מבט על העולם

פולשים הרסניים

‏”‏על פי אומדנים,‏ פולשים ’‏זרים’‏ עולים לכלכלה העולמית מאות מיליארדי דולרים מדי שנה,‏ והם גם מפיצים מחלות וגורמים להרס אקולוגי מאסיבי”‏,‏ מציין אינטרנשיונל הרלד טריביון.‏ מספר לא מבוטל של צמחים ובעלי חיים שאינם מזיקים לסביבתם הטבעית מועברים ביודעין או שלא ביודעין למקומות חדשים.‏ למשל,‏ Boiga irregularis,‏ נחש ממשפחת הזעמניים שמקורו באוסטרליה ובאינדונסיה,‏ הכחיד ציפורים מקומיות בגוּאם והוא עושה דרכו אל מעבר לאוקיינוס השקט — לפעמים כשהוא מסתתר בתושבת הגלגלים במטוסים.‏ הופעת האצה שלוּחית ויקינתון המים הדרום אמריקני אַיכְהוֹרְנְיָה עבת־רגל במערכות אקולוגיות אחרות פוגעת קשות ביצורים הימיים המקומיים באזורים נרחבים.‏ דשא מיובא מארצות־הברית לסין המשמש לריפוד מגרשי גולף צומח כעת פרא.‏ במקביל לכך,‏ חיפושיות סיניות ממין Anoplophora glabripenis המועברות בדרגשי עץ גורמות נזקים ליערות באמריקה הצפונית.‏ מינים אחרים הידועים בהרס שהם זורעים הם נמִיָה הודית,‏ בוצית ממין Dreissena polymorpha,‏ עץ המיקוניה (‏Miconia calvescens)‏,‏ דג פֶּרקת היאור,‏ סנאי אמריקני יליד אמריקה הצפונית,‏ שפמנון קרפדי,‏ חילזון ממין Euglandina rosea והנמלה אצנית ארוכת מחוש.‏

קוסמטיקה לילדות

יצרני הקוסמטיקה ביפן מציעים קו תמרוקים חדש המיועד במיוחד לילדות,‏ מוסר הטיימס של יפן.‏ בעקבות השיגעון לקוסמטיקה השוטף את המדינה,‏ צובאות נערות וילדות על חנויות כולבו וקונות מוצרים כגון שפתון עם ברק או מסקרה שקופה,‏ בניסיון לחקות את הזמרות הנערצות עליהן.‏ בעבר,‏ נהגו ילדות למרוח שפתון רק לשם שעשוע.‏ כעת,‏ מספר הולך וגדל של ילדות מתכוונות ברצינות להתאפר,‏ ורוצות ללמוד לשפר או לטשטש תווי פנים מסוימים בעזרת איפור.‏ עורך מגזין לילדים ציין:‏ ”‏כיום מתחילים לסבול מתסביך נחיתות בגיל צעיר יותר.‏ הילדים של היום מודעים לפגמים שלהם בגיל צעיר מזה של קודמיהם”‏.‏ אך מסתבר שאחת החברות לא נכנעה למגמה חדשה זו והצהירה:‏ ”‏אין זה מקובל בתרבות היפנית שילדות בגיל בית ספר יסודי ותלמידות חטיבת ביניים יצרכו מוצרי קוסמטיקה.‏ לא נייצר (‏עבורן)‏ תמרוקים משיקולי המוסר החברתי”‏.‏

