לכודים בתוך דמעה זהובה

מאת כתב עורו!‏ ברפובליקה הדומיניקנית

לאורך הגזע אצה לה נמלה,‏ אשר אינה מודעת לסכנה האורבת לה.‏ לפתע,‏ רגל אחת נתקעת,‏ אחר כך עוד אחת,‏ עד אשר הנמלה נלכדת בשרף דמוי הדבש של העץ.‏ טיפת זהב נוספת של שרף מטפטפת עליה ומטביעה את הנמלה.‏ מכאן זה כבר בלתי אפשרי להימלט.‏ לבסוף,‏ הגוש הדביק,‏ ובתוכו הנמלה,‏ צונח על הקרקע.‏ הגשם שוטף את הנמלה הכלואה לתוך נהר,‏ שם היא נקברת בסחופת.‏ אלפי שנים מאוחר יותר מתגלה הנמלה,‏ שמורה בצורה מושלמת,‏ בתוך דמעה זהובה.‏ השרף התקשה ונהפך לעִנְבָּר ‏—‏ אחד מאוצרותיו היקרים ביותר של האדם.‏

מה ידוע לנו על הענבר?‏ האם הענבר וחרקים הקבורים בתוכו יכולים לפתוח עבורנו צוהר לעבר הרחוק?‏ האם בידם המפתח ליצור מחדש צורות חיים שפסו מן העולם?‏

הזהב של הצפון

זה אלפי שנים מסתקרן האדם ממקורותיו המסתוריים של הענבר ומיופיו החם והזהוב.‏ בנוסף על כך,‏ עושה רושם שיש לענבר כוחות מדהימים!‏ ב־600 לפה״ס בערך,‏ הבחין המדען היווני תַלֶס שכאשר משפשפים את הענבר בבד,‏ הוא מסוגל למשוך נוצות או חתיכות קש קטנות.‏ ”‏כוח מדהים”‏ זה הוא חשמל סטטי.‏ למעשה,‏ המילה ”‏Electricity”‏ [‏חשמל]‏ נגזרת מהמילה היוונית של ענבר ‏— אלקטרון [‏elektron]‏.‏ רק כעבור למעלה מאלפיים שנה גילה הרופא האנגלי ויליאם גילברט שחומרים אחרים מלבד הענבר יכולים לייצר חשמל סטטי.‏

בין השנים 54 ל־60 לספירה,‏ שלח הקיסר הרומי נירון קצין צבא כדי לחפש אחר המקור של חומר יקר ערך זה.‏ במסעו לצפון,‏ מצא הקצין את המקור ‏—‏ החוף הבלטי ‏—‏ ושב עם מאות קילוגרמים של ענבר.‏ ברומא נחשב הענבר לרב ערך בשל יופיו ובשל האמונה כי יש לו סגולות שיכולות להגן על נושאיו מכל פגע.‏ הוא היה גם מרכיב בתרופות ומשחות.‏ ההיסטוריון הרומי פליניוס מסר כי הענבר היה כה פופולרי עד שצלמית שפוסלה מענבר היתה יקרה יותר מעבד בריא!‏

הציביליזציה המוקדמת ביותר של אירופה הצפונית השתמשה בענבר,‏ שנקרא לעתים הזהב של הצפון,‏ כדי לסחור בברזל,‏ בנחושת ובסחורות אחרות מהדרום.‏ בימי הביניים הסחר בענבר וייצורו באירופה נשלטו בלעדית על־ידי האבירים הטֶבְטוֹנִים,‏ שחזרו ממסעות הצלב.‏ איסוף ענבר שלא כחוק היה עבירה שדינה מוות.‏

בינתיים,‏ באיים הקריביים של קִיסָלֵאָה,‏ היום הרפובליקה הדומיניקנית והאיטי,‏ גילו בני הטיינוֹ האינדיאנים גם הם את הענבר.‏ כשביקר קולומבוס לראשונה בקיסלאה ב־1492,‏ הוא העניק לצ׳יף הצעיר של האי מחרוזת עשויה חרוזי ענבר בוהקים.‏ מסופר כי קולומבוס הופתע כאשר קיבל בתמורה זוג נעליים המעוטרות בחרוזי ענבר!‏

