה רבות יותר. אחת המשמעויות של הקִדמה הטכנולוגית היתה המצאת מכונות, שביצעו חלק ניכר מהעבודה המאומצת שנדרשה קודם לכן מפועלים. נוצר מצב שבו לאנשים היה יותר פנאי. בנסיבות אלו, באמצע המאה ה־20 פרצה התחבורה הציבורית העממית את ה’סכרים’ לזרם התיירות. אזי, תקשורת ההמונים שהומצאה זה לא כבר עוררה בציבור את הרצון לטייל כאשר שידרה תמונות של מקומות רחוקים אל הבתים ברחבי העולם.
התוצאה היתה תיירות עולמית שהלכה וצמחה בקצב מהיר. לפי צפי של ארגון התיירות העולמי (WTO), מספר התיירים בעולם יעלה מ־613 מיליון ב־1997 ל־6.1 מיליארד עד שנת 2020, כשלא נראית באופק האטה בתהליך. העלייה בביקוש הביאה לצמיחת בתי עסק, אתרי קיט ושירותים ממשלתיים לתיירים במדינות שונות.
מדינות רבות מצטרפות לשוק התיירותי
במצב אידיאלי, התיירות היא עסק מכניס לכל הצדדים. התייר משנה לזמן מה את שגרת חיי היומיום וזוכה לפינוק ולבידור ולהרחבת אופקיו. אך מה יוצא מזה לספקי השירותים? תיירות בינלאומית היא מקור לא אכזב למטבע זר. רוב המדינות זקוקות למטבע זר כדי לשלם על סחורה ועל שירותים מיובאים.
למעשה, דו״ח מטעם ארגון התיירות העולמי מוסר כי ”תיירות בינלאומית היא הענף הגדול בעולם להשגת מטבע זר, ומהווה גורם חשוב במאזן התשלומים של מדינות רבות. הכנסות במטבע זר מהתיירות הבינלאומית הגיעו לסך של 423 מיליארד דולר ב־1996, יותר מההכנסות של יצוא מוצרי נפט, רכבים ממונעים, ציוד טלקומוניקציה, טקסטיל או כל מוצר או שירות אחר”. ועוד נאמר בדו״ח: ”תיירות היא ענף עסקי הפורח בקצב המהיר בעולם”, והוא מייצג ”עד 10 אחוזים מן התוצר המקומי הגולמי בעולם כולו”. אין פלא אפוא שרוב המדינות, ובכללן גם כמה ממדינות ברית־המועצות לשעבר, הצטרפו או ממהרות להצטרף לענף התיירות הבינלאומית.
הכנסות ממשלתיות שהצטברו מרווחי התיירות מושקעות בשיפור התשתיות, בהעלאת רמת החינוך ובמענה על צורכי השעה הלאומיים. לכל המדינות חשוב לספק תעסוקה לתושביהן. מקומות העבודה שיוצרת התיירות מסייעים לענות על צורך זה.
כדי להדגים את השפעת התיירות על כלכלת מדינה, תן דעתך למה שקורה באיי בהאמה, קבוצת איים קטנה הפרושה לאורך פתחו של מפרץ מכסיקו, בין פלורידה שבארה״ב לבין האי קובה. באיי בהאמה לא קיימת חקלאות מסחרית רחבת היקף, וכמעט שאין תעשיית חומרי גלם. אבל האיים התברכו באקלים חם, חופים טרופיים בראשיתיים, אוכלוסייה קטנה של כרבע מיליון תושבים ידידותיים, והם גם קרובים לארצות־הברית. כל היתרונות הללו חברו יחדיו ויצרו ענף תיירות משגשג. אך מה עוד נחוץ על מנת לספק לתיירים חופשה מהנה ובטוחה?
