מנקודת המבט המקראית
תפילות שאלוהים שומע
”המשיכו לבקש ויינתן לכם, המשיכו לחפש ותמצאו, המשיכו להתדפק וייפתח לכם. כי כל המבקש מקבל, והמחפש מוצא, והמתדפק ייפתח לו”. (לוקס י״א:9, 10, ע״ח).
משיחיים רבים מגלים ביטחון מלא במילותיו של ישוע המצוטטות לעיל, ושוטחים בתפילה בפני אלוהים את בעיותיהם וחששותיהם; הם בטוחים שהוא אוהב אותם ודואג להם. אולם, יש כאלו החווים מפח נפש בשעה שהם מחכים שתפילותיהם ייענו. האם אתה מרגיש שתפילותיך חסרות תכלית? האם אלוהים מקשיב לתפילותיך?
גם אם נראה שתפילותינו אינן נענות, אין להקיש מכך שאלוהים לא שמע אותן. המקרא מבטיחנו: ”עיני יהוה אל צדיקים, ואוזניו אל שַוְעָתָם” (פטרוס א׳. ג׳:12). יהוה אלוהים שומע את תפילותיהם של הצדיקים, בין אם הן נאמרות בקול ובין אם מבטאים אותן בלב (ירמיהו י״ז:10). יהוה אף בוחן את המחשבות ואת הרגשות העומדים מאחורי כל תפילה, שייתכן שהמתפלל עצמו אינו מבין אותם לאשורם או אינו מודע להם (רומים ח׳:26, 27).
אך יחד עם זאת, על מנת שהתפילות יהיו מקובלות על יהוה יש לעמוד במספר דרישות. ראשית, יש להפנות אותן לאלוהים באופן בלעדי — לא לישוע, לא ל”קדוש” ולא לפסל (שמות כ׳:4, 5). את התפילות חייבים להביע בשמו של בן אלוהים, ישוע המשיח (יוחנן י״ד:6). האם משמע הדבר שישוע הוא זה אשר שומע ראשית את תפילותינו ורק אחר כך מעביר את המסר לאלוהים? לא. לאמיתו של דבר, כשאנו מתפללים ליהוה בשמו של ישוע, אנו מזהים את עצמנו כתלמידי המשיח ומכירים בכך שרק בזכות קורבנו אנו ראויים לפנות לאלוהים (עברים ד׳:14–16).
את התפילות יש להביע מתוך אמונה. השליח פאולוס ציין: ”ובלי אמונה אי אפשר להיות רצוי לאלוהים, כי כל הקרב אל אלוהים צריך להאמין שהוא קיים והוא נותן גמול לדורשיו” (עברים י״א:6). כיצד יכול אדם לדעת אם קיימת בו האמונה הזאת? יעקב עונה: ”אראה לך את אמונתי מתוך מעשיי” (יעקב ב׳:18). כן, האמונה מניבה מעשים, והמעשים מראים כי אנו אוהבים את יהוה ומשתדלים לרצות אותו.
עובדי אלוהים חייבים גם להתמיד בתפילותיהם. ישוע הבהיר זאת היטב בלוקס י״א:9, 10 המצוטט בתחילת המאמר. אחרי ככלות הכול, אם אדם מתפלל רק פעם אחת בנוגע לאיזשהו עניין, האם אין זו אינדיקציה לכך שהוא אינו באמת רציני בבקשתו?
מה מבטיח אלוהים
ללא קשר עד כמה אנו רציניים ובאיזו תדירות אנו מתפללים, בכל זאת אנו חיים ב”זמנים קשים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1). נכון שישוע אמר שההולכים אחריו יהיו שמחים, אך הוא לא אמר שחייהם יהיו נטולי בעיות (מתי ה׳:3–11). עם זאת, הוא כן אמר שתלמידיו יכולים להיות מאושרים על אף האבל, הרעב, הצימאון או הרדיפות.
האושר שעליו דיבר ישוע אינו תלוי בנסיבות מושלמות. להיפך, זוהי תחושת שביעות רצון פנימית שיש לנו משום שאנו משרתים את אלוהים. אי לכך, יש ביכולתנו להשיג מידה מסוימת של אושר גם כשאנו סובלים (קורינתים ב׳. י״ב:7–10).
התמודדות עם בעיות אישיות
אם כן, האם יהיה זה בגדר זריעה אל הקוצים להתפלל לאלוהים על נושאים אישיים כגון מציאת בן/בת זוג מתאימים לנישואים, ענייני משפחה, בריאות או בעיות תעסוקה? לא. למרות שאלוהים אינו מבטיח לשנות את נסיבותינו באורח פלאי, הוא תמיד יעניק לנו חוכמה להתמודד עם הקשיים. בקשר למבחנים, כתב יעקב: ”איש מכם אם יחסר חוכמה, יבקש מאלוהים הנותן לכול בנדיבות ובלא גערה, ותינתן לו” (יעקב א׳:5). יהוה ידריך אותנו באמצעות רוח קודשו. הדבר יעזור לנו להבין וליישם את עקרונות המקרא בקבלת החלטות.
כמובן, רוח אלוהים אינה מחליטה עבורנו. נדרשים מאיתנו מאמצים אישיים. לדוגמה, אם יש לנו בעיה כלשהי, האם ערכנו מחקר בנושא וחקרנו את ההיבטים השונים הקשורים למצב? צעד כזה מוכיח לאלוהים שיש לנו אמונה (יעקב ב׳:18). האם אנו מגלים התמדה בניסיון לפתור את בעיותינו ומתמידים לחפש את הדרכת אלוהים? (מתי ז׳:7, 8) האם בחנו בקפידה את עקרונות המקרא החלים על הנושא? דבר־אלוהים יכול לעשותנו ’מושלמים ומוכשרים לכל מעשה טוב’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17).
אלוהים יכול אומנם להתערב במהלך חיינו ולהסיר את כל בעיותינו, אך הוא מרשה לבני האדם לבטא את רצונם החופשי. למרבה הצער, רבים משתמשים ברצונם החופשי עד כדי פגיעה באחרים. לכן, חלק מהבעיות שעליהן אנו מתפללים עלולות להימשך עד שיבוא העולם החדש שיכונן אלוהים (מעשי השליחים י״ז:30, 31). הבעיה יכולה להיות מצב השורר באיזור שבו אנו גרים, כמו פשע או מלחמה; או אולי עלינו להחזיק מעמד לנוכח קשיים מצד מתנגדים (פטרוס א׳. ד׳:4). אנו חייבים להודות שבעולם חסר יראת אלוהים זה, ישנם מצבים שלא ישתנו לטובה.
על כל פנים, אלוהים אוהב את עובדיו ומעוניין לעזור להם. כשמלכותו תשלוט באופן בלעדי על כדור הארץ, הוא יסיר כליל את הבעיות המחרידות של עולם זה (ההתגלות כ״א:3, 4). עד שיבוא יום זה, עלינו להתמיד לבקש את הדרכתו ולהתמודד עם בעיות החיים. אם נעשה כן, נוכל להיות בטוחים שיהוה יגשים את ההבטחה הכתובה בישעיהו מ״א:10: ”אל תירא, כי עימך אני. אל תְּשְתָּע, כי אני אלוהיך. אימצתיך אף עזרתיך, אף תמכתיך בימין צדקי”.