מהו ענבר?‏

ענבר שמקורו ברפובליקה הדומיניקנית הוא שרף קשה מעץ טרופי בעל עלים רחבים השייך למין שנכחד.‏ מספר מינים קרובים,‏ ששמם המקומי הוא אלגרובּה‏,‏ עדיין גדלים באזור הקריביים וכן גם באזור מרכז ודרום אמריקה.‏ אף־על־פי־כן,‏ המינים הקרובים ביותר ל”‏עץ הענבר”‏ הדומיניקני נמצאים אך ורק במזרח אפריקה.‏ ענבר מהאזור הבלטי באירופה בא מעץ מחטני מסוים.‏

כיצד נוצר הענבר?‏ ראשית קליפת העץ נפתחת כתוצאה מכך שענף עיקרי בעץ נשבר,‏ או שגזע נחתך עמוקות,‏ או שעץ מותקף על־ידי חיפושיות מכרסמות עצים.‏ אחר כך מחלחל השרף הדביק לפני השטח כדי לאטום את הפצע.‏ חרקים או יצורים קטנים אחרים שגורלם לא שפר עליהם נתפסים בשרף עד שלבסוף הם שוקעים בתוכו לגמרי.‏ שלא כמו מוהל העץ,‏ נוזל המורכב ממים ומחומרים מזינים,‏ השרף מכיל תרכובות של טרפן,‏ אלכוהול ואסטרים.‏ נראה שהכימיקלים פועלים כחומרי ייבוש וכחומרים אנטיביוטיים.‏ הם חונטים כל חרק או צמח העטוף בתוך השרף.‏ בסביבה ובתנאים מתאימים,‏ מתקשה אט אט השרף והופך לענבר,‏ וגופו של החרק נשמר למשך אלפי שנים.‏ לפיכך,‏ הענבר הוא שרף מאובן מעצים עתיקי יומין.‏

מציאת האוצר האבוד

הענבר מצוי אומנם בכל כדור־הארץ,‏ אך רק כ־20 אזורים מכילים מספיק ענבר כדי להפיק רווחים מייצורו.‏ נכון לעכשיו,‏ רוב הענברים נחצבים באזור הבלטי של מזרח אירופה,‏ ברפובליקה הדומיניקנית ובאזורים מסוימים במכסיקו.‏

חציבת ענבר היא משימה הדורשת סבלנות רבה.‏ מדענים רבים מאמינים שכדי שהשרף ייהפך לענבר,‏ עליו להיקבר מתחת לפני האדמה,‏ בדרך כלל בחומר לח או במשקעים חוליים.‏ מחצבים רבים ברפובליקה הדומיניקנית ממוקמים בשטחים גבוהים וסלעיים,‏ המכוסים ביערות סובטרופיים.‏ הגישה היחידה אליהם היא ברגל או על גבי חמור,‏ לאורך שבילים תלולים בהר.‏

כמה מן המכרות הם למעשה בורות רחבים ועמוקים.‏ אחרים הם מנהרות צרות באורך של 200 מטר.‏ מכיוון שמכונות וחומרי נפץ עלולים לשבור את הענבר,‏ החוצבים חייבים לפורר בעמל רב את אבני החול ואת האדמה הקשה בעזרת הידיים,‏ בהשתמשם באיזמלים,‏ במעדרים ובאתים.‏ לעתים הנר משמש כמקור האור היחיד של החוצבים.‏