השבעת רצונם של הנופשים
כשהתיירות הבינלאומית היתה בחיתוליה, חוויית הנסיעה לחו”ל היתה דבר די נדיר ולכן ענתה על ציפיותיהם של מטיילים רבים, חרף קשיי התעבורה של אותם הימים. אולם כיום, המדיה מאפשרת לרבים לחוות טיולים ליעדים רחוקים מעל מרקע הטלוויזיה, וזאת מבלי לעזוב את הנוחות של ביתם. אי לכך, אתרי הנופש ניצבים בפני האתגר להפוך ביקור ממשי במָקום לחוויה בלתי נשכחת, ולספק לנופשים את הנוחות הביתית ואף יותר מכך. זאת ועוד, מאחר שתיירים רבים מטיילים לעתים תכופות, קיימת תחרות בינלאומית בין אתרי הנופש.
בעקבות זאת צמחו ועלו אטרקציות ואתרי קיט מדהימים. אחת האטרקציות היא מלון פאר ענקי באיי הבהאמה. ”המתקן עוצב כך שהשהייה שלך בו תהא בלתי נשכחת”, אומרת בוורלי סונדרז, האחראית על פיתוח ארגוני במלון. ”אבל אנו שואפים ליותר. אנחנו רוצים שמגעיך עם המארחים יהיו גם הם בלתי נשכחים”. כיצד אתרי הנופש הללו עונים על דרישות האורחים?
מאחורי הקלעים באתר נופש
”כאשר 300,2 החדרים שבאתר שלנו בתפוסה מלאה, עלינו להשביע את רצונם של בין 500,7 ל־000,8 אורחים בעת ובעונה אחת”, מספרת בוורלי. ”האתגר עצום. הארגון הדרוש כדי לספק את צורכיהם של כל האורחים הללו דומה לניהול עיר קטנה, אך עם יותר אתגרים. התפריט שלנו חייב לכלול מאכלים שאורחינו רגילים לאכול בבית. אך אם ברצוננו להפוך זאת לחוויה מיוחדת עבורם, אנחנו חייבים להציע גם מאכלים אקזוטיים ואפשרויות בילוי. באתרי נופש רבים, 50 אחוז ויותר מסגל העובדים עסוקים בשירותי מזון ומשקאות”.
עם זאת, בחיבורו ”ההשפעה החברתית־תרבותית של התיירות בנפאל”, מציין א. ק. פראדהן: ”מבין כל הגורמים הקובעים את ההנאה והחוויה האמיתיות מהטיול, אין גורם חשוב יותר מהדרך שבה מתייחסים המקומיים אל האורחים ומתחושת הביטחון שהם חשים”.
כיצד אתרי הנופש המצליחים ברחבי העולם יוצאים מגדרם כדי לרצות את לקוחותיהם בתחומים הללו? ”הכשרה, הקפדה על התנהגות נאותה, אימון ותיקון — שאיפה בלתי פוסקת לספק בעקביות שירות ברמה גבוהה”, משיבה על שאלה זו מנהלת האחראית על תחום הכשרת העובדים באתר הנופש המפורסם ביותר באיי הבהאמה. ”רוב תושבי בהאמה בעלי מזג נוח מטבעם. אבל קשה מאוד להיות כל הזמן חברותי, אדיב וחייכן בעבודה. לכן אנו מדגישים את הצורך להתייחס לכל תפקיד שהם ממלאים באותה המקצועיות שמאפיינת רופא, עורך דין או סוכן ביטוח. אנו מקפידים על סטנדרטים בינלאומיים בנוגע לכל פונקציה התורמת להתנסות הכוללת של התייר. ככל שנעמול יותר כצוות לעמוד בסטנדרטים האלו, תהא רמת השירות גבוהה ועקבית יותר במינימום תקלות”.
הצד השני של המטבע
אם יצא לך לטייל, האם קרה לך שלמרות כל התכנון היסודי תמיד מתווספות הוצאות שלא חזית מראש? נותני השירותים התיירותיים נתקלים באותה בעיה.