‏”‏תסמונת התינוק המנוער”‏

ניעוּר תינוק כשאוחזים בזרועותיו,‏ ברגליו או בכתפיו עלול לגרום לבעיות בריאות חמורות,‏ מדווח אֶל אוניברסל,‏ עיתון שיוצא לאור במכסיקו סיטי.‏ ”‏יש רופאים הסבורים שרבים מן המטופלים שסובלים מהפרעות למידה הם קורבנות של תסמונת התינוק המנוער”‏.‏ לדברי חואן חוזה רמוס סוארז,‏ מומחה למחלות ילדים,‏ ”‏טראומה זו עלולה לגרום לשטף דם במוח ולנזק מוחי,‏ אף שאין סימני התעללות גלויים לעין”‏.‏ הוא מוסיף ואומר שניעור עלול לגרום לאובדן השמיעה,‏ עיוורון,‏ נזק לעמוד השידרה,‏ שיתוק,‏ פירכוסים ואפילו למוות.‏ זאת מפני שראשו של התינוק כבד יחסית,‏ ושרירי הצוואר אינם חזקים מספיק לעמוד בלחץ שנוצר בניעור.‏ אין ספק,‏ שבכי של תינוק די מרגיז.‏ העיתון שלעיל נחלץ לעזרת המטפלים בתינוקות ומציע לנקוט ”‏שלושה צעדים פשוטים שלוקחים פחות מדקה:‏ (‏1)‏ עצור,‏ (‏2)‏ שב ו־(‏3)‏ הירגע.‏ שלוט ברגשותיך במקום להוציא את העצבים על התינוק”‏.‏ ואז טפל בבעיה שגורמת לתינוק לבכות — אולי הוא רעב או זקוק להחלפת חיתול — או עשה דברים שמרגיעים או משעשעים אותו.‏

צ׳או לגונדולה?‏

‏”‏האומנות העתיקה של בוני הגונדולה בוונציה גוססת לאיטה”‏,‏ מציין העיתון הלונדוני אינדיפנדנט.‏ ”‏בעתיד ייבנו הגונדולות על־ידי חובבנים תוך התעלמות מן המסורת,‏ החומרים והאומנות המשקפים את ההיסטוריה של אחת הערים המרתקות ביותר בעולם”‏.‏ אומנות הבנייה של אותן סירות מפורסמות,‏ שהיתה ידועה מהמאה ה־11,‏ נמצאת בסכנת הכחדה ”‏משום שהשיטה הישנה של העברתה מאב לבן או מאומן לשוליה אינה נהוגה עוד”‏.‏ העלות הגבוהה של העבודה והעובדה שצעירי ונציה אינם מוכנים להקדיש 20 שנה ללימוד אומנות זו עשויות להיות הסיבות לכך.‏ לכן נראה שכאשר יגיעו רבי האומן הנוכחיים לגיל הפרישה,‏ לא יימצאו להם מחליפים.‏ בניית גונדולה מצריכה 500 שעות עבודה.‏ הגונדולה שונה מסירות אחרות בכך שצִדה השמאלי רחב יותר מהימני,‏ ומאזן אותה משקלו של הגונדולייר האוחז במשוט.‏ עיצוב אָ־סימטרי זה מאפשר לו לנווט בהצלחה בתעלות הצרות ביותר של ונציה.‏

הפיראטיות בעלייה

‏”‏הפיראטיוּת לא ידעה ימים טובים יותר”‏,‏ מוסר המגזין הצרפתי ולֶר אקטוּאֶל‏.‏ בשנתיים האחרונות חלה עלייה של יותר מכפליים במספר התקפות שודדי הים.‏ המצב גרוע במיוחד בדרום־מזרח אסיה,‏ היכן שהמשבר הכלכלי גרם לפשיעה בקרב העניים.‏ מסתבר שהפיראטיות גוברת גם בסמוך לחופי אפריקה ודרום אמריקה.‏ לדברי אדוארד ברלי,‏ נציג הוועד המרכזי של בעלי הספינות בצרפת,‏ ”‏ב־1998 נאמדו ההפסדים ב־16 מיליארד דולר.‏ חלק מהספינות נעלמו על מטענן מבלי להותיר עקבות.‏ לאחר שהספינות נחטפות וזהותן מוסווית,‏ הן מופיעות שוב בנמלים חשודים תחת דגלים שונים,‏ לפי הצורך”‏.‏ הפיראטים מצוידים בסירות מהירות מאוד,‏ בציוד תקשורת מתוחכם ובנשק כבד,‏ והם נעשים יותר ויותר אלימים.‏