מאבן גסה לאבן חן מלוטשת

לאחר שמסירים את הענבר מן האבן העוטפת אותו,‏ החוצב מוציא אותו לאור השמש הבהיר,‏ שוטף אותו ושובר את השכבה הקשה בקצה האחד.‏ הוא מלחלח בעזרת שמן את דפנותיו החשופות של הענבר,‏ כדי שניתן יהיה להביט לתוכו.‏ הוא מחפש אחר תכלילים ‏—‏ בעלי חוליות שהתאבנו,‏ חרקים או כל חומר אורגני אחר שיכול להיות בתוך הענבר.‏ הסבירות לראות חרק בענבר הדומניקני היא 1 ל־100 אבנים.‏ לעומת זאת,‏ הסבירות לראות חרקים בענברים הבלטיים היא 1 מתוך 000,‏1 אבנים.‏ הגורם לכך,‏ בין היתר,‏ הוא שהענבר הבלטי אטום לאור,‏ ואילו יותר מ־90 אחוז מהענברים הדומיניקנים שקופים.‏

את הענבר ממיינים בזהירות לפי מידה,‏ צורה,‏ צבע ותכולה.‏ רובם המכריע של אלפי הענברים הנחשפים מדי שבוע הם ענברים קטנים.‏ אך לא כולם.‏ חתיכה אחת של ענבר דומיניקני שוקלת בערך 8 קילוגרמים!‏ אבנים קטנות ללא מאובנים הופכות לתכשיט,‏ ואילו אבנים בעלות ערך יקר ביותר נשמרות לאספנים פרטיים או למוזיאונים.‏

לרוב אבני הענבר יש גוונים חמים של צהוב וזהוב.‏ בכל חודש נחצבים ברפובליקה הדומיניקנית גם כמה אבנים בצבע כחול.‏ הענבר הירוק הוא נדיר אף יותר.‏ סבורים כי המגוון הרחב של צבעי הענבר הוא תוצאה של הבדלים בתרכובות הכימיקליות של השרף ובמינרלים המצויים באדמה.‏

תמונות מיער עתיק

הואיל ומאפייניו יוצאי דופן,‏ הענבר ו”‏אסיריו”‏ מתקיימים זמן רב יותר מהמערכת האקולוגית הטרופית והעשירה שממנה באו.‏ החומר האורגני המקורי ברוב המאובנים התחלף במינרלים והתאבן.‏ מצד שני,‏ הענבר הוא תוצר אורגני בעצמו,‏ כמו החיות והצמחים שהוא לפעמים מכיל.‏ אם הוא שקוף,‏ אזי ניתן ללמוד על האוצרות הקדומים הטמונים בתוכו ולצלם אותם בשלושה מימדים מבלי לפגוע בהם.‏ הענבר נחשב לחלון מצויין לעבר,‏ משום שהוא מכיל תיעוד לא רק של חרקים ובעלי חוליות קטנים,‏ אלא גם של צמחים ושל סוגי אקלים ממערכות אקולוגיות שחלפו מן העולם.‏

מה הם התכלילים היקרים ביותר?‏ הדבר תלוי רבות בראיית העולם של האספן.‏ חלק מהתכלילים היקרים ביותר הם אלו הידועים בין אוהבי הענבר כשלושת המטמונים:‏ עקרבים,‏ לטאות וצפרדעים.‏ היות והם גדולים וחזקים יותר מחרקים רבים,‏ רובם יכלו להימלט בקלות מהמלכודת של השרף.‏ אלו שנלכדו היו בדרך כלל קטנים מאוד או אולי נחלשו בעקבות מחלה או נפצעו על־ידי טורף.‏ עד כמה נדיר למצוא אותם?‏ מאוד!‏ אספן אחד מעריך שעד כה נתגלו רק בין 30 ל־40 עקרבים,‏ בין 10 ל־20 לטאות ובין 8 ל־9 צפרדעים.‏ אלו שנמצאו הם בהחלט יקרי ערך.‏ ענבר דומיניקני שהתגלה ב־1997 והכיל צפרדע קטנה הוערך במחיר של למעלה מ־000,‏50 דולר.‏