”ענף התיירות יכול להועיל רבות לחברה המתפתחת”, אומר פראדהן, שצוטט לעיל. עם זאת, הוא מזהיר שאם לא ננקטים הצעדים הדרושים, ”עלולות לצוץ בעיות חברתיות בלתי פתירות”. פראדהן מוסיף: ”[אנו] חייבים להיות מוכנים היטב ומודעים לחלוטין להשלכות השונות של התיירות המודרנית”. לאילו בעיות התכוון?
”מדינות המספקות שירותים למספר גדול של תיירים מתנסות כמעט תמיד בדחיקה לקרן זווית, שלא במתכוון, של אורח חייהם המסורתי. במספר מקומות ניטשטשה התרבות המקומית לחלוטין”. כך מתאר קורדֶל תומפסון, אישיות רמת דרג במשרד התיירות של איי בהאמה, את אחת מתופעות הלוואי השכיחות. תומפסון מונה בגאווה את ההשפעות המבורכות של התיירות על ארצו. ברם, הוא מודה שלחיות במדינה שבה לנופשים יש יתרון מספרי על האוכלוסייה כל הזמן או שהם מהווים חלק ניכר ממנה, יש השלכות רבות אחרות שלא נצפו מראש.
למשל, מי שעובדים עם תיירים מתחילים בשלב מסוים לחשוב בטעות שהתייר נמצא בחופשה כל הזמן. התושב המקומי עלול לנסות לחקות את אורח החיים הדמיוני שהוא רואה. לא כולם מושפעים באורח זה. אלא שבילוי חלק ניכר מזמנם הפנוי באתרי הנופש של התיירים גורם להם לאבד, בסופו של דבר, את סגנון חייהם המסורתי. לפעמים המתקנים המיועדים לתיירים נהפכו למקובלים כל כך בקרב הציבור, עד כי המרכזים הקהילתיים שבהם נשמר הצביון התרבותי המקומי הולכים ומאבדים מקסמם, ובמקומות מסוימים אפילו נסגרים.
יעדים תיירותיים פופולריים רבים בעולם כולו ניצבים בפני דילמה קשה. מצד אחד, הם מקבלים בברכה את ההכנסות המועילות שמספקים המוני מבקרים. ומצד שני, הם כורעים תחת נטל הבעיות החברתיות הרבות שהן פועל יוצא של העיסוקים שנוצרים על מנת לספק את מאוויי התיירים, המעוניינים להתמסר להנאות בלתי חוקיות.
תיירות מבוקרת
מאחר שלכמה מן היתרונות הגדולים של התיירות המודרנית נודעות השלכות המאיימות על המשכיותה, ביטוי שנהפך להיות שגור לאחרונה הוא ”תיירות מבוקרת”. הביטוי ממחיש שיש מי שהגיעו לידי הבנה שהיתרונות קצרי הטווח של חלק מהיבטי התיירות הרווחית מאיימים ’להרוג את האווזה המטילה ביצי זהב’. כדי שהענף ימשיך להתקיים, יש צורך לטפל במספר נושאים בוערים.
השפעת התיירות על הסביבה, השפעתה על תרבויות מקומיות, תאימוּת האינטרסים של אתרי נופש נושאי רווחים ושל אתרי הנופש הגדולים עם אלו של המדינות המארחות — אלה הם רק מקצת העניינים השנויים במחלוקת, אשר יהא צורך ליישבם בעתיד. בחודשים האחרונים, הדאגה בנוגע לבטיחות ולביטחון נגסה נתח לא מבוטל מענף התיירות, וכמובן התעורר הצורך לטפל בבעיות הללו. ימים יגידו כיצד הן ישפיעו על התפתחות התיירות המודרנית בטווח הרחוק.
בפעם הבאה שתחליט ’לתפוס שלווה’ ולנוח באתר נופש הרחוק ממקום מגוריך, אולי לא תראה את התיירות הלאומית והבינלאומית, הענף העסקי העולמי, כדבר מובן מאליו.
[תמונה על כל העמוד בעמוד 15]