שתיינים צעירים

‏”‏בני נוער באירופה משתכרים בגיל חסר תקדים ובתדירות גבוהה יותר”‏,‏ מוסר העיתון הגרמני זוּטדויצֶ’‏ה צַייטוּנג.‏ מגמה מדאיגה זו הובאה לאחרונה לידיעתם של שרי הבריאות במדינות האיחוד האירופי.‏ עד כמה חמורה הבעיה?‏ מחקר שנערך ב־1998 העלה כי במספר מדינות,‏ בין 40 ל־50 אחוז מהנערים בני ה־15 שותים בירה דרך קבע,‏ בעוד שהנערות באותו גיל באנגליה,‏ בסקוטלנד ובווילס שותות יותר יין ומשקאות חריפים מהנערים.‏ בדנמרק,‏ פינלנד ובריטניה,‏ יותר ממחצית בני ה־15 היו שיכורים לגמרי יותר מפעם אחת בחייהם.‏ האלכוהול גם אחראי למותם של כמה אלפי צעירים בגילאים 15 עד 29 מדי שנה במדינות האיחוד.‏ מועצת השרים המליצה להוסיף לתוכנית הלימודים חינוך בנושא אלכוהול,‏ כדי ליידע את הנוער בהשפעות השתייה המופרזת.‏

מוות מעישון — טוב לכלכלה?‏

‏”‏גורמים בכירים בחברת פיליפ מוריס ושות’‏ בצ׳כיה הפיצו דו״ח ניתוח כלכלי שמסקנתו היא.‏.‏.‏ שמוות מוקדם של מעשנים תורם לקיזוז ההוצאות הרפואיות”‏,‏ מציין וול סטריט ז׳ורנל.‏ ”‏הדו״ח,‏ שחובר בחסות יצרן הסיגריות.‏.‏.‏ מונה את ’‏ההשלכות החיוביות’‏ של העישון על הכלכלה הלאומית,‏ כמו למשל הכנסות מהמס העקיף בְּלוֹ וממיסים אחרים על סיגריות ו’‏צמצום בעלויות טיפול רפואי בשל תמותה מוקדמת’‏”‏.‏ עוד נאמר בכתבה:‏ ”‏לאחר שנשקלו העלויות והיתרונות,‏ הובאה בדו״ח המסקנה שב־1999 רשמה הממשלה רווח נקי של 82.‏5 מיליארד קרוֹנה (‏1.‏147 מיליון דולר)‏ מעישון”‏.‏ עד מהרה עורר הדו״ח סערה ציבורית.‏ ”‏חברות סיגריות נהגו להכחיש שהסיגריות גורמות למותם של אנשים.‏ כעת הן מתרברבות על כך”‏,‏ כתבה בעלת טור בעיתון.‏ הכלכלן קנת’‏ וורנר שאל:‏ ”‏היש חברה אחרת שמתגאה בכך שהיא מזרימה כספים לאוצר המדינה על־ידי הריגת לקוחותיה?‏ אני לא חושב”‏.‏ חברת פיליפ מוריס הגישה את התנצלותה בשבוע שלאחר פרסום הדו״ח.‏ ”‏אנו מבינים שלא זו בלבד שחלה כאן טעות איומה,‏ אלא שזה היה פסול מבחינה מוסרית”‏,‏ אמר סגן נשיא החברה סטיבן ס.‏ פריש.‏ ”‏ההצהרה היתה שלא במקומה,‏ וזאת בלשון המעטה”‏.‏

להפוך ילדים לפחות חומרניים

ילדים הם ”‏חלומו של כל משווק”‏,‏ ואפילו ילדים קטנים הופכים ל”‏צרכנים כפייתיים”‏,‏ מוסר העיתון הקנדי גלוב אנד מייל,‏ ”‏ושום שיטה לא הוכחה כיעילה בבלימת המגמה”‏.‏ עם זאת,‏ צוות פרופסורים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד סבורים שהם מצאו פתרון:‏ תוכנית לימודים בת שישה חודשים שמטרתה לעזור לילדים לצמצם את זמן צפייתם בטלוויזיה,‏ וכן לסייע להם להיות בררניים יותר בבחירת התוכניות שבהן הם צופים.‏ לקראת סוף שנת הלימודים,‏ ילדים שהשתתפו בתוכנית ביקשו פחות משחקים חדשים מהוריהם יחסית לאחרים.‏ לדברי גלוב,‏ ”‏ילד ממוצע צופה ב־000,‏40 פרסומות בשנה,‏ בהשוואה ל־000,‏20 בשנה בשנות השבעים”‏.‏