מבחינתם של המדענים,‏ סוגים אחרים של תכלילים אפילו עוד יותר מרתקים.‏ מאחר שחרקים נלכדו לא אחת כהרף עין,‏ אבנים רבות של ענבר מכילות ”‏תצלומי בזק”‏ של העולם הקדום.‏ ניתן להבחין בסימנים להתנהגותו של החרק,‏ כמו זו של הטורף ושל הנטרף.‏ חלק מן הענברים מכילים ביצים,‏ זחלים היוצאים מקליפת הביצה,‏ ביצי עכביש עם עוברים או עכבישים שרק בקעו.‏ ממצאים אלו מאפשרים למדענים ללמוד את שלבי התפתחותו של החרק.‏ חתיכה אחת של ענבר השמורה במוזיאון בשְׁטוּטְגַרְט,‏ גרמניה,‏ מכילה מושבה קדומה בת 000,‏2 נמלים.‏

בדומה לכך,‏ ניתן בעזרת התכלילים לאסוף מידע באשר לעולם הצומח של היערות העתיקים.‏ פרחים,‏ פטריות,‏ טְחָב,‏ עלים וזרעים שנשתמרו בענברים תרמו רבות בזיהוי צמחים ועצים קדומים רבים.‏ בנוסף לכך,‏ מדענים בטוחים שעצי תאנה היו גם קיימים ביער,‏ אף שעליהם או ענפיהם לא נמצאו עד כה.‏ מדוע?‏ משום שמספר מינים של צרעות התגלו בתוך ענבר ‏—‏ צרעות שידוע שהן חיות רק בעצי תאנה.‏ אי לכך,‏ הגיוני להניח שגם עצי תאנה צמחו ביער.‏

משחזרים את העבר?‏

לפני מספר שנים יצא לאקרנים סרט פופולרי שהתבסס על ההנחה שניתן לשחזר דינוזאורים על־ידי דגימת דנ״א מדמו של דינוזאור,‏ אשר נמצא ביתוש שנלכד בתוך ענבר.‏ מדענים רבים מטילים ספק שאפשרות זו אכן ממשית.‏ לכל היצורים החיים דנ״א משלהם,‏ ובו הצופן הגנטי הקובע את התכונות שקיבלו בתורשה.‏ אולם,‏ הגם שהתגלו קטעי דנ״א של כמה חרקים וצמחים שנמצאו בענבר,‏ ניסויים אלו אינם מאפשרים שחזור יצורים שנכחדו.‏

הדנ״א הקדום אינו רק פגום אלא אף אינו שלם.‏ לפי אחת הערכות,‏ הקטעים שמוצאים בענבר הם אולי פחות ממיליונית מתוך המידע ההכרחי לשיקום האורגניזם של הקוד הגנטי.‏ המשימה לשחזר את הקוד כולו הושוותה לשחזור ספר בין אלפי עמודים על־ידי משפט מקוטע ולא שלם.‏a

על כל פנים,‏ הרעיון לשכפל גנטית דינוזאור יצר עניין מחודש בענבר,‏ וכעת ישנן תערוכות של ענברים במוזיאונים שונים ברחבי העולם.‏ במוזיאון העולמי לענברים בסנטו דומינגו,‏ הרפובליקה הדומיניקנית,‏ יכולים המבקרים ליהנות מתצוגות אינטראקטיביות וללמוד על הענבר בעזרת מיקרוסקופ מפותח.‏ בסדנאות שמפעיל המוזיאון,‏ אנשי מקצוע הופכים את הענבר הגולמי לתכשיטים יפהפיים ולאבני חן המכילות בתוכם מאובנים.‏

הענבר מרתק את האדם כבר מאות שנים.‏ כיום,‏ הענבר יקר בשל יופיו המסתורי והחם.‏ אך הוא גם מספק לנו מבט רב ערך אל העבר.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמוד 17]‏

חרקים שונים ואפילו צפרדעים נמצאו לכודים בענבר

‏[‏תמונות בעמוד 18]‏

חתיכות קטנות של ענבר הופכות לאבני חן מלוטשות

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 17]‏

החרקים שבתוך הענבר בעמודים 2,‏ 16 ו־17 והתכשיטים בעמוד 18:‏ Cortesía Museo Mundo de Ambar, Santo Domingo RD-Foto Gianfranco Lanzetti; עמוד 17,‏ צפרדע:‏ Cortesía Museo Mundo de Ambar, Santo Domingo RD e Nelson Fulgencio-Foto Gianfranco Lanzetti