שלום עולמי אינו רק חלום!
אילו יכול היה אלפרד נובל להביט לאחור אל המאה שחלפה, האם היה הוא אופטימי לגבי הסיכוי שייכון שלום עולמי? אין ספק שהיה מרוצה מאותם המונים העושים מאמצים כנים לשים קץ למלחמות. בכל זאת, מציאות קשה היתה טופחת על פניו. פרופסור יוּ תומס סיכם אותה היטב: ”הגורמים הדומיננטיים במאה העשרים — שהצטיינה בהתקדמות חברתית ובדאגה ממשלתית מוגברת כלפי העניים — היו מכונות ירייה, טנקים, מפציצי בי־52, פצצות אטום וטילים. היא התאפיינה במלחמות עקובות מדם והרסניות בממדים חסרי תקדים”. תומס הוסיף: ”זוהי אפוא שאלה של השקפה אם העידן הנוכחי ראוי להיחשב לעידן מתקדם או לא”.
האם הסיכויים לשלום עולמי נראים גדולים כיום עם תחילתה של המאה ה־21? כלל וכלל לא! בהקשר להתקפות הטרור ב־11 בספטמבר 2001 בניו־יורק סיטי ובוושינגטון די. סי. נאמר בכתב העת ניוזוויק: ”בעולם שבו מטוסי בואינג 767 יכולים להפוך לטילים מונחים, שום דבר אינו בלתי אפשרי ומגוחך — או גרוע מכך, שום דבר אינו בר מניעה”.
יש אומרים שכדי שיהיה שלום עולמי חייבים לקרות שני דברים: ראשית, שינויים מהפכניים בהשקפת החיים ובדפוסי ההתנהגות של בני האדם; ושנית, כל העמים יצטרכו להתאחד תחת ממשלה אחת. המקרא חוזה שיבוא יום והשלום יושג — אך לא במאמצי אנוש. בתהלים מ״ו:10 נאמר אודות הבורא, יהוה אלוהים: ”משבית מלחמות עד קצה הארץ”. כיצד יעשה זאת אלוהים? באמצעות מלכותו, המלכות שלבואה ישרי לב רבים מתפללים שוב ושוב. המלכות אינה תחושה פנימית בלתי נתפסת, אלא ממשלה ממשית שדרכה יכונן אלוהים שלום חובק עולם. ישעיהו ניבא בהשראת אלוהים שנתיני המלכות ”לא ילמדו עוד מלחמה” (ישעיהו ב׳:4). באמצעות תוכנית חינוכית כלל עולמית ילמדו יושבי הארץ לחיות בשלום ו’יכתתו חרבותיהם לאתים וחניתותיהם למזמרות’.
עדי־יהוה נוהגים כך כבר עכשיו. אין הם מוכנים לשאת נשק כנגד בני אדם אחרים, וזאת למרות שהם שייכים לקבוצות אתניות רבות ופזורים ביותר מ־200 ארצות. עמדתם הניטראלית בעולם שסוע מלחמות מעידה כי השלום אינו חלום אוטופי אלא אפשרות מציאותית.
התרצה ללמוד עוד על התקווה המקראית לשלום בר קיימא? כתוב נא אל המוציאים לאור של כתב עת זה אל הכתובת המתאימה בעמוד 5 או צור קשר עם עדי־יהוה באיזור מגוריך.